חזרה לעמוד הקודם

סדרות חדשות – למידה מקוונת

    לאחרונה התפרסמו במאגר STS שתי סדרות העוסקות במחקרים אקדמאים בנושא למידה מקוונת. המחקר הראשון שנציג בפוסט זה בוחן את ההשפעה של קורסי מקוונים על מסלול הלימודים באוניברסיטה הפתוחה בעוד המחקר השני מתמקד בתהליכי למידה מקוונת אצל בני נוער.

    האם באמת אפשר ללמוד תואר מרחוק?

    הסדרה מחקר: האם קורסים מקוונים מצמצמים מרחק מציגה מחקר שנערך על ידי ד"ר ניצה גרי, רבקה גדות ואמיר וינר. המחקר בדק את השפעת ההרשמה לקורס מקוון על סיכויי סיום התואר של תלמידים באוניברסיטה הפתוחה לתארים ראשונים ומתקדמים. במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחרי 7,217 תיקי תלמידים ובדקו את ההשפעה של המרחק הגיאוגרפי ואילוצי זמן על ההרשמה של תלמידים חדשים לקורסים המועברים באופן מקוון בעזרת סרטונים. 

    במחקר לא נמצא קשר ברור בין המרחק הפיזי ממוקדי הלימוד לבין הרשמה לקורסים מקוונים. עם זאת החוקרים מצאו כי תלמידי MBA  נוטים יותר להירשם לקורסים מקוונים מבוססי וידאו (13.8% מהתלמידים) מאשר תלמידים רגילים (5.6%).

    בנוסף מצאו החוקרים כי תלמידי תארים מתקדמים שבחרו לעשות את הקורס הראשון בתואר באמצעות סרטוני וידאו מקוונים נטו יותר להמשיך להירשם לקורסים אלו מאשר תלמידי תארים ראשונים שבחרו לקחת קורס מקוון ותלמידי תארים מתמקדים שבחרו בקורס פרונטאלי.

    לא כל הממצאים משמחים. החוקרים גם מצאו כי תלמידי תארים ראשונים שהחלו את לימודיהם בקורס מקוון מבוסס וידאו נטו להפסיק את לימודיהם באופן נרחב יותר (20.9%) מאשר תלמידים שהקורס הראשון שלהם היה קורס פרונטאלי (10.9%). חשוב לציין שנתון זה יכול להיות מוסבר על ידי אילוצי זמן שלא נלקחו בחשבון כמו גם היכולת של תלמידים אלו להגיע לשיעורים ללא קשר למרחק הגיאוגרפי (למשל שעות עבודה). בנוסף ייתכן כי יש פער באיכות השיעורים בין קורסים מקוונים ללא מקוונים ויש לבחון את ההשפעה של הרשמה לקורסים אלו בשכלול איכות הלימוד בהם.

    האינטרנט כמקור ידע, לא רק לשיעורי בית

    הסדרה השוואה בין למידה פורמלית וא-פורמלית באמצעות טכנולוגיות מביאה נתונים מתוך מחקר שערכו ד"ר יובל דרור (המכללה למנהל) וד"ר אינה בלאו (האוניברסיטה הפתוחה). במחקר בחנו השניים את השימוש בטכנולוגיות מידע למטרות למידה מתוך הגדרה רחבה של למידה הכוללת למידה לא פורמאלית. המחקר נערך על ידי סקר טלפוני של 606 בני נוער בגילאי 12 עד 18 מכל האוכלוסיות בישראל.

    מהמחקר עולה כי חלק בלתי מבוטל של התלמידים בישראל משתמש באתר ויקיפדיה לצרכי למידה. 45% מהנשאלים השתמשו באתר ויקיפדיה בכדי להכין שעורי בית, 31% השתמשו באתר בכדי להעשיר את הידע הכללי שלהם, 19% מהנשאלים השתמשו באתר לשני הצרכים.

    עם זאת, ייתכן כי ההסתמכות על אתר ויקיפדיה חושפת עצלות בבואם של בני הנוער להכין את שיעורי הבית שלהם וכאשר הם באים להעשיר את הידע שלהם הם נוטים לבצע מחקר רחב יותר. בעוד רק 35% מהנשאלים השתמשו במנועי חיפוש כחלק מתהליך הכנת שיעורי הבית כ-42% השתמשו בהם בכדי להעשיר את הידע שלהם (22% השתמשו בהם לשני הצרכים). מגמה כמעט הפוכה מהשימוש באתר ויקיפדיה.

    עוד עולה מהמחקר כי בני הנוער נעזרים ברשתות החברתיות בכדי להשיג ידע.כ-37%  מהנשאלים התייעצו עם חברים ברשתות חברתיות במהלך הכנת שיעורי הבית ו-55% מהנשאלים התייעצו עם חברים במטרה להעשיר את הידע שלהם.

    נראה כי יותר ויותר בתי הספר מנסים להקנות לתלמידים כלים ללמידה מקוונת. כ-66.7% מהנשאלים בגילאי 12 עד 14 ו-47.9% מהנשאלים בגילאי 15 עד 17 עברו שיעורים בבית הספר שנועדו ללמדם כיצד למצוא מידע באינטרנט. עם זאת נראה כי בתי הספר מתמקדים במציאת המידע ולא בהערכתו.  רק 53.9% מהנשאלים בגילאי 12 עד 14 ו-40.9% מהנשאלים בגילאי 15 עד 17 דיווחו כי עברו בביה"ס הכשרה כיצד לזהות אם המידע שמצאו אמין ומדויק. נקווה שבשנים הקרובות נראה עלייה באחוז בני הנוער שקיבלו הכשרה וכלים מבית הספר למצוא ידע כמו גם להעריך את נכונותו ומהימנותו.