חזרה לעמוד הקודם

סקירה: אינטרנט של דברים

לקראת מפגש איגוד האינטרנט "עלייתו של עולם חדש: Internet of Things"  נסקור בפוסט זה את נושא ה-IOT, שימושים אפשריים, פתרונות קיימים ומגמות עתידיות. אינטרנט של דברים הינו מושג המתאר את החזון כי בעתיד הלא רחוק רבים מהחפצים סביבנו יתקשרו בינם לבין עצמם באמצעות רשת האינטרנט. בפוסט הקרוב

מה זה ולמה זה טוב?

בשנת 1999 ציין חוקר הטכנולוגיה קווין אשטון כי רוב המידע באינטרנט (כ-50 פטה בייט) מיוצר על ידי בני אדם. אשטון חזה כי בעתיד הלא רחוק רוב המידע באינטרנט יגיע ממכונות ולא בני אדם דבר שיביא למהפכה טכנולוגית ואף במשמעותה של רשת האינטרנט. המכשירים הרבים שיחוברו לרשת יאספו מידע ממכלול חיישנים שישולבו במוצרי צריכה פשוטים כמו גם מערכי תשתיות ובכך יאפילו על כמות המידע שבני אדם מייצרים. המידע ממכשירים אלו יוכל לספק למשתמשים פרטיים כמו גם למנהלי מערכות מורכבות מידע בזמן אמת, דבר שיאפשר לכולנו לקבל החלטות יותר מושכלות ויאפשר למערכות אוטונומיות לפעול בצורה יעילה ולנהל מכשירים אחרים.

הדיון על האם קישור כל המכשירים לאינטרנט רצוי עדיין לא הוכרע, עם זאת מספר מגמות בעולם דוחפות את הנושא קדימה. ראשית, ככל שמוצרי צריכה מתפתחים הם מכילים יותר חיישנים המייצרים יותר מידע אותו אפשר לנצל למטרות שונות. חישבו לדוגמה על המקררים החדשים של היום מול המקררים מלפני 20 שנה, כיום יש לנו חיישנים הבוחנים את הטמפרטורה, הלחות, זמן הפתיחה של הדלת ועוד. מצד שני, החיבור לאינטרנט הופך לתכונה יותר בסיסית של מוצרים במקביל לצמיחה בכח המחשוב שלהם.  בעבר ראינו את ההבטחות לבתים חכמים בהם נוכל לשלוט מרחוק במזגן, באורות, דוד המים ואפילו להפעיל את התנור מרחוק (כך שהארוחה תהיה חמה כשנגיע הביתה).

האינטרנט של דברים מבטיח מהפך הרבה יותר נרחב, לא רק שימוש באינטרנט כלשלט רחוק אלא יכולת אוטונומית של מכשירים לתקשר אחד עם השני. דוגמה טובה להתפשטות של חיישנים חכמים היא מוני החשמל החדשים המאפשרים תקשורת דו כיוונית בין הצרכנים לרשת החשמל. בעזרת חיישנים אלו יוכלו הצרכנים לדעת כאשר ישנו מחסור בחשמל ואף לכבות באופן אוטומטי מכשירים זוללי אנרגיה בשעות בהן יש עומס על הרשת. חיישנים דומים מותקנים כבר היום במפעלים תעשייתיים ובכך מאפשרים לרשת החשמל להתאים את עצמה, כלומר את תפוקת החשמל, לצריכה בפועל. לעיתים אין צורך להתקין חיישנים חדשים אלא פשוט לרשת חיישנים קיימים. דוגמה אחרת לשימוש בחיישנים קיימים עלתה לאחרונה כאשר חוקרים החלו לבחון את השימוש בחיישני ה-MEMS במכשירים סלולאריים לחיזוי רעידות אדמה.

הבטחה נוספת של האינטרנט של דברים הינה שיפור באורך החיים האישיים שלנו על ידי תקשורת בין המכשירים השונים בצורה שתועיל לפעילות היומיומית שלנו. התסריט האהוב על מקדמי הנושא הינו שגרת הבוקר – דמיינו עולם בו השעון המעורר שלכם בודק האם יש לכם פגישה הבוקר, מה מצב הפקקים ומזג האוויר ורק אז מחליט מתי להעיר אתכם, כמובן אחרי שהוא הפעיל בשבילכם את דוד המים, הטוסטר, מכונת הקפה והאורות.

אז מה קורה היום בעולם?

שוק הטכנולוגיה כבר החל להכין את עצמו לכניסה נרחבת של פתרונות אלו.  בסקר של חברת Cisco הכולל 1,300 מומחים מתחום ה-IT השיבו השנה 48% כי הם רואים הזדמנויות עסקיות בתחום ה-IOT ו-42% מרגישים שהם מכירים את הנושא באותה רמה שהם מכירים את תיאוריית היחסות של איינשטיין (כלומר, ברמה כלשהי).

במקביל מחקר של Zebra Technologies מצא כי לארגונים באסיה ואמריקה הלטינית תכניות יותר אגרסיביות להטמעת אינטרנט של דברים כחלק מפעילות הארגון כבר בחמש שנים הקרובות. הארגונים ברחבי העולם רואים ברישות חפצים תהליך שייטיב עם שרשרת האספקה של המוצרים, הורדת עלויות ושיפור שירות הלקוחות.

דוח Horizon Report של NMC העריך בשנה שעברה כי בתוך 4 שנים כבר נראה אימוץ נרחב של טכנולוגיות אלו במוסדות חינוך. הם מציינים מספר פרויקטים שכבר מופעלים \ בשלבי פיתוח וביניהם – בדיקת נוכחות של תלמידים בעזרת תגיות RFID, מעקב אחר מחקרים (בעיקר בתחום הביולוגיה הימית), מעקב אחר ציוד ותקינותו.

את הפריסה בפעול של טכנולוגיות אלו אנו מתחילים להרגיש כבר היום. המכשירים הסלולאריים שלנו כבר מדווחים לאפליקציות שונות על תנאי הדרך (בעזרתנו או באופן אוטומטי) ולשירותים שונים על מיקומנו (לא תמיד באופן רצוי).

במקביל ישנם כמה דוגמאות לפתרונות ומוצרים המבוססים על IOT אותם תוכלו לראות בעתיד הקרוב ברחבי העולם.  Mobiplug הינה חברה חדשה המבטיחה לחבר את החפצים שלנו למערכת חכמה ללא קשר ליצרן שלהם. בעזרת המערכת שלהם הבית שלכם יוכל לדעת כאשר אתם בדרך הביתה ולהתחיל להכין את הבית להגעתכם (כפי שתיארנו למעלה). דוגמה שקיימת כבר עתה בשוק ואינה דורשת התקנה מסובכת הינה שקעי החשמל של Belkin, שקעים אלו מתחברים לשקעים קיימים ומאפשרים שליטה מרחוק (באמצעות הסמארטפון ואפילו שירותי אינטרנט דוגמת כמו אינטסגרם, טוויטר וגוגל קלנדר).

כפי שצוין קודם, IOT ו-Big Data הולכים יד ביד, אבל הדבר נכון גם ברמה האישית של איסוף נתונים. התחום בו פיתוחים אלו מורגשים במיוחד הינו התחום הרפואי. כבר היום קיימים ומפותחים מכשירים שיאספו מידע על הפעילות הגופנית שלכם, תבניות השינה שלכם, המשאף האסטמה, קוצב לב ואפילו החיתול של הילד שלכם.

ברחבי העולם האוטובוסים הנוסעים ברחבי העיר כבר מתקשרים עם מרכזי שליטה ואף מספקים לנוסעים מידע על זמני ההגעה שלהם. אבל אלו הדוגמאות הטריוויאליות והפשוטות שעדיין מבוססות על זרימת מידע ממכשירים לבני אדם. מהם הפרויקטים והמגמות פורצי הדרך בתחום?

 דוגמה טובה לכך היא המערכת שפרסה IBM הינה אחת החברות המובילות בפריסת תשתיות חכמות כיום. בתחום התחבורה כבר קיימים היום פתרונות המתקדמים מעבר לדיווחי תנועה לנוסעים ונהגים אבל העתיד של IOT מציע כבר מערכות המתאימות את עצמן בהתאם למידע. ערים כחמות בהן האוטובוס ימתין עוד 2 דקות כי הרכבת איחרה, חיישנים המדווחים לשירותי ההצלה ומרכז בקרת התנועה ברגע שמתרחשת תאונה ואפילו רמזורים חכמים הלוקחים בחשבון את תנועת הרכבים בצמתים הקרובים בכדי ליצור זרימה טובה יותר של התנועה. במקביל החלו ניסויים בתקשורת רכב אל רכב שנועדה למנוע תאונות על ידי כך שרכבים יוכלו לדווח בצורה אוטונומית לרכבים סביבם על שינוי כיוון ומהירות פתאומיים.

תוסיפו לערים אלו את השליטה החכמה ברשת החשמל, כמו גם ניהול יעיל של איסוף פחי האשפה (המדווחים למרכז הבקרה מתי הם מלאים), השירותים הרפואיים (ניטור של תפוסת מיטות, שימוש בציוד רפואי ואפילו תנועת אמבולנסים) ומעקב אחרי הפעילות העסקית בחרובות העיר  וכבר מתחילה להיווצר תמונה של עיר חכמה.

לאן מתקדמים מכאן?

בפועל העתיד כבר כאן, בשנת 2008 עקף מספר החפצים שחוברו לאינטרנט את מספר בני האדם על כדור הארץ. מגמה זאת היא אחד התמריצים העיקריים למעבר לפרוטוקול IPv6  המאפשר בפועל חיבור של כמות אדירה של מכשירים לרשת האינטרנט. לפי הערכות חברת המחקר GIGAOM עד שנת 2020 יהיו 24 מיליארד מכשירים המחוברים לרשת האינטרנט, 12 מיליארד מתוכם יהיו מכשירים ניידים.

הכניסה של IOT משולבת עם צמיחת התחום המכונה "Big Data", אחרי הכל אנו עוסקים פה בכמות אדירה של חיישנים המייצרים מידע. חברת סיסקו, המושקעת באופן נרחב בשני הנושאים הללו מעריכה כי לתחום ה-IOT (או כפי שהיא מכנה אותו – Internet Of Everything) פוטנציאל להפוך לשוק של 14.4 טריליון דולר עד שנת 2022.

סיסקו אינה החברה היחידה המשקיע זמן ומרץ בפיתוח התחום. אינטל גם משקיעה בתחום זה בהתבסס על הערכה של חברת המחקר IDC כי עד שנת 2015 מעל שליש מהמכשירים המחוברים לאינטרנט יהיו מערכות חכמות (כאלו המבוססות על מעבדים חזקים). ענקית המחשוב הוותיקה IBM מפעילה בחמש השנים האחרונות תכנית פיתוח ארוכת טווח מתוך חזון בו העולם יהיה מלא במכשירים המחוברים לאינטרנט כאשר פרויקט הדגל בתוכנית זאת הינו קידום ערים חכמות שהוזכר למעלה.

 

רוצים לדעת עוד על נושא IOT? בואו למפגש איגוד האינטרנט "עלייתו של עולם חדש: Internet of Things" אותו יעביר אבי איצקובי בתאריך 22/10/2013