חזרה לעמוד הקודם

ה- AI כבר פה. ומה עם חוקים מתאימים?

כשרכבים אוטונומיים ייסעו בכבישים ורובוטים יפענחו בדיקות של פציינטים, המומחים ב-OECD יוכלו לטעון- "אמרנו לכם". הדוח האחרון מציע לנסח חוקים ומהר.

הבינה המלאכותית היא תחום שמתפתח במהירות בענפי הייצור והתעשייה. בדוח האחרון של ארגון ה-OECD, מצביעים על הפיתוחים בתחום כמגמה שהכלכלה ומקבלי ההחלטות חייבים כבר להתחיל להתחשב בה. בדוח דנים החוקרים ברגולציה סביב הנושא ובשינוי הנוף התעסוקתי סביב ההתקדמות בטכנולוגיה. הבינה המלאכותית, לפי החוקרים, יכולה לחסוך הרבה כסף, על ידי עיבוד מידע רב, בזמן מהיר. הבינה המלאכותית תסייע בפתרון בעיות הקשורות באיכות הסביבה, תחבורה ובריאות. היא תעלה את איכות החיים ותשפיע על הבריאות, החינוך, הבטיחות, העסקים, הבנקאות ועוד.

לפי דוח הכלכלה הדיגיטלית של ה-OECD, בערך 750,000 רובוטים תעשייתיים היו פעילים במדינות ה-OECD, ב-2014, והיוו יותר מ-80% מהרובוטים התעשייתיים בעולם. יפן, ארה"ב, קוריאה וגרמניה, הן המדינות ה"רובוטיות" ביותר ובהן כ-70% מהרובוטים ברחבי מדינות ה-OECD. המדינה בה מספר הרובוטים הנמוך ביותר היא אסטוניה (עם פחות מ-100 יחידות) והמדינה עם הכי הרבה רובוטים היא יפן (עם 250,000 יחידות). ישראל היא אחת המדינות בה מספר הרובוטים הוא נמוך מאוד, רק 350 יחידות פעילות בשירות התעשייה.

רוב הרובוטים משרתים את ענף התחבורה, שם נמצאים 45% מסך הרובוטים הכללי. ענפי האלקטרוניקה, חשמל והאופטיקה הם הענפים שנמצאים בהם משרתים כ-30% מהרובוטים, בענפי ייצור הגומי והפלסטיק, נמצאים מספר נמוך של רובוטים, פחות מ-10%, ובענף ייצור המתכות פחות מ-5%.

על פי תחזית הרשות הפדרלית לרובוטים, אם ב-2016 סופקו 294,000 רובוטים חדשים, ב2018 המספר יעלה ל-378,000 וב- 2020 ל-521,000 רובוטים חדשים. המדינות שסיפקו רובוטים ב-2016, היו בעיקר סין, שייצרה 87,000 רובוטים, קוריאה שייצרה 41,000 רובוטים, יפן ייצרה 39,000, ארה"ב 31,000 וגרמניה, 20,000.

הפיתוחים הנרחבים האלו, שישפיעו ככל הנראה על כלכלות שלמות ועל חיי היומיום שלנו, מאוד מהר, מצריכים חשיבה מחדש על חוקים ומדיניות בנושא. מספר מדינות ב-OECD כבר החלו בגיבוש מחלקה ממשלתית מיוחדת לצורך העניין: סין, צרפת, גרמניה, יפן, קוריאה, בריטניה וארה"ב. השר לביטחון פנים מטעם ממשלת יפן הציע כי יש לכונן עקרונות מיוחדים בנוגעים לחברה לכלכה ולאתיקה, למפתחי בינה מלאכותית. בנוסף, משרד המדע היפני כבר החל לפעול בנושא ושחרר בחודש מרץ האחרון מסמך בשם "אסטרטגיית Society 5.0", המכיל עקרונות המאפשרים ליפן ליהנות מהיתרונות שבשימוש בבינה מלאכותית, אך גם למזער את הנזקים האפשריים ולקבוע את הגבולות לעניין קבלת החלטות אוטומטית. פרסום אחר בנושא יצא בארה"ב ועסק בהכנת שוק העבודה לשילוב של הבינה המלאכותית, ובדיון בשאלת השימוש של רובוטים בנשק. בסין תוכננה תכנית עבודה ל-3 השנים הקרובות בשיתוף הממשלה עם הועדה למחקר ופיתוח.

הדיון החם ביותר סביב התפתחות תחום הבינה המלאכותית, נסוב סביב ההשפעה על מקומות התעסוקה. שילוב הבינה המלאכותית בתעשייה תגרור ייתור של משרות רבות. השאלה שבה דנים המומחים היא מה יקרה בעקבות זה, האם הבינה המלאכותית תייצר גם עבודות אחרות במקום, או שרמת האבטלה בעולם תעלה. משאיות אוטונומיות למשל, ישפרו את הבטיחות על הכביש וגם יחסכו למפעילים 35% עד 45%. עם זאת, השימוש בהן בכל זאת ישאיר הרבה נהגים מחוסרי עבודה. בארה"ב מעריכים כי בין 2.2 מיליון ל- 3.1 מיליון מהמשרות במדינה יפגעו במהלך שני העשורים הבאים, כתוצאה משילוב רכבים אוטונומיים.

גם משרות המצריכות כישורים קוגניטיביים גבוהים עלולות להיפגע בהמשך כתוצאה מפיתוחים בבינה המלאכותית. טכנולוגיות עיבוד תמונה, למשל, עלולות להשפיע על טכנאי רנטגן. גם מתרגמים, עורכי דין ורואי חשבון, יכולים למצוא את עצמם מוחלפים על ידי תוכנות שנמצאות כבר היום בפיתוח.

עוד עניים שהרגולטורים צריכים לעסוק בו הוא הגבלת המידע של הבינה המלאכותית, במה מותר להשתמש כדי ללמוד ולפתח אותה, ובמה לא. האם צריך לתת לאלגוריתמים גישה למידע האישי של משתמשים? ומה מידע על האשראי שלהם? או על חשבון הבנק? הבעיה בקביעת הגבולות ולאיפה ל-AI מותר לגשת, היא שהתחקות אחרי האלגוריתם של אינטליגנציה מלאכותית היא עניין מסובך, כיוון שגם המפתחים במקרה זה, לא יודעים איפה בדיוק היא תיעצר. חוקרים מנסים למצוא פתרון לבעיה, אך עוד אין תשובה מספקת. יש לקחת בחשבון גם פריצות למערכת או נוזקות ורוגלות שיכולות לשבש את קבלת החלטות האוטומטית של מערכות בינה מלאכותית ולסכן חיי אדם.

הבינה המלאכותית הולכת ונעשית נפוצה יותר ויותר, בהרבה שווקים ותעשיות בעולם. יהיה זה לא נכון מצד ממשלות וראשי מדינות להתעלם מכך ולא לקבוע מדיניות מתאימה חוקים המורים על גבולות ושקיפות. הרעיון של מכונה מופלאה ומסתורית אולי קוסם למפתחים למדענים, ולחובבי המד"ב, אבל פחות מתאים לחיי היומיום ולחברה מתוקנת. כמו כל פעילות מסחרית ותעשייתית, הבינה המלאכותית צריכה להיות שקופה ונתונה לפיקוח.

מידע

קטגוריות נתונים: