בעשור האחרון פיתחו מדינות וארגונים מובילים מסגרות לאוריינות מידע ומדיה, לעיתים כחלק ממדיניות רחבה של דיגיטיזציה וחינוך, או בעקבות חקיקה מחייבת. בבסיס יוזמות אלו עומדת ההכרה כי בעידן הדיגיטלי, אוריינות מידע היא מיומנות יסוד ורכיב מרכזי בחוסן של חברות דמוקרטיות.
פינלנד, אחת המדינות המובילות בתחום זה, פיתחה מדיניות מקיפה המשלבת אוריינות מדיה כחלק מתפיסת הביטחון הלאומי, בין היתר על רקע איומים חיצוניים. חינוך לאוריינות מדיה משולב בתוכניות הלימודים בכל המקצועות ובכל שכבות הגיל, לצד פעילות בחינוך הבלתי פורמלי וקידום למידה לאורך החיים. בשנת 2019 פרסם משרד החינוך והתרבות הפיני מסמך מדיניות ממשלתי, השואף להעניק הזדמנויות לכלל האזרחים לשפר את כישורי אוריינות המדיה שלהם.[1] בהקשר זה, המושג "רב־אוריינות" מתייחס ליכולת להבין, לפרש, להעריך וליצור תוכן במגוון פורמטים וסוגי מדיה – אשר מחזקת את האוטונומיה האישית, הלכידות החברתית והדמוקרטיה.
גם באוקראינה, המתמודדת, בדומה לישראל, עם איום ביטחוני מתמשך, גובשה אסטרטגיה לאומית ייעודית בתחום. בשנת 2024 פרסם משרד התרבות ומדיניות המידע את המסמך "אסטרטגיית פיתוח אוריינות מדיה עד שנת 2026", שמטרתו לחזק את החוסן החברתי מול מידע כוזב, לקדם צריכת מדיה אחראית ולהביא לפיתוח חשיבה ביקורתית.[2] האסטרטגיה כוללת הגדרת יעדים, קהלי יעד ומדדים ברורים ליישום, ניטור והערכה.
מגמה דומה עולה גם ממחקר השוואתי רחב שנערך בשנת 2022 מטעם Baltic Centre for Media Excellence.[3] המחקר, שבחן את תחום אוריינות המדיה בשש מדינות – אסטוניה, לטביה, ליטא, אוקראינה, מולדובה וגאורגיה, מצביע על מעבר מתפיסה של אוריינות מדיה כתחום חינוכי בלבד לתפיסה אסטרטגית. זו תפיסה הרואה באוריינות מדיה רכיב מרכזי בחוסן קוגניטיבי ובביטחון הלאומי, מה שמוביל לשיתופי פעולה בין מערכת החינוך, גופי תקשורת, החברה האזרחית ומוסדות הביטחון.
מדינות נוספות, ובהן בלגיה, לוקסמבורג, דנמרק ומולדובה, אימצו בשנים האחרונות תוכניות לאוריינות מדיה, כחלק ממגמה רחבה של פיתוח אסטרטגיות MIL (Media and Information Literacy) ברמה הלאומית.[4] תוכניות אלו מתאפיינות בהגדרה ברורה של תחומי אחריות בין־מוסדיים, קווי פעולה מעשיים והקצאת משאבים להעצמת האוריינות של אזרחי המדינה.
במדינות אחרות, כגון הולנד,[5] קנדה[6] וחלק ממדינות ארצות הברית, אוריינות מדיה מקודמת בעיקר בידי גופים לאומיים וארגוני חברה אזרחית. גופים אלה עוסקים בפיתוח חומרי הוראה, הכשרת אנשי חינוך וקידום יוזמות חינוכיות, לעיתים לצד מאמצים להטמעה רחבה יותר של התחום במערכת החינוך.
בריטניה: מהיעדר מדיניות לתוכנית לאומית
דו"ח שפורסם בבריטניה ב־2025 מציג תמונת מצב מורכבת ומדגיש את הקשיים הטמונים בהיעדרה של מדיניות לאומית מתואמת.[7] על פי הדו"ח, יוזמות ממשלתיות בעבר היו נקודתיות, קצרות טווח וללא תיאום בין משרדי ממשלה שונים. אף שמשרד התקשורת הבריטי (Ofcom) מופקד על התחום, אין ביכולתו להוביל הטמעה רחבת היקף לבדו. הדו"ח מזהיר כי ללא פעולה ממשלתית מתואמת ונחושה, אוריינות מדיה צפויה להעמיק את האי־שוויון במדינה, לפגוע בלכידות החברתית ואף לסכן את יסודות הדמוקרטיה.
