בספטמבר 2026 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז–לוד בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד WhatsApp LLC, בסכום מעל 2.5 מיליון ש״ח. בכתב התביעה ובקשת האישור נטען כי החברה משביתה חשבונות WhatsApp פרטיים ועסקיים (WhatsApp Business) של משתמשים בישראל באופן חד־צדדי, ללא התראה מוקדמת, ללא פירוט מספק של ההפרה הנטענת וללא מנגנון אפקטיבי לבחינה מחודשת של ההחלטה. הבקשה הוגשה על ידי חברת טיק טרוול בע"מ ודן עמרם.
הרקע העובדתי: שלוש חסימות בתוך שמונה חודשים
טיק טרוול היא חברה בתחום התיירות, שלטענתה מנהלת חלק מרכזי מפעילותה באמצעות חשבון WhatsApp Business. באמצעות החשבון מתקבלות פניות מלקוחות ונשמר הקשר עם ספקים ושותפים עסקיים. לטענת המבקשים, מספר הטלפון המשויך לחשבון הפך לאורך שנות פעילות החברה לנכס עסקי משמעותי, בין היתר משום שהוא שמור אצל מאות אנשי קשר ומתפרסם כמספר ההתקשרות של העסק.
על פי הבקשה, החשבון הושבת שלוש פעמים בתוך כשמונה חודשים. החסימות הראשונות אירעו ב־29 בדצמבר 2025 וב־7 ביולי 2026, והוסרו מאליהן כעבור מספר שעות ללא פעולה מצד המבקשים וללא הסבר מצד WhatsApp. החסימה השלישית התרחשה ב־24 ביולי 2026, והפעם החשבון נותר חסום גם בעת הגשת ההליך, למעלה מחודש לאחר מכן. בהודעה שהוצגה למבקשים נכתב באופן כללי כי ייתכן ש"פעילות כלשהי" בחשבון מפרה את תנאי השימוש של WhatsApp Business, לצד הודעה שלפיה לא ניתן לבקש בדיקה נוספת.
המבקשים טוענים כי עצם העובדה ששתי החסימות הראשונות בוטלו ללא שינוי בהתנהגות המשתמש או פעולה מצדו מצביעה על אפשרות שההחלטות התקבלו באמצעות מנגנון אוטומטי שאינו מספק בקרה מספקת. על פי הבקשה, מדובר בהחלטה ״שרירותית, אוטומטית וחסרת בסיס״. הם מבקשים להציג את המקרה לא כתקלה פרטנית אלא כחלק מדפוס רחב יותר של חסימות שגויות של משתמשים בישראל, ללא מענה אנושי אפקטיבי.
הנזק הנטען הוא בעיקרו עסקי: כאשר החשבון חסום, לקוחות שמנסים ליצור קשר באמצעות המספר המוכר אינם מצליחים להגיע אל החברה ועלולים לפנות למתחרים. לטענת המבקשים, דווקא משום שאין באפשרותם לדעת אילו לקוחות ניסו לפנות בזמן החסימה, קשה לכמת במדויק את אובדן העסקאות והפגיעה במוניטין.
שינוי מצב הדברים מאז הניסיון הקודם לתביעה ייצוגית
חלק מרכזי בבקשה מוקדש להליך דומה שהוגש נגד WhatsApp בשנת 2018. בעניין שטיינקריצר נ' WhatsApp הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל השבתת חשבונות ללא התראה, הנמקה או אפשרות ערעור. ההליך הסתיים בשנת 2020 בהסתלקות מוסכמת, לאחר שבית המשפט ציין בזהירות כי סיכויי הבקשה נראים נמוכים. המבקשים בהליך הנוכחי טוענים כי הדבר נבע בעיקר מהמצב המשפטי ששרר אז ביחס לתניית ברירת הדין בתנאי השימוש, שלפיה חל דין קליפורניה.
לטענתם, מאז השתנתה נקודת המוצא בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין טרוים מילר נ' Facebook Ireland משנת 2022. הבקשה מסתמכת על פסק הדין לצורך הטענה כי תאגיד גלובלי הפועל בישראל אינו יכול בהכרח להוציא את משתמשיו מתחולת הדין הישראלי באמצעות תניית ברירת דין בחוזה אחיד. המבקשים טוענים כי ההליך הנוכחי צריך להיבחן לפי הדין הישראלי וכי ההסתלקות בהליך הקודם אינה יוצרת מעשה בית דין ביחס לטענותיהם.
העילות המשפטיות
הבקשה מרכזת מספר עילות משפטיות חלופיות ומצטברות. הראשונה היא הפרת חובת תום הלב לפי סעיף 39 לחוק החוזים: לטענת המבקשים, גם כאשר תנאי השימוש מאפשרים ל־WhatsApp להשבית חשבון, יש להפעיל סמכות זו בתום לב ובהגינות, ולא באמצעות חסימה פתאומית ובלתי מנומקת שאינה מאפשרת למשתמש להתמודד עם הטענה נגדו.
עילה נוספת מבוססת על חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). המבקשים מפנים לסעיף 7 לחוק וטוענים כי כאשר מדובר בהפרה שאינה יסודית, יש לאפשר למפר ארכה לתיקון בטרם ביטול ההתקשרות. מכאן, לשיטתם, שגם אם בוצעה הפרה כלשהי של תנאי WhatsApp, חסימה מיידית ולצמיתות ללא אפשרות תיקון אינה מוצדקת בהכרח.
בנוסף נטען כי ההוראה בתנאי השימוש המקנה ל־WhatsApp שיקול דעת רחב להשעות או לסיים את הגישה לשירות, ללא התחייבות להתראה, הנמקה או אפשרות ערעור, היא תנאי מקפח בחוזה אחיד. לצד זאת נטענת רשלנות, על יסוד הטענה שהחברה מפעילה מנגנון חסימה אוטומטי ללא בקרה אנושית מספקת וללא מנגנון אפקטיבי לאיתור ולתיקון טעויות, אף שהיא יכולה לצפות את הנזק שייגרם למשתמשים, ובמיוחד לעסקים התלויים בחשבון לצורך פעילותם.
הבקשה כוללת גם טענות מכוח חוק הגנת הצרכן – לפי ס׳ 3, נטען כי ניצול פערי הכוחות והתלות בשירות, ללא מנגנון סביר לבירור וערעור, עולה כדי השפעה בלתי הוגנת, ולפי ס׳ 18 מופר בשל ניתוק משתמשים מן השירות ללא מענה או אחריות.
הקבוצה והסעדים המבוקשים
הקבוצה המוצעת כוללת את מי שחשבון ה-WhatsApp או WhatsApp Business שלו הושבת, הוגבל או נחסם ללא התראה מוקדמת, ללא פירוט הסיבה וללא אפשרות ממשית לערער, במהלך שבע השנים שקדמו להגשת הבקשה.
המבקשים מבקשים, בין היתר, צו שיורה על השבת חשבונות שנחסמו שלא כדין; הצהרה שלפיה חסימה ללא התראה, הנמקה, אפשרות תיקון וערעור אינה כדין; וכן חיוב WhatsApp להנהיג מנגנון הכולל התראה מוקדמת, פירוט סיבת החסימה, אפשרות לתקן את ההפרה, הליך ערעור ומענה אנושי. בנוסף מתבקש פיצוי בגין נזקים ממוניים ולא־ממוניים ומסירת נתונים על מספר החשבונות בישראל שהושבתו בשבע השנים האחרונות.
מבחינת אסדרת פלטפורמות, ההליך מציב בפני בית המשפט שאלה רחבה יותר מהחסימה של חשבון מסוים: אילו מגבלות מטיל הדין הישראלי על מערכות אכיפה פרטיות של פלטפורמות דיגיטליות, ובעיקר האם כוחן להשעות משתמש משירות שהפך לתשתית תקשורתית ועסקית מרכזית מחייב גם הליך מינימלי של הודעה, הנמקה ובחינה מחודשת. הכרעה בשאלות אלה עשויה להיות רלוונטית גם לאופן שבו פלטפורמות מקוונות אחרות מיישמות אכיפה אוטומטית כלפי משתמשים בישראל.
במסגרת פעילותו בנושא, ובהמשך לעשרות דיווחים לקו הסיוע של איגוד האינטרנט של משתמשים בישראל שנפגעו מהתופעה ללא מענה בהיר מטעם החברה, העביר איגוד האינטרנט הישראלי הודעה לעיתונות במטרה להזהיר את הציבור מפני אפשרות של חסימה והיערכות אליה על ידי גיבוי חומרים, אליה התקבלה תגובתה של מטא המכירה בכך כי קיימת תקלה בחברה והיא נמצאת בטיפול, אך ללא מסירת פרטים מהותיים או צפי לפתרונה.
