מסמך מדיניות זה נכתב ביוזמת איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) ISOC-IL, על ידי המרכז לסייבר משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה, על מנת לבחון את ההזדמנויות והאתגרים המתעוררים עקב חדירתה של טכנולוגיית בלוקצ'יין לתחומים השונים, להצביע על ההשלכות שלהם, ולהציע שורה של המלצות למדיניות.
טכנולוגיית הבלוקצ'יין, המשתייכת למשפחת הטכנולוגיות המבוזרות (DLT – Distributed Ledger Technology), מאפשרת ליצור מאגר נתונים מבוזר (distributed), עקבי (consistent) וממוין-זמן (time sorted) ללא גוף מרכזי השולט על תכולת המאגר. בבסיס הטכנולוגיה עומד רישום רשומות בבלוק, שלאחר רישומן בו ואישורן על ידי מנגנון האישור המוטמע בטכנולוגיה, אינן ניתנות לביטול (אך ניתנות לתיקון ע"י רשומות הופכיות), בדומה לפקודות יומן בניהול ספרי חשבונות. מכאן מגיע שמה של הטכנולוגיה – blockchain, או שרשרת בלוקים. בלוקצ'יין עושה שימוש באינטרנט כתשתית התקשורת בין הרכיבים השונים השותפים לפעילותה.
טכנולוגית הבלוקצ'יין הפכה לפופולרית בעיקר בזכות המטבעות הקריפטוגרפיים. יחד עם זאת, הטכנולוגיה מציעה גישה שונה לפתרון במגוון רחב של תחומים, החורגים מההקשר המוניטרי-פיננסי של יצירת מטבעות וטוקנים קריפטוגרפים. יישומיה של הטכנולוגיה יכולים להציע שיפורים במערכות הטכנולוגיות המסורתיות שעיקרם ניהול כמויות גדולות של מידע שדורש אמון; ייעול הנגישות והשימוש במאגרי מידע; יצירת סטנדרטיזציה; שיפור יכולת התיאום וצמצום תהליכי עבודה באופן שמקטין עלויות ומשפר את היעילות התפעולית; הגברת רמת השקיפות והנגישות לנתונים על-ידי משתתפים רבים; שיפור ברמת האַחְרָיוּתִיּוּת (Accountability); הגברת רמת אבטחת המידע, צמצום החשיפה לסיכוני תרמיות, מעילות, הונאות ועוד.
יישומים אלה עומדים בבסיס הניסיונות להרחיב את השימושים בטכנולוגיות אלה גם לעולמות תוכן אחרים: ביטוחים חכמים, הבטחת אמינות מידע בתיקים רפואיים, ניהול מאגרי מידע קיימים המנוהלים על ידי המדינה (דוגמת לשכות רישות מקרקעין, רישום בעלות על רכב), זיהוי דיגיטלי וניהול זהויות דיגיטלי (לדוגמא, תעודות זהות), ניהול הצבעה מקוונת, ניהול שרשראות הספקה ועוד.
הואיל ומדובר בטכנולוגיה בהתהוות, מסמך זה אינו ממצה את הדיון, אלא נועד להניח בפני מעצבי המדיניות את תשתית הידע המינימלי הנדרשת להבנה של אופן פעולתה של טכנולוגיית בלוקצ'יין, ומתמקד במספר סוגיות נבחרות, ובכלל זה:
- בלוקצ'יין ודיני תחרות – יישומה של הטכנולוגיה מעלה שני סוגים עיקריים של חששות תחרותיים: החשש הראשון מתמקד בהתנהגויות אנטי-תחרותיות , דוגמת התנהגות
קרטליסטית, שיכולות להתרחש על גבי הבלוקצ'יין בשל המאפיינים הטכנולוגיים שלו. החשש השני מתמקד בהיווצרותם של מתווכים מסוג חדש ושחקנים שעלולים לצבור כוח שיאפשר להם לבצע פעולות שפוגעות בתחרות. - בלוקצ'יין וישוב סכסוכים – בניגוד לציפייה הראשונית לעסקאות בטוחות ונטולות סיכון, יש כיום הכרה בצורך לתת מענה מובנה לבעיות וסכסוכים שצומחים בסביבת הבלוקצ'יין, בעיקר בתחום החוזים החכמים. הליכים אלה מותאמים למאפייני הסכסוכים, הצדדים לעסקה והסביבה הייחודית שבה התקשורת היא ביזורית, גלובלית, בין זרים ולרוב אנונימית. חרף הפוטנציאל החיובי של הליכים אלה, קיימים לא מעט חסמים בפני התפשטות השימוש בהם והצלחתם.
- בלוקצ'יין וגיוסי הון – מנגנוני גיוס הון מבוססי בלוקצ'יין מאפשרים גיוס הון בפרקי זמן קצרים באופן יחסי, באופן שמאפשר למיזמים צעירים נגישות לאוכלוסיות משקיעים גלובאלית אליהן לא הייתה להם נגישות בעבר, צמצום התלות במתווכים הפיננסיים המסורתיים, פישוט והוזלת העלויות. בכך, גיוסי ההון מבוססי הבלוק'ציין פותחים פתח ל"דמוקרטיזציה" של שווקי ההון הציבוריים. לצד הפוטנציאל הרב בגיוסי הון מבוססי בלוקצ'יין גלומים בהם גם סיכונים ואתגרים שקובעי המדיניות נדרשים לתת עליהם את הדעת.
- בלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים – טכנולוגיית הבלוקצ'יין מספקת פוטנציאל לפיתוח פלטפורמת מטבע תחליפית למטבעות הריבוניים ("פיאט"). עם זאת, בשל שורה של חסמים טכנולוגיים ורגולטוריים-משפטיים (שהעיקרי שבהם הוא החשש מפני האנונימיות שהבלוקצ'יין מאפשר), המטבעות הקריפטוגרפיים והביטקוין בראשם מוגבלים לעת הזו לערוצי השקעה ספקוטליביים, ולנתח מוגבל של פעילות מסחרית. בכך, מוחמץ הפוטנציאל החיובי שהמטבעות הקריפטוגרפיים יכולים לספק כמתחרים למערכת המוניטרית המסורתית.
טיוטת המסמך הוצגה בכנס פתוח באוניברסיטת חיפה כנס פתוח ב- 26/01/2020. במהלך הכנס הוצגו עיקרי המסמך והתקיימו שורה של דיונים על המסקנות שלו ועל הדרכים לקידום השימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין בישראל. יום העיון הובל על ידי איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) והמרכז לסייבר משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה. כאן ניתן למצוא את סדר היום ונושאי הדיון. בנוסף, עיקרי המסקנות מהמסמך הוצגו על ידי המדען הראשי של האיגוד בכנס וירטואלי של מרכז הבלוקציין בלשכה לטכנולוגיות מידע ב-17 במאי 2020.
טכנולוגיית הבלוק'ציין בישראל: שימושים, שיבושים, אתגרים וחסמים (דצמבר 2020)
