ד"ר יעקב הכט | 06.03.2005

הכתיבה באינטרנט

מאז היווסדה, הכתיבה באינטרנט התאפיינה בהפרה קבועה של כללי השפה והתחביר ובשימוש יצירתי בקיצורים, עגה, שיבושי איות ובתוספות איקונוגרפיות (Danet, 2001; Crystal,2001; rosental, 2004). שינויים אלו באופי הכתיבה, החלו לעורר מחלוקת ומהווים את התשתית להקמתן של התארגנויות חברתיות השמות לעצמן למטרה למסד את הכתיבה באינטרנט.

במאמר זה יבחנו ההסברים של התנועה למיסוד הכתיבה באינטרנט . התבוננות בהסברים אלו יאפשרו דיון בזירה חדשה של מאבק על הספירה הפרטית והציבורית בעידן הנוכחי. במסגרתה, לא זו בלבד שערוצי השיח מורחבים, אלה אפשרויות הבחירה בין קודים שונים של שיח מוגדלים ובכללם אפשרויות המשחק בין כתיבה פורמליסטית-מסורתית, כתיבה פרופסיונאלית האופיינית לאנשי מקצוע או כתיבה בלתי פורמאלית.

מלחמת השפות הדיגיטאלית

ניתן, אם כן, לתאר את המאבק על אופי הכתיבה באינטרנט "כמלחמת שפות". כלומר, כקונפליקט בין קבוצות התומכות בכתיבה מסורתית, לבין אלה המצדדים בהגדרה של הכתיבה באינטרנט כשפה חדשה ומהפכנית. בארץ, ניתן להצביע על שתי תופעות אשר הוגדרו כ"מלחמת שפות". הראשונה, בתחילת המאה ה- 20 ( 1913/14) נגעה למאבק על מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי; והשנייה, ביחס לשאלת החדרת האנגלית לשיח ולתודעה המקומית (2005). בדומה למלחמת השפות בתולדות יישוב הארץ ( 1913/14), אשר היוותה נקודת מפנה לבחינה מחודשת של תהליכי התפתחותה של הציונית ומיקומה של השפה העברית בתוכה (רינות 1982), מלחמת השפות הדיגיטאלית יכולה להיתפש כנקודת מפנה.

בניסיון להתמודד עם שאלת ה"אנגליזציה" , יזמה האקדמיה ללשון העברית בכנסת את "יום השפה" (4.1.2005). לטענתה של האקדמיה:

הגלובליזציה והשימוש באינטרנט מטשטשים את הגבולות בין מדינות ושפות והשימוש באנגלית, השפה הבינלאומית, יגבר וידרדר את השפה העברית … העברית הוקמה לתחייה לאחר שלא הייתה בשימוש מאות שנים. אך כעת, אומרים מומחים, הגלובליזציה והמוחלטות של השפה האנגלית מאיימות עליה. "השאלה הגדולה", היא האם העולם הולך להיות שפה אחת. לאו דווקא במובן שכולם ידברו אנגלית, אלא שכולם יחשבו אנגלית

(טראובמן 2004).

כלומר, המאבק על שפה אינה רק בעיה טכנית של תקשורת, אלא יכולה להוות מוקד לבעיות לאומיות ולמאבקים על שליטה. זאת, בעוד המאבקים על השפה העברית הם בין תרבות מקומית פרטיקולארית לאוניברסאלית. בדומה לוויכוח בין שפות לוקאליות לבין האנגלית כיום, הרי באינטרנט הוא על ציר שונה, והמאבק הוא על החזקה כלומר "של מי הטכסט הזה".

במילים אחרות, המאבק הוא על יכולתם של קבוצות להגדיר את הכלים לארטיקולציה הרעיונית שלהם. בעוד השפה הדיגיטאלית העצימה את מקומן של אקטורים (אינדיווידואליים או קטגוריות חברתיות כגון בני נוער, קבוצות אתניות וכד'), השפה הנורמטיבית (במיוחד זו הכתובה), מחזקת ומשעתקת את מקומן של אליטות ומבני כוח קיימים (מבוגרים, משכילים וקבוצות בעלות "הון תרבותי"). השפה המקוונת (המכונה לעתים "Netspeak"), היא התפתחות ייחודית בתקשורת הלינגוויסטית. זו שפה שלא ניתן לראותה כ"שפה דבורה" (כפי שסברו בראשיתה, ר' Ong 1982), ואף לא כ"לשון כתובה" (Crystal 2001).

…Although text-based online communication is written, it partially resembles oral communication. Many people have commented that composing an email message feels like talking even though it is written…
(Danet 2001)

ה"שפה הכתובה" בשיח המקוון

יתרונה של השפה המקוונת שהיא מעצימה את השפה האנגלית, מסייעת ביצירתיות אישית ומאפשרת לתקשר במצבים אשר מבחינה סמיוטית ותוכנית (ותכניים) אינם מוכרים בערוצים המסורתיים(Crystal 2001:241) . כך למשל, במחקר שבדק את ההבדלים בין המשתמשים בטכסט מקוון ('Texters'), לבין אלו המתקשרים בטלפון נייד (Talkers) נמצא שיש יתרון Texters בעיקר לאותם גולשים הסובלים מבדידות ומחרדת הציבור. הטכסט המקוון מסייע להם להיחשף ולקשור יחסים פרודוקטיביים עם סביבתם החברתית (Reid 2004).

השפה המקוונת מהווה כבר מוקד למחקר בחקר הבלשנות החברתית (Sociolinguistic) בת זמננו.

בשפה המקוונת, המימד ה"מדובר" (Orality) נהפכת לבעלת עוצמה ומשקל רב יותר. לעומת זאת, הכתיבה ה"סדורה" וה"קלאסית" נמצאת במגמה הפוכה.

יתרונותיו של השיח המקוון היא מסגרתו הבלתי פורמאלית המתקיימת במבנה גמיש ופתוח למיקוח ולחידושים. מסגרת בה מתגבשות צורות שיח הפתוחות לכלל האזרחים, באמצעות תבניות החליפין החברתיות (Social Exchange), המבוססות על הטקסט המקוון באמצעות הצ'ט, "אתר הבית" ה"בלוג" ה"טוקבק", ה"ויקי" (Wiki) המתחדש, ב-SMS בהודעות זימוניות, ובקבוצות הדיון למיניהן.

הכתיבה המקוונת מאפשרת ליותר בני אדם להשתלב בתקשורת האלקטרונית שכן היא פתוחה, בלתי פורמאלית, גמישה ומאפשרת מיקוח וחידושים. היא מהווה אמצעי לתקשורת לחסרי מיומניות בתחום הכתיבה הסדורה, בכך שהיא מתירה השמטת פעלים ומילים, והמצאת מילים חדשות תוך כדי הקלדה, הבעה באמצעות משפטים חלקיים, ניסוחים חסרי ליטוש, והעלמת פסיקים ונקודות. אבל החופש בהבעה הוא כנראה, לרועץ לשומרי החותם התרבותי השמרני לטענתם היא בחזקת "אליה וקוץ בה" ("ראש השנה" י"ז), שכן היא מובילה להבעה בלתי רציפה ומבולבלת והופכת ל"חגיגה שלא הוזמנו אליה המורים ללשון האנגלית" (דילון 2004), ואולי בכך תקופח גם פרנסתם של המורים.

"המועצה הלאומית לכתיבה"

ההתנגדות לשפה המקוונת יצרה ברית בין הורים מודאגים, קבוצות מורים וממונים על משאבי אנוש בעסקים ולשם כך הוקמה "המועצה הלאומית לכתיבה" (The National Commission on Writing ), שמטרותיה לטפח את רמת ההוראה ולימוד הכתיבה בארה"ב של "המשפחות אמריקאיות, בתי ספר והקולג'ים (NWP)" .

המועצה טוענת כי הכתיבה המרושלת המועברת בדואר האלקטרוני ובמיסרונים (וה- SMS), מהווה חסם תקשורתי. זאת מאחר ולדידם, כתיבה זו גורמת לשיבושים בשיח העסקי ולחסימת רשתות תקשורת חיוניים. כתיבה משובשת נתפשת על ידה, לפיכך, כבלתי יעילה, וכמעוררת מבוכה. אי הבהירות גוררת התכתבויות חוזרות ונשנות לבירור תכני האינפורמציה המועברים. לטענתם, שפה ברורה הייתה מונעת לפחות את עומס היתר ומשיבה לאינטרנט את סגולותיו כערוץ תקשורת מהיר ואיכותי. באופן ספציפי יותר, לפי גישה זו, הכתיבה המקוונת יוצרת קשיים במגזרים רבים בהם נדרשים פרשנויות המחייבות התנהגויות ברורות ומדויקות. העמימות הנוצרת באותם מגזרים, גורמת לנזקים ממשיים. תופעת ה"כתיבה הזנוחה" היא, לדעת המועצה, גם נחלת מגזרים נוספים כמו גם מגזרי ההשכלה, ואף יוצרת קשיים בתקשורת בתחום המשפחה.

מועצה זו פרסמה לאחרונה דו"ח שכותרתו

"The Neglected R: The Need for a Writing Revolution" (2003)

שהוכן ביזמת קולג' בורד (College Board). הכוונה ל – "Neglected R" המופיעה בכותרת, כמושג הלקוח מתחום החינוך, שמטרתו להדגיש את ההזנחה של הכתיבה, ה – WRiting, בהשוואה ל- Reading ו ל- ARithmetic. כידוע, שלושת ה -R ים משמשים שנים רבות כיעדים מרכזיים במערכות החינוך. אולם דומה כי המושג הזנחה (Neglected), שהוטבע על ידי מחברי הדו"ח, מהווה ביטוי חריף בניסוחו ומצביע על הצורך בשינוי אינו נובע רק בגין ההזנחה, אלא בשל החשש להשתלטותה של השפה המקוונת גם על התרבות הבלתי מקוונת.

על מנת לשכנע בצורך לחזור לכתיבה הסדורה הובאו ממצאי סקר (College Board 2004), שלפיו 59% מכלל העובדים נדרשים להכין דוחות טכניים, 62% דוחות פורמאליים ו – 70% תזכירים (Memos) ומכתבים (Correspondence). התקשורת המקוונת והאמצעים וויזואליים, כמו הפאור פאוינט (PowerPoint) מחייבים כתיבה ובתיעוד יותר מאשר בטרום אינטרנט. חשיבותה של הכתיבה כפי שעולה מתוך הסקר, היא במיוחד בענפי ה – FIRE, כלומר, בפיננסים (Finance), בביטוח (Insurance) ובנכסי דלא ניידי (Real Estate). בענפים אלו בעלי מיומנויות נמוכה בכתיבה המעומדים לעבודה אינם זוכים אפילו להזמנה לראיון. לדעת עורכי הסקר, הכתיבה משמשת כמיומנות סף (Threshold Skill), הקובעת את עתידו של העובד, העסקתו ואף את קידומו. במילים אחרות הכתיבה המשובשת משמשת כנשיקת מוות (Figurative Kiss of Death) להעסקה בעתיד.

ההישגים הדלים בכתיבה

למרות הישגיה הדלים בכתיבה באנגלית כשפת אם במערכת החינוך האמריקאית לא חלו בה רפורמות משמעותיות בעשרות השנים האחרונות. בדומה להישגיים הנמוכים של תלמידי ישראל שלא הביאו לשינוי כל שהוא ואולי אף לנסיגה. למשל, בהמלצת "ועדת דוברת" ישולב, בשנת הלימודים 2007, מקצוע "הספרות" ב"לשון והבעה" וייהפך ל"עברית כשפת אם". כלומר, לא עצם ההישגיים הדלים של התלמידים מביאים שינוי, אלא אינטרסים אחרים שאינם נובעים ממערכת החינוך. אינטרסים אלו המבוטאות באמצעות קבוצות לחץ חברתיות, מגיסות את התקשורת על מנת להגיע לשינוי. למשל, פרסום הכתבה ב"ניו וירק טיימס" (26.4.04):

"

Writing in Schools Is Found both Dismal and Neglected"

"….Most fourth graders spend less than three hours a week writing, which is about 15 percent of the time they spend watching television. Seventy-five percent of high school seniors never get a writing assignment from their history or social studies teachers. And in most high schools, the extended research paper, once a senior-year rite of passage, has been abandoned because teachers do not have time to grade it anymore…". Further, a 2002 study of California college students found that most freshmen could not analyze arguments, synthesize information or write papers that were reasonably free of language errors…

(Lewin 2003).

שאיפות אלו, כמו הרצון לשלוט על השפה מהווים חלק מנחלתם של חברות כלכליות לאומיות ורב לאומיות (Heim 1990). כך למשל, האיגוד Business Roundtable, אליו נמנים מנכ"לים של חברות אמריקאיות מובילות, בעלי עניין ציבורי בקידום הכלכלה האמריקאית והגלובלית, הקצה סכום של 3.1 מיליארד דולר לכתיבה עסקית (Business Writing) וטכנית (Technical Writing) לא מקוונים, מתוכה יועדו 2.9 מיליארד דולר להכשרה מחדש של עובדים קיימים המתקשים בכתיבה והסכום הנותר נועד להכשרת עובדים חדשים שהם בחזקת "אנאלפביתים" אקדמאיים, אשר הפנימו את הכתיבה המרושלת (דילון 2004). בצעירותם והעתיקו דפוסים אלו לאינטרנט. דנט (2001) כותבת:

…younger people, especially students, having grown up in a relatively informal cultural climate in which informal speech patterns had been influencing uses of writing even before computers…

(Danet 2001)

ה"כאוס הלשוני המקוון"

טענתי היא כי הדרישה ל"החזרת עטרה ליושנה" של הכתיבה הסדורה והמסורתית, היא ניסיון להגדיר את אופן התפתחותה של התרבות הדיגיטאלית. במידה רבה, ניתן לראות התמודדות זו כריאקציה חברתית למה שמוגדר כ"כאוס לשוני מקוון", ומהווה למעשה סמן לפלורליזם תודעתי באינטרנט. לעומתה, הכתיבה הסדורה מייצגת את המסורת, את הארגון המסודר והפורמאלי (Danet 2001). זהו ביטוי סמלי לסדר חברתי שמוכתבות בו נורמות ברורות וכללי תחביר נוקשים.

ביקורת שמרנית כתגובה לתופעה חדשנית

מלחמת השפות הדיגיטאלית אינה שונה במהותה ממאבקים אחרים המאפיינים את המודרניות בחברה. ההסברים להתהוותה יכולה להיות דומה לאלו הדנים בתנועות שונות הקוראות תגר על הקדמה, דוגמת התנועות הפונדמנטליסטיות המקדשות את המסורת ומשלבות פרשנות מודרנית ומסורתית גם יחד בפעילותן (Eisenstadt 2002) . כך גם התנועות הקוראות להשבת התחביר הכתוב לאינטרנט, משלבות בקרבן ביקורת שמרנית כתגובה לתופעה חדשנית. דרך זו מאפשרת להסביר את המאבק המתמשך בהתפתחות החברה המתקיימות זו בצד זו בעת ובעונה אחת. אופייה של ההתפתחות …

"email is clearly a language in flux" (Baron 2000: 252). By attempting to closely follow this flux and evolution of the medium, critical studies on CMC will continue to inform how the language of email reflects the needs of communication in an increasingly technocratic global community

(Fliss 2003).

נראה כי מאבק זה ימשך בהיות השפה מוקד קבוע למאבקים פוליטיים, מעמדיים, בינדוריים ואחרים. כמו כן, ניכר כי השפה המקוונת תמשיך להתעצב לא רק כזירה הפתוחה לציבור רחב, אלא כמוקד לעיצוב בידי קבוצות וקהילות המבקשות לחדד את גבולותיהם באמצעות השימוש בקודים לשוניים ספציפיים (שימוש בשפה פרופסיונאלית, פיתוח עגה משותפת וכיוב').

מקורות בעברית

  1. אתר השפה העברית
  2. דילון ס' (2004) – "איך הופך האי-מייל את המשכילים לאנאלפביתים הכתיבה המרושלת של האי-מייל וה-SMS גורמת לשיבושים בתקשורת עסקית". ניו יורק טיימס הארץ 10.12.2004
  3. דרור י' (2004) – " רק שני סימני קריאה" הארץ 17.12.2004
  4. הנדלזלץ מ' (2005) – "התגלו סימני קריאה בכמויות מסחריות" ספרות, הארץ 9.2.2005
  5. הפורום של העברית
  6. טראובמן ת' (2004) "באקדמיה חוששים לגורל העברית" הארץ 5.5.2005
  7. משרד החינוך (2001) – חוזר המפמ"ר להוראת העברית – תשס"ב (ספטמבר 2001)
  8. משרד החינוך (2005) חוזר המפמ"ר להוראת העברית (5.1.2005)
  9. נבו ד', וולף י', ואחרים (1989) הבעה בכתב בבית הספר היסודי: תהליכים הישגים ועמדות, דו"ח מחקר, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים, ואוניברסיטת תל אביב, בית הספר לחינוך.
  10. רוזנטל ר' (2004) חדוות הלשון העברית שיחות על העברית הישראלית" ת"א: עם עובד
  11. רינות משה (1982) חברת העזרה ליהודי גרמניה . ירושלים: האוניברסיטה העברית

References

  1. Barlow J. (2002) What is Good Writing for the World Wide Web?
  2. Baron, N. S. (1998) Writing in the Age of Email: The Impact of Ideology versus Technology. Visible Language 32 (1):35-53.
  3. Baron, N. S. (2000) Alphabet to Email: How Written English Evolved and
  4. Where It's Heading. New York and London: Routledge.
  5. Baum J. (2003) Gaston Caperton, College Board President, Tests the Writing Waters
    Education update Online.
  6. Berman, J. M. (2001) "Industry output and employment projections to 2010." Monthly Labor Review, Nov.
  7. Biber, D. & Finegan E. (1989) Historial Drift in Three English Genres. In Synchronic and Diachronic Approaches to Linguistic Variation:Georgetown University Roundtable
  8. Washington DC: Georgetown University Press.
  9. Burleigh J. (2004) English to be spoken by half of the world's population within 10 years
    The independent 9.12.2004
  10. Cheshire, J. (ed.). (1991) English Around the World. New York: Cambridge University Press.
  11. Collot, M. & Belmore, N. (1996) Electronic language: a new variety of EnglishIn Herring, S. (Ed.). (13-28), Computer-mediated communication. Linguistic, social and cross-cultural perspectives. Amsterdam & Philadelphia: John Benjamins.
  12. College Board (2004) The report Writing [PDF file] : A Ticket to Work, Or a Ticket Out A Survey of Business Leaders. ( S E P.)
  13. Coughlan S. (2004) English 'world language' forecast 9.12.2004. BBC News education reporter, Edinburgh.
  14. Crystal, D. ( ed)
  15. (1998) (2003) English as a Global Language. New York: Cambridge University
  16. Crystal, D. (1995) The Cambridge Encyclopedia of the English Language. New York: Cambridge University Press
  17. Crystal, D., (2001) "The language of e-mail," 94- 128. In Language and the Internet. Cambridge: Cambridge University Press
  18. Crystal, D., (2004) The stories of English. London: Penguin
  19. Danet, B. (2001) "'Feeling Spiffy:' the Changing Language of Public Email," 51-99.
  20. In Cyberpl@y: Communicating Online. "New Technologies, New Cultures" Oxford: Berg Publishers/
  21. Dean, D. (2001) Grammar without grammar: just playing around, writing. English Journal, 90 (11), 86-89.
  22. Dorner J. (2002) Writing for the Internet. Oxford: Oxford University Press, Oxford University Press: See Review at First Monday, November Oxford University Press.
  23. Eisenstadt S. N (2000) "Multiple Modernities", in Daedalus, special issue on Multiple Modernities, Winter: 1-2.
  24. Eisenstadt S.N. (1999) Fundamentalism, Sectarianism and Revolution: The Jacobin Dimensions of Modernity. Cambridge University Press.
  25. Eisenstadt, S. N. (ed.) (2002) Multiple Modernities, New Brunswick: Transaction (originally published as an issue of Daedalus, Winter.
  26. Eisenstadt, S.& Schluchter W. & Wittrock B.(eds.) (2001), Public Spheres & Collective Identities, New Brunswick: Transaction (book version of Daedalus 127 (3), Summer 1998, on Early Modernities).
  27. Eisenstadt, S.N. (2003) Comparative Civilizations and Multiple Modernities, Leiden: Brill.
  28. Email – sources
  29. Fliss B. (2003) The Language of Email
  30. Graddol, D. (1997), (2000), (2002) The Future of English? [PDF file] London: The British Council
  31. Hogg, R. (ed). (1992) The Cambridge History of the English Language. New York: Cambridge University Press.
  32. Jackson B. (2004) Transferable Job Skills
  33. Lewin T. (2003) Writing in Schools Is Found Both Dismal and Neglected. NYT. (26.4.04)
  34. McArthur, T. (ed). (1992) The Oxford Companion to the English Language. New York: Oxford University Press
  35. Naughton, J, (1999) A brief history of the future. The origins of the Internet. London: Weidenfeld and Nicholson.
  36. Neglected 'R' (2003)
  37. Ong, W.J. (1982) (1991) Orality & literacy – The Technologizing of the Word. London: Routledge
  38. Sherwood K. D. (2001) A Beginner's Guide to Effective Email. Retrieved June 21, 2002
  39. Tiersma P. The Plain English Movement
  40. Watts, R. & Trudgill P. (Eds) (2002) Alternative Histories of the English Language. London: Routledge.
  41. Widmeyer Communications (2004) The National Commission on Writing: Writing Skills Necessary for Employment, Says Big Business. September 14, 2004

