חזרה לעמוד הקודם

למה לי פוליטיקה בסושיאל?

למרות שהם מודים שהרשת החברתית היא מקום בו באים לידי ביטוי מגוון גדול של דעות, ומסרים פוליטיים מכל הקשת, לאמריקאים נמאס מפוליטיקה בפיד שלהם.

השבוע באה לסיומה מערכת הבחירות הסוערת לנשיאות ארצות הברית. הרשתות החברתיות היו אחת הזירות הרוחשות ביותר במהלך התקופה. המועמדים ניהלו קמפיינים עמוסים בציוצים פוסטים ותמונות, כדי לזכות במעורבות הבוחרים. ואולי אפילו אפשר לומר שהרשתות החברתיות ידעו לפני כולנו מי יזכה בבחירות.

כבר במחקר מיוחד של אתר Socialbakers מסוף הקיץ, ניתן לראות שבפייסבוק טראמפ הוביל על קלינטון במספר העוקבים (2.2 מיליון מול 1.8 מיליון), במספר האוהדים (10.1 מיליון מול 5.3 מיליון), ובכמות האינטראקציות. לפי Socialbakers  רוב השיח שהתחולל סביב שני המועמדים היה על בסיס פרסומים אורגניים ולא על בסיס קידום ממומן, מה שאומר שאוהדי הדפים השתתפו ובסה"כ העבירו את המסרים הלאה לחבריהם. למרות שקלינטון וטראמפ פרסמו כמות  דומה של פוסטים במהלך הקיץ (טראמפ- 243 וקלינטון- 222), טראמפ זוכה ליותר מכפול האינטראקציות שזוכה להן קלינטון. כאשר לקלינטון יש מעל 12.5 מיליון אינטראקציות, שחוללו אותם 222 פוסטים, לטראמפ יותר מ- 29 מיליון אינטראקציות, עבור אותם 243 פוסטים.

ייתכן שהשיחה הערה סביב העמוד של טראמפ נובעת כתוצאה מהשיח שאפיין אותו לאורך תקופת הבחירות הזו. השוואה בין סגנון השיח שאפיין את טראמפ ברשתות החברתיות לבין זה שאפיין את קלינטון, מעלה כי ההבדלים בבחירת המילים וצורת השיח, לא יכלו להיות יותר קיצוניים. בשיח של קלינטון קיימים מוטיבים ברורים של רווחת תושבי ארצות הברית, וחיי היומיום שלהם. המילים הבולטות יותר בפוסטים ובציוצים שכתבה הן: Americans, kids, sure, guns, ואחת המילים שנמצאת בראש הרשימה- families. לעומתה טראמפ משתמש במילים המביעות יותר עוצמה וכוח ושייכות לעולמו האישי יותר מאשר לחיי התושבים כמו: media, CNN, people, America, ובמילים אגרסיביות יותר כמו crooked, שנמצאת במעלה הרשימה, big, bad ו- get.

ההשקעה של המועמדים בזירת המדיה החברתית, לא מקרית- מחקר חדש של מכון PEW, מגלה לנו שסביבת המדיה החברתית בארה"ב נתפסת מאוד פוליטית בעיני האמריקאים. הסבירות שאמריקאי יראה תוכן פוליטי בפייסבוק או בטוויטר די דומה. מתוך משתמשי הפייסבוק שנדגמו- 25% טענו שהם רואים הרבה פוסטים פוליטיים, 42% טענו שהם רואים די הרבה פוסטים פוליטיים, ו-26% טענו שהם רואים מעט פוסטים פוליטיים. 6% טענו שהם לא רואים באתר פוסטים פוליטיים בכלל. מתוך משתמשי טוויטר שנדגמו – 24% רואים הרבה תוכן פוליטי, 41% רואים די הרבה תוכן פוליטי, 23% רואים מעט, ו11% טענו שהם לא רואים תוכן פוליטי בטוויטר בכלל.

נתונים על כמות הפרסומים הפוליטיים שהנחקרים העידו  כי הם כותבים בעצמם, מעידים על הוויראליות הרבה שיש לפוסטים מהסוג הזה. כאמור, 67% ממשתמשי פייסבוק האמריקאים העידו כי הם רואים הרבה או די הרבה פוסטים פוליטיים בפייסבוק, רק 22% מהנחקרים העידו על עצמם כי הם מפרסמים הרבה או די הרבה,  פוסטים פוליטיים. כלומר, למרות שהאמריקאים נחשפים להרבה מאוד פוסטים פוליטיים בפייסבוק 51% מהנחקרים העידו כי אינם מפרסמים פוסטים פוליטיים בכלל. בטוויטר המצב דומה כאשר 60% מהמשתמשים מעידים כי אינם מפרסמים פוסטים פוליטיים בכלל.

לרוב הגולשים ברשתות החברתיות, רשת חברים המכילה מגוון של דעות פוליטיות. משתמשי פייסבוק האמריקאים מעידים על עצמם, כי רק ל- 23% מהאמריקאים בפייסבוק יש בעיקר חברים המחזיקים בדעה פוליטית זהה לשלהם. ל- 5% יש בעיקר חברים עם דעה פוליטית שונה, ולרוב האמריקאים- 53% יש חברים ממגוון הקשת הפוליטית. (זאת למרות שבאותו מחקר דווקא 66% ממשתמשי פייסבוק מעידים על עצמם כי הם עוקבים בעיקר אחרי פרסומים של חברים ומשפחה, ואנשים שהם מכירים באופן אישי).

אך לשוק הדעות התוסס שחולש על הרשתות החברתיות יש גם צדדים שליליים. יותר משליש מהאמריקאים טוענים כי הם מותשים מכמות התוכן הפוליטי שמציף אותם במדיה החברתית. בעוד רק 20% מהאמריקאים מרוצים מהתוכן הפוליטי ברשת החברתית, ל- 37% נמאס מהשיחות הפוליטיות והתכנים הפוליטיים שהם נקלעים אליהם. עוד 41% נשארים אדישים לגבי תוכן מהסוג הזה. ובכלל עם כל הכבוד לשיח פתוח ולדמוקרטיה, רק 35% מהאמריקאים נהנים לדון עם אנשים שדעותיהם שונות משלהם ברשת החברתית. רוב האמריקאים- 59%, מוצאים את הדיונים האלה מלאי מתח ומתסכלים.

התמונה שמציגים בפנינו המחקרים היא של רשת חברתית סוערת ופוליטית במיוחד. מצד אחד, הרבה אמריקאים מרגישים שיש דיונים פוליטיים במדיה החברתית, ושהם נחשפים לדעות שלאו דווקא מסתדרות עם השקפתם הפוליטית. מצד שני, רוב האמריקאים לא מנצלים את הבמה כדי להתבטא או להפיק איזה שהוא ערך מהדיון הפוליטי, חלק לא מבוטל מהם אפילו סובל מהתוכן הפוליטי הרוחש של המדיה החברתית.