האח הגדול ברשת: האם האינטרנט באמת חופשי כמו שנדמה לנו?
שיחה עם ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל רגולציה ומדיניות ציבורית באיגוד האינטרנט הישראלי, מרצה לדיני תקשורת ואינטרנט באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון
בעידן בו מרבית השימוש שלנו באינטרנט הוא בתוך רשתות חברתיות מסחריות נושאים כמו צנזורה, חופש ביטוי ופרטיות ברשת הם כבר לא בידי המדינה ורשויות החוק בלבד. המתח המתמיד בין שמירה על בטיחות ומוגנות של אזרחים ומשתמשי רשת להבטחת החופש וזכויות הפרט שלהם נתון כעת גם לחסדים ולאינטרסים של תאגידים וחברות מסחריות שפועלות בעיקר כדי לייצר לעצמן רווחים באמצעות שימוש במידע הפרטי שלנו לצורכי פרסום. האם אזרחים מודעים לכוח שיש לתאגידים הללו על החופש והזכויות שלהם ברשת? והאם הם מוכנים לתת בהם אמון כפי שהם נותנים בגופי המדינה, אם בכלל? בפרק מיוחד זה לסיכום עונת "משבשים את הרשת" נשוחח על חופש וצנזורה ברשת. על היכולת של תאגידים לפקח ולהגביל את הזכויות, ההתבטאויות והפעילות שלנו ועל המחיר שאנחנו עשויים לשלם על כך.
הבוט שעקץ אותי: הגנת סייבר בעידן AI
שיחה עם מיי ברוקס קמפלר, יועצת ומומחית להגנת סייבר ומייסדת קהילת "בטוחים אונליין"
מאז שבני אדם החלו להשתמש ברשת, הם גם ניסו לנצל אותה לרעה כדי לפגוע באחרים ולעקוץ אותם. כך, הגנה על אנשים, ארגונים והנכסים שלהם הפכה לסוגיה שמעסיקה אותנו. עם חדירת טכנולוגיות חדשות כמו AI ואינטרנט של חפצים (IOT), היכולת שלנו להתגונן נתקלת באתגרים חדשים. התחזות בעזרת מדיה סינטטית וחשש מפגיעה בפרטיות עקב גניבת מידע ביומטרי כמו תווי פנים וקול, מעלה צורך בפיתוח ושימוש בכלים וטכנולוגיות המיועדות להגנה ולמניעת פגיעות. עד כמה אנחנו יכולים לעשות משהו כצרכנים בעניין? האזינו לפרק.
מי שולט באינטרנט בעזה? הרשת במלחמה
שיחה בהשתתפות ד"ר דימה אפשטיין, חוקר ממשל אינטרנט מהמחלקה לתקשורת ובית הספר למדיניות ציבורית האוניברסיטה העברית
מה קרה לאינטרנט בעזה ומי מחבר אותה לרשת העולמית? כיצד אזרחים במצבי מלחמה מתחברים לאינטרנט כשהרשת המקומית מנוטרלת, ואיך זה נראה במלחמת אוקראינה-רוסיה? האם גישה לרשת היא זכות אדם בסיסית גם במצב חירום, ומה הקשר של איילון מאסק לכל זה? פרק מיוחד של הפודקאסט על האינטרנט במצבי מלחמה.
הרשת במלחמה: כך נתגונן בפני פייק ניוז ותוכן פוגעני בשעת חירום
שיחה עם אחיה שץ מנכ"ל פייק ריפורטר ועידן רינג סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי.
איך מונעים חשיפה של ילדים לתוכן קשה ברשת, איך נלחמים בפייק ניוז וקונספירציות, ואיך לשים לב למבצעי איסוף מידע של האויב. נקודה IL בפרק מיוחד לימי המלחמה ומצב החירום.