הערות שוליים

  1. בולטים בהקשר זה ה"סמייליס" ושאר האמוטיקונים המוכרים :). לאלה מצטרפים דימויים איקונוגרפיים נוספים הבאים לכדי ביטוי, למשל, בחתימות האלקטרוניות או באווטרים (Avatars).
  2. למרות שהקבוצות וההתארגנויות המתוארות במאמר זה אינן בעלות תודעה חברתית ברורה כקולקטיב, בחיבור זה, ידונו קבוצות אלה בכפיפה אחת כ"תנועה חברתית". זאת משום היעדים, הפרקספקטיבות ןהמכוונות הדומה לפעולה חברתית.
  3. השפה האנגלית משמשת כשפת דיבור גלובלית ההולכת ונפוצה יותר ויותר וכי תוך עשר שנים יותר ממחצית אוכלוסיית העולם "ישתמשו" בה (Burleigh 2004) כשפה גלובלית. השפה תשמש ע"פ המצופה, כשפה נוספת ולא תחליפית (The Future of English?), באותם ארצות שבהם קיימת שפת אם מסורתית שאינה אנגלית. על פי "המועצה הבריטית", יתחילו ללמוד אנגלית בעשור הקרוב, שני מיליארד בני אדם, וב-2015 יעלה מספרם לכדי שלושה מיליארד – כמחצית מתושבי העולם! הפצת התרבות האנגלית ושפתה בעולם היא המטרה של מועצה זו שמוסדותיה העיקריים בלונדון.
  4. השפה כתקשורת וורבאלית, עברה מספר שלבי התפתחות החל מדיבור ללא טכסט (Primary Orality) המאפיינות את התרבויות העתיקות, בהמשכה התפתחותה של השפה הסימבולית, הכתיבה, הדפוס, התקשורת האלקטרונית (Secondary Orality) (Ong 1982:136) והטקסט המקוון. השפה המקוונת היא מעין חזרה במתכונת פוסט מודרנית, לתרבות "הלשון הדבורה" (Orality) עם טכסט המבוסס על כתיבה והקלדה. זו לשון כלאים, המשלבת את הלשון הדבורה עם לשון הכתובה (Literacy). בעוד אפיונה של הלשון הדבורה בין היתר, בהשמטת פעלים ומילים, ביצירת מילים חדשות תוך כדי דיבור, צורות הבעה במשפטים בלתי שלמים, בניסוחים בלתי מלוטשים, ללא פסיקים וללא נקודות.
  5. The National Commission on Writing for America's Families, Schools, and Colleges was established by the College Board to help focus national attention on the teaching and learning of writing. The commission is made up of teachers, superintendents, college and university presidents, and business leaders. NWP Executive Director Richard Sterling serves as national advisory chair to the commission. Bob Kerrey, President, New School University New York, NY