בהמשך לזאת, במרץ 2026 פרסם משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה הבריטי (DSIT) תוכנית לאומית לאוריינות מדיה לשנים 2026–2029.[8] התוכנית שואפת לכך שכל אדם בבריטניה ירכוש את המיומנויות הדרושות כדי לגלוש ברשת בביטחון ולקבל החלטות מושכלות. היא מתבססת על שלושה עקרונות: פעילות במסגרות קיימות ואמינות, כמו בתי ספר ושירותים קהילתיים; הישענות על ידע מבוסס ראיות והתאמת הפעילות לשינויים בטכנולוגיה, כולל התפתחויות בתחום הבינה המלאכותית; וחלוקת אחריות בין הגורמים השונים: הממשלה, מערכת החינוך, התעשייה, המגזר השלישי, קהילות ומשפחות, תוך שילוב חינוך לאוריינות מדיה במדיניות הציבורית.
דוגמה ליישום מעשי של גישה זו נראתה כבר בקיץ 2025, כאשר משרד השיכון, הקהילות והשלטון המקומי הבריטי (MHCLG) העביר הכשרה לכ־800 עובדי רשויות מקומיות. בעקבות ההכשרה, כמעט כל המשתתפים דיווחו על תחושת מסוגלות גבוהה יותר בנוגע לזיהוי מידע כוזב והתמודדות עימו. קיימות תוכניות לנקוט צעדים נוספים, ובהם: קמפיין ייעודי להורים ומורים, הממוקד בחשיבות של אוריינות מידע ומדיה; קמפיין ציבורי לאומי להגברת מודעות בקרב מבוגרים, הכולל מתן כלים מעשיים לצריכת מידע ביקורתית; חיזוק תפקידו של תאגיד השידור הבריטי (ה־BBC) בתחום; הגברת השילוב של אוריינות מדיה בתוכנית הלימודים; השקעה בחינוך דיגיטלי; עדכון הנחיות להגנה על ילדים; תמיכה ביוזמות מקומיות ועוד.
יוזמות על־לאומיות ויישום בקהילה
ברמה העל־לאומית, האיחוד האירופי מקדם יוזמות משלימות הכוללות קמפיינים ציבוריים רחבי היקף. כך למשל, EDMO (European Digital Media Observatory) השיק את קמפיין "היו חכמים ברשת", שנועד להעלות את המודעות להשפעת אלגוריתמים על צריכת מידע ולעודד חשיבה ביקורתית, באמצעות הפצת חומרי הסברה רב־לשוניים במרחבים ציבוריים, כגון ספריות ומרכזים קהילתיים.[9] יוזמות מסוג זה נותנות מענה לצורך לפנות לקהל הרחב, ולא רק לתלמידים במערכת החינוך.
בשנים האחרונות מתפתחת גם גישה רחבה, הרואה באוריינות מידע חלק בלתי נפרד מהמרחב העירוני והקהילתי, מתוך הבנה כי רוב צריכת המידע מתרחש מחוץ למסגרות החינוך הפורמליות, מה שדורש מענה כולל ורב־מערכתי. יוזמת "ערים אורייניות מידע" (MIL Cities) של אונסק"ו מדגימה תפיסה זו.[10] במסגרתה רשויות מקומיות משלבות חינוך לאוריינות מידע לא רק במערכת החינוך אלא גם במרחבים ציבוריים ובשירותים עירוניים: סדנאות בספריות עירוניות, קמפיינים לחשיבה ביקורתית ושיתופי פעולה עם התקשורת המקומית. כמו כן, נעשה שימוש בתשתיות עירוניות – שילוט דיגיטלי, תחבורה ציבורית ומוסדות תרבות – להפצת תכנים חינוכיים, לצד פיתוח כלים דיגיטליים להנגשת מידע אמין.
דוגמה נוספת היא יוזמת Civic Caravan ברומניה, שפעלה לחיזוק אוריינות המדיה והמעורבות האזרחית לקראת בחירות 2024.[11] היוזמה כללה שיירה הגיעה לעשרות יישובים, ובהם נערכו סדנאות לזיהוי מידע כוזב, מפגשי שיח ("Civic Cafés"), מרתוני בדיקת עובדות והכשרות לארגוני חברה אזרחית. יוזמה זו מדגימה התערבות ממוקדת ברמה המקומית לחיזוק החוסן הדמוקרטי בתקופות רגישות.
