חזרה לעמוד הקודם

החדשות עוברות לדיגיטל. והעיתונאים?

כולם מדברים על עיתונות דאטא, מעורבות ברשתות החברתיות ופייק-ניוז. מה עושים בנידון במערכות החדשות? מה עושים בנידון העיתונאים? מסתבר שלא הרבה.

כמו בתחומים רבים, גם מערכות החדשות עוברות שינויים בעידן הדיגיטלי. הטכנולוגיה המתקדמת מציבה למערכות החדשות הרבה מידע ומקורות חדשים, הרבה אפשרויות וכלים אבל גם הרבה דרישות ואתגרים. התחרות גדולה והדיווח צריך להיות רציף ומהיר, אם באתר או במדיה החברתית, במכשיר הנייד או בערוצים המרכזיים, מערכת החדשות מתפרשת על יותר ערוצים מאי פעם.

לצד מערכות החדשות המסורתיות, כלומר, מערכות שמתבססות בעיקר על ערוץ תקשורת מסורתי, כמו עיתון או מהדורה בטלוויזיה, קמים גם גופים דיגיטליים בלבד, מערכות חדשות שמפרסמות רק ברשת. בנוסף קיימות גם מערכות היברידיות, המשלבות מספר ערוצים דיגיטליים עם מספר ערוצים מסורתיים. לרוב מדובר במערכת חדשות ותיקה, שהוסיפה לכלים המסורתיים שלה, ערוצים דיגיטליים.

הקוראים מעדיפים את החדשות הדיגיטליות. בסקר דיגיט 2017, נמצא כי מנהיגי הדעה הישראלים מתעדכנים בחדשות בעיקר דרך האינטרנט- 27%. עוד 18% ממנהיגי הדעה מתעדכנים בחדשות דרך הרשתות החברתיות. זאת בעוד הטלוויזיה זוכה ל-19% ממנהיגי הדעה שמתעדכנים בחדשות דרכה והרדיו ל-14%. עם זאת, הסקר שהוצע בתחילת 2017, כבר הצביע על בעיה מהותית. למרות שהישראלים מתעדכנים בחדשות בעיקר דרך האינטרנט, הם לא מעריכים את הכתבים במהדורות הדיגיטליות. רק 4% חשבו שהעיתונאים בדיגיטל רציניים ומקצועיים. זאת לעומת 24% שחשבו שהעיתונאים בטלוויזיה רציניים, 7% שהעדיפו את המקצועיות של העיתונאים בעיתון, ועוד 5% ברדיו.

אם כן, מערכת החדשות מתפתחת ומשתנה, אבל האם העיתונאים עצמם, עומדים בקצב השינויים המהירים? מחקר שבוצע על ידי ה- ICFJ, מרכז העיתונאים הבינלאומי, בחן את ההתקדמות של העיתונאים לצד מערכות החדשות בהן הם עובדים. המחקר בוצע ב-12 שפות, בקרב 2,700 משתתפים ב- 130 מדינות שונות, ביניהן ישראל. המחקר חושף בעיקר, כי למרות ההתקדמות המהירה של מערכות החדשות, רוב העיתונאים העובדים בהן, לא עברו הכשרה מתאימה לתפקידים שעליהם לאייש בעידן הדיגיטלי, ולא מנצלים את הפלטפורמות השונות באופן מיטבי.
רק ל-5% מהעובדים המערכת החדשות יש תואר רלוונטי מתחום טכנולוגי, ורק 2% ממערכות החדשות מעסיקים טכנאים. רק אחוז אחד מהמערכות מחזיקים בעורך שהוא גם אנליסט.

רוב מערכות החדשות לא מנסחות מחדש את התפקידים במערכת , בהתאם לתקופה הדיגיטלית. 82% מהמשרות הן משרות מסורתיות, בהתאם לתפקידים ההיסטוריים שהיו נהוגים עד היום (כתבים, עורכים וכו'). 18% הם תפקידים דיגיטליים כמו עורך רשתות חברתיות, מפיק תוכן דיגיטלי, עורך נתונים.

העיתונאים לא משתמשים כראוי בכלים שהעידן הדיגיטלי מאפשר להם. מתוך 23 כישורים דיגיטליים שהחוקרים בחנו, העובדים במערכות החדשות משתמשים בעיקר ב-4: פרסום ומענה ברשתות החברתיות (72%), צילום דיגיטלי (61%), יצירת מעורבות ברשת החברתית (58%), והפצה של תוכן במספר פלטפורמות (56%).

גם נושא הפייק-ניוז (זיוף חדשות), הוא אתגר הניצב בפני עיתונאים בעידן הדיגיטלי. למרות שיש מודעות גדולה לנושא, וכן הרבה מאוד סיפורים חדשותיים ומקורות חדשים שמסתובבים ברשת, על פי המחקר העיתונאים לא נוקטים באמצעים הדרושים. רק 11% משתמשים בכלים של הרשתות החברתיות לאימות החדשות שהם מוצאים שם. זאת בעוד 71%

מהעיתונאים מעידים שהם משתמשים במדיה החברתית כדי למצוא רעיונות לכתבות. בנוסף, יותר מ-54% מהעיתונאים ו-52% ממערכות החדשות, העידו כי הם נכשלו באבטחת המידע שנמצא ברשותם.

פחות ממחצית, 45%, ממערכות החדשות מתייעצות עם אנליסטים על בסיס יומיומי. האנליסטים במערכות עובדים בעיקר על הטראפיק לאתר. מערכות החדשות סופרות בעיקר צפיות באתר (73%), מדידה של המעורבות עם המותג נמדדת פחות (46%), קצב המרה רק על ידי 18% ממערכות החדשות, וגלילה נמדדת רק על ידי 16% מהמערכות.
העיתונאים דווקא רוצים להתקדם אל האופק הדיגיטלי. 52% מהם טענו כי יהיו מעוניינים ללמוד עיתונאות נתונים (דאטא), רק ב-40% מהמערכות מציעים קורסים בנושא לעובדים. המערכות חושבות לעיתונאים דווקא יועיל ללמוד על המדיה החברתית, 46% מהמערכות מציעות קורסים למציאת מידע ואימותו דרך הרשתות החברתיות, אבל רק 22% מהעיתונאים מתעניינים בתחום.

מערכות החדשות רוצות להתקדם ביחד עם הטכנולוגיה, אבל הממצאים מהמחקר של ה- ICFJ מוכיחים כי אולי זה לא ממש הולך. המחקר גם ממחיש עד כמה מערכות החדשות לא מתואמות עם הרצונות של העובדים שלהן, ומציעות להם הכשרות לא מתאימות. והצרכנים? הם מצביעים ברגליים והולכים בעיקר לדיגיטל. השאלה שנותר לשאול היא, מי יהיה שם לקבל את פניהם?

מידע

קטגוריות נתונים: