חזרה לעמוד הקודם

מהו שם מתחם (Domain name)?

שם מתחם הינו שם ייחודי המזהה אתר אינטרנט או כתובות דוא"ל ספציפיים.
למשל, כאשר משתמש מבקר באתר, שם המתחם מופיע בשורת הכתובת שבחלק העליון בדפדפן. כאשר משתמש שולח דואר אלקטרוני, שם המתחם מופיע לאחר הכרוכית (@).
לדומיינים יש סיומת, המסייעת לקבוע את סוג שם המתחם ומיקומו. איגוד האינטרנט הישראלי אחראי על הקצאת שמות המתחם תחת הסיומת המדינתית של ישראל- IL.

כיצד שמות מתחם מסייעים לנו להתמצא ברשת?

כל מכשיר המחובר לרשת האינטרנט הינו בעל כתובת ייחודית המורכבת מספרות ממש כמו מספרי טלפון או תעודות זהות. כל המכשירים המחוברים לרשת האינטרנט מתקשרים ביניהם באמצעות כתובות ייחודיות אלו. כך, ניתן להגיע למכשירים אלו (מחשבים למשל) בצורה ישירה. בשל המספר הרב של מכשירים המחוברים לרשת הוחלט על שיטה המקצה מספרים ארוכים יחסית (עד 12 ספרות). לא קל לזכור מספרים אלו, שכאמור מהווים כתובות. הם מכונים כתובות IP – שהן ראשי תיבות של פרוטוקול האינטרנט – INTERNET PROTOCOL (לדוגמה: 192.115.211.45).

על מנת להקל על המשתמשים להגיע ממחשב למחשב (או בין מכשירים המחוברים לאינטרנט) ולאתר את המיקום של כל אחד ברשת, נבנתה מערכת שנועדה לעזור למחשבים "לאתר" האחד את השני. זוהי מערכת שם המתחם או באנגלית DNS – Domain Name System. תפקיד המערכת הוא "לתרגם" את המספר הייחודי (לדוגמה: 192.115.211.45) לשם אלפאביתי רגיל (לדוגמה: isoc.org.il).

אם נחזור לדוגמת הטלפונים שלנו: במקום לזכור את המספר של מישהו, הרבה יותר קל ופשוט לשמור אותו במכשיר תחת שם שבחרנו: לדוגמה, אם נרצה לגשת לאתר האינטרנט של האיגוד, נוכל להיכנס לקישור www.isoc.org.il או לרשום 192.115.211.45. מערכת שם המתחם "מתרגמת" את שם המתחם [במקרה שלנו isoc.org.il] לכתובת ה-IP הייחודית: 192.115.211.45.

כיצד פועלת מערכת שמות המתחם (DNS)?


כאשר מוקלד או מוזן שם מתחם ביישום כלשהו במחשב המשתמש (או במכשיר אחר המחובר לאינטרנט), למשל בדפדפן אינטרנט – מתבצע תהליך פענוח של שם המתחם במערכת ה-DNS, שבסופו מוחזרת לדפדפן כתובת IP של היעד. באמצעות כתובת זו מתבצעת הגישה אל דף האינטרנט המבוקש. תהליך דומה מתבצע כחלק מכמעט כל פעולת התקשרות באינטרנט.

באופן כללי, תהליך פענוח השאילתה מתחיל בנקודת המוצא של מערכת ה-DNS הגלובאלית, אשר מכונה שרת "השורש". מערך שרתי השורש של מערכת ה-DNS הגלובאלית מנוהל על ידי ICANN– תאגיד האינטרנט להקצאת שמות ומספרים, שמושבו בקליפורניה. שרתי השורש יודעים לספק הפניות ברמת המתחם העליונה בלבד.
הפענוח נעשה כך ששרת השורש מפנה לשרת שאחראי על הסיומת של שם המתחם, וזה בתורו מפנה לרמה שמתחתיו, וכך עד שמגיעים לבסוף לשרת אשר מאחסן את המידע אודות שם המתחם הספציפי.
לדוגמה, עבור הסיומת il. יפנה שרת השורש של ICANN את הפונה למערך ה-DNS של איגוד האינטרנט הישראלי, לצורך המשך הפענוח. מן האיגוד מתקבלת הפניה נוספת, אל שרתי השמות של שם המתחם המבוקש (לעיתים קרובות, אצל ספק שירותי אירוח) וכך הלאה עד להגעה למידע המבוקש אודות שם המתחם המלא.

מבנה של שם מתחם

שם מתחם מורכב ממחרוזות במספר רמות, המופרדות בנקודות, המציינות דרגת כלליות הולכת ופוחתת. רמת המתחם העליונה או הסיומת (הרמה הימנית ביותר – המכונה Top Level Domain – TLD) היא הרמה הכללית ביותר; במקרה של אתר האיגוד, הסיומת il מציינת את ישראל. רמת המתחם השניה (השניה מימין – org) מציינת כי מדובר בארגון, וכן הלאה.

סוגי סיומות של שמות מתחם

קיימות כיום מאות סיומות ברמה העליונה, והן מתחלקות באופן עקרוני לשני סוגים: סיומת גנרית (gTLD – generic Top Level Domain), כגון הסיומת המוכרת com, או גם org, info, museum, int ועוד; וסיומת קוד ארץ (ccTLD – country code Top Level Domain) המציינת טריטוריה. את רשימת הסיומות המלאה ניתן לראות באתר של IANA.