חזרה לעמוד הקודם

השפעת האינטרנט על חיי אנשים ברחבי העולם

ארגון World Wide Web Foundation פרסם זו השנה השנייה את אחד הדוחות היותר מעניינים על השפעת רשת האינטרנט על חיי אנשים ברחבי העולם. מדד ה-Web Index המקיף 81 מדינות, מנסה ליצור דירוג רב מימדי של השפעת הרשת על פיתוח מדינות וזכויות אדם,  דרך מגוון רחב של נתונים.

בניגוד למדדים אחרים הבוחנים את השפעת הרשת על החברה כדוגמת דירוג חברות המידע, דירוג החדשנות העולמית ומדד הפתיחות לשימוש בטכנולוגיות הרשת, מדד ה Web Index מתמקד בבעיות חברתיות קונקרטיות, פוטנציאל השפעת הרשת עליהן ויכולת השפעת מדיניות הממשלה לשיפור המצב באמצעות הרשת.

דוגמה טובה לייחודיות המדד ניתן למצוא באופן בו הדירוג מתייחס לשאלת הגישה לרשת. בניגוד למדדים אחרים הבוחנים את אחוז בתי האב המחוברים לאינטרנט, המדד הנוכחי בוחן שורה של פרמטרים כמו עלות החיבור לרשת ביחס למצב הכלכלי במדינה. למשל, כותבי הדו"ח מציינים כי במדינות המתפתחות המשתתפות במדד, עלות החיבור לרשת בפס רחב מהווה בממוצע 65% מההכנסה החודשית הממוצעת. נתון זה שופך אור על משמעות המחיר בשוק המקומי.

עוד תחום בו מדד הרשת מרחיב את גבולות הדיון הינו שאלת הגישה למידע. בניגוד לדירוגים אחרים שלרוב ניגשים לשאלה זאת מהצד הטכני ובוחנים גישה לנתוני ממשלות. דירוג הרשת מנסה לבחון גישה למידע מקוון המקדם קבוצות אוכלוסייה מוחלשות, זכויות אדם, דיון ציבורי ופיתוח כלכלי. דוגמה טובה לשאלות אלו הן מקבץ השאלות העוסק בנגישות למידע בנושאי מגדר הכולל מידע על זכויותיהן החוקיות של נשים, מידע אובייקטיבי על אמצעי מניעה ומידע על דרכי ההתמודדות עם אלימות מגדרית. תחומים נוספים אותם בחנו החוקרים נוגעים למידע בנושא זכויות עובדים, תחזיות מפגעי טבע לחקלאים, הערכות איכות בתי הספר להורים, שקיפות מבנה התקציב הממשלתי ועוד.

הדירוג מתייחס גם למחסומים חברתיים שיש לקבוצות שונות בפני החיבור לרשת. הכותבים מציינים כי רק מחצית מהמדינות ייצרו מדיניות לאומית הנוגעת לשוויון מגדרי בגישה לרשת ורק כ-56% מהממשלות השקיעו משאבים משמעותיים בתוכניות ליצירת שוויון בגישה לרשת ובאוריינות הדיגיטלית. מדיניות והשקעת משאבים בידי הממשלה חשובה במיוחד לאור הנתונים מרחבי העולם המצביעים על פערים בין נשים וגברים ברמת השימוש והגישה שלהם לרשת האינטרנט.

כאמור הדירוג לוקח בחשבון משתנים רבים שהפוסט הנוכחי קצר מלהכיל אך נזכיר כי נבדקו האפשרות של ארגונים פוליטיים, איגודים מקצועיים ועמותות להשתמש ברשת, השימוש באתרי רשתות חברתיות, צנזורת הרשת, מעקב אחרי משתמשים וכו'.

אתם בטח שואלים את עצמכם – באיזה מקום ישראל מדורגת? התשובה היא לא בסוף הרשימה אך גם לא בראשה. במדד הכללי של הWeb Index, המבטא שכלול של כל תתי המדדים שנבחנו במסגרת הדו"ח, דורגה ישראל המקום ה-25:

במדד הגישה האוניברסלית הבוחן האם עלות החיבור לרשת הינה סבירה, את הפריסה הגיאוגרפית של תשתית הרשת ואת ההשקעה בחינוך לאוריינות דיגיטאלית ישראל מדורגת במקום ה- 26, במדד החופש והפתיחות הבוחן את זכויות האזרחים להבעת דעה, הבעה עצמית, בטיחות ופרטיות ברשת כמו גם יישום של חוקי חופש המידע בכל מדינה דורגה ישראל במקום ה-31, במדד ההעצמה האזרחית המעריך את ההשפעה שיש לרשת על חיי התושבים ואת המידה בה השימוש ברשת מביא לשיפור בתחומים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים והסביבתיים דורגה ישראל במקום ה-24.

לסיכום אפשר להגיד שאנחנו לא במקום נורא אבל קשה להתגאות בהישגים שלנו כמדינה, ישראל ממוקמת במקום נמוך ביחס לרוב מדינות הOECD . נשאר לקוות כי עד הדירוג בשנה הבאה נראה שיפור במדדים השונים שימקם את ישראל אם לא בעשירייה הפותחת לפחות באמצע רשימת מדינות הOECD.

 

למידע נוסף על המדד ותתי המדדים המרכיבים אותו ראו את הסדרה Web Index 2013