בעת האחרונה, כאשר פלטפורמות ושירותים מקוונים נמצאים בלב תשומת הלב של הציבור ומעצבי מדיניות בזירה הגלובלית והישראלית, איגוד האינטרנט העמיק את פעילותו המחקרית בסוגיות מגוונות של אסדרת שירותים ופלטפורמות מקוונים. פורטל זה של אסדרת שירותים מקוונים מנגיש לגורמי ממשל, מקבלי החלטות ולציבור הישראלי נתונים וסקירות על חקיקה, רגולציה ופסיקה עכשוויים בזירה הבינלאומית והישראלית.
כדי לקבל עדכונים אודות תוכן חדש: הירשמו כאן. לפניות ושיתופי פעולה עם גורמי מחקר וממשל, ניתן לפנות אלינו בדוא"ל: [email protected]
סקירת הצעת החוק הקנדית Bill C-22 - Lawful Access Act, 2026, המבקשת לעדכן ולהרחיב את סמכויות רשויות האכיפה והביטחון בקנדה לקבלת מידע דיגיטלי מגורמים המחזיקים או מספקים גישה למידע רלוונטי, ובהם ספקי תקשורת וספקי שירותים מקוונים הפועלים בקנדה או מספקים שירותים לציבור הקנדי.
קראו עודסקירה וניתוח של התיקון החדש לחוק הבחירות בעניין סימון תעמולת בחירות דיגיטלית, יחד עם הוראות וכללים שקבע יו״ר ועדת הבחירות המרכזית בעניין עמידה בחובת הגילוי לגבי תעמולת בחירות שהיא נֶחֱזּות עמוקה.
קראו עודתקציר הביקורת שנערכה במשרד מבקר המדינה: זיהוי האיום, הערכתו ואופן ההתמודדות עמו, לרבות בתקופות בחירות. הביקורת נערכה במשרדי ממשלה, בגופי הביטחון, בוועדת הבחירות המרכזית ובגופים נוספים, ועל בסיס פרסומי המחקר והמדיניות של איגוד האינטרנט הישראלי, יחד עם ארגוני חברה אזרחית וחוקרים נוספים.
קראו עודסקירת החקיקה החדשה בבריטניה להתמודדות עם תוכן בלתי חוקי ותוכן מזיק ברשתות חברתיות, בדגש על מוגנות ילדים מפני תכנים מסוכנים או לא הולמים לגילם.
קראו עודסקירת תזכיר חוק שפורסם להערות הציבור במאי 2026, המסדיר את הסמכות של נותני שירותי התשלום לשתף ביניהם במידע כאמור, ולקבוע את התנאים והדרישות ביחס לשיתוף במידע.
קראו עודגופי שידור מרכזיים באירופה פנו לנציבות האירופית בדרישה לבחון מחדש את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה בשוק הטלוויזיות החכמות והעוזרים הווירטואליים. לטענתם, מערכות ההפעלה של גוגל, אמזון וסמסונג, לצד שירותים כמו Alexa ו־Siri, הופכים בפועל לשערי כניסה מרכזיים לתוכן מדיה, ולכן יש להכפיף אותם לחובות החלות על "שומרי סף" לפי ה־DMA.
קראו עודהצעדים שעליהם דיווחו טיקטוק, גוגל-יוטיוב ומטא בהיערכות למערכות בחירות שונות במדינות ובהקשרים רגולטוריים מגוונים. הסקירה מפרטת מהלכים כגון הקמת מרכזי מידע לבוחרים, מדיניות ואכיפה בתחום פרסום פוליטי, שיתופי פעולה עם רשויות ובודקי עובדות, וכלים לסימון וניהול תוכן סינתטי.
קראו עודבעקבות דיון ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת המשנה לבינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות, רשות ניירות ערך מעדכנת על התקדמות מעשית מול מטא: פיתוח מודל הזדהות מוקדמת לפרסום ממומן שיחייב אימות מפרסמים, יוסיף שכבת שקיפות לציבור בספריית הפרסומים, ויחול על מגוון רחב של מוצרים פיננסיים, לרבות השקעות. לפי הרשות, היעד הוא השלמת היישום בחציון הראשון של 2026, כחלק מחיזוק ההגנה על ציבור המשקיעים…
קראו עודכתגובה ליוזמות רגולטוריות בינלאומיות, ארגוני חברה אזרחית בין-לאומיים מציעים המלצות ומסגרת עקרונית לעיצוב יוזמות לחיוב פלטפורמות וספקי שירותים מקוונים לבצע אימות גיל או להגביל גישה של קטינים לתכנים ושירותים מסוימים, ומדגישים כי אף שיוזמות לאימות גיל נועדו להגן על ילדים, הן טומנות בחובן סיכונים משמעותיים.
קראו עודסקירה מתעדכנת של חקיקה ויוזמות רגולציה מדינתיות להגנה על ילדים ובני נוער ברשת, לרבות הגבלות גיל לשימוש ברשתות חברתיות ושירותים דיגיטליים נוספים וכללי פרטיות מחמירים.
קראו עודהכרעת דין בהליך הפלילי נגד מפעיל אתר האינטרנט MYTVIL, שהורשע כי פעל להפצת תכנים ששודרו בערוצי הטלוויזיה של HOT ו־YES, ללא הרשאת בעלי הזכויות, ותוך גביית דמי מנוי ממשתמשי האתר.
קראו עודניתוח ההחלטה ומשמעויות הסיווג הרגולטורי של שירות הערוצים (channels) במסגרת פלטפורמות להודעות כגון WhatsApp, לפיהם היא עונה על הגדרתה של פלטפורמה מקוונת, ולכן יחולו עליה חובות מוגברות של שקיפות, ניהול סיכונים ופיקוח.
קראו עודמעקב הליכי תובענה ייצוגית שהוגשה בשנת 2025 בישראל נגד מטא, בטענה כי מנגנוני הטירגוט והפרסום שלה מגבירים את הפצת התרמיות, בעוד שמנגנוני האימות, הניטור והאכיפה אינם מספקים אף שהחברה מודעת לתופעה ומפיקה רווחים מהמודעות.
קראו עודהחלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בעתירה בנט נגד הליכוד, שעסקה בתמונה ערוכה שפורסמה ברשת X היוצרת מצג שווא לשיתוף פעולה פוליטי, והקביעה לפיה פרסום כזה עלול להטעות את הבוחר ולכן להוות הפרעה בלתי הוגנת לתעמולת בחירות.
קראו עודנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציגים כי בשנים 2025-2022 עיקר הפרסום שירותי הזנות של בגירים נעשה באתרי אינטרנט, בטלגרם ובפלטפורמות דיגיטליות נוספות. עוד עולה כי מספר הבקשות לצווים לסגירה או הגבלה של אתרים ירד לבקשה אחת בלבד בשנת 2024, אך עלה ל-15 בשנת 2025, פער הממחיש כי האכיפה אינה סדורה ורציפה וכי המענה עדיין חלקי.
קראו עוד
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.