פרק 5: המדריך לניהול הפרטיות שלכם ברשת
שיחה עם פרופ' ערן טוך, המנהל המשותף של מעבדת IWiT בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב
כולנו מבצעים עשרות החלטות ביום בנוגע לפרטיות ברשת מבלי לשים לב. איך העומס שמוטל עלינו פוגע בפרטיות שלנו ואילו כלים יכולים לעזור לנו לשלוט במידע שנחשף עלינו ברשת? פרופ' ערן טוך חוקר כיצד ברירות מחדל משפיעות על ההחלטות שלנו: האם לאנשים בכלל אכפת מהפרטיות שלהם? האם זו המלחמה של ה"משתמש הקטן" או של המדינות מול ענקיות האינטרנט? ואיך סוכני AI יוכלו לעזור לנו בהתמודדות עם מעקב ברשת?
פרק 4: האם AI יחליף את המורה של הילדים שלכם?
שיחה עם ד״ר עמיר גפן, חוקר ומרצה לטכנולוגיות למידה, מוגנות ברשת וחוקר יישומי בינה מלאכותית באגף המחקר והפיתוח במשרד החינוך
האם מהפכת הבינה המלאכותית היא ברכה או קללה עבור מערכת החינוך? האם השינויים הטכנולוגיים שסוחפים את הרשת יובילו בפועל דווקא להחרפת הפערים הדיגיטליים והחינוכיים? האם טכנולוגיות AI ו-AR הן בשורה לתלמידים - או איום וחדשות רעות עבור מורים ועבור החברה כולה? ואיך מערכת החינוך צריכה להערך לקראתם?
פרק 3: על שקרים, עבירות ובינה מלאכותית ברשת
שיחה עם נועם שוורץ, מייסד ומנכ"ל טכנולוגיות בחברת ActiveFence
מתי מדיה סינתטית מאיימת על הגולשים ברשתות החברתיות ומתי הם דווקא מעוניינים בה? איך אפשר לזהות תוכן מזויף שנועד לפגוע ומה אפשר לעשות כדי למנוע את הפצתו? שיחה על המאבק בתוכן מזויף, פוגעני או מטעה ברשת ועל השינויים שהוא מביא איתו לתפיסת המציאות שלנו. האם המענה לבעיות ולמשבר התודעתי שטכנולוגיה אחת מאיצה - הוא הוספת טכנולוגיה אחרת, או שנדרש כאן משהו אחר?
פרק 2: מי יעשה סדר בשיבוש הרשת?
שיחה עם ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה וראש התכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה
האם מדינות ומחוקקים ערוכים להתמודד עם האתגרים של שיבוש הרשת? האם זה התפקיד שלהם או של תאגידי הטכנולוגיה? ומה המשמעויות של עליית הבינה מלאכותית עלינו כאזרחים במדינת ישראל? האם יש קשר בין העדר חקיקה מקומית שנוגעת למרחבים הדיגיטליים לבין היתרון הטכנולוגי הישראלי בתחומי ביטחון ומודיעין? איזה אתגרים חברתיים, פוליטיים ורגולטוריים מצפים לנו באינטרנט המשתנה? ואילו כלים יש לנו בכדי להתמודד עם טכנולוגיות שאת חלקן אפילו קשה לדמיין ולהבין?
פרק 1: היום שאחרי גוגל?
שיחה עם עמית מנדלבוים, מפתח AI, שותף מייסד וסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת אברמיינדס
איך בינה מלאכותית תשנה את השימוש היומיומי ברשת והאם ההייפ סביבה מוגזם או שאנו עומדים בפני מהפכה תעשייתית חדשה? איך זה ייראה ברמה הטכנולוגית, הפרקטית, הכלכלית והמסחרית? איזה שינויים צפויים לעולם העבודה ולעולם המשתמשים - ואיך המדינה אמורה להגיב לכל השינויים הללו?
עונה 3 – משבשים את הרשת – טריילר
בעונה הזו ננסה לעמוד בקצב ההתפתחויות ולהבין לאן כל זה הולך ומה זה יעשה לנו המשתמשים. כיצד התפתחות והשתנות רשת האינטרנט משפיעה על הפוליטיקה, החברה, הכלכלה, הבריאות, החינוך ואפילו על עקרונות בסיסיים כמו פרטיות, אמת וסובייקטיביות. ואיזה תפקיד יוצא דופן יש לשחקנים ישראלים בתוך המגמות הללו?
נקודה IL. עונה 2
מי צריך אינטרנט בעברית?
כשפותחו הטכנולוגיות שבבסיס רשת האינטרנט בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, איש לא שיער לעצמו שיבוא יום ומיליארדי בני אדם, דוברי אינספור שפות שונות, יעשו בה שימוש יום-יומי: כתובות האתרים (שמות מתחם), למשל, היו באנגלית בלבד. בפרק זה נשמע על מאחורי הקלעים של יוזמת איגוד האינטרנט הישראלי לאפשר רישום של שמות מתחם בעברית, עם הסיומת .ישראל, שזכתה להצלחה רבה ובעקבותיה כבר נרשמו 20 אלף דומיינים בעברית בתוך חודשיים. איזה גופים היו מעורבים בבחירת הסיומת? מה היו האתגרים הטכניים של מימוש השינוי בדפדפנים ובמערכת ה-DNS העולמית? ואיזה מאמצים נעשים כדי למנוע מנוכלים ורמאים לנצל את השינוי החדש לטובתם?
האם הרשתות החברתיות רוצות לעצב לנו את התודעה?
ד"ר אלכס גקר מאונ' תל-אביב משוחח עם רן על גבולות ההשפעה והאינטרסים הסמויים של פלטפורמות ותאגידי הרשתות החברתיות.
רבים מאמינים כי הרשתות החברתיות והתאגידים שמנהלים אותן אחראיים במידה רבה לטלטלות הפוליטיות, החברתיות והאידיאולוגיות שמזעזעות את עולמנו בעשור האחרון. המידע שהן אוספות על כל פעולה והעדפה שלנו מעניק להן השפעה אדירה על המחשבות והדעות שלנו, והמידע הכוזב והמעוות המופץ בהם מביא להקצנת השיח ומעודד אלימות. אבל מחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים לנו שהתמונה האמיתית היא הרבה יותר מורכבת כפי שחשבנו ואולי אפילו חיובית יותר. איך הפכו הרשתות החברתיות בתוך עשור מהבטחה של שחרור ודמוקרטיה לאויב המחשבה החופשית?
טיקטוק – פוליטיקה חדשה
שיחה עם ד"ר לילי בוקסמן-שבתאי מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, החוקרת את נקודת המפגש בין טקסטים, מפיקים ומדיה.
רשתות חברתיות הן לא דבר חדש. גם הנוכחות של פוליטיקאים בתוך אותן רשתות היא כבר עניין ידוע ומוכר. אבל טיקטוק, היא כן עניין חדש. אחד המאפיינים החשובים שלה הוא הנוכחות המאסיבית של קהל צעיר. בדרך כלל, הקהל הצעיר הזה לא נתפס כקהל בעל השפעה בזירה הפוליטית, שהרי לבני נוער אין זכות הצבעה - אבל בשנתיים האחרונות ישנה, למרבה ההפתעה, נהירה אדירה של פוליטיקאים ישראליים לטיקטוק. לכמעט כל הפוליטיקאים הבכירים וכל המפלגות המובילות יש עמודי טיקטוק, ולפיד, ביבי, גנץ ובנט מפרסמים שם סרטונים ללא הרף. ולא רק בישראל - זו מגמה שמשותפת לפוליטיקאים בכל רחבי העולם.
השאלה שתעסיק אותנו בפרק זה של 'נקודה IL' היא, אם כן - כיצד צורכים ומייצרים בני הנוער וצעירים בגילאי העשרים פוליטיקה בטיקטוק, וכיצד משפיע האופי המיוחד של הפלטפורמה הזו על השיח הפוליטי שמתנהל בה?
מי חטף את הרשת שלי?
שיחה עפ פרופ' יובל שביט, מבית הספר להנדסת חשמל של אוניברסיטת תל אביב החוקר את התופעה של חטיפת תעבורות רשת
ב-12בדצמבר, 2017, התרחש אירוע משונה ובלתי שגרתי שלא רבים שמעו או ידעו עליו.
התקשורת באינטרנט מבוססת על העברה של חבילות מידע (Packets) בין שרתים שונים. ברוב המקרים, המסלול שעושות חבילות המידע נוטה להיות המסלול הקצר ביותר האפשרי מבחינה גיאוגרפית: לדוגמא, חבילת מידע שנשלחת מארצות הברית אל ישראל, תעבור דרך שרתים באירופה - אבל לא תעבור דרך שרתים בדרום-מזרח אסיה.
אבל באותו יום בדצמבר המסלול שעברו חבילות מידע שנשלחו מ- ואל מספר חברות טכנולוגיה גדולות - גוגל, אפל, פייסבוק ומספר חברות נוספות - השתנה באופן פתאומי. לפתע פתאום נוסף שרת נוסף דרכו נאלצו חבילות המידע לעבור - שרת שנמצא ברוסיה. היה זה כאילו מישהו 'חטף' את תעבורת הרשת וניתב אותה לצרכיו.
כיצד ניתן להשתלט על תעבורת המידע ברשת האינטרנט ולנתב אותה לפי צרכינו, מהן ההשלכות והסכנות של חטיפות כאלה - וכיצד ניתן להתמודד מולן: אלה השאלות שיעמדו בפניו בפרק זה.
סייבר התקפי – האויב שמאחורי המקלדת
שיחה עם שמעון אורן, סגן נשיא למחקר בחברת Deep Instinct, שיעזור לנו לה להכיר את איומי הסייבר ההתקפי לעמקם ולהבין כיצד להתגונן מפניהם
בשנים האחרונות אנחנו רואים עליה ברורה באיומי סייבר מכוונים וספציפיים, החל מכלי נשק סייבר שתוכנן לפגוע בצנטריפוגות מאוד ספציפיות במתקן העשרת אורניום באיראן ועד רוגלות שמושתלות בטלפונים החכמים של אנשים מאוד מסוימים, מנהיגים, עיתונאים בכירים, פעילי זכויות אדם וכדומה.
בפרק הזה אנחנו נדון בשניים מהאיומים המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות שמייצגים היטב את המגמות הללו, תוכנות כופר ורוגלות.
רגולציית AI – שופטים דיגיטליים, חלק 2
חלק שני של השיחה עם פרופ' ניבה אלקין-קורן, ראש מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל-אביב
בחלק של השני של רגולציית AI - שופטים דיגיטליים, המשכנו את השיחה על בעיות נוספות שהאלגוריתם יכול לעורר ומה הם הפיתרונות האפשריים שאולי יביאו לשינוי בעתיד.
רגולציית AI – שופטים דיגיטליים, חלק 1
שיחה עם פרופ' ניבה אלקין-קורן, ראש מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל-אביב
בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר תוכנות או אלגוריתמים, אם נדייק במונח הטכני, שמקבלים החלטות שבעבר היו שמורות לבתי משפט ולגופים רגולטורים. במילים אחרות האלגוריתמים הופכים להיות מעין שופטים דיגיטליים שיש להם השפעה לא מבוטלת על חיינו. בפרק הנוכחי ננסה להבין את הבעיות שמתעוררות בעקבות המגמה הזאת, מדוע הן נוצרות ואולי גם כיצד ניתן לפתור אותן.
נקודה IL. עונה 1
חרדים מהאינטרנט?
שיחה עם אלי פלאי, מו"ל ובעלים קבוצת התקשורת "משפחה" ויו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, ויהודית מילצקי חוקרת במכון בתחומי ההשכלה, התעסוקה והדיגיטציה בחברה החרדית.
בחברה החרדית, טכנולוגיה באופן כללי ואינטרנט בפרט נתפסים כאיום על חומות השמרנות של הקהילה, ובהתאם לכך נתוני השימוש נמוכים באופן משמעותי ביחס לציבור הכללי בישראל. כיצד משתמשים החרדים ברשת? כיצד השפיעה הקורונה על דפוסי השימוש? האם למדינה יש אינטרס לחבר את החרדים לרשת? ואם כן, מה היא צריכה לעשות כדי שזה יקרה? במרכז השיחה סקר דיגיטציה מקיף בחברה החרדית, שערך המכון החרדי למחקרי מדיניות בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי.
המהפכה החברתית והכלכלית של טכנולוגיות ה – IoT
שיחה עם ד"ר אוהד סומך, מנהל המעבדה לביג דאטה באוניברסיטת בר-אילן וד"ר אסף וינר, ראש תחום רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי
בשנים האחרונות, טכנולוגיות האינטרנט של הדברים (IoT) הופכות להיות חלק מרכזי מחיינו, תוך הבטחה לתועלות חברתיות רחבות בזירה העסקית, הציבורית והביתית. על מנת להבין את הצורך בקידום טכנולוגיות IoT בישראל והערכות אל מול הסכנות הכרוכות בה, פרסמנו מסמך מדיניות מקיף אודות האופן שבו מדינת ישראל נדרשת להיערך למהפכת ה-IoT.
המאבק על זכויות יוצרים באינטרנט
שיחה עם עו"ד ערן פרזנטי, המתמחה בזכויות יוצרים ובקניין רוחני, ועם רן בר זיק, מפתח תוכנה, סופר, עיתונאי ובלוגר טכנולוגי
למרות שלא נעים להודות, כמעט כולנו הפרנו זכויות יוצרים באינטרנט בין אם בידיעה או שלא בידיעה באמצעות הורדת סדרה, מוזיקה או תמונה. במהלך שנות ה-2000 הוגשו עשרות אלפי תביעות על ידי אולפני הסרטים ובעלים אחרים של תכנים המוגנים על פי חוקי זכויות היוצרים כנגד שירותים לשיתוף קבצים כמו נאפסטר וקאזה. על המאבק הזה נשפכו מאות מיליוני דולרים, אך האם הוא הוכרע? מדוע אנחנו ממעטים לשמוע בשנים האחרונות על מאבקי זכויות יוצרים? האם ניתן כיום למנוע הפרות זכויות יוצרים באינטרנט? עד כמה ישנה מודעות לנושא בישראל? כדי לענות על השאלות האלו אירחנו את עו"ד ערן פרזנטי שמתמחה בזכויות יוצרים ובקניין רוחני, ואת רן בר זיק, מפתח תוכנה, סופר, עיתונאי ובלוגר טכנולוגי.
ההיסטוריה של האינטרנט הישראלי
שיחה עם הנק נוסבכר, יועץ תשתיות ואבטחת מידע; ורות אלון, ששימשה כמנכ"לית נטוויז'ן
איך נראו הימים הראשונים של האינטרנט הישראלי? מי קידם ומי עיכב את כניסתה של הטכנולוגיה החדשה? בפרק הזה אנחנו מספרים את סיפורה של תקופה שבה האינטרנט עשה את צעדיו הראשונים בארץ כאשר קומץ של אנשים החליטו שחשוב לחבר את ישראל לרשת החדשה וקומץ אחר הבין את הפוטנציאל העסקי והמסחרי שטמון בה.
לרשימת הגופים הראשונים שהתחברו לאינטרנט בישראל.
מה צופן העתיד לזיכרונות הדיגיטליים שלנו?
פרופ' מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וד"ר טל מורס מרצה בחוג לתקשורת צילומית במכללת הדסה
חיינו עוברים להתנהל יותר ויותר בסביבה דיגיטלית ובאופן בלתי נמנע, במותו של אדם, נותר תוכן דיגיטלי רב מאחוריו. למי שייך התוכן הדיגיטלי שנשאר אחרי המוות? למי צריכה להיות גישה ושליטה בו? מהם השיקולים שראוי לשקול, ומה המדיניות המתאימה להסדרת הסוגיה? למידע וכלים לניהול זיכרונות דיגיטליים הכנסו למדריך שהכנו עבורכם.
האם בלוקצ'יין מממשת את ההבטחה?
פרופ' אור דונקלמן, מומחה לאבטחת מידע ואיש סגל באוניברסיטת חיפה
כולם מכירים את ביטקויין, אבל, בלוקצ'יין היא טכנולוגיה שעומד מאחוריה חזון גדול. בשנתיים האחרונות נשמעים יותר ויותר קולות שקוראים לקחת תחומים נוספים ולהעביר אותם לבלוקצ'יין. מה המשמעויות של העברת תחום לבלוקצ'יין? באיזה מקרים זה כדאי והאם יש אלטרנטיבה אחרת? האם ישנם פתרונות לסיכונים ולאתגרים שמזמנת הטכנולוגיה החדשה?
תמלול
האם לילדים אכפת מפרטיות ברשת?
ד"ר עו"ד סאני כלב, חוקר ברשות להגנת פרטיות
האינטרנט והרשתות החברתיות הן חלק מרכזי מהחיים של ילדים ונוער, אך לצד היתרונות הרבים ישנו אתגר מרכזי של הגנה על הפרטיות ומניעת חשיפת מידע אישי ועקבות דיגיטליים. למרות חשיבות הנושא, בישראל הוא עדיין אינו מוסדר. על מנת להבין מה ניתן ורצוי לעשות הזמנו את ד"ר עו"ד סאני כלב, חוקר ברשות להגנת פרטיות. דיברנו על רגולציה ישראלית ובינלאומית, על המשמעות של שימוש באפליקציות מעקב על-ידי הורים ועל הפעולות שהענקיות הדיגיטליות עושות (ולא עושות) כדי להגן על פרטיות ילדים ברשת.
האם אפשר להפיל את האינטרנט?
דורון שקמוני, ממייסדי איגוד האינטרנט
כל החיים שלנו נמצאים באינטרנט. האלבומים המשפחתיים, החשבונות ברשתות החברתיות, וגם העבודה שלנו, שירותים שאנחנו מקבלים מהמדינה, מהרשויות ומעסקים - קצרה היריעה מלציין את כל מה שייעלם אם האינטרנט יקרוס ביום בהיר אחד. אבל האם ייתכן מצב שבו האינטרנט ייפול? ואם כן, איך קורה דבר כזה? אילו תקדימים היו בעבר וכיצד התמודדו אתם? ומיהם אותם גורמים שעלולים לנסות להפיל את האינטרנט?
האם ישנה תחרות חופשית באינטרנט?
פרופ' מיכל גל, ראש המרכז למשפט ולטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה
"ריכוזיות" היא בעיה שמרבים לדון בה בכלכלה הישראלית. תמיד היו כאן חברות ענק ריכוזיות שצמצמו תחרות בשוק החופשי, אך אלה שהצמיח האינטרנט שונות מהותית מהחברות המסורתיות. בפרק זה אירחנו את פרופ' מיכל גל מאונ' חיפה, שמכהנת כנשיאת הארגון העולמי לחוקרים בתחום דיני התחרות. פרופ' גל סיפרה לנו איך הגענו למצב שבו ישנה ריכוזיות גדולה כל-כך באינטרנט, באילו תחומים קיימת, מה עושות מדינות אחרות בעולם כדי לצמצם את הריכוזיות בשוק החשוב הזה, מי הן השחקניות המשמעותיות, ואיך אנחנו - לקוחות הקצה מושפעים מכך?
דור הבדידות
פרופ' ענת ברונשטיין קלומק, ראשת התוכנית לפסיכולוגיה קלינית במרכז הבינתחומי בהרצליה
ישנה תופעה, יש שיאמרו מגפה, שמלווה את האנושות זמן לא קצר. לא מדובר בקורונה, אלא בבדידות - והאשמות לא מעטות מופנות כלפי האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט. אירחנו בפודקאסט את פרופ' ענת ברונשטיין קלומק, ראשת התוכנית לפסיכולוגיה קלינית במרכז הבינתחומי בהרצליה. דיברנו על האופן שבו האינטרנט יכולה לסייע בהתמודדות עם בדידות, וגם על תפקידה בשימור הבדידות ואף בהדרדרות המצב הנפשי, וניסינו להבין האם הטיפול הנפשי נוטה להתרחק ולהרחיק מהאינטרנט או דווקא לאמץ אותה?
האם בואדי ערה ובבית שמש גולשים כמו בת"א?
עמרי בן חורין, רפרנט תקשורת במשרד האוצר
איכות האינטרנט שלנו והקשר שלנו מול ספקית האינטרנט שלנו הם נושאים שמבחינת רובנו הם פשוט מציאות נתונה. אנחנו לא יודעים הרבה על התשתיות והתהליכים הרגולטוריים העומדים מאחורי השירות הזה שנקרא "אינטרנט", שהפך למוצר צריכה בסיסי בחיינו. אירחנו בפודקאסט את עמרי בן חורין כדי לדבר על מאחורי הקלעים: מה זה רפרנט תקשורת? האם הממשלה דואגת שכל מקום יקבל אינטרנט באותה מהירות? מה הקשר של הצבא לאיכות האינטרנט של דור רביעי? אילו מהלכים מקדם הרגולטור כדי לעודד פרישת סיבים אופטיים? ומה ניתן ללמוד מאסטוניה.
איך הישראלים גולשים ברשת?
פרופ' שיזף רפאלי בשיחה
פרופ' שיזף רפאלי הוא מבכירי חוקרי האינטרנט בישראל. הבאנו אותו לפודקאסט כדי להבין מי משתמש בדבר הבסיסי הזה שנקרא "אינטרנט", למה אוכלוסיות מסוימות משתמשות פחות מאחרות, מה המקום של הממשלה בפערים האלה ואיפה צריך להשקיע את הכסף.
האם האנונימיות היא נחלת העבר?
ד"ר ענת בן דוד, מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה, מדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה
לא סתם נדמה שהמידע שלנו נמצא בכל מקום. כל אפליקציה מבקשת מאיתנו בנימוס גישה לאנשי קשר, מיקום, תמונות - לעיתים בלי קשר ברור לשירות שאנחנו מצפים ממנה לתת לנו. גם האתרים הפופולריים כמו גוגל ופייסבוק אוספים עלינו כמויות גדולות של מידע, ולפעמים מסתמן שהשלמנו עם זה. איזה מידע נאסף עלינו? מה עושים עם המידע הזה? איך זה קשור לפיצוץ בועת הדוט.קום? שאלנו בפודקאסט את ד"ר ענת בן דוד גם את השאלה שהיא אולי הכי נפוצה בשיח סביב הפרטיות שלנו: אם גם ככה יודעים עליי הכל, אז מה זה משנה כבר? היתה לה תשובה יפה.
איך הרשתות החברתיות משפיעות על העמדה הפוליטית שלנו?
פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי
הרשתות החברתיות הן התופעה המקוונת הבולטת ביותר בעשור האחרון: פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, אינסטגרם, טיקטוק – כולן הפכו למדיום המרכזי באמצעותו אנחנו מקבלים מידע ומשתפים מידע. הרשתות החברתיות מאפשרות לנו לבטא את את עצמנו, אבל הן גם משפיעות על התודעה שלנו. כיצד זה קורה? עד כמה פייק ניוז נפוץ ומשפיע על העמדות שלנו? האם נעשו מניפולציות על עמדות הציבור בישראל במערכות הבחירות האחרונות? של מי האחריות למנוע תופעות שמזיקות לדמוקרטיה? וכיצד הציבור יכול לשמור על עצמו? כל זאת בפודקאסט האיגוד החדש.
האם לאזרחי ישראל יש כלים להתמודד עם איומי סייבר?
בועז דולב, מנכ"ל ClearSky Cyber Security
האם ישראל היא מעצמת סייבר או שזה סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו? חולשות אבטחה באתרים, בשירותי רשת ובאפליקציות הופכים להיות נפוצים יותר ככל שהחיים הדיגיטליים מתפתחים ויותר מידע עובר לרשת. המדינה משקיעה משאבים רבים בקידום הגנת הסייבר לממשלה ולתאגידים, אבל מה קורה כאשר האזרח הפשוט או בעל עסק קטן נתקל בפשיעת רשת? האזינו לפודקאסט.
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.