חזרה לעמוד הקודם

חופש- הילדים ברשת וההורים גם

מה ההורים עושים ברשת? כמה הם מודעים למה שהילדים עושים ברשת? ואיך הם יכולים לשמור עליהם? נסקור כאן כמה מהסדרות החדשות באתר STS    וננסה לענות לכם על השאלות.

בחייהם של הורים רבים, הרשתות החברתיות משמשות בתפקיד כפול. מצד אחד הן מהוות איום, ההורים מוטרדים לגבי התוכן שילדיהם צורכים וחולקים דרכן. מצד שני, פעמים רבות הרשתות החברתיות הן המקור לייעוץ ולהכוונה בנושאים הקשורים להורות ומשפחה. בפורומים ובקבוצות כאלו, ההורה מפיק תועלת ומרגיש שהוא משתפר אך למעשה גם חולק מידע אודות ילדיו או מעורר דיון שקשור בהם.

סקר חדש של מכון PEW    האמריקאי (2015) בודק מה עושים ההורים ברשתות החברתיות, איפה הם גולשים ולמה. הסקר חושף כי הורים (אימהות יותר מאבות) פעילים מאוד ברשתות החברתיות, ומשתמשים בהן לעיתים קרובות, כדי להתייעץ ולקבל תמיכה רגשית. 74% מההורים שנסקרו ענו כי הם מרגישים שהם מקבלים תמיכה מחבריהם ברשתות החברתיות. 71% מההורים ענו כי הם משתדלים להגיב לשאלה של הורה אחר בפוסט, אם הם חושבים שהם יודעים את התשובה.

59% מההורים העידו כי קיבלו מידע יעיל בנושא הורות דרך פרסומים ברשתות החברתיות, ב- 30 הימים האחרונים, מתוכם 42% קיבלו תמיכה חברתית או רגשית מחבריהם ברשת. 31% מההורים שמשתמשים ברשת החברתית, פרסמו שאלה בנושא הורות, ב- 30 הימים האחרונים.

מהסקר גם ניתן ללמוד כי יותר הורים לילדים מתחת לגיל 18 פעילים בפייסבוק לעומת מבוגרים שאינם הורים, או שילדיהם מעל גיל 18 (75% הורים לעומת 67% שאינם הורים לילדים). לעומת זאת באינסטגרם נוכחות ההורים לילדים מתחת לגיל 18, נמוכה מזו של האחרים (39% מההורים לעומת 54% שאינם הורים לילדים).

כעת נשאלו ההורים אם השימוש של ילדיהם ברשתות החברתיות מדאיג אותם. שליש מההורים (33%) סיפרו כי הם מודאגים מהשימוש של ילדיהם ברשתות החברתיות. עם זאת ההורים פחות ביקורתיים כלפי מבוגרים שמפרסמים מידע על הילדים שלהם. רק 12% מההורים טענו כי הם מוטרדים מדברים שבני זוג, קרובי משפחה או חברים פרסמו על ילדיהם ברשת החברתית. (88% מההורים אמרו שאינם מוטרדים מפרסומים כאלו.)

הורים לילדים צעירים, רגישים יותר לגבי המידע שמפורסם על ילדיהם- בקרב הורים לילדים בני 11 או פחות, 14% מודים כי היו פעמים בהם הרגישו לא בנוח עם מידע שבן הזוג , קרוב משפחה או חבר פרסם אודות ילדיהם. בקרב הורים לילדים בגילאי 12 ומעלה, רק 3% הרגישו כך.

כשההורים מוטרדים מהמידע שפורסם על ילדיהם ברשת, הם פועלים. 11% מההורים שנסקרו ביקשו מהמפרסם למחוק את המידע מהקיר שלהם.

ובישראל, סקר שערך המרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט בתחילת החופש הגדול (2015) חושף כי 21% מההורים מודים שאין להם מושג מה ילדיהם עושים ברשת. רוב ההורים לא סומכים על ילדיהם, 79% מההורים חושבים שילדיהם לקחו חלק באלימות ברשת. עם זאת, שליש מההורים אינם מגבילים את הילדים בשימוש במחשב ובסמארטפון.

ההורים לא יודעים מה קורה לילדים ברשת מסיבה טובה, בני נוער רבים שנפגעו לא חולקים את המידע עם ההורים. סקר נוסף שערך המשרד לבטחון פנים (2014) קובע כי 24% מבני הנוער נפגעו מבריונות רשת במהלך השנה. מעט מאוד מבני הנוער מספרים על הפגיעה לסמכות שיש בכוחה לפעול בעניין, בסה"כ 29% מהנפגעים סיפרו להורה, ורק 2% סיפרו למשטרה. רוב הנפגעים שלא דיווחו לאף אחד אמרו כי לא היה נראה להם חשוב לדווח, אחרים התביישו לדבר על זה או לא רצו שההורים ידעו.

מה אפשר לעשות? ספיר פרץ מגלובס מביאה בכתבתה עצות ממספר מומחים.

  • קודם כל יש לשמור על סביבה הורית תומכת- לאפשר לילד לצמוח ולהתפתח, אך עם זאת להציב גבולות בטוחים.
  • מינון- יש להגביל את הילד בשעות הגלישה, כך שהתפקוד היומיומי לא יפגע.
  • מעורבות- פרטיות הילד חשובה, אך היא אינה ערך עליון. כדי לא לפגוע בפרטיות הילד, ניתן להצהיר על מעורבות ההורה בגלוי, ולחתום מעין חוזה.
  •  שיתוף פעולה עם הילד- חשוב לעשות הכל מתוך הסכמה והבנה של הילד שהנושא חשוב ודורש את מעורבות ההורה. בעת הצורך אפשר לגייס תמיכה מחברים, מורים או בני משפחה.
  • כמו כן קיימות אפליקציות ושירותי סינון שונים שיכולים לחסום כניסה לאתרים שונים ולהגביל את זמן הגלישה של הילד.
  • קו התמיכה של איגוד האינטרנט הישראלי פועל 24/7 ומאפשר להורים ולילדים שנפגעו ברשת לפנות ולקבל סיוע. מספר הטלפון של המוקד: 03-9700911.