חזרה לעמוד הקודם

נתונים אודות עבודה מהבית ויעילותה במהלך תקופת הקורונה בישראל

במהלך תקופת מגיפת הקורונה, עובדים ועסקים רבים ויתרו על שעות העבודה במשרד לטובת עבודה מהבית, על מנת שלא לצמצם את פעילותם או להפסיקה לחלוטין. בעקבות זאת מותנה הפגיעה הכלכלית במשק. עם זאת, נראה כי העבודה מהבית אינה אחידה ברמתה בקרב חלקים שונים במשק.

המכון הישראלי לדמוקרטיה, וכן בנק ישראל, פרסמו סקרים הבוחנים את אפקטיביות העבודה מהבית, ואת אחוזי העבודה מבית בקרב מגזרים שונים. להלן ריכוז הנתונים הסטטיסטיים מתוך הסקרים.

נתונים מתוך סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה

הסקר בוצע מתאריך 29.03.20 ועד 02.04.20. הוא גובש ונותח ע"י צוות המרכז לממשל וכלכלה, במכון הישראלי לדמוקרטיה, בסיוע מרכז גוטמן למחקרי דעת קהל ומדיניות וחברת 'מדגם'. הסקר כולל תשובות של 572 שכירים ו-188 עצמאיים.

  • 30% מהשכירים ו60%~ מהעצמאים דיווחו כי הם עובדים מהבית (מרבית העצמאים עבדו לפחות חלקית מהבית גם לפני משבר הקורונה, 14% עובדים מהבית בגלל המשבר, ו–14% משלב עבודה מהבית ומהעסק. רק 12% עובדים מבית עסק).
  • כ–40% מהמשיבים שעובדים מהבית (שכירים ועצמאים) דיווחו כי הם מצליחים במידה די רבה עד רבה לבצע את עבודתם מהבית, באותה מידה של יעילות שביצעו אותה בעבר במקום העבודה.
  • 42% מהשכירים דיווחו כי הם עובדים מהבית באותה מידה של יעילות כפי שעבדו במקום העבודה, במידה רבה עד די רבה. 28% מצליחים במידה בינונית, ורק 15% במידה מועטה עד מועטה מאוד. 16% ציינו כי אינם יודעים להעריך זאת.
  • 40% מהעצמאים דיווחו כי הם עובדים מהבית באותה מידה של יעילות כפי שעבדו במקום העבודה, במידה רבה עד די רבה, לעומת 29% במידה בינונית ואחוז דומה שמדווח שמצליח במידה די מעטה עד מעטה מאוד.
  • בהשוואה בין שכירים ועצמאים, נמצא כי לשכירים קשה יותר להעריך האם יעילותם השתפרה במהלך העבודה מהבית (16% לעומת 2%).
  • עובדים ללא ילדים מצליחים לעבוד בצורה יעילה יותר מהבית, בהשוואה לעובדים ללא ילדים (55% לעומת 35% שדיווחו על הצלחה במידה רבה עד די רבה).
  • כ-33% מהמשיבים מצליחים לעבוד ביעילות מהבית עם ילדים עד גיל 6 לעומת כ-40% שמצליחים לעבוד ביעילות מהבית, כאשר הילדים בני 6 ומעלה.

נתונים מתוך סקר בנק ישראל

ניתוח בנק ישראל מבוסס על נתונים של הלמ"ס מחודש ספטמבר 2020 אודות עובדים מהבית (מרחוק) לפחות שעה בשבוע.

  • בחודשים ספטמבר 2020 עד פברואר 2021 היה שיעור השכירים שלפחות חלק מעבודתם נעשה מרחוק גבוה יחסית לשיעורם ביתר החודשים, ובתקופות הסגרים הוא הגיע ל-28%.
  • במאי 2020 (תקופת התו הסגול) 13% משעות העבודה של עובדי משרדי הממשלה נעשו מהבית ו-67% מעובדי המדינה עבדו מהבית לפחות יום אחד במהלך החודש.
  • היקף העבודה מרחוק גבוה מהממוצע בענפי ההיי-טק, בשירותים במקצועיים, המדעיים והטכניים, בשירותים הפיננסיים ובביטוח.
  • מאפריל 2021, בד בבד עם גידול שיעורי התעסוקה והתרחבות הפעילות במשק, פחת שיעורם של העובדים ששילבו עבודה מרחוק והתייצב על 12% בממוצע – 14% מהמועסקים במגזר הפרטי ו-7% מהמועסקים במגזר הציבורי – וכך הוא נשאר עד סופה של השנה.

  • נראה שהסדרי העבודה מרחוק בתקופת הקורונה לא תרמו לצמצום פערים גיאוגרפיים בין המרכז לפריפריה.
  • הסיכוי לשלב עבודה מרחוק יורד אצל המתגוררים מחוץ למחוזות תל אביב והמרכז, והוא הנמוך ביותר אצל תושבי מחוזות הצפון והדרום.

  • חלקן של שעות העבודה מרחוק אצל הנשים גבוה יותר מאשר אצל הגברים, ובפרט אצל אימהות לילדים עד גיל 10.
  • בני 55–64 עובדים מרחוק מעט פחות מאשר קבוצות הגיל האחרות, אך כאשר מפקחים על משתני ההשכלה, ההבדלים בין הגילים נעלמים.

  • עבודה מרחוק רווחת יותר בקרב בעלי השכלה אקדמית (תואר ראשון ומעלה) לעומת בעלי השכלה נמוכה יותר.
  • הסיכוי לשלב עבודה מרחוק בקרב שכירים יהודים גבוה יותר מאשר בקרב הערבים.