חזרה לעמוד הקודם

האם הדרך לשיוויון חברתי עוברת בסמארטפון?

מחקרים רבים טוענים כי הסמארטפונים ישימו סוף לפערים הדיגיטליים. איגוד האינטרנט הישראלי מצא כי דווקא בישראל, בה חדירת הסמארטפונים לשוק היא מהגבוהות בעולם, עדיין קיים פער משמעותי.

החדירה של המכשירים הניידים לאוכלוסיות רבות בעולם, שהיו לא מחוברות עד כה, מיוחסת לשני גורמים: הכיסוי המתרחב, בזכותו יש גישה לחיבור אלחוטי מהיר, וכן השירותים והמכשירים החדשים המוצעים במחיר נגיש.

למכשיר הנייד יש פוטנציאל רב כמגשר על הפער הדיגיטלי שקיים בין חברות מתפתחות למפותחות. האינטרנט, שהיה תלוי עד כה בתשתיות, שלרוב לא הגיעו לאיזורי הספר, משתחרר מהמגבלות הפיזיות האלו ויכול להגיע לקצות האצבעות של כל אחד, בכל מקום. לפי דוח GSMA בסוף 2014 היו בעולם 2.4 מילארד משתמשים שגלשו באמצעות הסלולרי, מתוכם 1.8 מיליארד מארצות מתפתחות. דוגמא זו מראה לנו כי ייתכן והדרך לגישור על פערים דיגיטליים עוברת בסמארטפון.

בכל אופן, העולם בכלל מאמץ את הטלפונים הניידים בחום. לפי הדוח של חברת אריקסון, כבר במהלך הרבעון הראשון של 2016 נוספו עוד 63 מיליון מנויי סלולר חדשים לעולם. לפי הדוח מספר המספרים הרשומים אף גדול ממספר המנויים בפועל- המשתמשים. במזרח התיכון למשל, אימוץ הטלפון הנייד הוא מבין הגבוהים בעולם, כאשר הוא מגיע ל- 113% ממספר התושבים.

תופעה זו מורגשת גם בישראל שלפי מכון המחקר PEW הגיעה ב-2015 למקום השלישי בעולם באימוץ הניידים החכמים- 74% מהישראלים היו בעלי סמארטפון. סקר חדש יותר של איגוד האינטרנט, ערך ב-2016 השוואה בין שימושי האינטרנט במגזר הערבי ובמגזר היהודי, וגילה כי בשניהם שיעור החדירה של הניידים החכמים זהה ועומד על 82%. נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תומכים בהשערה כי אימוץ הניידים מסייע לסגירת הפער, גם בישראל. ב-2013 46% מקרב האוכלוסיה הערבית גולשים באינטרנט, וב-2015 כבר מדובר ב- 72% מתוך האוכלוסיה הערבית.

ובאמת בסקר הגולשים הערבים מעידים על עצמם כמי שמשתמשים בעיקר בנייד לגלישה. 28% מקרב החברה הערבית גולשים באינטרנט רק דרך הנייד, לעומת 10% משאר האוכלוסיה. רק 50% מקרב האוכלוסיה הערבית גולשים במחשב, לעומת שאר האוכלוסיה בה 79% מהגולשים משתמשים במחשב.

למרות אימוץ הניידים החכמים, נמצא בסקר פער של יותר מ-10% בין המגזרים. השימוש באינטרנט ב-2016, עומד על 89% במגזר היהודי, ורק 78% במגזר הערבי. הפער מקבל משמעות מיוחדת כאשר בודקים את השימושים השונים שעושים בשני המגזרים באינטרנט. למשל- רק 16% מהאזרחים הערבים ממלאים טפסים ומבצעים פעולות באתרי אינטרנט לעומת 60% מהאזרחים היהודים. וכן, רק  50% מהאזרחים הערבים משתמשים בדואר אלקטרוני לעומת 82% באוכלוסיה היהודית. 74% מהאזרחים הערבים לא מבצעים תשלומים או מקצרים תורים בעזרת האינטרנט, לעומת רק 32% מהאוכלוסיה היהודית שלא עושים זאת.

למרות החדירה המשמעותית של הסמארטפונים באוכלוסיה הערבית, ומספר הגולשים הערבים שעלה בשנים האחרונות, הרגלי השימוש השונים של שני המגזרים יוצרים פער שבא לידי ביטוי באיכות החיים של האזרחים, ובאינטראקציה היומיומית שלהם עם מוסדות וארגונים.

מדוע האוכלוסייה הערבית בישראל לא עושה שימושים מגוונים יותר באינטרנט? 25% מקרב המגזר הערבי, העידו על עצמם כי אינם גולשים באינטרנט כלל. כאשר הם נשאלו מדוע אינם גולשים, הסיבות העיקריות שעלו היו: "האינטרנט לא מעניין אותי"- 48%, ו- "אני לא יודע להשתמש באינטרנט או במחשב"- 43%. אגב, רק 2% ענו שהם לא משתמשים באינטרנט בגלל שאין תשתיות באיזור בו הם גרים, ורק 2.5% ענו כי הם לא גולשים בגלל סיבות דתיות.

גם השפה עלולה להוות בעיה.  כאשר נשאלו הנחקרים האם היו צופים בסרטון שאינו דובר ערבית, רק מחציתם ענו שהעניין לא יפריע להם (51%). 23% אמרו שיצפו אם יהיו כתוביות בערבית, 11% אמרו שיצפו בסרטון כפי שהוא, אבל זה יפריע להם ו- 15% ענו כי לא יצפו בו בכלל.

כאשר נשאלו הנחקרים הערבים על תחומים שהיו מעוניינים ללמוד בנוגע לשימוש באינטרנט, הם הביעו עניין בעיקר בלימוד טיפים לשמירה על פרטיות במחשב (71%), ובלימוד השימוש במחשב ובאינטרנט בכלל (69%).

בישראל קיים פער בין- מגזרי בשימוש באינטרנט, כאשר האוכלוסייה הערבית פחות משתמשת באינטרנט באופן כללי, וביישומים, כמו טפסים מקוונים וביצוע תשלומים, בפרט. פעולות שיכולות להשפיע על השיוויון בין האזרחים ואיכות חייהם. פער זה אינו נובע מחוסר בתשתיות, שכן האימוץ הנרחב של הסמארטפונים בקרב האוכלוסיה הערבית מחפה עליו. הפער נובע מחוסר עניין באינטרנט, חוסר בידע לגבי השימוש בו וגם מפערים בהבנת השפה העברית. למעשה, העובדה שהרבה מהאזרחים הערבים גולשים רק בנייד, יכולה להשפיע גם היא על הנכונות שלהם לבצע ברשת פעולות כגון מילוי טפסים וביצוע תשלומים.

הסקר הנוכחי של איגוד האינטרנט הישראלי מוגש לציבור ולמקבלי ההחלטות במטרה להבין ולמפות את המאפיינים והגורמים לפערים, ולקדם את השימוש ברשת בקרב האוכלוסיות השונות בישראל.