חזרה לעמוד הקודם

פודקאסט: נקודה IL.

אז על מה נדבר בפודקאסט?

עם יותר משלושה מיליארד משתמשים ברחבי העולם, האינטרנט היא פלטפורמה שאנחנו לא יודעים איך לחיות בלעדיה, כלכלה, תעסוקה, פנאי, בריאות, אזרחות, כל חיינו מתנהלים ברשת.

אז איפה זה מעמיד אותנו המשתמשים? מי השחקנים שקובעים את הכללים? איך הם משפיעים על חיינו?

נדבר על כל מה שקשור לאינטרנט ולחיים עצמם: השפעת הרשתות החברתיות על עיצוב התודעה שלנו, איך המידע האישי שלנו הופך למטבע ביד התאגידים ומה קורה כשהאזרחים הפשוטים או העסקים הקטנים צריכים להתמודד עם פשיעות סייבר? איך גולשים בישראל והאם בבית שמש גולשים כמו בואדי ערה?

האזינו עכשיו

RSS Spotify Apple Google
Player.fm Breaker Castbox Castbox

האזינו לפודקאסט

האם הרשתות החברתיות רוצות לעצב לנו את התודעה?

ד"ר אלכס גקר מאונ' תל-אביב משוחח עם רן על גבולות ההשפעה והאינטרסים הסמויים של פלטפורמות ותאגידי הרשתות החברתיות.

רבים מאמינים כי הרשתות החברתיות והתאגידים שמנהלים אותן אחראיים במידה רבה לטלטלות הפוליטיות, החברתיות והאידיאולוגיות שמזעזעות את עולמנו בעשור האחרון. המידע שהן אוספות על כל פעולה והעדפה שלנו מעניק להן השפעה אדירה על המחשבות והדעות שלנו, והמידע הכוזב והמעוות המופץ בהם מביא להקצנת השיח ומעודד אלימות. אבל מחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים לנו שהתמונה האמיתית היא הרבה יותר מורכבת כפי שחשבנו ואולי אפילו חיובית יותר. איך הפכו הרשתות החברתיות בתוך עשור מהבטחה של שחרור ודמוקרטיה לאויב המחשבה החופשית?

טיקטוק – פוליטיקה חדשה

שיחה עם ד"ר לילי בוקסמן-שבתאי מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, החוקרת את נקודת המפגש בין טקסטים, מפיקים ומדיה.

רשתות חברתיות הן לא דבר חדש. גם הנוכחות של פוליטיקאים בתוך אותן רשתות היא כבר עניין ידוע ומוכר. אבל טיקטוק, היא כן עניין חדש. אחד המאפיינים החשובים שלה הוא הנוכחות המאסיבית של קהל צעיר. בדרך כלל, הקהל הצעיר הזה לא נתפס כקהל בעל השפעה בזירה הפוליטית, שהרי לבני נוער אין זכות הצבעה - אבל בשנתיים האחרונות ישנה, למרבה ההפתעה, נהירה אדירה של פוליטיקאים ישראליים לטיקטוק. לכמעט כל הפוליטיקאים הבכירים וכל המפלגות המובילות יש עמודי טיקטוק, ולפיד, ביבי, גנץ ובנט מפרסמים שם סרטונים ללא הרף. ולא רק בישראל - זו מגמה שמשותפת לפוליטיקאים בכל רחבי העולם. 

השאלה שתעסיק אותנו בפרק זה של 'נקודה IL' היא, אם כן - כיצד צורכים ומייצרים בני הנוער וצעירים בגילאי העשרים פוליטיקה בטיקטוק, וכיצד משפיע האופי המיוחד של הפלטפורמה הזו על השיח הפוליטי שמתנהל בה? 

מה הילדים שלכם עושים באינטרנט?

שיחה עם אורנה היילינגר, מנהלת מרכז נטיקה של איגוד האינטרנט ומומחית לשימוש מיטבי ברשת, ואוריה חורש, פסיכולוגית חינוכית מומחית העוסקת בטיפול בילדים, מתבגרים, והורים.