לצד כל אלה, קיימות יוזמות הפונות לציבור דרך כלי התקשורת. לדוגמה, Solve the Story היא סדרה אינטראקטיבית חדשה של ה־BBC, המלמדת בני נוער להטיל ספק בתכנים שהם נחשפים אליהם במרחב המקוון ולזהות מידע מטעה.[12]
שלוש תובנות מרכזיות מהעולם:
- אוריינות מידע היא נדבך חיוני לחוסן לאומי ודמוקרטי: מדינות שונות רואות בתחום זה כלי אסטרטגי להתמודדות עם איומים על מרחב המידע, כמו מידע מטעה, השפעה זרה ופגיעה באמון הציבור. בהתאם לכך, אוריינות מידע אינה נתפסת רק כנושא חינוכי, אלא כרכיב חיוני לביטחון האזרחי, לחיזוק הדמוקרטיה ולשימור הלכידות החברתית. גישה זו באה לידי ביטוי בהגדרת יעדים לאומיים, בהקצאת משאבים ובהתייחסות לתחום במסמכי מדיניות ממשלתיים.
- הרחבת הפעילות מעבר למערכת החינוך: הניסיון הבין־לאומי מראה כי הטמעה אפקטיבית של אוריינות מידע אינה יכולה להסתמך על מערכת החינוך הפורמלית בלבד. חינוך האוכלוסייה בתחום זה צריך לכלול פעילות מתמשכת גם בזירות קהילתיות וציבוריות, מספריות ומרכזים קהילתיים ועד קמפיינים בתקשורת ותכנים של השידור הציבורי. זאת, מתוך הבנה כי הציבור צורך מידע בעיקר מחוץ למסגרות החינוך, וכי נדרש מענה גם לאוכלוסייה הבוגרת ולאזרחים בכל הגילים.
- הובלה ממשלתית ותיאום בין־מגזרי: הניסיון של מדינות שונות מראה כי יש חשיבות להובלה ממשלתית מתואמת לשם קידום אוריינות מידע ומדיה. כלומר, הגדרת גורם מוביל ברמה הלאומית לצד יצירת מנגנונים לתיאום בין משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגוני חברה אזרחית. בהיעדר תיאום, יוזמות נוטות להיות נקודתיות, קצרות טווח ובעלות השפעה מצומצמת. לעומת זאת, מנגנוני ממשל מובנים מאפשרים הטמעה שיטתית, רציפה ואפקטיבית, תוך יצירת סינרגיה והבטחת המשכיות.
[1] Salomaa, S., & Palsa, L. (2019). Media literacy in Finland: National media education policy. Ministry of Education and Culture.
[2] UNDP (2024, 4 June). ministry of culture and information policy’s media literacy development strategy until 2026 presented in Kyiv. UNDP in Ukraine.
[3] Solvita Denisa-Liepniece, S. (2022). With media literacy towards cognitive resilience: Updates from the Baltic States, and lessons learned from Ukraine, Moldova, and Georgia – Policy Brief. Baltic Centre for Media Excellence.
[4] Council of Europe. (2025). National media and information literacy (MIL) strategies: Practical steps and indicators. Council of Europe.
[5] Netherlands (2023, 28 November). In Youth Wiki.
[6] McAleese, S., & Brisson-Boivin, K. (2022). From access to engagement: Building a digital media literacy strategy for Canada. MediaSmarts.
[7] House of Lords, Communications and Digital Committee. (2025). Media literacy (3rd Report of Session 2024–25, HL Paper 163). House of Lords.
[8] Department for Science, Innovation and Technology, Department for Culture, Media and Sport, & Department for Education. (2026). A safe, informed digital nation: Government’s media literacy action plan (2026–2029) – Policy Paper. GOV.UK
[9] European Digital Media Observatory. (2025, 12 May). “Be Online Smart”: EU-wide EDMO campaign launches on 12 May. EDMO.
[10] UNESCO. (2024, 28 November). UNESCO media and information literacy cities: Empowering urban development and information cultures. UNESCO.
[11] Funky Citizens. (2024, 30 September). Civic Caravan report: A civic engagement and media literacy journey across Romania. BROD.
[12] BBC. (2026). Solve the story. BBC Bitesize.
