מחקרים עדכניים רבים מצביעים על רמת חשיפה גבוהה ומטרידה של הציבור בישראל למידע כוזב, על היעדר כישורי אוריינות מידע ומדיה מספקים, ועל השקעה דלה של משאבים מצד המדינה והרשויות בפיתוח מיומנויות לצריכה ביקורתית של מידע ברשת. דו"ח מבקר המדינה בנושא "ההתמודדות הלאומית עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי", שפורסם ביולי 2026, הגדיר את איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי כ"סיכון אסטרטגי", וקבע כי לצד ליקויים ניכרים בהתמודדות עם האיום ו"היעדר דירקטיבה והכוונה סדורה" של המענה הממשלתי הניתן לו, יש צורך בהעלאת מודעות, חינוך הציבור בנוגע לאיום זה, והגדרת תכנים הנוגעים לדיסאינפורמציה וחשיבה ביקורתית "כתוכני חובה במערכות החינוך על כל זרמיה החל בגיל הצעיר".[1]
קיימות דרכים יעילות להתמודדות עם תופעות של הפצת מידע כוזב וצריכתו ולצמצום נזקיו, כפי שעולה ממחקרים אקדמיים בתחום ומהניסיון המצטבר של יוזמות לאומיות ואזרחיות ארוכות טווח. הפורום לקידום אוריינות מידע, מדיה ובינה מלאכותית בחברה הישראלית, בהובלת איגוד האינטרנט הישראלי, הוקם בשנת 2025. הפורום מורכב מנציגים של גופי מחקר ואקדמיה, חברה אזרחית, משרד החינוך ופעילים עצמאיים, המתמחים במחקר בנושא, ובפיתוח והפעלת מיזמי אוריינות מידע ומדיה ואמינות מידע ברשת בכל קבוצות החברה. מטרת הפורום להעלות את המודעות לצורך במענה לאומי ואזרחי לקידום אוריינות מידע ומדיה בקרב האזרחים בישראל, ולהציע פתרונות המבוססים על הידע שנצבר.
הפורום מזמין אתכם להיות חלק מהפתרון בתחום הפעילות שלכם, ולהצטרף אלינו לקריאה לגיבוש תוכנית לאומית לפיתוח אוריינות מידע, מדיה ובינה מלאכותית. נייר מדיניות זה נועד לתת רקע, כלים ומידע חיוני למנהלות, מעצבי מדיניות ומקבלי החלטות שמעוניינים לקחת חלק במשימה חשובה זו.
מה הבעיה?
ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות ועליית הבינה המלאכותית יצרו סביבת מידע דיגיטלית מבוזרת ומורכבת, אשר יחידים, קבוצות וקהילות מתקשים להתמודד איתה. סביבה זו מאופיינת בהפצה נרחבת של חדשות כזב, מידע מוטעה ומטעה, מקורות מידע אנונימיים ומתחזים, לרבות מבצעי השפעה והונאה מתוכננים, איומים על זכויות הפרט, פגיעה בפרטיות, הונאות פיננסיות ומכירת מוצרים מזויפים.
מידע כוזב: איפה זה פוגש אותנו?
- משפיעני רשת משתפים המלצות בריאות או תזונה שלא נבדקו עבור עוקביהם, מרביתם צעירים ובני נוער,[2] לעיתים על רקע משברים בריאותיים כמו מגפות או אירועי מזג אוויר קיצוניים.
- ידיעות, תמונות וסרטונים של אירועים אקטואליים בארץ ובחו"ל שמופצים מחוץ להקשר המקורי והאמיתי שלהם, או ללא פרטיים חיוניים, באמצעות ערוצי טלגרם וקבוצות וואטסאפ אנונימיות.
- סרטוני דיפ־פייק שבהם רופאים ידועים ממליצים לכאורה על תוספי מזון מפוקפקים, או עיתונאים ומומחים ממליצים על השקעה במניות. הנופלים בפח עלולים לשלם מאות שקלים ולסכן את בריאותם.[3]
- תיאוריות קונספירציה או טענות מסיתות נגד יריבים פוליטיים או קבוצות מיעוט שהופצו בתוך ישראל על רקע המלחמות בשנים האחרונות ובמסגרת קונפליקטים פוליטיים וחברתיים פנים־ישראליים.
- מידע שקרי ומשמיץ ששחקנים פוליטיים בתוך ישראל מפיצים נגד יריביהם במסגרת מערכות בחירות מקומיות או ארציות, באמצעות עמודים ופרופילים אנונימיים המתחזים לגורמים שונים.
- ערוצי טלגרם איראניים בשפה העברית (כמו הערוץ "דמעות מלחמה") מפיצים מסרים מפלגים ומקטבים כדי ללבות מחלוקות בחברה ולגייס אזרחים ישראלים.[4]
- צ'טבוטים ומודלי שפה גדולים של בינה מלאכותית שהוזנו בדיסאינפורמציה ומידע מוטעה וחוזרים על טענות שקריות לגבי המלחמות באוקראינה ובאיראן.[5]
הפצת מידע כוזב או מטעה היא תופעה עולמית שהיקפה הולך ומתרחב, וביטוייה הופכים מתוחכמים, מגוונים ותכופים יותר. בשנים 2025 ו־2026 הפורום הכלכלי העולמי הגדיר תופעות אלה כאחד הסיכונים המרכזיים על היציבות והחוסן של חברות ודמוקרטיות מערביות.[6] אירועים אקטואליים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים שונים ברחבי העולם ובישראל מעידים על השפעתה המתרחבת של התופעה, המאיימת לא רק על יכולתם של יחידים בחברה לקבל החלטות מושכלות בחייהם האישיים, אלא גם על ביטחון הציבור, הלכידות החברתית, שלטון הדמוקרטיה והיציבות הכלכלית.
- מבחינה ביטחונית, מידע כוזב ומטעה פוגע בחוסן של החברה והמדינה. כאשר סביבת המידע בחברה הישראלית הופכת לזירה תוקפנית של מאבקים וקמפיינים עוינים, התוצאה היא פגיעה בקבלת החלטות, באמון הציבור כלפי מוסדות המדינה ומערכת הביטחון, ובשיתוף הפעולה האזרחי דווקא בעיתות חירום ומשבר.[7]
- מבחינה חברתית ואישית, הפצה רחבת היקף של מידע מטעה מפצלת את הציבור לקהילות נפרדות ו"תיבות תהודה" (Echo Chambers), באופן המגביר את הקיטוב החברתי ושוחק את האמון הבין־אישי. מידע כוזב מעורר תחושת איום, ועשוי גם לפגוע בבטיחות ובמוגנות האישית.
- מבחינה כלכלית, למידע מטעה יש עלויות מוחשיות: הוא מעוות שווקים והתנהגות צרכנים; גורם לאזרחים ותאגידים פיננסיים הפסדים כלכליים עצומים עקב הונאות; מגדיל הוצאות ציבוריות, בין היתר דרך החלטות מזיקות בתחום הבריאות (כגון הימנעות מחיסונים) והסביבה; מכביד על מערכות תקשורת ורגולציה; ויוצר אי־ודאות וחוסר יציבות המרתיעות משקיעים.
- מבחינה אזרחית ופוליטית, מידע כוזב ומטעה מערער את הדמוקרטיה באמצעות עיוות השיח הציבורי ופגיעה בלגיטימיות של ארגונים, מוסדות המדינה, אנשי מקצוע והליכים דמוקרטיים, תוך הפחתת יכולתם של אזרחים לבקר את מוקדי הכוח. הוא שוחק את האמון של אזרחים במוסדות, מומחים ורשויות, ומחריף שסעים חברתיים, פוליטיים ומדיניים. הנזק אינו טמון רק בהתפשטות האמונה בטענות שקריות, אלא גם בערעור היסודות המשותפים לזיהוי אמיתות ועובדות, שעליהם נשענות המערכות הדמוקרטיות, החברתיות והכלכליות.
