חזרה לעמוד הקודם

אוריינות דיגיטלית – הצד הפחות מוכר של מבחני פיזה

כולכם בוודאי מכירים את מבחן פיזה אבל החלק החדש שלו שבוחן אוריינות דיגיטאלית מוכר הרבה פחות. הפוסט הנוכחי מציג נתונים וממצאים מתוך הפרק שהתווסף בסבב האחרון של מבחני פיזה גם לבחינה בישראל.

מבחן פיז"ה הינו חלק מפרויקט מחקר בינלאומי בתחום החינוך בו תלמידים שגילם 15-16 נבחנים במספר נושאי לימוד (אוריינות קריאה, אוריינות מתמטיקה, אוריינות מדעים, ועוד). המחקר נערך בעשרות מדינות במקביל וציוני התלמידים נאספים יחד עם מידע אודות הרקע החברתי-כלכלי שלהם, הסביבה החינוכית ועמדותיהם ותפיסותיהם לגבי נושאי הלימוד. תוצאות המבחנים מאפשרות לחוקרים לבחון את ההשפעה של משתנים סביבתיים על הישגי התלמידים ולזהות מגמות ופערים בחינוך בין מדינות ובתוך מדינות.

הסדרה מבחני פיזה 2012 מציגה נתונים שנאספו במסגרת הסבב האחרון של המבחן בו, בפעם הראשונה בישראל (ופעם שנייה לחלק מהמדינות), נכלל פרק הבוחן אוריינות קריאה דיגיטלית.

עד היום היה במבחן פרק הבנת הנקרא בו הטקסט עליו נבחנים התלמידים מורכב ממאמר מובנה בעל נפח ידוע עם שאלות הבוחנות את הבנת הטקסט. הפרק שנוסף כעת מציב בפני התלמידים מקבץ של טקסטים המקושרים ביניהם בקישורים המדמים את תהליך הקריאה ברשת האינטרנט (דמיינו למשל את הקיראה אודות נושא באתר ויקיפידיה). התלמידים יכולים לעבור בין הטקסטים השונים ולחפש את התשובות לשאלות השונות בחופשיות. עומס המידע והאפשרוית בפני התלמידים מעמיד אותם בפני הצורך להעריך את החשיבות והלוונטיות של קטעי טקסט שונים ובוחן את היכולת שלהם לסרוק טקסט בחיפוש אחר תשובות ספצפיות.

הפרק החדש מאפשר לנו לבחון את התמודדות של ילדים עם אופני קריאה ההופכים ליותר ויותר נפוצים בעידן הנוכחי בו מקור המידע המרכזי בלימודים אקדמאיים, העבודה ומחקר אישי הינו רשת האינטרנט. אז מה מצבם של התלמידים הישראלים במטלות אלו ביחס לשאר התלמידים במדד?

הציון הממוצע בחלק הקריאה הדיגיטלית לתלמידים בישראל עמד על 461 נקודות. הממד בנוי באופן בו ממוצע הציונם במדינות ה-OECD עומד על 500 נקודות (בפועל 497) וסטיית התקן היא 100 נקודות. במילים אחרות ישראל נמצא כשליש סטיית תקן מתחת לממוצע ה-OECD, ציון זה ממקם את ישראל במקום ה-26 מבין 31 המדינות במדד.

ציונים ממוצעים בפרק הקריאה הדיגיטלית בכלל המדינות במבחן

דירוג המדינות לפי ציון ממוצע במבחן פיזה

דירוג המדינות לפי ציון ממוצע במבחן פיזה

כ-6% מהתלמידים בישראל קיבלו במבחן זה ציון מצטיין (ממוצע ה-OECD עומד על 8%) נתון הממקם את ישראל במקום ה-17 מבין 31 המדינות באחוז התלמידים המצטיינים. בנוסף, כ-31% מהתלמידים בישראל קיבלו ציון הממקם אותם ברמת הבקיאות הנמוכה ביותר (ממוצע ה-OECD עומד על 18%) וישראל ממוקמת במקום ה-27 מתוך 31 במדד זה.

חיתוך פנים ישראלי של הנתונים חושף פערים משמעותיים במיומנות הקריאה הדיגיטאלית בין המגזרים השונים בישראל. הממוצע בקרב התלמידים דוברי העברית עומד על 495 נקודות בעוד הממוצע בקרב דוברי הערבית עומד על 340 נקודות. הפער במבחן זה גדול פי 1.5 מאשר הפער שנמצא בחלק המתמטי ובחלק הקריאה הסטנדרטית.

השוואה של בתי הספר דוברי העברית בלבד מעלה תמונה קרובה מאוד לממוצע ה-OECD (כ-8% מצטיינים ו-18% ברמה התחתונה) בעוד בבתי הספר דוברי הערבית אחוז התלמידים הנמצא ברמת הבקיאות הנמוכה ביותר עומד על 77% ואחוז התלמידים המצטיינים עומד על 0%.

התפלגות ההישגים בפרק הקריאה הדיגיטלית לפי רמות בקיאות ושפה

חלוקת הציונים במבחן בין המגזר דובר העברית למגזר דובר הערבית כמפורט בטקסט

חלוקת הציונים במבחן בין המגזר דובר העברית למגזר דובר הערבית כמפורט בטקסט

הדוח חושף גם פערים בין התלמידים במערכת החינוך הממלכתית לבין תלמידים במערכת החינוך הממלכתית-דתית והחרדית. בנים במערכת החינוך הממלכתית קיבלו ציון ממוצע הגבוהה ב-44 נקודות ממקביליהם במערכת החינוך הממלכתית-דתית (504 לעומת 460). אף שמצבן של הבנות במערכת החינות הממלכתית-דתית טוב יותר (הציון הממוצע שלהן עמד על 513 נקודות, רק מעט מתחת לממוצע הבנות בחינוך הממלכתי העומד על 521) הרי שבנות הלומדות בחינוך החרדי רשמו ממוצע של 466 נקודות.

ההישגים בקריאה דיגיטלית לפי סוג פיקוח ולפי מגדר

גרף של פערי הציונים בין מערכות החינוך בעברית

גרף של פערי הציונים בין מערכות החינוך בעברית

לסיכום אפשר להגיד כי החינוך הממלכתי במגזר היהודי בישראל מקבל ציון ממוצע בהכנת התלמידים לקריאה והבנה של טקסטים דיגיטאליים. עם זאת, מערכות החינוך בשאר המגזרים משתרכות מאחור ועל משרד החינוך להשקיע מאמצים ומשאבים נוספים בכדי לדואג לצמצום ההפערים.