חזרה לעמוד הקודם

ישראל במקום ה-21 במדד המוכנות הדיגיטלית העולמי

השנה התפרסם הדו"ח ה-15 של הפורום הכלכלי העולמי, למוכנות דיגטלית עולמית (Networked Readiness Index).
מהי מוכנות דיגטלית? מוכנות דיגיטלית היא מידת הפתיחות שיש במדינה מסוימת, או אם לדייק מידת הפתיחות הקיימת בקרב הגורמים המשפיעים במדינה בתחום הפוליטי והכלכלי, לשימוש בטכנולוגיות ICT חדשות, במטרה להגביר את התחרות בשוק ואת רווחת הכלל.
ואם לומר את זה בצורה פשוטה עוד יותר- מדד ה- NRI  בודק למעשה עד כמה המדינה רותמת את הטכנולוגיה לטובת האזרחים.

דוח ה- NRI נותן תמונה מאוד מקיפה של אימוץ הטכנולוגיה העולמי כי הוא סוקר ארבעה מרכיבים עיקריים בכל מדינה- הסביבה בהקשר של טכנולוגיות מידע ותקשורת, הנכונות של בעלי המאה המרכזיים בחברה להשתמש בטכנולוגיה, השימוש בפועל שהם עושים, וההשפעה החברתית והכלכלית של השימוש הזה.

לטכנולוגיות ה- ICT יש למעשה תפקיד של סוכן כפול בהיבט העולמי. העולם הדיגיטלי הנפתח בפנינו חושף את האנושות לאפשרויות חדשות ומעביר מסרים של חדשנות וזכויות אדם מקצה אחד של העולם עד קצהו השני. אך בפועל דווקא השימוש בטכנולוגיות האלו, הוא זה שמגדיר מדינות מסוימות כחלשות ומעמיק את הפער בינהן ובין המדינות שזוכות להחזיק במעמד של מובילות במדיניות ובמסחר. נוסף על הפערים הותיקים הקיימים בין מדינות עשירות לעניות, במאה ה-21 נוסף גם הפער הדיגיטלי.

ואכן לא במפתיע גם השנה 31 המקומות הראשונים בדירוג העולמי שייכים למדינות עשירות. המוכנות הדיגיטלית של המדינות, משקף, לרוב, את מעמדן בסולם המדינות המפותחות והמתפתחות. סינגפור נמצאת השנה במקום הראשון ואחריה פינלנד במקום השני. 7 מתוך 10 המדינות הראשונות הן אירופאיות, האחרות הן סינגפור, יפן וארה"ב.

התקדמות מפתיעה השנה הגיעה מצד המדינות הבלטיות- הרפובליקה הסובייטית לשעבר, שהגיעו למקומות ה-22 (אסטוניה) וה- 23 (לטביה). מלזיה שנמנית על מדינות אסיה המתפתחות גם מפתיעה ומגיע למקום ה-32.

ישראל שמודרגת ב-2015 במקום ה- 21 בדירוג העולמי, מתקדמת מאוד במספר היבטים של המדד:ההשפעה החברתית שיש לטכנולוגיה, ההשפעה הכלכלית, השימוש הממשלתי ושל המגזר העיסקי בטכנולוגיה- הם מדדים שישראל מקבלת בהם ציון גבוה, מהממוצע של כלל המדינות העשירות בעולם. ישראל מדורגת במקום ה- 15 ביצירת סביבה לחדשנות בעסקים, במקום ה-9 במדד השימוש העיסקי בטכנולוגיה, ובמקום השישי בהשפעה שיש לשימוש הטכנולוגי של המגזר העיסקי.

הממצאים של ה- NRI מוכיחים כי לא לחינם קוראים לנו אומת הסטארט- אפ. ישראל נמצאת בין עשרת המדינות הראשונות בתשתית הדיגטלית, בשימוש שהעסקים עושים בטכנולוגיה, בפתיחות של העסקים לרעיונות חדשניים וברשימת פטנטים ופיתוח אפליקציות.

המומחים שעומדים מאחורי ה- NRI מסכמים את הממצאים העולמיים עם חמש תובנות חשובות העולות מהם:

ההשפעה של הטכנולוגיה מתרחבת הרבה מעבר לערך התועלתני שאפשר להשיג ממנה. הטכנולוגיה משפיעה על הדרך בה אנו מתקשרים האחד עם השני, על הצורך שלנו לפעול, ועל איך שאנחנו רואים את עצמינו- ועל כן יש לה כוח לשנות את העולם. בדו"ח ניתן לראות התאמה כמעט מושלמת במידת האימוץ של טכנולוגיות ICT ע"י מדינה וההשפעה שיש לטכנולוגיה על הכלכלה והחברה במדינה.

הטכנולוגיה עדיין לא השתלטה על העולם. לאזרחי העולם המערבי נדמה שהטכנולוגיה בכל מקום אבל האמת מאוד רחוקה מזה. 450 מליון אנשים עדיין חיים באזורים ללא קליטה סלולרית, במדינות מתפתחות קיים פער עצום בין הערים המרכזיות ואזורי הכפר המרוחקים. 60% מאזרחי העולם כלל לא מחוברים לאינטרנט.

בכדי להרוויח מהטמעות הטכנולוגיה בחיינו, המדינות השונות צריכות לקדם  ולפתח את הסביבה הדיגטלית שלהן- דבר שהמומחים של NRI ממליצים לשפר דרך ריצה לטווח ארוך ע"י חינוך ובניית תשתיות.

אסור לוותר על היכולת של הטכנולוגיה דווקא לפתוח דרכים לשיתופי פעולה בין מדינות, הזדמנויות תעסוקה וקידום הדדי. הטכנולוגיה מאפשרת מודלים חדשים של עסקים, פרויקטים חדשים לשיתוף הציבור במדיניות הממשלתית, והזדמנויות ליצור שקיפות בעסקים ובפוליטיקה.

עדיין חסר מידע חיוני בנושא- המומחים של NRI חושפים בפנינו חוסר שביעות רצון בכל הקשור לאיסוף המידע עבור הדו"ח, ולטענתם עדיין חסרים סיכומים של מידע בסיסי רב להעמקת ההבנה של הנושא. הם קוראים למדינות השונות לקיים ולאסוף סקרים ומחקרים כדי להחזיק את הידע בסופו של דבר, במרכז גלובלי בינלאומי, וליצור שיתוף פעולה ואחדות כלל עולמית.

לתצוגה גרפית אינטראקטיבית של הדו"ח.