במשך שנים הרגלנו את ההורים להיות מודאגים - אפילו מבוהלים - ממה שהילדים שלהם עושים באינטרנט ללא השגחה. גם הרגלנו את ההורים לבחון את אופי השימוש של ילדיהם ברשת במונחים של זמן: כמה זמן מסך יש לילד במהלך הום. 

לפני מספר שבועות פרסם איגוד האינטרנט הישראלי סקר חדש, תחת הכותרת - "בני נוער, הורים ומסכים בישראל: סקר שימושים ופערים (קיץ 2022)" - שמאתגר את התפיסות הישנות האלה.

מה באמת ילדים עושים ברשת? האם באמת עיקר פעילותם הוא ברשתות החברתיות? מהי המעורבות של ההורים בבקרה על מכשירי הטלפון ועד כמה היא אפקטיבית?

בפרק זה ננסה להבין את המשמעויות הנרחבות שעולות מהתשובות לשאלות האלו.

אוריה חורש חוקרת במרכז דואט המחלקה לפסיכולוגיה אוניברסיטת בן גוריון, את נושא ה Parental Technoference - השפעתה של ההפרעה הטכנולוגית על הקשר בין הורים וילדים.

מי חטף את הרשת שלי?

שיחה עפ פרופ' יובל שביט, מבית הספר להנדסת חשמל של אוניברסיטת תל אביב החוקר את התופעה של חטיפת תעבורות רשת

ב-12בדצמבר, 2017, התרחש אירוע משונה ובלתי שגרתי שלא רבים שמעו או ידעו עליו.

התקשורת באינטרנט מבוססת על העברה של חבילות מידע (Packets) בין שרתים שונים. ברוב המקרים, המסלול שעושות חבילות המידע נוטה להיות המסלול הקצר ביותר האפשרי מבחינה גיאוגרפית: לדוגמא, חבילת מידע שנשלחת מארצות הברית אל ישראל, תעבור דרך שרתים באירופה - אבל לא תעבור דרך שרתים בדרום-מזרח אסיה.

אבל באותו יום בדצמבר המסלול שעברו חבילות מידע שנשלחו מ- ואל מספר חברות טכנולוגיה גדולות - גוגל, אפל, פייסבוק ומספר חברות נוספות - השתנה באופן פתאומי. לפתע פתאום נוסף שרת נוסף דרכו נאלצו חבילות המידע לעבור - שרת שנמצא ברוסיה. היה זה כאילו מישהו 'חטף' את תעבורת הרשת וניתב אותה לצרכיו.

כיצד ניתן להשתלט על תעבורת המידע ברשת האינטרנט ולנתב אותה לפי צרכינו, מהן ההשלכות והסכנות של חטיפות כאלה - וכיצד ניתן להתמודד מולן: אלה השאלות שיעמדו בפניו בפרק זה.

סייבר התקפי – האויב שמאחורי המקלדת

שיחה עם שמעון אורן, סגן נשיא למחקר בחברת Deep Instinct, שיעזור לנו לה להכיר את איומי הסייבר ההתקפי לעמקם ולהבין כיצד להתגונן מפניהם

בשנים האחרונות אנחנו רואים עליה ברורה באיומי סייבר מכוונים וספציפיים, החל מכלי נשק סייבר שתוכנן לפגוע בצנטריפוגות מאוד ספציפיות במתקן העשרת אורניום באיראן ועד רוגלות שמושתלות בטלפונים החכמים של אנשים מאוד מסוימים, מנהיגים, עיתונאים בכירים, פעילי זכויות אדם וכדומה.

בפרק הזה אנחנו נדון בשניים מהאיומים המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות שמייצגים היטב את המגמות הללו, תוכנות כופר ורוגלות.

רגולציית AI – שופטים דיגיטליים, חלק 2

חלק שני של השיחה עם פרופ' ניבה אלקין-קורן, ראש מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל-אביב

בחלק של השני של רגולציית AI - שופטים דיגיטליים, המשכנו את השיחה על בעיות נוספות שהאלגוריתם יכול לעורר ומה הם הפיתרונות האפשריים שאולי יביאו לשינוי בעתיד.

לחלק הראשון של הפודקאסט

רגולציית AI – שופטים דיגיטליים, חלק 1

שיחה עם פרופ' ניבה אלקין-קורן, ראש מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל-אביב

בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר תוכנות או אלגוריתמים, אם נדייק במונח הטכני, שמקבלים החלטות שבעבר היו שמורות לבתי משפט ולגופים רגולטורים. במילים אחרות האלגוריתמים הופכים להיות מעין שופטים דיגיטליים שיש להם השפעה לא מבוטלת על חיינו. בפרק הנוכחי ננסה להבין את הבעיות שמתעוררות בעקבות המגמה הזאת, מדוע הן נוצרות ואולי גם כיצד ניתן לפתור אותן.

לחלק השני של הפודקאסט

חרדים מהאינטרנט?

שיחה עם אלי פלאי, מו"ל ובעלים קבוצת התקשורת "משפחה" ויו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, ויהודית מילצקי חוקרת במכון בתחומי ההשכלה, התעסוקה והדיגיטציה בחברה החרדית.

בחברה החרדית, טכנולוגיה באופן כללי ואינטרנט בפרט נתפסים כאיום על חומות השמרנות של הקהילה, ובהתאם לכך נתוני השימוש נמוכים באופן משמעותי ביחס לציבור הכללי בישראל. כיצד משתמשים החרדים ברשת? כיצד השפיעה הקורונה על דפוסי השימוש? האם למדינה יש אינטרס לחבר את החרדים לרשת? ואם כן, מה היא צריכה לעשות כדי שזה יקרה? במרכז השיחה סקר דיגיטציה מקיף בחברה החרדית, שערך המכון החרדי למחקרי מדיניות בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי.

לדבר על פגיעה מינית ברשת

שיחה עם הדר להב, ששימשה כחוקרת ב - 105 וד"ר מיכל דולב-כהן, מרצה בכירה וחוקרת בתחום הפגיעות המיניות ברשת, במכללת אורנים

המרחב הווירטואלי מאפשר לנו לעשות דברים, שלא היינו בהכרח מעזים לעשות במפגש פנים אל פנים. הסרת העכבות המקוונת מאפשרת התנסויות מיניות ומצד שני מזמנת לפוגעים כר רחב להתחזות ולניצול. איך נמנעים ממצבים מסוכנים? איך מחנכים את הילדים לערנות ולמיניות בריאה ברשת? והאם יש מדיניות שצריכה להינקט כדי להגן עלינו מיחסים מסוכנים ברשת? 

המהפכה החברתית והכלכלית של טכנולוגיות ה – IoT

שיחה עם ד"ר אוהד סומך, מנהל המעבדה לביג דאטה באוניברסיטת בר-אילן וד"ר אסף וינר, ראש תחום רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי

בשנים האחרונות, טכנולוגיות האינטרנט של הדברים (IoT) הופכות להיות חלק מרכזי מחיינו, תוך הבטחה לתועלות חברתיות רחבות בזירה העסקית, הציבורית והביתית. על מנת להבין את הצורך בקידום טכנולוגיות IoT בישראל והערכות אל מול הסכנות הכרוכות בה, פרסמנו מסמך מדיניות מקיף אודות האופן שבו מדינת ישראל נדרשת להיערך למהפכת ה-IoT.

לקריאת מסמך המדיניות של איגוד האינטרנט בנושא IoT

המאבק על זכויות יוצרים באינטרנט

שיחה עם עו"ד ערן פרזנטי, המתמחה בזכויות יוצרים ובקניין רוחני, ועם רן בר זיק, מפתח תוכנה, סופר, עיתונאי ובלוגר טכנולוגי

למרות שלא נעים להודות, כמעט כולנו הפרנו זכויות יוצרים באינטרנט בין אם בידיעה או שלא בידיעה באמצעות הורדת סדרה, מוזיקה או תמונה. במהלך שנות ה-2000 הוגשו עשרות אלפי תביעות על ידי אולפני הסרטים ובעלים אחרים של תכנים המוגנים על פי חוקי זכויות היוצרים כנגד שירותים לשיתוף קבצים כמו נאפסטר וקאזה. על המאבק הזה נשפכו מאות מיליוני דולרים, אך האם הוא הוכרע? מדוע אנחנו ממעטים לשמוע בשנים האחרונות על מאבקי זכויות יוצרים? האם ניתן כיום למנוע הפרות זכויות יוצרים באינטרנט? עד כמה ישנה מודעות לנושא בישראל? כדי לענות על השאלות האלו אירחנו את עו"ד ערן פרזנטי שמתמחה בזכויות יוצרים ובקניין רוחני, ואת רן בר זיק, מפתח תוכנה, סופר, עיתונאי ובלוגר טכנולוגי.

ההיסטוריה של האינטרנט הישראלי

שיחה עם הנק נוסבכר, יועץ תשתיות ואבטחת מידע; ורות אלון, ששימשה כמנכ"לית נטוויז'ן

איך נראו הימים הראשונים של האינטרנט הישראלי? מי קידם ומי עיכב את כניסתה של הטכנולוגיה החדשה? בפרק הזה אנחנו מספרים את סיפורה של תקופה שבה האינטרנט עשה את צעדיו הראשונים בארץ כאשר קומץ של אנשים החליטו שחשוב לחבר את ישראל לרשת החדשה וקומץ אחר הבין את הפוטנציאל העסקי והמסחרי שטמון בה.
לרשימת הגופים הראשונים שהתחברו לאינטרנט בישראל.

מה צופן העתיד לזיכרונות הדיגיטליים שלנו?

פרופ' מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וד"ר טל מורס מרצה בחוג לתקשורת צילומית במכללת הדסה

חיינו עוברים להתנהל יותר ויותר בסביבה דיגיטלית ובאופן בלתי נמנע, במותו של אדם, נותר תוכן דיגיטלי רב מאחוריו. למי שייך התוכן הדיגיטלי שנשאר אחרי המוות? למי צריכה להיות גישה ושליטה בו? מהם השיקולים שראוי לשקול, ומה המדיניות המתאימה להסדרת הסוגיה? למידע וכלים לניהול זיכרונות דיגיטליים הכנסו למדריך שהכנו עבורכם.
 

האם בלוקצ'יין מממשת את ההבטחה?

פרופ' אור דונקלמן, מומחה לאבטחת מידע ואיש סגל באוניברסיטת חיפה

כולם מכירים את ביטקויין, אבל, בלוקצ'יין היא טכנולוגיה שעומד מאחוריה חזון גדול. בשנתיים האחרונות נשמעים יותר ויותר קולות שקוראים לקחת תחומים נוספים ולהעביר אותם לבלוקצ'יין. מה המשמעויות של העברת תחום לבלוקצ'יין? באיזה מקרים זה כדאי והאם יש אלטרנטיבה אחרת? האם ישנם פתרונות לסיכונים ולאתגרים שמזמנת הטכנולוגיה החדשה?

תמלול

האם לילדים אכפת מפרטיות ברשת?

ד"ר עו"ד סאני כלב, חוקר ברשות להגנת פרטיות

האינטרנט והרשתות החברתיות הן חלק מרכזי מהחיים של ילדים ונוער, אך לצד היתרונות הרבים ישנו אתגר מרכזי של הגנה על הפרטיות ומניעת חשיפת מידע אישי ועקבות דיגיטליים. למרות חשיבות הנושא, בישראל הוא עדיין אינו מוסדר. על מנת להבין מה ניתן ורצוי לעשות הזמנו את ד"ר עו"ד סאני כלב, חוקר ברשות להגנת פרטיות. דיברנו על רגולציה ישראלית ובינלאומית, על המשמעות של שימוש באפליקציות מעקב על-ידי הורים ועל הפעולות שהענקיות הדיגיטליות עושות (ולא עושות) כדי להגן על פרטיות ילדים ברשת.