חזרה לעמוד הקודם

מוטרדים על ידי זרים- הישראלים מספרים על אלימות ברשת

הציבור הישראלי נתקל באלימות ברשת אבל מוטרד יותר מאלימות בעולם הפיסי. הישראלים לא מדווחים על מקרי אלימות ולא פועלים בנידון, למרות שהם חושבים שיש לעשות כן.

דוח מיוחד שנערך על ידי מכון שריד עבור איגוד האינטרנט הישראלי מביא את עמדות הישראלים בנוגע לאלימות ברשת. הסקר נערך בקרב 1,024 משיבים 80% מהמגזר היהודי ו-20% מהמגזר הערבי, במהלך 2017.

על פי הסקר הישראלים חושבים שהם חשופים ליותר אלימות בעולם הפיזי, כך טענו 51% מהמשיבים. 38% חושבים שהם יותר חשופים לאלימות ברשת, ו-11% אינם יודעים. עם זאת, בקרב הצעירים הרשת נתפסה כאלימה יותר. נתון מדאיג בהתחשב בכך ש-75% מהילדים גולשים ברשת, ונמצאים מול המסך כ-2.7 שעות בממוצע ביום (על פי דוח בזק 2017).

עוד נשאלו הנסקרים בסקר איגוד האינטרנט האם חוו אלימות שכוונה נגדם בשנתיים האחרונות. כשליש מהמדגם, 34% דיווחו כי כוונה נגדם אלימות בשנתיים האחרונות. 21% נתקלו באלימות ברשת, ו-13% נתקלו באלימות בעולם הפיסי בלבד. לא נמצא הבדל מובהק בחשש מפני אלימות, וכן בדיווחים על מקרי אלימות בפועל, ברשת בין גברים לנשים. זאת בניגוד למחקרים של דוח השנאה, הנעשים על פי ניטור השיח ברשתות החברתיות בישראל, ומצביעים על התגברותו של שיח פוגעני נגד נשים ברשת. ב-2016 נמנו 210,000 הטרדות מיזוגיניות נגד נשים. הממצאים יכולים להצביע על כך כי למרות ריבוי הקריאות האלימות המופנות לעבר נשים, הרשת לא נתפסת כאלימה במיוחד בקרב הנשים. ייתכן זה כיוון שרוב הקריאות האלימות מופנות כנגד נשות ציבור או מפורסמות, והנשים בציבור לא רואות בהן איום על עצמן.

עוד נמצא בסקר איגוד האינטרנט, כי לגיל כן יש השפעה על כמות האלימות שהנחקר נחשף אליה. נמצא כי ככל שהגיל עולה, הנחקרים מדווחים על פחות מקרי אלימות, גם ברשת וגם בעולם הפיסי. ההבדל מורגש במיוחד בכל הנוגע לאלימות ברשת, שם בקרב הצעירים (18-24), 17% העידו כי נחשפו לאלימות ברשת ו-16% נחשפו לאלימות ברשת וגם בעולם הפיסי. בקרב בני ה-45-54, רק 6% נחשפו לאלימות ברשת, ו-6% נוספים לאלימות במרחב המקוון וגם לאלימות פיסית, ובקרב בני ה-65+ , רק 5% נחשפו לאלימות ברשת ואין נחקרים שנחשפו לאילמות בשני המרחבים.

ממצא מעניין שנחשף בסקר איגוד האינטרנט, קשור בזהות הפוגע. רוב הנחקרים שנפגעו ברשת בשנתיים האחרונות העידו כי הפוגע היה אדם זר. 24% נפגעו מזר, 5% מחברים, 2% מבן/בת זוג לשעבר ו- 1% מבן משפחה. גם כאן לא נמצא הבדל משמעותי בין גברים לנשים באשר לזהות התוקף. ממצא זה עומד בניגוד למחקר מוקדם יותר שנערך על ידי מכון PEW, בארה"ב. שם העידו 46% מהנחקרים האמריקאים כי הם מכירים ברמה מסוימת את המי שתקף אותם. 26% אמרו שזה מכר, 18% הגדירו את הפוגע כחבר, 11% הוטרדו על ידי בן משפחה, 7% על ידי האקס או האקסית, ו-5% על ידי חברים לעבודה.

לפגיעה על ידי מכר יש השפעה נרחבת יותר מאשר לפגיעה על ידי זר. הנחקרים שנפגעו על ידי מכר היו חרדים יותר לביטחונם האישי. הפגיעה גרמה להם לבעיות נוספות כמו תפקוד לקוי בקשר עם בני המשפחה והחברים, פגיעה בשמם הטוב, לחץ נפשי או רגשי, ובעיות ביחסים הרומנטיים. מצד שני, הפגיעה על ידי אדם מוכר מגבירה את הסיכוי שהנפגע יפנה לעזרה. 55% מהנפגעים פנו לעזרה, בעיקר לחברים ולבני משפחה. 45% התמודדו עם התקיפה בצורה זו או אחרת. 28% התעמתו עם התוקף פנים אל פנים או בטלפון. 15% שינו את שם המשתמש שלהם או סגרו את פרופיל הפייסבוק, 11% הפסיקו להגיע למקומות מסוימים ואירועים אופליין.

בקרב הנסקרים בסקר איגוד האינטרנט, שרובם העידו כי נפגעו על ידי זר, רק 22% ציינו כי דיווחו או סיפרו על מקרה האלימות . זאת לעומת 76% מכלל המדגם שציינו כי דיווחו במידה ויחוו אלימות. הדבר מעיד על כך שיש כוונה "תיאורטית" לדווח על אירועי אלימות, אך כשהדברים קורים בפועל, לרוב, הם אינם מדווחים. 50% מתוך מי שאמרו כי ידווחו במקרה של פגיעה ציינו כי ידווחו לבני משפחה. 44% אמרו כי ידווחו למשטרה ו-39% אמרו כי ידווחו לאתר שבו חלה הפגיעה. רק 13% ציינו את איגוד האינטרנט כמקור שיפנו אליו.

איגוד האינטרנט הישראלי מפעיל את המרכז לאינטרנט בטוח– בו תקבלו הדרכה וסיוע כיצד לדווח על הפגיעה וכיצד להתמודד איתה.

מידע

קטגוריות נתונים: