חזרה לעמוד הקודם

מאמינים לוואטסאפ שלכם?

וואטסאפ היא ללא ספק האפליקציה החזקה בישראל. היא נמצאת על הסמארטפונים של 75% מהאוכלוסייה הבוגרת ו- 80% מבני הנוער. מחקרים שנערכו בזמן אמת, בעתות משבר לאומי, מוכיחים שבישראל וואטסאפ גם אמינה.

"הציבור מרגיש שהאמת נמצאת ברשת, ולא בתקשורת, לפחות לא עד המהדורות המרכזיות" (רועי כהן, ישראל היום, 23.07.2014). למרות תחושות אלו המתוארות בעיתון בזמן מבצע "צוק איתן", לרוב, התקשורת לא חלקה את דעתו של הציבור בנוגע לאמינות הידיעות בוואטסאפ. במחקר שערך ד"ר אזי לב- און נמצא כי התקשורת בתקופת הלחימה, הציגה את הרשתות החברתיות כמקור לשמועות שקריות. כתבות ואייטמים שפורסמו במהלך המבצע, הציגו שימושים שונים לרשתות החברתיות, ביניהם: ערוץ עוקף תקשורת מרכזית מצד פוליטיקאים (16%) ומצד סלבריטאים (22%), פלטפורמה לדעת הקהל (28%) ולצערנו גם לשיח אלים (38%). ב- 19% מהכתבות הוזכרו הרשתות החברתיות, ובעיקר וואטסאפ, כערוץ להפצת שמועות ושקרים.

למרות האור השלילי שבו התקשורת מציגה את וואטסאפ, הישראלים לא יכולים בלי האפליקציה הזו. בדוח בזק 2015 דווח כי 81% מהישראלים הכתירו את וואטסאפ כאפליקציה שעליה לא היו מוותרים. גם בדוח של 2014, השנה של "צוק איתן", וואטסאפ הייתה האפליקציה הכי אהודה, כאשר 70% מהנשאלים הודו שהם לא יכולים לוותר עליה. עם זאת, רבים מהישראלים מסכימים עם הטענה כי וואטסאפ הפכה לצינור של תכנים קשים, וכי קשה לפקח על התכנים שמגיעים אליהם דרך האפליקציה. כך טענו 86% מבני הנוער, 78% מהצעירים (18-34), ו- 59% מהבוגרים.

ואכן בסקר שערך איגוד האינטרנט ב-2014 39% ממשתמשי האפליקציה דיווחו כי נודע להם באמצעותה על אירועים ביטחוניים שהתרחשו עוד לפני פרסומם בתקשורת. 46% מאלו שהגיעו אליהם "סקופים" ביטחוניים גם העבירו אותם הלאה, 12% מתוכם הפיצו אותם בכל קבוצות הוואטסאפ בהן הם חברים.

לפי סקר איגוד האינטרנט 37% מהציבור התייחסו להודעות בוואטסאפ כאמינות. באופן כללי גברים יותר מאמינים לדיווחים שמגיעים אליהם באפליקציה. תפיסת האמינות אף גבוהה יותר בקרב צעירים ובקרב תושבי המרכז.

הנתונים שלפנינו מוכיחים כי וואטסאפ היא מקור מידע חשוב עבור הישראלים, הם נחשפים אליה הרבה ומייחסים לה חשיבות ואמינות. הם גם תופסים את האפליקציה כמהירה מהחדשות המסורתיות, פחות מפוקחת, ועל כן גם פחות מצונזרת. אם כן, יש חשיבות רבה לשאלה: מי צודק? הקהל הישראלי שחושב שוואטסאפ מהימנה, או העיתונאים שמתריעים מפני שקריות האפליקציה?

מחקר שהתפרסם השנה מטעם אוניברסיטת בן- גוריון שבנגב, בחן את ההפצה של מידע בוואטסאפ, בימים שקדמו ל"צוק איתן", ימי מבצע "שובו אחים", בו ניסו כוחות הביטחון לאתר את שלושת הנערים שנחטפו ביוני 2014. המחקר, שנעשה במסגרת הדוקטורט של תומר סיימון, התחקה אחרי ההפצה של 13 שמועות שהופצו בוואטסאפ מרגע החטיפה ועד להודעה הרשמית של צה"ל, מהלילה של ה-12 ביוני ועד ל- 13 ביוני אחה"צ.

הממצאים מוכיחים כי 69% מהשמועות שהועברו בוואטסאפ התבררו כנכונות. בין השמועות שהועברו, נחשפו שמות של שניים מהנערים שנחטפו, מידע אשר היה חסוי מתוקף צו איסור פרסום עד ל-15 ביוני. חלק מהשמועות הופצו גם על ידי בעלי תפקידים במערכת הביטחון, ואפילו על ידי חיילים שהשתתפו במבצע החיפוש.

אך גם במחקר הזה ניתן למצוא עדויות לכך שאי אפשר לקחת כמובן מאליו את נכונות המידע שמגיע אלינו בוואטסאפ.  40% מהנחקרים העידו כי קיבלו את השמועה השקרית אודות חילוץ הנערים, מתוכם 22% העבירו אותה הלאה. 40% מהנחקרים העידו כי קיבלו לפחות שמועה אחת דרך האפליקציה במהלך המבצע. רק 34% אמרו כי הם לא קיבלו שום מידע בנוגע לחטיפה דרך וואטסאפ.

ממצא מעניין הוא העובדה כי הנחקרים תפסו את וואטסאפ כפרטית יותר מהרשתות החברתיות האחרות. עם זאת בדוח בזק 2015, המאוחר יותר, הישראלים כבר טוענים שוואטסאפ היא רשת חברתית שקשה לפקח על התכנים שעוברים בה. השוואה בין המחקרים בנושא מספקת לנו גם פרספקטיבה מעניינת לגבי האמינות של וואטסאפ. למרות שבמחקר של איגוד האינטרנט, 37% מהנחקרים הצהירו שוואטסאפ אמינה, במחקר של אוניברסיטת בן גוריון, כאשר הנחקרים נשאלים על האמינות של וואטסאפ בהשוואה לזו של פייסבוק, התשובה שונה. רק 23% מדרגים את רמת האמינות של וואטסאפ כסבירה, מול 35% שמעידים כך בעבור פייסבוק.