חזרה לעמוד הקודם

התלמידים הישראלים יודעים איך להשתמש במחשב?

הילד כל היום במחשב ובסמארטפון? זה לא אומר שיום אחד הוא יהיה מתכנת. מחקר אקדמי חושף- האם התלמידים הישראלים יודעים ללמוד עם המחשב?

אנחנו נוהגים לחשוב על בני הנוער כ"ילידים דיגיטליים", מי שמסוגלים לכבוש את העולם בזכות המיומנות שלהם בטכנולוגיה. אבל יכול להיות שהפרזנו מעט בהערכה שלנו לדור ה-Z, ושגם הם, כמו כולנו, צריכים ללמוד בכדי להקנות לעצמם כישורים דיגיטליים.

סקר ה-OECD מ-2014-2015 חשף כי רמת האוריינות הדיגיטלית של בוגרים (16-65) בישראל, היא בין הנמוכות במדינות ה-OECD, ישראל דורגה במקום ה-24 מתוך 29 מדינות שנבחנו. אוריינות דיגיטלית היא היכולת לפתור בעיות בסביבה טכנולוגית ממוחשבת, והיא כוללת מגוון מיומנויות חשיבה מורכבות. לפי ה-OECD , לבוגרים ששולטים במיומנויות אלו יש סיכוי טוב להפיק את המרב מהאפשרויות ומהמשאבים הקיימים במדינות מפותחות, ואילו אלו שאינם שולטים במיומנויות אלה עלולים "להישאר מאחור".

מחקר שנערך על ידי החוקרים ד"ר אינה בלאו מהאוניברסיטה הפתוחה, ופרופ' עזי ברק וארז פורת מאוניברסיטת חיפה, בדק האם תלמידים בחטיבת הביניים מעריכים נכונה את מידת האוריינות הדיגיטלית שלהם, כלומר, האם המידה בה הם מעריכים את יכולתם לפתור בעיות בעזרת הטכנולוגיה, תואמת את התוצאות בפועל.

המחקר בוצע בקרב 280 תלמידי כיתות ז' בחינוך הממלכתי במגזר היהודי (142 בנים ו-138 בנות). התלמידים נדגמו בדגימה מייצגת של לומדים הנחשבים ל"דוברים דיגיטליים" של שפת האינטרנט והטכנולוגיה. מיומנויות האוריינות הדיגיטלית בפועל נבדקו באמצעות סדרת משימות אותנטיות הרלוונטיות ללמידה. הערכת הביצוע נעשתה באופן בלתי תלוי על ידי שני שופטים שעברו הכשרה מתאימה. הדיווח העצמי של התלמידים התבצע בעזרת Google Forms.

בחינת האוריינות הדיגיטלית כללה התמחות במגוון מיומנויות חשיבה מורכבות הקשורות לשימוש בטכנולוגיה: קוגניטיביות, מוטוריות, חברתיות, ורגשיות. כך נבחנו למשל אוריינות צילומית- חזותית- היכולת להשתמש בתכנות לעיצוב דיגיטלי של תמונה וטקסט, ואוריינות חשיבת מידע- הערכת מידע ביקורתית, מאתרי חדשות למשל. נבחנו גם אוריינות חשיבה מסתעפת- התלמידים הופנו לאתר אינטרנט תיירותי ונתבקשו לתכנן בעזרתו טיול לעיר שמעולם לא ביקרו בה, או אוריינות רגשית חברתית- שבחנה בעיקר כיצד מנהלים התלמידים דיון בצ'אט או פורום, ומתייחסים לדעות השונות המועלות במהלכו. מהממצאים ניתן ללמוד כי אין קשר בין המיומנות השונות, כלומר, שליטה במיומנות אחת אינה מלמדת על השליטה במיומנות אחרת.

כן נמצא קשר בין היכולת להפיק מידע מניווט לא לינארי בסביבת היפר-מדיה, לבין היכולת להעריך את אמינותו של המידע. תלמידים המנווטים באופן אוטונומי ויעיל ברשת, מצטיינים בקריאה דיגיטלית והם בעלי יכולת לאתר מידע, לאמוד מידע ממספר מקורות, להעריך את אמינותם באופן ביקורתי, ולמצוא את התועלת בתוכן שהם קוראים.

ממצאיו העיקריים של המחקר מגלים "ביטחון יתר דיגיטלי"- התלמידים מאוד בטוחים ברמת המיומנות הדיגיטלית שלהם, בזמן שבפועל, יכול להיות שאין להם סיבה להתגאות כל כך. ממצאי המחקר הצביעו כי לצד ביטחון-יתר שמפגינים התלמידים, הבקיאות והמיומנות הדיגיטלית שלהם היו נמוכות למדי. ממוצעים נמוכים נרשמו במגוון המיומנויות שנבחנו, הציונים נעים בין ממוצע 2.9 ל-2.1. ההפרש בין הערכת התלמידים את עצמם לביצועים בפועל יכולים להיות מיוחסים לכך שהתפיסה של התלמידים לגבי מידת ההבנה שלהם את הסביבה הדיגיטלית אינה מבוססת על ניסיון מעשי, לימוד ותרגול במסגרת החינוך הפורמלי. באופן כללי הקשר בין ההערכה-העצמית של רמת מיומנות לבין רמתה בביצוע בפועל בניסוי היה נמוך או אפסי!

ממצא חשוב מאוד קשור במיומנות הרגשית חברתית של התלמידים. הצעירים מנהלים את החיים החברתיים דרך הרשתות החברתיות והמרחב הדיגיטלי, אבל יכול להיות שמה הם עושים שם, לא מקדם בכלל יצירה של קשרים חברתיים ושליטה במיומנויות המורכבות של פיתוח קשרים ושיח. למרות שבשאלון הדיווח העצמי דווקא המיומנות הרגשית חברתית הוערכה ברמה הגבוהה ביותר, במבחן הביצוע בפועל, הציונים שהושגו היו הנמוכים ביותר.

למחקר יש השלכות חשובות בכל הנוגע למורים ולהורים- אל תחשבו שבגלל הזמן הרב שהצעירים מבלים ברשת, הם יכולים להשתמש בטכנולוגיה בקלות וביעילות, גם למטרות כמו לימודים או הרחבת הידע הכללי. דוח התקשורת בישראל אפילו מוכיח כי פחות משליש מבני הנוער בישראל עושים במחשב האישי שימוש לשם הכנת שיעורי הבית (רק 27% מהבנות ו-21% מהבנים). את המיומנויות הדיגיטליות יש ללמוד ולהתנסות בהן, בדיוק כמו מיומנויות הלמידה האחרות, שמתנסים בהן בבית הספר.

מידע

קטגוריות נתונים: