חזרה לעמוד הקודם

דירוג הרשת 2013

אנחנו במאגר STS רואים המון סדרות נתונים אבל מעטות מהן מרגשות אותנו כמו ה-Web Index. למה? כי זהו אחד הדוחות היותר מעניינים על השפעת רשת האינטרנט על חיי האנשים מסביב לעולם.

 מדד ה-Web Index הינו מדד בין לאומי של ארגון ה-World Wide Web Foundation  שמטרתו ליצור דירוג רב ממדי של השפעת הרשת על פיתוח המדינות וזכויות האדם. זאת השנה השנייה שהמדד מתפרסם ומאז שנה שעברה נוספו לו 20 מדינות. המדד מקיף כעת 81 מדינות אותן הוא מדרג לפי מגוון רחב של נתונים הבוחנים תחומים גישה אוניברסלית לרשת, פתיחות וחופש מידע, תוכן רלוונטי והעצמה חברתית. גם תתי המדדים בתוך המדד השתכללו ונוספו להם מוקדים רבים כמו מגדר, פערים חברתיים, נגישות לאוכלוסיות מקומיות, פרטיות, צנזורת רשת ועוד.

אתם בטח חושבים לעצמכם – יש כבר הרבה מדדים הבוחנים את השפעת הרשת על החברה כמו דירוג חברת המידע, דירוג החדשנות העולמית 2013 או מדד הפתיחות לשימוש בטכנולוגיות הרשת. אז מה כל כך מיוחד במדד הנוכחי? מעל לכל שאר הגורמים (כמו למשל היקף איסוף הנתונים ורמת הפירוט של המידע הגולמי) אפשר לציין את ההתמקדות של מדד זה בבעיות חברתיות קונקרטיות, פוטנציאל ההשפעה של הרשת עליהן ומידת ההשפעה של מדיניות הממשלה על שיפור המצב באמצעות הרשת.

דוגמה טובה לפירוט זה אפשר למצוא באופן בו הדירוג מתייחס לשאלת הגישה לרשת. בניגוד למדדים אחרים הבוחנים את אחוז בתי האב או האזרחים להם חיבור לאינטרנט המדד הנוכחי בוחן שורה של נושאים כמו עלות החיבור לרשת ביחס למצב הכלכלי במדינה. כותבי הדוח מציינים למשל כי במדינות המתפתחות המשתתפות במדד עלות החיבור לרשת בפס רחב מהווה בממוצע 65% מההכנסה החודשית הממוצעת. נתון זה שופך אור חדש על מחקרים קודמים (למשל מדד ה-NetIndex) המשווים את עלות החיבור בין מדינות אך לא בוחנים את משמעות המחיר בשוק המקומי. דירוג הרשת גם בוחן מחסומים חברתיים שיש לקבוצות שונות בפני החיבור לרשת. הכותבים מציינים למשל כי רק מחצית מהמדינות בדירוג ייצרו מדיניות לאומית הנוגעת לשוויון מגדרי בגישה לרשת האינטרנט ורק כ-56% מהממשלות השקיעו משאבים משמעותיים בתוכניות ליצירת שוויון בגישה לרשת ובאוריינות הדיגיטלית. מדיניות והשקעת משאבים בידי הממשלה חשובה במיוחד לאור הנתונים מרחבי העולם המצביעים על פערים בין נשים וגברים ברמת השימוש והגישה שלהם לרשת האינטרנט. המדד גם בוחן האם קיימת חקיקה המחייבת את אתרי האינטרנט של הממשלה להיות נגישים לבעלי מוגבלויות וכתובי הדוח מציינים כי חקיקה זאת נמצא רק ב-16 מדינות מתוך 81 המדינות שנבדקו.

עוד תחום בו מדד הרשת מחדש את הדירוג הינו תחום הגישה למידע. בניגוד לדירוגים אחרים שלרוב ניגשים לשאלה זאת מהצד הטכני (למשל מדד המידע הפתוח ו-Open Data Index), דירוג הרשת מנסה לבחון גישה למידע המקדמת קבוצות חלשות, זכויות אדם, דיון פתוח ופיתוח כלכלי. החוקרים בחנו שאלות כמו האם לנשים יש אפשרות להשיג מידע מדויק ולא מוטה בנושא זכויותיהן החוקיות ודרכי התמודדות עם אלימות מגדרית (רק כחמישית מהממשלות בדירוג סיפקו מידע איכותי לנפגעי אלימות מגדרית באופן מקוון). עוד שאלות שנבדקו במסגרת מדד הגישה למידע עסקו ביכולת של חקלאים לקבל מידע עדכני ואזהרות אודות מפגעי מזג האוויר, היכולת של הורים למצוא מידע מקוון המאפשר להם להעריך ולהשוות את ביצועי בתי הספר, היכולת של אזרחים לעקוב אחרי מבנה התקציב והוצאות הממשלה, האם מועסקים עם משכורות נמוכות יכולים למצוא מידע אודות זכויות העובדים שלהם והאם עסקים קטנים ובינוניים יכולים להשתמש במידע מקוון בכדי להתפתח ולשפר את התפקוד שלהם.

כאמור הדירוג לוקח בחשבון עוד משתנים רבים שהפוסט הנוכחי קצר מלהכיל אך נזכיר כי נבדקו האפשרות של ארגונים פוליטיים, איגודים מקצועיים ועמותות להשתמש ברשת, השימוש באתרי רשתות חברתיות, צנזורת הרשת, מעקב אחרי משתמשים ועוד.

אתם בטח כבר שואלים את עצמכם – נו, אז איפה ישאל בכל זה?  התשובה המהירה היא לא בסוף הרשימה אך גם לא בראשה. במדד הכללי של ה-Web Index, המבטא אינטגרציה כללית של תתי המדדים שנבחנו במסגרת הדו"ח, דורגה ישראל המקום ה-25 בעולם. הפרוט של תתי המדדים המרכזיים הוא –

  • במדד הגישה האוניברסלית הבוחן האם עלות החיבור לרשת הינה סבירה, את הפריסה הגיאוגרפית של תשתית הרשת ואת ההשקעה בחינוך לאוריינות דיגיטאלית ישראל מדורגת במקום ה-26.  
  • במדד החופש והפתיחות הבוחן את זכויות האזרחים להבעת דעה, הבעה עצמית, בטיחות ופרטיות ברשת כמו גם יישום של חוקי חופש המידע בכל מדינה דורגה ישראל במקום ה-31.
  • במדד התוכן הרלוונטי הבוחן מצד אחד את השימוש של האזרחים בתוכן ספציפי למדינה בה הם חיים ומצד שני את ההנגשה של מידע זה בשפות המקומיות ובערוצים ופלטפורמות מוכרים ופופולאריים דורגה ישראל במקם ה-19.
  • במדד ההעצמה האזרחית המעריך את ההשפעה שיש לרשת על חיי התושבים ואת המידה בה השימוש ברשת מביא לשיפור בתחומים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים והסביבתיים דורגה ישראל במקום ה-24.

לסיכום אפשר להגיד שאנחנו לא במקום נורא אבל קשה להתגאות בהישגים שלנו כמדינה. ישראל ממוקמת במקום נמוך ביחס לרוב מדינות ה-OECD. נשאר לקוות כי עד הדירוג בשנה הבאה נראה שיפור במדדים השונים שימקם את ישראל אם לא בעשירייה הפותחת לפחות באמצע רשימת מדינות ה-OECD.