חזרה לעמוד הקודם

בואו נחיה בחברה נגישה, ברשת ובכלל

תקנות הנגישות אמורות להפוך את האינטרנט הישראלי למקום שוויוני קצת יותר. אם כן למה משרדי הממשלה עוד לא סיימו את תהליך ההנגשה של אתרי האינטרנט? ומה עם רשויות הערים?

תקנות הנגישות שיכנסו לתוקף בעוד קצת פחות משנה (אוקטובר 2017), אמורות לסייע ל-791 אלף אנשים עם מוגבלות תפקודית חמורה, החיים במדינת ישראל, בהשגת שוויון הזדמנויות ואיכות חיים כאזרחים במדינה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפת כי אנשים עם מוגבלות מהווים 15% מבני ה-20 ומעלה באוכלוסייה הכללית.

בעוד האינטרנט משמש את רובנו כזרוע ארוכה המאפשרת לנו לבצע פעולות רבות בישיבה על הכיסא בבית, דווקא לאנשים עם מוגבלות, שעבורם ביצוע פעולות כך הוא הכרח, האינטרנט לא נראה כמו יתרון, ולפעמים כמו מכשול. נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלים כי אנשים עם מוגבלות משתמשים במחשב ובאינטרנט פחות מיתר האוכלוסייה. 54% מבני 64 -20 עם מוגבלות משתמשים במחשב, לעומת 79% בקרב שאר האוכלוסייה בגילאים אלו. 64% מהם משתמשים באינטרנט, לעומת 85% בקרב שאר האוכלוסייה. 58% מקרב אנשים עם מוגבלות משתמשים באינטרנט באמצעות הטלפון הנייד לעומת 79% מהאנשים ללא מוגבלות.

גם עבור מי מהאנשים עם מוגבלות שגולש באינטרנט, חווית הגלישה לא תמיד שלמה ורחבה כמו שהיא עבור רובנו. כך למשל רק 57% מבני 64-20 עם מוגבלות חמורה מחפשים מידע באמצעות האינטרנט, לעומת 80% בקרב יתר האוכלוסייה. 54% מהאנשים עם מוגבלות משתתפים ברשתות חברתיות, לעומת 74% בקרב יתר בני 64-20. 48% משתמשים בדואר אלקטרוני, לעומת 73% בקרב השאר. רק 22% מהאנשים עם מוגבלות בישראל מבצעים פעולות בנקאיות ומשלמים אונליין, לעומת 45% בקרב שאר האוכלוסייה.

ההפרשים משמעותיים כל כך כיוון שיש מגוון רב של מגבלות רלוונטיות לקושי של אדם להשתמש באתר האינטרנט כראוי. המגבלות נעות מעיוורון מוחלט ועד עיוורון צבעים, לקויות למידה, מוגבלות בידיים המקשה על תפעול העכבר והמקלדת ומכבדות שמיעה ועד חרשות.

חוסר של התאמת אתרי האינטרנט לצרכי אנשים עם מוגבלות יוצר בעיות בשוויון הזדמנויות, אבל פוגע גם ביכולת של כלל החברה הישראלית להיות חברה מכילה וצודקת. סקר עמדות שערך המרכז הבינתחומי בהרצליה עבור קרן משפחת רודרמן והקרן ע"ש תד אריסון, המחיש עד כמה חוסר השילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה, משפיע על הדעות הקדומות הרווחות בה. בסקר ענו 42% מהנחקרים כי הם מאמינים כי אנשים עם מוגבלות הם "בעלי יכולות נמוכות" ו-10% מאמינים כי כל האנשים עם מוגבלות דומים אחד לשני.47% חושבים שקיימת אפליה כלפי אנשים עם מוגבלות במוסדות אקדמיים או במקומות עבודה. 42% מאמינים כי קיימת אפליה בקבלת שירותים עירוניים בעירם.

קרן משפחת רודרמן והקרן ע"ש תד אריסון יצאו ביוזמה למדידת מידת הנגישות של הרשויות השונות בישראל ותיעודן בדוח מדד הנגישות העירוני. במסגרת הדוח נבדקו השירותים המקוונים שמציעות 20 רשויות, מהבית בגלישה של בוחנים עם מוגבלות. הבוחנים בדקו עבור כל רשות, עד כמה ניתן לבצע מהבית פעולות כמו בירור ארנונה והנחה בעירייה, רישום ילד לגן או לבית הספר, בירור לגבי זכויות חנייה ועוד. יש לציין כי הבוחנים לא בדקו אתרים המותאמים במיוחד עבור אנשים עם מוגבלות, כי אם את השירותים המקוונים הכלליים. הערים השונות זכו לציונים משוקללים בין 1 ל-4.

תל אביב היא העיר הנגישה ביותר דיגיטלית, וזוכה לציון של 3.5. זאת בזכות השירותים הרבים שהיא מציעה אונליין, וכן התאמת השירותים בצ'אט עבור כבדי ראייה. ירושלים אחריה עם ציון 3.3, מאפשרת מגוון רב של שירותים לאזרח ללא צורך להגיע לבניין העירייה. חולון במקום השלישי עם ציון 3.2. אחריהן (לפי סדר יורד)- באר  שבע, נתניה, נצרת, הוד- השרון, הרצליה, פתח תקווה, שוהם, חיפה, כרמיאל, רמת גן, אשקלון, בני ברק, ראשל"צ, טבריה, רחובות, אשדוד, חדרה.

גם משרדי הממשלה מפתחים כל העת את הפעולות והביצועים הניתנים במסגרת האתר, עם זאת דוח התקשוב 2015 משרטט תמונת מצב עגומה באשר לרמת המוכנות של יחידות הממשלה השונות לחוק הנגשת האתרים. לשם עריכת הדוח נעשתה בדיקה יסודית לכל מרכיבי התקן, הכולל בין היתר: חלופת טקסט, תוכני מדיה של אודיו ווידאו, נושאים של צבעים וניגודיות, מהירות חילוף התוכן ועוד. נמצא כי כל אתרי היחידות אינם מותאמים די הצורך לתקן הנגישות שאמור להיכנס בעוד כשנה לחיוב על פי חוק.

הציון הכללי של היחידות לעמידה בתקן נגישות האתרים לאנשים עם מוגבלות נמוך- 42. רוב היחידות גם מחזיקות בציונים נמוכים מהציון הזה. אתר משרד הבריאות מחזיק בציון 43 ואתר ביטוח לאומי קיבל ציון  23. רק באתר הנהלת בית המשפט המצב סביר יחסית, והאתר זוכה לציון 73. במסגרת הדוח נבדקה גם האפשרות לגלוש באמצעות מקלדת בלבד. במקרה זה יש כמה יחידות שעונות על הדרישה, 5 מתוך 17, אך במרבית היחידות המצב דורש תיקון.

לחברה הישראלית יש בעיה לקבל לתוכה אנשים עם מוגבלות. בעיית הנגישות באינטרנט הישראלי היא ככל הנראה עניין זמני, שכן בסופו של דבר תקופת ההיערכות תגיע לסיומה והתקנות יאכפו בפועל. הלוואי שבעקבות התיקון במרחב הדיגיטלי, יתוקנו גם התפיסות לגבי שילוב אנשים עם מוגבלות בחברה בכלל.