ביום 5 בינואר 2026 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הסרת תכנים מיניים שמפורסמים ללא הסכמה מרשת חברתית, התשפ״ו–2026 (פ/6445/259). ההצעה מבקשת להסדיר לראשונה בישראל מנגנון ייעודי של דיווח והסרה ביחס לתכנים מיניים שפורסמו ברשת חברתית ללא הסכמת האדם המופיע בהם.
את הצעת החוק יזמה חברת הכנסת קטי קטרין שטרית לצד חברי כנסת נוספים לרבות ששון ששי גואטה, אושר שקלים לימון סון הר מלך, פנינה תמנו ועוד. לפי דברי ההסבר, הדין הישראלי כולל כיום כלים משפטיים שעשויים לחול על הפצת תכנים מסוג זה, ובהם דיני הגנת הפרטיות ועבירות של איומים, סחיטה ופרסומי תועבה מסוימים. עם זאת, לטענת יוזמי ההצעה, הדין אינו קובע מנגנון מובנה וישיר שבאמצעותו אדם יכול לדרוש מהרשת החברתית להסיר את התוכן בתוך פרק זמן מוגדר. ההצעה נועדה למלא פער זה באמצעות הטלת חובות ישירות על מפעילי הרשתות החברתיות, לצד הקמת מנגנון אכיפה מינהלי בידי הרשות להגנת הפרטיות.
התכנים והשירותים שעליהם תחול ההצעה
ההצעה מגדירה “תוכן מיני” כתצלום, סרטון, הקלטה או תיאור חזותי אחר שבו מופיע אדם שניתן לזהותו, במישרין או בעקיפין, בעירום או במעשה מיני. ו”תוכן מיני ללא הסכמה” כתוכן שפורסם ללא הסכמת האדם הנראה בו. מן ההגדרה ומדברי ההסבר עולה כי ההסכמה הנבחנת היא ההסכמה לפרסום, ולאו דווקא ההסכמה לצילום או ליצירת התיעוד. הבחנה זו תואמת לעקרונות ה-Take it Down Act האמריקאי.
ההצעה חלה על “רשת חברתית” המוגדרת כשירות אינטרנטי המאפשר יצירת כינוי משתמש, שיתוף תוכן עם משתמשים אחרים וצפייה בתכנים ששותפו בין המשתמשים. ההגדרה המצטברת עלולה להותיר מחוץ לתחולת ההצעה שירותים כמו פורומים אנונימיים בהם ניתן להעלות תכנים מבלי ליצור משתמש (כמו 4chan), וכן שירותי תוכן המאפשרים פתיחת חשבון וצפייה אך אינם מאפשרים לכלל המשתמשים לשתף תוכן זה עם זה. ההצעה גם אינה מפרטת כיצד תחול על שירותים מבוזרים, שירותי מסרים, אתרים ייעודיים לאירוח תכנים או פלטפורמות הפועלות מחוץ לישראל. זאת, לעומת החוק האמריקאי, אשר חל על קטגוריה רחבה יותר של פלטפורמות.
בדברי ההסבר להצעה מוזכרים במפורש זיופים דיגיטליים ותכני deepfake, היוצרים מצג כוזב של אדם בסיטואציה מינית, אף שלא התרחש אירוע אמיתי. עם זאת, נוסח ההגדרות בלשון הצעת החוק אינו מתייחס אליהם במפורש, מה שמותיר אי־בהירות באשר להיקף התחולה על זיופים מלאכותיים. לעומת זאת, החוק האמריקאי מגדיר במפורש זיוף דיגיטלי כתוכן אינטימי שנוצר או שונה באמצעים טכנולוגיים, לרבות באמצעות בינה מלאכותית, ומחיל עליו במפורש את מנגנון ההסרה.
מנגנון הגשת בקשת ההסרה
ס׳ 2 בהצעה קובע כי מפעיל רשת חברתית יחויב להקים מנגנון גלוי ונגיש לקבלת בקשות הסרה, ובכלל זה לאפשר הגשת תלונה מקוונת.
ס׳ 3 מציע כי בקשת ההסרה תכלול, ככל שניתן בנסיבות העניין:
- את שמו של המבקש ופרטי ההתקשרות עמו;
- פרטים ומידע המאפשרים לאתר את התוכן;
- הצהרה שלפיה המבקש הוא האדם המופיע בתוכן וכי התוכן פורסם ללא הסכמתו;
- חתימה ידנית או אלקטרונית המאשרת שהמידע נכון במועד הגשת הבקשה.
מבנה זה מבוסס במידה רבה על מנגנון ההודעה וההסרה בחוק האמריקאי. גם שם נדרשים חתימה, מידע שמאפשר לפלטפורמה לאתר את התיעוד, פרטי קשר והצהרה כי המבקש מאמין בתום לב שהתוכן פורסם ללא הסכמה. עם זאת, בהצעה הישראלית נדרשת לכאורה הצהרה שלפיה המבקש עצמו הוא האדם הנראה בתוכן.
יש לציין כי ההצעה הישראלית אינה קובעת דרישות מפורטות ביחס לאופן הצגת המנגנון למשתמשים, בניגוד לחוק האמריקאי אשר מחייב כי הודעת הפלטפורמה בדבר מנגנון ההסרה תהיה ברורה, בולטת, קלה לקריאה ומנוסחת בלשון פשוטה, ותסביר כיצד ניתן להגיש בקשת הסרה.
לאחר קבלת בקשת הסרה העומדת בתנאי החוק, מפעיל הרשת החברתית יידרש להסיר את התוכן בתוך 48 שעות (ס׳ 4 בהצעה). במקרים בהם הדמות המופיעה בתיעוד היא קטינ/ה, ההסרה תידרש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות. בנוסף, ההצעה מחייבת את המפעיל לנקוט מאמצים סבירים לאיתור ולהסרה של עותקים זהים של אותו תיעוד. אם הבקשה אינה כוללת את הפרטים הנדרשים או שאינה עוסקת בתוכן מיני ללא הסכמה, על המפעיל לשלוח למגיש הבקשה הודעה על סיום הטיפול בה בתוך 48 שעות. ההצעה שותקת לגבי מה נחשב למועד ״קבלת הבקשה״ ולגבי מה נחשב ״מאמצים סבירים״.
אכיפה מינהלית ועיצומים כספיים
סעיף 10 בהצעה קובע מנגנון אכיפה מינהלי בידי ראש הרשות להגנת הפרטיות. בין היתר, מוצע לקבוע עיצומים כספיים של עד כ-50,000 שקלים חדשים בשל אי־הקמת מנגנון דיווח, אי־דיווח שנתי לרשות או אי־עמידה בחובות ההסרה. סכום של 30,000 שקלים יוכל להיות מוטל בגין הפרת חובות ההסרה, איתור העותקים הזהים או מסירת ההודעה למגיש בקשה שבקשתו נדחתה.
לצד זאת, ההצעה מעניקה למפעיל הרשת החברתית הגבלת אחריות פלילית ונזיקית כלפי המפרסם או צדדים שלישיים, אם הסרת התוכן נעשתה בתום לב ובאופן סביר לפי הוראות החוק.
זאת, לעומת המצב בארצות הברית, בו אי־עמידה סבירה בחובות ההודעה וההסרה נחשבת להפרה של האיסור על מעשה בלתי הוגן או מטעה לפי דיני נציבות הסחר הפדרלית. מאז ה-19 במאי 2026 ה־FTC אוכפת את חובות הפלטפורמות, מפעילה ערוץ לדיווח על פלטפורמות שלא הסירו תוכן או לא הקימו מנגנון מתאים, ואף שלחה מכתבי התראה לפלטפורמות ולשירותים המציעים כלים ליצירת תמונות מיניות מזויפות.
בניגוד ל־TAKE IT DOWN Act האמריקאי, הצעת החוק הישראלית אינה קובעת עבירה פלילית חדשה ונפרדת בגין פרסום תוכן מיני ללא הסכמה. זאת, בין היתר, משום שהדין הישראלי כבר כולל הסדר פלילי במסגרת סעיף 3(א)(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית, הידוע בכינויו “חוק הסרטונים”, האוסר פרסום תצלום, סרט או הקלטה המתמקדים במיניותו של אדם, ללא הסכמתו ובנסיבות העלולות להשפילו או לבזותו.
לכן, ההצעה הנוכחית אינה מבקשת להחליף את המסלול הפלילי הקיים, אלא להוסיף עליו מנגנון ייעודי ומהיר של הודעה והסרה מול הרשתות החברתיות. מוקד ההצעה הוא בצמצום ההפצה והנזק באמצעות הטלת חובות ישירות על הפלטפורמות, בעוד שהאחריות הפלילית של המפרסם ממשיכה להיבחן לפי הדין הקיים.