  6. בראש המוסד עומדת מועצה בת עשרים חברים, המייצגים בין השאר, את ציבור המורים והמפקחים, את הקולג'ים והאוניברסיטאות ואף את העסקים הגדולים. יו"ר המועצה (2005) Kerrey Bob , נשיא ה – New School University New York.
  7. גם בישראל למרות הממצאים בהישגי בחינות הבגרות וניתוח תוצאותיהם כמו למשל:
    "… קשיים ביצירת טקסט עצמאי חדש ובהכללות משלהם… ליקויים מבחינת התכנים, מבחינת אוצר המילים ומבחינת תקינות… כתב-יד בלתי קריא…. אי ידיעת המשמעות של הפועל "נלאים", שהביא לקשיים במשימת הניתוח. רבים מהנבחנים בחרו בחיבור עברי בנושא תלוי טקסט, אך לא כולם השכילו להיעזר בו בכתיבתם. בעוד אחרים לא הצליחו להמיר את המידע בטקסט לידע שלהם, והעתיקו מן הטקסט קטעים כלשונם לעיתים, אף ללא כל קשר. קשיים בהבנת משימת הכתיבה כמו בניתוח מטלת הכתיבה, בזיהוי רכיבי התוכן, בזיהוי הזיקה לקטע הנתון, בהבנת המבנה בהתאמת המשלב. נתגלו קשיים בהבחנה בין כותרות תוכן לבין כותרות מבנה, בניסוח טענת הכותב, בהנמקה ובפירושי המילים… " (חוזר המפמ"ר להוראת העברית – תשס"ב (ספטמבר 2001).
    עדין לא נהפכה בעיית הכתיבה בשפה העברית לבעיה מרכזית כפי שעלתה בעיית ההישגי תלמידי ישראל במתמטיקה. הבעיה כנראה איננה מדאיגה את משרד החינוך גם על פי הדלות של מבחר ספרות העזר להוראת העברית, רק שמונה ספרים מומלצים שהופיעו במשך עשור 1990 – 2000 (חוזר המפמ"ר כנ"ל) וכן על פי מספר היוזמות בתחום הלשון – 'אשקלשון', 'לשונט', 'מעברים' ו'שלהב"ת, בלבד. על כך ניתן להוסיף כי בשנת הלימודים 2003 החליף מבחן ההישגים מיצ"ב ללשון העברית את כל המבחנים החיצוניים שהתקיימו עד לאותה תקופה ובשנת הלימודים 2004 הונהגה תוכנית לימודים חדשה (מתוך "חוזר המפמ"ר להוראת העברית- תשס"ג 2"). בהמלצת ועדת דוברת ישולב מקצוע "הספרות" ב"לשון והבעה" וייהפך ל"עברית כשפת אם" בשנת הלימודים 2007 .
  8. ביטוי לכך מצוי גם בישראל בה טוענות כמה התנועות הדתיות והחרדיות כי "החדש אסור מן התורה" ודורשות לשמר צורות התנהגות מן העבר המדומיין.
  9. בדומה לפונדמנטליזם המנותחות כיום לא רק כריאקציוניות למודרניות אלא כמגמות מסורתיות בלבוש מודרני המשתלבות בווריאציות של התרבות המשתנה בעולם המודרני (Eisenstadt 2002), הסדר חברתי בעולם המודרני הוא בעל פנים מרובות ("Multiple Modernity") ואיננו בעל אופי אחיד (Unitary) (Eisenstadt 2002) אלא מורכב שוב ושוב מחדש.

אודות ד"ר יעקב הכט

ד"ר יעקב הכט הינו חוקר עצמאי בנושאים הקשורים לתרבות הדיגיטאלית