חזרה לעמוד הקודם

וואטסאפ עם הנוער בישראל והאפליקציות בנייד?

דוח המדיה 2015 שיצא החודש מקדיש פרק לבני הנוער הישראלים והסלולר. השוואה מרתקת למחקר דומה של מכון PEW מגלה, שבכל הקשור למסך הסמארטפון, אנחנו דווקא לא מחקים את האמריקאים.

מחקרים רבים שפורסמו השנה בישראל, סוקרים את השימוש של בני הנוער (13-17) באינטרנט ובסלולר. במדינה בה הגיל הממוצע בו ילד מקבל את הסמארטפון הראשון הוא 9.5 (על פי דוח בזק), חוקרים, מחנכים וגופים מסחריים לא יכולים להתעלם מכך שהנוער הישראלי הוא קבוצה משמעותית, עם הרגלים, העדפות ועמדות ייחודיות כלפי המדיום.

לפי דוח מדיה 2015 כ- 97% מבני הנוער מחזיקים בסמארטפונים בישראל, בעוד המחקר של מכון PEW מספר לנו כי רק ל- 73% מבני הנוער האמריקאים יש סמארטפון. 70% מבני הנוער הישראלים טוענים כי האפליקציה שהם משתמשים בה הכי הרבה היא וואטסאפ. האפליקציה שמדורגת שניה היא יו- טיוב (11%), אינסטגרם (9%) ופייסבוק שזוכה לדומיננטיות רק בקרב 7% מבני הנוער.

בהתחשב בנתונים האלו, לא מפתיע שהפעילות העיקרית של בני הנוער הישראלים בסמארטפון, היא שליחת הודעת בוואטסאפ: 62% בקרב הבנים ו- 58% בקרב הבנות. בארה"ב, לעומת זאת, רק 33% מבני הנוער משתמשים באפליקציות לשליחת מסרונים (WhatsApp או Kik). בעוד בישראל 49% מבני הנוער מקבלים מעל 100 הודעות טקסט/וואטסאפ ביום, מכון PEW האמריקאי מדווח על 30 מסרונים שהנער/נערה האמריקאים מקבלים מדי יום.

למה זה ככה? ייתכן שהשימוש הגבוה באפליקציית וואטסאפ בישראל נובע מהעובדה שליותר נערים ונערות יש סמארטפון מאשר בארה"ב. סיבה נוספת יכולה להיות העדפה של בני נוער לדיון בקבוצה מצומצמת יותר מזו שמספקות אפליקציות אחרות. עוד סיבה יכולה להיות הבדלים בתמחור השירותים הסלולריים. במכון PEW מצאו קשר בין מצב סוציו- אקונומי לשימוש באפליקציות לשליחת מסרונים. נוער ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה צפוי להשתמש יותר באפליקציות כאלו: 39% מהנוער במשפחות המרוויחות פחות מ- 50,000$ לשנה, לעומת 31% מהנוער ממשפחות אמידות יותר. 18% מבני הנוער ממשפחות המרוויחות פחות מ- 30,000$ לשנה, מעידים שהם פשוט לא מסמסים בכלל. זאת לעומת רק 7% מבני הנוער במשפחות המרוויחות יותר.

וואטסאפ היא אפליקציה חברתית, כל החברים צריכים להשתמש בה כדי שיהיה כדאי להוריד אותה גם. לכן הסבר נוסף יכול להיות ההיווצרות של קבוצות קטנות וסגורות של משתמשים. במכון PEW מצאו שיש לאפליקציה יותר משתמשים בקרב בעלי סמארטפונים ממוצא היספני (46% מבני הנוער ההיספנים משתמשים באפליקציה), וממוצא אפרו- אמריקני (47% מבני הנוער ממוצא אפרו- אמריקני), זאת לעומת רק 24% מבעלי הסמארטפונים הלבנים שמשתמשים באפליקציה.

הבדלים קצת פחות בולטים לעין, בין ישראל לארה"ב, נמצאו בנוכחות בני הנוער ברשתות החברתיות. פייסבוק נשארת הרשת חברתית המובילה, גם בקרב הנוער הישראלי וגם בקרב הנוער האמריקאי. בשני המקרים זו רשת חברתית שמאוכלסת על ידי יותר מבוגרים, בזמן שהנוער עובר לרשתות חברתיות ויזואליות יותר. בישראל 60% מהנוער נשארו בפייסבוק, אבל 51% מחוברים לאינסטגרם ו- 35% לסנאפצ'אט. התמונה דומה גם בארה"ב, בה  71% מבני הנוער נשארו בפייסבוק, 52% כבר באינסטגרם ו- 41% בסנאפצ'אט. ההבדל בין שתי המדינות בא לידי ביטוי בטוויטר, ברשת החברתית שמאוד בולטת בארה"ב, יש 33% מבני הנוער, בעוד בארץ מדובר רק ב-13% שמתנסים בחברות גם ברשת הזו.

טרנד האפליקציות הויזואליות בארה"ב נשלט ע"י הבנות, שמגלות פעילות רבה יותר באינסטגרם (61% מהבנות לעומת 44% מהבנים), בסנאפצ'אט (51% מהבנות לעומת 31% מהבנים) ובפינטרסט (33% מהבנות לעומת 11% מהבנים). בזמן שהבנים מעידים על עצמם שהם נכנסים לפייסבוק יותר פעמים ביום מהבנות (45% מהבנים לעומת 36% מהבנות). גם בישראל הבנות הן אלו שמעדיפות יותר את אינסטגרם (12% לעומת 6% בקרב הבנים) והבנים את פייסבוק (10% מהבנים לעומת 3% מהבנות).

הנוער הישראלי בהחלט מבלה הרבה זמן באינטרנט ובסלולר- 3.4 שעות בממוצע ביום, אבל גם משתמש בטכנולוגיות אחרות כמו הרדיו (כ- 35%), מגזינים (כ- 51%), טלוויזיה (71%) וגם ספרים (כ- 70%). מהנתונים הנ"ל ניתן ללמוד כי לנוער הישראלי מאפיינים מיוחדים משלו. בני הנוער אקטיביים, חברתיים ומקושרים הם לומדים מתבטאים ופועלים, במדיה המסורתית וברשת.

לעיון נוסף בפרק מתוך דוח המדיה 2015- "מדיה ילדים ובני נוער"- מאת ד"ר חננאל רוזנברג.