הסקר נערך עבור איגוד האינטרנט הישראלי על ידי מכון שריד במהלך אוקטובר-נובמבר 2017, בפאנל אינטרנטי, בקרב 1,024 משתתפים. המדגם כלל משיבים מהמגזר היהודי והערבי ובוצע בשני חלקים: במגזר היהודי בוצעה דגימה של 816 משיבים (80%), המייצגים את האוכלוסייה היהודית. לאחר מכן, הורחבה הדגימה לעוד 208 משיבים (20%) מהמגזר הערבי. מדגם זה מייצג את האוכלוסייה בישראל בעלת גישה לאינטרנט.
טעות הדגימה עד 3.1%, ברווח בר סמך 95%. לפירוט נוסף בנוגע לאוכלוסית המדגם, ראה ב"נספח א' – נתוני רקע".
בין ממצאי הסקר:
- כמחצית מהמשיבים (51%) סבורים שהם חשופים לביטויי אלימות בעולם הפיזי, יותר מאשר ברשת (38%). כשליש מהאוכלוסייה (34%) היו עדים לאירועי אלימות בפועל, מתוכם 21% נחשפו לאירועי אלימות ברשת.
- הדיווח על מקרי אלימות יורד עם הגיל (29%-37% בקרב גילאי 18-24, 25-35, בהתאמה, לעומת 9-18% בגילאים מעל 35 שנים). קרי, בגילאים צעירים מדווחים על יותר על אלימות ברשת (ובכלל) מאשר בגילאים מבוגרים יותר.
- הפצת תמונות פוגעניות ברשת יורדת אף היא עם הגיל: בגילאי 18-24, כ-12% מדווחים על הפצת תמונות פוגעניות, ובגילאי 25 ומעלה האחוזים עומדים על 3-8%.
- התגובות הפוגעניות השכיחות הן אלימות מילולית, ולאחר מכן תגובות מיניות והפצת פרטים אישיים, מעקב ותוכן פוגעני. שכיחות התגובות משתנה בהתאם למגדר, לדוגמה, אצל נשים "תגובות המתייחסות למיניות ללא קשר לתוכן הרלוונטי" נפוצות יותר (17% לעומת 7% אצל גברים).
- באשר לגורם הפוגע ברשת, 24% מדווחים כי הדמות הפוגעת היא אדם זר. גורמים אחרים (חברים, משפחה, וכדומה) עומדים על 5% ומטה.
- רק 8% מהמשיבים סבורים שגורמי האכיפה מטפלים נכון באלימות, והפעולות הנתפסות כחשובות ביותר לצמצום תופעת האלימות הן הגברת הענישה (73%), הגברת האכיפה (70%), והסברה (61%).
לחץ כדי לחזור לעמוד הראשי של סקרי איגוד האינטרנט
