חזרה לעמוד הקודם

מורשת דיגיטלית- מה יישאר אחרינו ברשת?

74% מהישראלים בכלל לא חשבו מה יקרה עם המיילים שלהם, עם חשבון הפייסבוק שלהם או עם הקבצים לעבודה, לאחר שימותו. כך נמצא במחקר חדש של איגוד האינטרנט.

זו מחשבה לא כל כך נעימה, אבל היא בטח עוברת לכל אחד מאתנו בראש מתישהו- מה יקרה אחרי שאמות? התשובה לשאלה הזו, חוץ מתהיות כמו מי ידאג ליקירינו, ומה נשאיר אחרינו, כוללת לעיתים גם מחשבות על חלוקת הרכוש שלנו. חשיבה אחראית כנראה תוביל אותנו למסקנה שיש לערוך צוואה בה נצהיר למי הולכים כל אחד ואחד מהנכסים הפיזיים שלנו- הבית, האוטו, חפצי הערך וכו'. ומה לגבי הנכסים הלא-גשמיים? מה לגבי התמונות שלנו? טקסטים שכתבנו? רעיונות ומחשבות שעברו בראשינו?

זה לא מופרך כל כך, כשחושבים על זה, שכל הנכסים הרוחניים האלו, זיכרונות, רעיונות, סודות, נמצאים במספר מקומות מאוד מוגדרים עבור כל אחד מאתנו- משתמשי האינטרנט. אם במייל, בקבצים שבענן, או על גבי הפרופיל שלנו ברשתות החברתיות, לקניין הרוחני שלנו יש כתובת. סקר גלובלי של חברת האנטי-וירוס McAfee, מצא כי הגולשים העריכו את הנכסים הדיגיטליים שלהם בסכום כולל של 35,000$ בממוצע. כאשר מדובר בסכומים כאלו, פתאום זה לא נראה משונה לכלול גם אותם במעין צוואה דיגיטלית.

אבל כאן לא נגמרות הבעיות. מה למשל לגבי הפרטיות שלנו- מה אם יש מידע שלא נרצה שיחשפו עלינו לאחר מותנו? איך נשלוט בנתונים שלנו, לאחר שלא נהיה כאן? ומה לגבי הקרובים שלנו? האם נרצה שלהם תהיה גישה למידע הזה? האם נרצה להמשיך להיות מתויגים, או שיכתבו על עמוד הפייסבוק שלנו, גם לאחר מותנו?

איגוד האינטרנט הישראלי, בשיתוף עם החוקרים פרופ' מיכאל בירנהק מאוניברסיטת תל אביב וד"ר טל מורס ממכללת הדסה, ערך מחקר במטרה להעמיק בשאלות המורכבות האלו ולהבין עד כמה הגולשים הישראלים מודעים לנושא בכלל. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של גולשי האינטרנט בישראל שכלל 478 משיבים, במהלך יוני 2017.

בסקר נמצא כי לישראלים יש מודעות נמוכה בכל הנוגע לשירותי ניהול מורשת דיגיטלית- 74% לא מודעים בכלל לסוגיה ולאפשרויות העומדות בפניהם, 8% לא זוכרים אם שמעו אי פעם על הנושא, ו-18% מודעים לעניין. ובכל זאת, רק 6% מהגולשים העידו כי הפעילו את ניהול העיזבון הדיגיטלי. זאת למרות שבישראל קיימים מספר אתרים וחברות הנותנים שירותי ניהול עיזבונות דיגיטליים וגם שירותי הנצחה.

כאשר סיפרו לנחקרים על האפשרות של ניהול עיזבון דיגיטלי 73% מהם חשבו שיש לרעיון פוטנציאל גבוה או בינוני, ו-27% חשבו שיש לו פוטנציאל נמוך. כשנשאלו הנחקרים על מידת הרצון שלהם לשלוט בתכנים הדיגיטליים שלהם לאחר מותם, 45% דווקא רצו שתהיה גישה לתכנים ברשתות החברתיות, 50% רצו שתהיה גישה לתכנים בשירותי הענן, ו-45% רצו שתהיה גישה לתכנים במייל שלהם. 19% נוספים רצו להעניק גישה לחלק מהתכנים במייל בענן וברשתות החברתיות.

