חזרה לעמוד הקודם

האמריקאים חושדים שהנשיא עוקב אחריהם ברשת

שבעה מתוך עשרה אמריקאים חושבים שהממשל מנטר את השיחות וההתכתבויות שלהם. הישראלים חושבים שזה הכרחי.

שבעה מתוך עשרה אמריקאים מאמינים שהממשלה האמריקאית מרגלת אחריהם דרך הסלולארי והמייל. כך עולה מסקר של מכון PEW. בסקר רק 13% מהאזרחים האמינו כי האפשרות שהממשל האמריקאי עוקב אחריהם "אינו סביר כלל".

החשדות גדולים יותר בקרב הצעירים. 78% מבני ה-18-29, חושבים שהממשל עוקב אחריהם במידה סבירה עד סבירה מאוד, וכך גם בני ה-30-49. בקרב בני ה-50-64 החשד קיים רק אצל 65% מהנשאלים, ובקרב בני ה-65 ומעלה 56% חושבים שהממשל עוקב אחריהם. הגברים האמריקאים יותר חשדנים מהנשים. 40% מהגברים חושבים שהמדינה עוקבת אחרי ההתקשרויות שלהם בסלולארי ובמייל, ורק 35% מהנשים חושבות כך.

החשד כי הממשלה עוקבת אחריהם דומה בקרב רפובליקנים ודמוקרטים. בקרב שתי הקבוצות נמצא כי 7 מכל עשרה אמריקאים חושבים שהממשלה עוקבת אחריהם.

האמריקאים לא רק חושדים באפשרות שהמדינה עוקבת אחריהם, הם גם הביעו את מורת רוחם מהנושא בסקר שנערך לפני כשנה על ידי PEW. אז 57% מהנשאלים טענו כי לא מתקבל על הדעת שהמדינה תנטר את פעולותיהם של אזרחי ארה"ב ברשת. באותו סקר, טענו 50% מהנשאלים, כי ניטור ההתקשרויות של אזרחי מדינות אחרות, על ידי ארה"ב, כן מקובל עליהם.

בנוסף, 60% חשבו שצריך לעקוב אחרי מנהיגים אמריקאים, 60% נוספים חשבו שיש לעקוב אחרי מנהיגים של מדינות אחרות, ו-82% חשבו שיש לעקוב אחרי משתמשים החשודים בפעילות טרור.

אצלנו, בסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מ-2016, הישראלים חשבו שזה דווקא בסדר אם המדינה עוקבת אחריהם ברשת, בתנאי שזה לשם ביטחון האזרחים. 58% מהיהודים ו־53% מהערבים הסכימו שלמטרות ביטחון מותר למדינה לעקוב אחר מה שאזרחיה כותבים באינטרנט. בעוד ששיעור הערבים התומכים בעניין עלה ב-10% מהסקר בשנה הקודמת. זאת לעומת 40% מהאמריקאים שסבורים כך.

בניגוד לאמריקאים, אצלנו שני המחנות הפוליטיים לא חושבים אותו דבר. בפילוח לפי מחנות פוליטיים נמצא כי 68% מתוך מחנה הימין מסכימים שלמטרות ביטחון למדינה מותר לעקוב אחרי האזרחים באינטרנט ו-55% מהמרכז חושבים כך. לעומתם בשמאל נמצאו מיעוט של תומכים ברעיון – רק 38% מהמחנה השמאלי תומכים בכך שלמטרות ביטחון המדינה צריכה לעקוב אחרי אזרחיה באינטרנט.

הסבירות שמדינת ארה"ב תצא בהצהרה ברורה לגבי הנושא ותודה במידה והיא עוקבת אחרי ההתקשרויות של אזרחיה באינטרנט, נמוכה כמובן. ההבדל בין ישראל שרגילה, לצערנו, לאירועי טרור והסתה ברשת, לאומה האמריקאית, ניכר בדעות האזרחים. חופש הביטוי וחופש הפרטיות מול הזכות לביטחון, הם עקרונות שמתנגשים לא פעם, והאיזון ביניהם תמיד מסובך וקשה. כדי להגיע לנוסחה הטובה ביותר שאפשר, צריך לקיים את הדיון בנושא כל הזמן.

מידע

קטגוריות נתונים: