סביבת המידע שבה פועלת החברה הישראלית השתנתה באופן עמוק בעשורים האחרונים. רשתות חברתיות, פלטפורמות דיגיטליות וכלי בינה מלאכותית הפכו לחלק מרכזי מהאופן שבו אזרחים צורכים מידע, מגבשים עמדות ומקבלים החלטות. לצד ההזדמנויות שהם מציעים, שינויים אלה מקלים על יצירה והפצה של מידע כוזב ומטעה, התחזות, מניפולציות ומבצעי השפעה, ומקשים יותר ויותר להבחין בין מידע אמין ומבוסס לתוכן שקרי, מתחזה או מוטה. השלכותיה של מציאות זו חורגות מהמרחב הדיגיטלי: הן נוגעות לקבלת החלטות אישיות ובריאותיות, לביטחון הציבור, לכלכלה, לאמון במוסדות, ללכידות החברתית ולתפקודה ויציבותה של הדמוקרטיה.
על רקע זה, פורום מומחים ישראלים לחינוך ואוריינות מידע, בהובלת איגוד האינטרנט הישראלי, קורא לגיבוש וליישום תוכנית ואסטרטגיה לאומית מקיפה לקידום אוריינות מידע, מדיה ובינה מלאכותית בקרב כלל האוכלוסייה – ילדים, בני נוער ומבוגרים – ולביסוס התחום כמרכיב מרכזי במדיניות הציבורית והחינוכית בישראל. לצד הצורך במדיניות ותוכנית פעולה לאומית, הפורום מדגיש כי האחריות לקידום התחום אינה מוטלת על הממשלה בלבד, וכי גופים ומגזרים שונים בחברה הישראלית יכולים וצריכים ליזום ולפעול כדי לתקן את המצב בתחומי אחריותם בלי קשר לקידום תוכנית ומדיניות לאומית מקיפה.
נקודת המוצא לקריאה זו היא שבמציאות הנוכחית אוריינות מידע, מדיה ובינה מלאכותית אינה עוד מיומנות משלימה, אלא כישור יסוד הנדרש לכל אזרח ואזרחית ותשתית לחוסן חברתי ולאומי. היא כוללת את היכולת לאתר ולהעריך מידע, להבין כיצד הוא נוצר ומופץ, לזהות הטיות ומנגנוני השפעה, ולהבין כיצד פלטפורמות וכלי בינה מלאכותית מעצבים את המידע שאנו צורכים. מיומנויות אלה חיוניות ליכולתם של אזרחים להתמצא בסביבת המידע העכשווית, לגבש עמדות ולקבל החלטות באופן מושכל, בטוח ועצמאי.
בישראל קיים כיום פער משמעותי בין האתגרים שמציבה סביבת המידע לבין מוכנות הציבור והמענה הקיים. על אף השימוש הנרחב ברשתות חברתיות ובכלי בינה מלאכותית והחשיפה הגבוהה למידע כוזב ומטעה, הקניית המיומנויות הנדרשות להתמודדות עם מציאות זו עדיין אינה נעשית באופן שיטתי. קיימות אמנם יוזמות של מערכת החינוך, האקדמיה, החברה האזרחית וגופים ציבוריים, אך הן ברובן נקודתיות ומבוזרות, ללא תיאום, המשכיות ומדידה שיטתית של השפעתן.
התמודדות עם אתגרים אלה נמצאת בשנים האחרונות על סדר היום של מדינות רבות בעולם. פינלנד, שוודיה, אוקראינה, בריטניה, ארה"ב ומדינות נוספות מקדמות מדיניות ותוכניות לאומיות בתחום, מתוך תפיסה שאוריינות מידע ומדיה אינה עניין חינוכי בלבד אלא מרכיב בחוסן החברתי, הדמוקרטי והלאומי. מהניסיון המצטבר בעולם עולים שלושה עקרונות מרכזיים: עבור המאמץ הזה נדרשת הובלה ממשלתית ותיאום בין־מגזרי רחב; הפעילות צריכה להגיע לכלל שכבות וגילאי האוכלוסייה ולא להסתפק בתלמידי מערכת החינוך; יש לעגן את התחום במדיניות ארוכת טווח, במשאבים ובמנגנוני יישום והערכה מתמשכים.
עקרונות אלה עומדים בבסיס מתווה הפעולה שמציע פורום המומחים לישראל במסגרת מסמך זה, המבוסס על אחריות משותפת ופעולה מתואמת של מגוון גופים וזירות. המתווה מתייחס למרחבים השונים שבהם ניתן להקנות ולחזק אוריינות מידע, מדיה ובינה מלאכותית – ממערכת החינוך וגופי הכשרת המורים, דרך החינוך הבלתי פורמלי והרשויות המקומיות, ועד לגופי הביטחון והאכיפה.
במערכת החינוך הפורמלית, מומלץ לפתח תוכנית לימודים מחייבת וספירלית מהגן ועד סוף התיכון, ובמקביל לשלב אוריינות מידע, מדיה ובינה מלאכותית באופן רוחבי במקצועות הלימוד. לכך יש לצרף מאגר משאבים מקצועי, הכשרות שנתיות לצוותי הוראה, רכזי אוריינות בבתי הספר ומנגנוני הערכה ומדידה. הצורך במהלך כזה מקבל משנה חשיבות לקראת שילוב תחום אוריינות המדיה והבינה המלאכותית במבחני PISA בשנת 2029.
כדי שהשינוי יוכל להתרחש בקרב תלמידים בכיתה בהצלחה, חשוב ליישמו במקביל גם בהכשרות ופיתוח מקצועי של מורים. המסמך ממליץ להפוך את התחום לחלק מובנה מהכשרתם של פרחי הוראה ומהפיתוח המקצועי של מורים בפועל, בין היתר באמצעות קורס חובה, מינוי אחראי תחום במוסדות להכשרת מורים, פיתוח תכנים המותאמים למקצועות השונים והקמת פורום ארצי בין־מוסדי. המטרה היא שמורים לא רק ירכשו בעצמם מיומנויות ביקורתיות, אלא יוכלו להקנות אותן לתלמידיהם ולשלבן בהוראה בכל תחומי הדעת.
אולם הקניית המיומנויות אינה יכולה להסתיים בשערי בית הספר. בחינוך הבלתי פורמלי ובתנועות הנוער, המהוות נדבך חשוב מהמרקם החברתי והחינוכי בישראל, מוצע לשלב אוריינות מידע וחשיבה ביקורתית כחלק מפעילויות הליבה העוסקות במנהיגות, אזרחות, זהות ומעורבות חברתית; לפתח פעילויות חווייתיות המבוססות על תכנים שבני הנוער פוגשים ברשת; להכשיר מדריכים ורכזים; ולעודד בני נוער עצמם להפוך למובילי יוזמות בתחום.
גורם מפתח בחיבור בין הזירות הללו והרחבת המענה גם לציבור הבוגר ולגיל השלישי הן הרשויות המקומיות והשלטון המקומי. באמצעות מערכת החינוך המקומית, הספריות, המתנ"סים, מרכזי הקהילה, ערוצי מידע מקומיים ותנועות הנוער, הן יכולות ליצור רצף של פעילות המותאמת לצרכים ולקבוצות האוכלוסייה השונות. מסמך המומחים מציע לקדם תוכניות בבתי הספר, הכשרות לצוותים, סדנאות וקמפיינים לציבור ופעילות ייעודית גם לאוכלוסייה המבוגרת ולגיל השלישי, וכן למנות גורם עירוני שיתכלל את הפעילות ויחבר בין הגופים השונים.
הצורך באוריינות מידע אינו מוגבל גם למרחבים אזרחיים וחינוכיים. בגופי הביטחון וברשויות האכיפה, אוריינות מידע מקבלת חשיבות מיוחדת – במיוחד במציאות הנוכחית במדינת ישראל. בסביבה שבה מידע ותודעה הם חלק מהזירה המבצעית, היכולת להעריך מידע באופן ביקורתי ולהבין סביבות דיגיטליות ואלגוריתמיות היא כשירות מקצועית חיונית, בין היתר לקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות ולזיהוי מניפולציות ומבצעי השפעה ושמירה על בטיחות מידע. לכן מומלץ לשלב בהכשרות המקצועיות כלים להערכה ולאימות מידע, לצד עקרונות לשמירה על ביטחון מידע ולשימוש אחראי בכלי בינה מלאכותית. בנוסף, מומלץ לגבש מדיניות ארגונית ברורה לשימוש בכלי AI ולחזק תרבות של אחריות וערנות דיגיטלית.
לסיכום – השקעה ופיתוח אוריינות מידע, מדיה ובינה מלאכותית היא השקעה בחוסנה של החברה הישראלית בכלל. חברה שבה אזרחים יודעים לשאול שאלות, לבחון מקורות, להבין כיצד מידע נוצר ומופץ ולהשתמש בטכנולוגיות מידע חדשות באופן ביקורתי, אחראי ומודע, היא חברה עמידה יותר בפני דיסאינפורמציה, השפעה זרה, הונאות, מניפולציות והגדלת שסעים – חברה יציבה וחסינה יותר, בשגרה ובעת משבר. בניית היכולת הזאת אינה יכולה להיות מהלך חד־פעמי; היא מחייבת אחריות משותפת, השקעה מתמשכת ופעולה מתואמת לאורך זמן.
מתוך תפיסה זו, חברי וחברות פורום המומחים לחינוך ואוריינות מידע, בהובלת איגוד האינטרנט הישראלי, קוראים לכלל הגורמים הרלוונטיים לפעול יחד לקידום התחום על בסיס העקרונות המוצגים במסמך זה, ולהפוך את אוריינות המידע, המדיה והבינה המלאכותית לחלק בלתי נפרד מהחוסן החברתי והלאומי בישראל.