אז אם החשבון של הגולשים "יחיה" גם אחריהם, איפה בכלל הבעיה? יש שתי בעיות חשובות שיש לשקול במקרה של מוות. הראשונה היא שהרשתות החברתיות לא אוהבות חשבונות לא פעילים. בטוויטר למשל, חשבון נחסם לאחר חצי שנה של חוסר פעילות, ובגוגל אחרי תשעה חודשים. אם לקרובי המשפחה של הנפטר אין את שם המשתמש והסיסמה, המידע שהיה בחשבונות אלו יאבד לנצח. זאת מלבד העובדה שהרבה מהתכנים יהיו בין כה וכה חסומים בפני קרובים שלא הוגדרו בחשבון או לא יודעים את הסיסמה. שנית, קיים גם הצד השני, הנוגע לזכות לפרטיות, גם במקרה של מוות. יש משתמשים שלא היו רוצים שימשיכו לתייג אותם, או להציע אותם כחברים למשתמשים אחרים, גם לאחר מותם.

החברות הגדולות, המחזיקות בחלק משמעותי מהמידע שלנו, מודעות לנושא ומאפשרות דרכי ניהול שונות לחשבונות שבעליהם לא יכולים לנהל אותם יותר. ב-Google למשל אפשר להגדיר מראש אפשרויות ניהול עבור חשבון לא פעיל, ואפשר, בין השאר, לבחור באיש קשר אליו תפנה החברה במידה ותזהה חוסר פעילות בחשבון. גם בפייסבוק נדרשו לסוגיית הדיון בחשבונות של משתמשים שנפטרו, ומעמידים לרשותנו שתי אפשרויות לניהול החשבון לאחר המוות: מחיקת החשבון או הפיכתו לחשבון הנצחה. חשבון הנצחה הוא חשבון מוקפא, שהחברים שלנו יכולים לכתוב על הקיר שלו דברי זיכרון. כמו כן החברה מאפשרת לבחור איש קשר שינהל את חשבון ההנצחה.

במחקר של איגוד האינטרנט, 35% מהנחקרים בחרו שלא לתת גישה לאף אדם לחשבונות לאחר מותם ו-58% מהגולשים הישראלים בחרו באדם נוסף שיהיה איש הקשר במקרה של מוות. 44% בחרו בבן/בת הזוג, 12% בחרו בהורים שלהם כאנשי קשר, 17% בילדים, 9% באח/אחות, 1% במעסיק ו-5% באדם אחר שיגדירו מראש.

המידע הדיגיטלי של הנפטר יכול לשמש לקרוביו כמקור לנחמה וכמזכרת. ורד שביט שחוקרת את הנושא בעקבות סיפורה האישי, כותבת עליו בבלוג שלה, בו היא גם פרסמה את המדריך להתמודדות דיגיטלית לאחר מוות של קרוב משפחה.

בנוסף לריבוי הדעות לכאן ולכאן, הזכות לפרטיות של הנפטר לעומת רצון הקרובים המתאבלים, והרצון לשלוט במידע לאחר המוות, נוספת גם המורכבות הטכנולוגית של ריבוי הפלטפורמות, וחוסר האחדה של הפתרונות המוצעים על ידיהן. חלק מהפלטפורמות המקוונות כלל לא מציעות פתרון! עוד יש לציין את החוסר בחקיקה מתאימה בישראל, שכן דיני ירושה וצוואות לא כוללים התייחסות ישירה לנכסים דיגיטליים. בימים אלו עובדים באיגוד האינטרנט, בשיתוף החוקרים שביצעו את המחקר, על ניסוח מדיניות בנושא. המחקר גם הוצג בישיבת וועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת בתחילת החודש.

אז גם אם מדובר בשאלה לא נעימה, שאנחנו מעדיפים לדחוק לפינה, יכול להיות שכדאי להקדיש כמה דקות לשאלה- מה יקרה עם העיזבונות הדיגיטליים שלנו לאחר מותנו? אולי כדאי להגדיר זאת כבר עכשיו, ובכל מקרה כדאי שהנושא יהיה במודעות, מה שאולי יביא לשינוי חברתי ומשפטי בעתיד.

 

מידע

קטגוריות נתונים: