חזרה לעמוד הקודם

הפרטיות של הישראלים מתגייסת למלחמה בטרור

הישראלים מוותרים על הפרטיות שלהם, אם זה יעזור למדינה להילחם בטרור. האמריקאים דווקא מתנגדים שהמדינה תאסוף עליהם מידע. ומה עושות גוגל ופייסבוק בעניין?

הישראלים מסכימים שלמטרות ביטחון מותר למדינה לעקוב אחרי מה שאזרחיה כותבים באינטרנט. מדד הדמוקרטיה השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מצא כי 58% מהיהודים ו- 53% מהערבים  מסכימים עם ההיגד. בשנה שעברה היה רוב דומה בעניין זה אצל היהודים, אבל אצל הערבים שיעור התומכים במעקב עלה ב-10% לעומת שנה שעברה.

רוב בקרב היהודים, 57% ורוב גדול עוד יותר בקרב הערבים 78% חושבים שיש לתת חופש ביטוי גם לאנשים המתבטאים נגד המדינה. עם זאת, רוב גדול בציבור היהודי, 81% ורוב קטן בציבור הערבי, 54%, סבורים כי ישראל צריכה להילחם בטרור בכל דרך שנראית לה. את העלייה בתמיכה במעקב האינטרנטי בקרב הציבור הערבי ניתן לייחס לעובדה שחלק ניכר מהתעמולה הפוליטית, ובתוך כך גם חלק ניכר מההסתה לטרור, מתרחש ברשתות החברתיות.

בפילוח, בקרב היהודים, לפי מחנות פוליטיים, נמצא כי 68% מתוך מחנה הימין מסכימים שלמטרות ביטחון למדינה מותר לעקוב אחרי האזרחים באינטרנט ו-55% מהמרכז חושבים כך. לעומתם בשמאל נמצאו מיעוט של תומכים ברעיון – רק 38% מהמחנה השמאלי תומכים בכך שלמטרות ביטחון המדינה צריכה לעקוב אחרי אזרחיה באינטרנט.

דוחות השקיפות של גוגל ופייסבוק הכוללים את בקשות הממשלה למידע עד ל-30 ביוני 2016, מצביעים על כך שהמדינה בהחלט שותפה להסכמה של האזרחים למעקב אינטרנטי אחריהם. מעקב אחר הדוחות בשנה וחצי האחרונות מגלה לנו כי ממשלת ישראל ומערכת המשפט מעלות את מספר הבקשות משנה לשנה, וכן את מספר בקשות החירום, בקשות שאינן מצריכות צו משפטי. לפעמים מדובר אפילו בעלייה פי 1.5 בכמות הבקשות, בתוך חצי שנה.

דוח השקיפות של פייסבוק מספר לנו כי במחצית הראשונה של שנת 2016 הגיעו לפייסבוק  432 בקשות ממשלתיות למידע על משתמשים, הנוגעות ל- 494 חשבונות פייסבוק. פייסבוק נענתה, באופן מלא או חלקי, ל- 71% מבקשות אלו. מדובר בעלייה ב- 46% ממספר הבקשות בחצי השנה עברה, וכן בעלייה של 10% במידת ההיענות של פייסבוק. נתונים אלו ממשיכים מגמה שהחלה עוד ב- 2014, בגידול מספר הבקשות הממשלתיות. למשל, בשנה שעברה חלה עלייה של 68% במספר הבקשות למידע, בין המחצית הראשונה של 2015 למחצית השנייה.

מתוך הבקשות שהגיעו לפייסבוק 117 היו בקשות חירום. בקשת חירום היא בקשה מרשות ממשלתית הזקוקה למידע על מנת להציל חיי אדם או למנוע פציעה, ונמסרת ללא צו בית משפט. במקרה של בקשות החירום היה אחוז ההיענות של החברה גבוה יותר- 79%.

