חזרה לעמוד הקודם

תוכן שיווקי? לגולשים הישראלים לא אכפת

השנה הפייק ניוז היו בכותרות. יש מי שניסה לפתור את הבעיה, יש מי שנהנה מחוסר המודעות של הציבור. לישראלים לא ממש אכפת מכל זה.

שנת 2017 הייתה בהחלט השנה של ה-Fake News. כולם דיברו על המושג ועל החדשות באופן כללי. החשד סביב הטיית הבחירות בארה"ב על ידי בוטים, עורר בקרב אזרחי כל העולם חששות ותהיות לגבי האמינות של מה שהם קוראים באינטרנט. מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד מצא כי תלמידי תיכון התייחסו באמון מלא, לכל מה שהציגו בפניהם באתרים שהסיומת שלהם היא .org. גם כאשר חשפו בפני התלמידים, כי כתבה הנוגעת לעניינים פיננסיים, נכתבה על ידי אחד הבנקים הגדולים בארה"ב, הם לא ראו בכך פסול, או פגיעה באמינות של הטקסט. התלמידים אף התייחסו לטקסט מתחת לכותרת "תוכן פרסומי", כמידע אובייקטיבי וכחדשות לכל דבר.

ואם אתם מצקצקים בלשון עכשיו ואומרים לעצמכם, "בישראל זה לא היה קורה", טעות בידכם. מחקר של יפעת מחקרי מדיה שנערך בשנה האחרונה, גילה כי הגולשים הישראלים לא מזהים תוכן שיווקי. המחקר נערך בשני פאנלים נפרדים של 400 משיבים כל אחד. פאנל אחד נחשף לכתבות עם הכיתוב "תוכן שיווקי", והפאנל השני נחשף לאותן הכתבות ללא סימון. גם בפאנל "המיודעים", וגם בפאנל "הלא מיודעים", אחוז נרחב מהמשיבים לא זיהו את הכתבה כתוכן שיווקי. 61% מ"המיודעים", ו- 66% מה"לא מיודעים". בשני הפאנלים 26% הצליחו לזהות כתבה אחת כתוכן שיווקי, בפאנל המיודעים 11% זיהו 2 כתבות לעומת 6% מפאנל הלא מיודעים. את כל הכתבות שהיו תוכן שיווקי, 3 במספר, זיהו בודדים. 2% בפאנל המיודעים ו-1% בפאנל בלא מיודעים.

לשני הפאנלים הוצגה גם כתבה לא שיווקית. 39% טענו שהיא הייתה הכי פחות מעניינת מכל מה שהוצג, היא גם זוהתה בטעות כתוכן שיווקי על ידי 57% מהנשאלים. מה שאומר שאנשים כנראה תופבים תוכן שיווקי כלא מעניין. המחקר אכן מוכיח כי זיעור השיהוי של תוכן שיווקי נמוך, בכתבות שכללו סיפורים בנחשבו מעניינים בעיני הקוראים. רק מחצית מהמשיבים היו מודעים לקיום של תוכן שיווקי באתרי החדשות. עיתונות הפרינט וערוצי הטלוויזיה, הם המקורות שמזוהים יותר על ידי הציבור ככאלו שמכילים תוכן שיווקי.

מה שבאמת מפתיע, הוא שהתוכן השיווקי לא מפריע בכלל לגולשים הישראלים. רק 43% ענו כי קיומו של תוכן שיווקי מפריע או מפריע מאוד מבחינתם. לעומת זאת, ליותר ממחצית הציבור התוכן השיווקי לא מפריע. 41% העידו כי התוכן השיווקי מפריע להם מעט, 12% אמרו שהוא לא מפריע, ול-4% אין עמדה בנושא.

דוח מצב האינטרנט של בזק ל-2017 חושף כי יש פלטפורמות שהנוער מוכן לחלוטין לקבל בהן גם פרסומות. כך למשל פרסומות בפייסבוק קיבלו 65% יחס חיובי. ביו-טיוב 46% מהיחס היה חיובי. לעומת זאת, הנוער לא מוכן לקבל פרסומת בוואטסאפ, שם רק 24% מהיחס היה חיובי.
לא ברור מה קדם למה, התוכן השיווקי או שאט הנפש של הציבור, אבל השנה גם הוכיחה כי קרנם של החדשות, והחדשות באינטרנט בפרט, ירדה בעיני הציבור. בסקר שערך השנה איגוד האינטרנט, נמצא כי רק 7% מהישראלים מתעדכנים בחדשות באמצעות הרשתות החברתיות. גם סקר DIGIT הנערך מידי שנה, מצא ב-2017 כי רוב הציבור הישראלי, 71%, חושב שצריכת חדשות בישראל משפיעה לרעה על מצב הרוח, ו-58% מאמינים כי העיתונות בישראל מסקרת את הנעשה במדינה בצורה שלילית יותר מאשר המציאות.

באותו הסקר, למרות שרוב מנהיגי הדעה, 27%, העידו וכי הם מתעדכנים בחדשות באינטרנט, הם גם הצביעו לאינטרנט כמקור החדשות הכי פחות רציני. המשיבים העידו כי לדעתם העיתונאים שנחשבים להכי רציניים ומקצועיים נמצאים בטלוויזיה- 24%, ואח"כ עיתונאים בעיתון יומי- 7%, ברדיו-5%, ורק לבסוף, עיתונאים באינטרנט- 4%.

גם בפייסבוק עמודי החדשות נחלו מפלה השנה. מדד האינטראקטיביות של אתר המזבלה וחברת SpyTheNet, מצא כי יש ירידה בפופולאריות של עמודי החדשות בפייסבוק. בעשירייה הפותחת של עמודי הפייסבוק האינטראקטיביים ביותר, לא היה עמוד חדשות אחד. ב"מזבלה" זקפו את הירידה דווקא לאלגוריתם של פייסבוק, שפוגעות בנראות של עמודי החדשות, כעמודים שמכילים לינקים לאתרים אחרים.

מידע

קטגוריות נתונים: