חזרה לעמוד הקודם

סיכום שנת תשע"ג באינטרנט הישראלי

שנת תשע"ג מגיעה השבוע לסיומה ואיתה עוד שנה של סטטיסטיקות אינטרנט. בפוסט הנוכחי ריכזנו עבורכם נתונים ומגמות מהשנה האחרונה. אז איפה הצטיינו ואיפה צריך לשפר?

כיצד משתווה האינטרנט הישראלי לאינטרנט בעולם?

האינטרנט הישראלי סיים את שנת תשע"ג במגמות מעורבות. בזמן שנרשם שיפור במהירות ההורדה , מדדים שונים כמו זמן טעינת דפים ומהירות ההעלאה בישראל מדשדשות הרחק מאחור ואף רושמים התדרדרות.

לפי המדד הבין-לאומי Net Index (של חברת Ookla) ישראל סיימה את שנת תשע"ג כשהיא מדורגת כיום במקום ה-36 בעולם במדד מהירות ההורדה עם מהירות ממוצעת של 17 מגה בייט לשנייה. מדובר בשיפור ניכר ממיקומנו בתחילת השנה אז דורגנו במקום ה-46 בעולם. לשם השוואה מהירות ההורדה הממוצעת במדינות ה-OECD עומדת על 17.34 כך שניתן להגיד כי המהירות בישראל ממוצעת.

עם זאת, במדד מהירות ההעלאה ישראל מדורגת במקום ה-119 עם מהירות העלאה ממוצעת של 1.91 מגה בייט לשנייה. מדובר בהתדרדרות של 14 במקומות מתחילת השנה. לשם השוואה המהירות העלאה הממוצעת בקרב מדינות ה-OECD עומדת על 4.73 ובארה"ב על 5.09. 

אלו מדדים חיצוניים, אך נשאלת השאלה איך האינטרנט בישראל מרגיש? על פי מחקר של גוגל מהירות הטעינה הממוצעת של דפים ממחשבים נייחים עמדה בסוף שנת תשע"ג על כ-2.4 שניות ולא הציגה שיפור משמעותי מהשנה הקודמת. כפי שמציינים כותבי הדוח אף שלא חל שיפור משמעותי בזמן הטעינה של עמודים נתון זה מציג שיפור משמעותי היות וגודל העמוד הממוצע צמח בתקופה זאת ב-56%.

מדד אחר המספק תמונה כללית על מצב האינטרנט בישראל הינו במדד NRI, מדד הפתיחות לשימוש בטכנולוגיות הרשת של הפורום הכללי העולמי. במדד זה ישראל דורגה בשנה האחרונה במקום ה-15 בעולם (מתוך 144 מדינות). זהו שיפור של 5 מקומות משנה שעברה.

מובייל \ אינטרנט נייד

על פי מחקר של גוגל בתחילת שנת תשע"ג ל-78% מהאנשים בישראל היה מכשיר נייד, ל-35% היה מכשיר חכם ול-10% מהנשאלים היה מכשיר טאבלט. מחקר אחר, של חברת Flurry מגלה כי בתחילת שנת תשע"ג נרשמו בישראל כ-3,105,474 מכשירי סמארטפון עם חיבור לאינטרנט. המספר מקביל ל-62% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל בין הגילאים 15 ל-64 ומהווה גידול 33% מהשנה הקודמת אז נרשמו 2,330,090 מכשירי סמארטפון פעילים בארץ.

ועדת המדרוג הציגה באמצע השנה נתונים לפיהם השימוש במכשיר נייד כאמצעי מרכזי לגלישה באינטרנט נמצא במגמת בעלייה בקרב הקהל הצעיר בעוד השימוש במחשב למטרה זאת נמצא במגמת ירידה. בקרב משתמשי האינטרנט בגילאי 15 עד 17 כ-69.7% משתמשים בטלפון נייד בכדי לגשת לאינטרנט ו-81.8% באמצעות המחשב בעוד בקבוצת הגיל 35 עד 44 כ-53.3% גולשים מטלפון נייד וכ-94.7% גולשים ממחשב (שולחני או נייד).

רשתות חברתיות ובני נוער

השימוש במכשירים ניידים לגלישה באינטרנט אינו עוצר בשערי בית הספר. 94% מהתלמידים גולשים ברשתות החברתיות או אתרי שיתוף תוכן (למשל, פייסבוק, יוטיוב) במהלך השיעור. בנוסף, 95% מהתלמידים מצלמים ומקליטים במהלך השיעור, 94% נוהגים לשלוח דוא"ל ומסרונים, 93% שומעים מוזיקה במהלך השיעור ו-91% מדברים בנייד במהלך השיעור. בממוצע דיווחו התלמידים כי הם משתמשים במכשיר הנייד ב-60% מהשיעורים. 

אבל האינטרנט אינו מהווה רק הסחת דעת לתלמידים. 44.5% מהם דיווחו כי הם נעזרים בתדירות גבוהה באתר ויקיפדיה לצורך הכנת שיעורי בית. בנוסף, לפחות ל-30.5% מהתלמידים במחקר "ללמוד עם טכנולוגיה" היה לפחות מורה אחד ברשימת החברים באתר רשת חברתית (דוגמת פייסבוק).

במגזר הערבי נמצא כי 73.8% מבני הנוער הערבים השתמשו באתר פייסבוק באופן יום יומי. ל-64.7% מבני הנוער הערבים שהשתתפו בסקר אין באתר פייסבוק חברים יהודים. מבין בני הנוער עם חברים יהודים כ-13.6% מתקשרים עמם על בסיס שבועי ואחוז דומה מתקשר עמם על בסיס חודשי ורק 8.3% מתקשרים עם חברים יהודים על בסיס יומי. 

מסחר אלקטרוני \כלכלה

בתחום העסקי אנחנו ממשיכים לראות את הכניסה של האינטרנט לכל תחומי הפעילות. סקר של משרד התמ"ת מהשנה האחרונה חושף כי 78.6% מהעסקים הקטנים והבינוניים משתמשים באינטרנט ובדואר אלקטרוני. הפרסום באינטרנט הוא האמצעי השני הכי נפוץ לשיווק עסקים קטנים ובינוניים אחרי פרסום מפה לאוזן. מקור אחר, מצא כי האינטרנט הינו המדיום השלישי בגדולו בהיקף הוצאות הפרסום בישראל ומושקעים בו כ-16% מתקציבי הפרסום או 573 מיליוני שקלים.

למרות שאין לנו מספיק נתונים בכדי להצביע על קשר ביניהם נראה כי הגידול ההשקעה בפרסום מגיעה עם עלייה ברכישות מקוונות. מחקר שנערך בתחילת תשע"ג מצא כי 30% מגולשי האינטרנט רכשו בתדירות כלשהי מוצרים באמצעות האינטרנט במהלך השנה האחרונה. מחקר עדכני יותר שנערך באמצע השנה החולפת מצא כי 85% ממחזיקי כרטיס האשראי מבצעים רכישות באינטרנט וכ-41% מתוכם התכוונו לבצע רכישה באינטרנט עבור עצמם או עבור בן משפחה לחג הפסח.

האינטרנט לא משמש עסקים רק לפרסום ומכירות ולא רק בני נוער משתמשים ברשתות חברתיות. סקר HDR שבחן את השימוש באינטרנט לגיוס עובדים מצא כי 72% מהחברות נעזרו באתרי רשתות חברתיות בכדי לגייס עובדים ו-8% מהחברות הודיעו כי יחלו לגייס השנה בעזרת רשתות אלו. מתוך החברות שנעזרו ברשתות החברתיות כ-86% דיווחו כי המהלך הניב תוצאות (גויסו עובדים שהגיעו מערוץ זה).

סייבר / פשיעה

בשנת תשע"ג ישראל דורגה במקום ה-23 באירוח שרתי דואר זבל  ומהווה בית ל-1.2% מהשרתים השולחים דואר זבל בעולם. באותו זמן נמצא כי 64.8% מהדואר האלקטרוני בישראל היה דואר זבל. החדשות הטובות? עד היום תובעי חברות שהפיצו דואר זבל בניגוד לחוק פוצו ביותר ממיליון וחצי שקלים (1,623,500 ש"ח).