לגוגל הוגשו השנה 173 בקשות ממשלתיות למידע, מתוכן 42 בקשות חירום. כמחצית מהבקשות זכו למענה מלא או חלקי של גוגל. גם במקרה הזה מדובר בעלייה במספר הבקשות הממשלתיות, כאשר מספר הבקשות גדל ב-40%, במהלך חצי שנה. עם זאת, גוגל ענתה לפחות בקשות למידע מאשר בחצי השנה הקודמת. גם מספר בקשות החירום עלה באופן משמעותי, כאשר במחצית השנייה של 2015 הוא עמד על 17 בקשות ולפני כן, במחצית הראשונה של אותה שנה, נתקבלה רק בקשת חירום אחת.

למרות הגידול הגבוה יחסית במספר הבקשות, כמות הבקשות של ממשלת ישראל כשלעצמה, אינה גבוהה בכלל. הממשלה הישראלית לא מנצלת את זכותה לחשוף מידע אישי דרך פייסבוק וגוגל באותה התדירות שממשלות אחרות מנצלות אותה. ארצות הברית, למשל, היא אחת השיאניות במספר הבקשות למידע אודות משתמשים. בששת החודשים הראשונים של 2016, הגישה ארצות הברית בסה"כ, 19,987 בקשות שונות לגוגל, בתוכן זימונים לדין, בקשות לתיעוד התקשרות ובקשות להאזנות סתר. 259 היו בקשות חירום. מדובר בעלייה של 66% ממספר הבקשות שארה"ב הגישה במחצית השנה הקודמת. לפייסבוק, ארצות הברית הגישה 23,854 בקשות הנוגעות ל-38,951 גולשים.

אם כן לא מפליא שמחקר של מכון PEW  האמריקאי מצא כי לאמריקאים יש דעות די מנוגדות לאלו של הישראלים, בנוגע למעקב של הממשלה אחרי האזרחים ברשת. 65% מהאמריקאים חושבים שאין שום כמות מידע מתאימה או נאותה, שהממשלה יכולה לאסוף על אזרחיה בטלפון או באינטרנט, גם אם זה כחלק ממלחמתה בטרור. רק 31% מהאמריקאים צודדו במעקב כזה וטענו שניתן לקבוע גבולות יעילים לכמות המידע האישי שהממשלה תכרה.

אמריקאים שלמדו על תוכנות המעקב של הממשלה, מביעים יותר חשדנות כלפי אתרים שונים ברשת. למשל, כאשר נשאלו הנחקרים על האפשרות של אתרים מסוימים לשמור את הידע על הפעילות שלהם באתר, אלו ששמעו על תוכנות המעקב של הממשלה הביעו דעות נוקשות כלפי שמירת המידע. למשל 38% מהנחקרים שלא למדו על המעקב של הממשלה, חשבו שלמנוע החיפוש אסור לשמור מידע אודות הפעילות שלהם באתר, בעוד מתוך הנחקרים שכן למדו על המעקב של הממשלה, 54% חשבו כך. הרשתות החברתיות השיגו תגובה חריפה אף יותר, כאשר מתוך האזרחים שלא שמעו על המעקב של הממשלה, ענו 35% שאסור לשמור את המידע אודות הפעילות באתר, לעומת 55% מהנחקרים שידעו על המעקב של הממשלה.

מעקב של הממשלה ברשת אחר אזרחיה יכול לייצר תגובות עוינות או לפחות ציבור חשדני ומפוחד. כרגע הנסיבות במדינת ישראל, הטרור שמרים ראש דרך הרשתות החברתיות, והמצב הביטחוני הבעייתי, מציבות את הציבור לצידה של הממשלה, בכל הנוגע לנושא זה. בעוד האמריקאים רואים במדינה כאיום לפרטיות שלהם, הישראלים מאמינים ביכולת של הממשלה שלהם לנתב את הכוח העצום שבית המשפט וענקיות האינטרנט מעניקים לה, למיגור האיומים מהם הם חוששים אף יותר. עם זאת, ממשלת ישראל מגדילה ומרחיבה את מספר הבקשות למידע מגוגל ומפייסבוק, מגמה שאם תמשיך בה, עלולה להזיק גם לתמיכה הציבורית בנושא.