חזרה לעמוד הקודם

70% מהשמועות בוואטסאפ בזמן המבצע התבררו כנכונות

המחקר הנוכחי בודק כיצד מידע מופץ על ידי אפליקציית וואטסאפ, ומשתמש בשמועות שהופצו סביב חטיפת שלושת הנערים ב- 2014 (מבצי "שובו אחים") כמקרה בוחן. המחקר התבצע במחלקה לרפואת חירום בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, על ידי הדוקטורנט תומר סיימון, בהנייחתם של פרופ' אבישי גולדברג וד"ר ברוריה עדיני.

שיטת המחקר כללה מיפוי של 13 שמועות שהופצו עד להודעה הרשמית של צה"ל על חטיפת הנערים מליל ה-12 ביוני ועד ל- 13 ביוני אחה"צ, ושני סקרים שהופצו בין הנחקרים בזמן אמת, במהלך ימי המבצע.

מתוך הממצאים:

  • על פי המחקר 69% מהשמועות שהופצו התבררו כנכונות. בין מפיצי השמועות היו עיתונאים ואנשי צבא וכוחות החירום.
  • יותר מ- 40% ממשתמשי הוואטסאפ בישראל נחשפו לפחות לשמועה אחת במהלך מבצע "שובו אחים".
  • ישראל שונה ממדינות אחרות בעולם, בהן מחקרים דומים הוכיחו כי השמועות שעוברות בוואטסאפ מתבררות בדרך כלל כלא אמינות.
  • 40% העידו כי הם קיבלו את השמועה השקרית אודות חילוץ הנערים בהצלחה. מתוכם 22% העידו כי העבירו אותה הלאה.
  • רק 34% מהנחקרים אמרו כי הם לא קיבלו שום מידע בנוגע לחטיפה דרך הרשתות החברתיות.
  • מתוך הנחקרים שהתעדכנו בשמועות ברשתות החברתיות- 61% קיבלו מידע דרך וואטסאפ ו- 39% דרך פייסבוק.
  • הנחקרים תפסו את וואטסאפ כפרטית יותר מפייסבוק, אבל את פייסבוק כאמינה יותר. 35% חושבים שפייסבוק אמינה לעומת 23% שחושבים שוואטסאפ אמינה.

תומר סיימון: "אנשים שחווים אירועי חירום ולחץ מנסים להפיג את המתח על ידי חיפוש מידע אודות האירוע. מאחר שעל אירוע החטיפה הוטל צו איסור פרסום גורף, שמנע אפילו את פרסום קיומו של הצו, הציבור נעזר בשמועות על מנת להשלים את פערי המידע".