לעיתים הפצת דואר זבל מלווה בפעילות עבריינית. במחצית הראשונה של תשע"ג נרשמו בישראל 85 התקפות פישינג ייחודיות (לעומת 51 בתקופה המקבילה תשע"ב) שהתבססו על 76 שמות מתחם ייחודיים (לעומת 45 בתקופה המקבילה אשתקד). מקור אחר מצא כי כ-6% מהאתרים בישראל (16,797 אתרים) מכילים קוד זדוני.

הסכנות באינטרנט אינן רק מפעילות עבריינית. נתונים ממחקר שנערך באמצע שנת תשע"ג עולה כי כשליש מהציבור (27%) חווה פגיעה במהלך גלישה ברשת האינטרנט. כשליש מפגיעות אילו מתייחסות להטרדה מילולית וכ-10% מהנפגעים העידו כי הוטרדו מינית ברשת. מחקר של בנושא אלימות מילולית ברשת מצא כי הצורה הנפוצה ביותר של אלימות ברשתות חברתיות הינה גידופים וביטויים אלימים (כ-12%) ולאחר מכן ביטויים גזעניים (10%) ואיומים באלימות (8%)

פעילות ממשלתית / פוליטיקה ברשת

לבסוף נשאלת השאלה, כיצד משתמשת הממשלה ברשת האינטרנט?

ממחקר שנערך לאורך שנת תשע"ג עולה כי מתוך העיריות הגדולות בישראל יש לכשני שליש מהרשויות אימייל כללי או טופס פנייה מקוון. בכ-80% מהעיריות יש לחברי המועצה נוכחות באתרי רשתות חברתיות. באתרי האינטרנט של 13 רשויות (מתוך  15 הגדולות) יש מערכת GIS הכוללת מידע על ייעודי קרקע.

במחקר שעסק בשימוש במדיה חברתית (טוויטר) למטרות דיפלומטיות נמצא כי מבחינת עוקבים ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם עם 66,551 עוקבים, אחריה ממוקמת שוודיה עם 65,771 עוקבים, ספרד עם 48,161 עוקבים ודרום אפריקה עם 18,512 עוקבים. חשבון הטוויטר הרשמי של ישראל צייץ בממוצע 11 פעמים ביום בשנה האחרונה ולכשני שליש מהציוצים מוצמדת התגית #Israel.

הממשלה לא משתמשת באינטרנט רק לדיפלומטיה אלא גם לאיסוף מידע. במחיצת הראשונה של תשע"ג קיבלה חברת גוגל 56 בקשות מידע מרשויות האכיפה בישראל הנוגעות ל-66 חשבונות משתמש, גוגל נענתה ל-60% מהבקשות. ממשלת ישראל הגישה גם 113 בקשות מידע לחברת פייסבוק שהקיפו 132 חשבונות משתמש, חברת פייסבוק שיתפה פעולה רק ב-50% מהמקרים.

ומה איתנו? הציבור הישראלי מאמין בכוח של רשת האינטרנט. בסקר מהשנה האחרונה נמצא כי 79.9% מהנשאלים האמינו כי למחאה באינטרנט אפשרות להשפיע במידה כלשהי על מדיניות הממשלה ו-49.6% מאמינם כי למחאה זאת השפעה במידה רבה או במידה רבה מאוד.

 

סך הכל נראה כי המהפכה האינטרנטית עוד לא הסתיימה. בכל שנה תחומים נוספים מוטמעים באינטרנט (לטוב ולרע) ויוצרים אתגרים חדשים לציבור בישראל, למגזר העסקי ולממשלה. האמון של הציבור במחאה האינטרנטית מצביע על כך שהאינטרנט אינו רק כלי לצריכת מידע וחיפוש שירותים אלא מהווה נדבך מרכזי בחיים החברתיים והאזרחיים בישראל. האמונה ביכולת ההשפעה של הדיון המקוון מראה כי עבור רובנו מדובר בשינוי מבורך. בנימה זאת של אופטימיות אנחנו מסיימים את הפוסט הנוכחי ומאחלים לכולכם שנה טובה.