לא רק פייק ניוז: במה מדובר בעצם?[8]
מידע שגוי (misinformation) – מידע שקרי או לא מדויק המופץ ללא כוונת זדון, לרוב בשל טעות, חוסר ידע או פרשנות שגויה.
מידע מטעה (disinformation) – מידע שקרי המיוצר ומופץ בכוונה תחילה במטרה להטעות, להשפיע, או לגרום נזק ליחידים, קבוצות או מוסדות.
מידע זדוני (malinformation) – מידע אמיתי שנעשה בו שימוש סלקטיבי, והוא מוצא מהקשרו ומופץ במטרה לפגוע, להסית או לערער אמון.
לתופעות אלה ביטויים מגוונים, כולל מידע מילולי ומספרי, דימויים חזותיים, סרטונים, קטעי אודיו, ממים ותכנים נוספים. על כן, התמקדות בביטוי מסוים שלהן – כמו חדשות כזב (פייק ניוז) או מידע כוזב שנוצר בכלי בינה מלאכותית – מחמיצה את מהות הבעיה והיקפיה.
מדוע נדרש מענה לאומי וחברתי?
בישראל, חוסר היציבות הפוליטית והחברתית ארוך השנים, לצד המשבר הביטחוני המתמשך, מחדדים את הצורך להקנות לאזרחים מיומנויות וכלים לזיהוי תוכן שקרי ומוטה ברשת, שיגבירו את אוריינות המידע והמדיה שלהם. כך קבע גם מבקר המדינה בדו"ח שפורסם ביולי [9]2026 על ההתמודדות עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי.
אולם, הצורך הזה אינו מקבל מענה ראוי. ככלל, אוריינות המידע והמדיה בחברה הישראלית נמוכה מהדרוש כדי להתמודד עם האתגרים שבפניהם אנחנו ניצבים. במדד אוריינות המדיה של מכון Open Society לשנת 2026, ישראל דורגה במקום ה־33 (מתוך 47) – מתחת למדינות צפון ומערב אירופה, ארצות הברית, קנדה, דרום קוריאה ויפן.[10] גם תלמידים במערכת החינוך אינם מקבלים את ההדרכה הנדרשת לקידום אוריינות מדיה ומידע. זאת, אף ששיעור השימוש של ישראלים ברשתות החברתיות הוא מהגבוהים בעולם,[11] במיוחד בקרב בני נוער. במילים אחרות: החשיפה גבוהה אך המיומנות נמוכה[12].
בעיית המידע הכוזב מתרחבת אף יותר באמצעות שימוש בכלים חדשים של בינה מלאכותית יוצרת. כלים אלה מאפשרים ייצור מהיר וזול של תוכן שקרי משכנע בכמויות עצומות – טקסט, תמונות וסרטוני דיפ־פייק – שקשה יותר ויותר להבחין בינו ובין תוכן אמין, וכך מיטשטש עוד יותר הגבול בין אמת לשקר. כלי הבינה המלאכותית משמשים גם ליצירת רשתות השפעה – פרופילים, קבוצות ובוטים שעושים רושם אותנטי, ומסוגלים לקדם שיח ציבורי מוטעה ומניפולטיבי באופן מתואם ובשפה מקומית רהוטה.
למרות מרכזיותו של האתגר, אין בישראל כיום מענה מערכתי כולל ואפקטיבי לקידום אוריינות מידע, מדיה ובינה מלאכותית. אומנם קיימות יוזמות נקודתיות או מקומיות של ארגוני חברה אזרחית, מוסדות חינוך ואקדמיה וגופים ציבוריים אחרים, אך הן פועלות באופן מבוזר, ללא תיאום ושיתוף פעולה, ללא קריטריונים אחידים והמשכיות, וללא מדידה שיטתית של השפעתן.
הפער בין קצב התפתחות הטכנולוגיה ליכולת של הציבור להתמודד עימה מתרחב והולך. אנשים רבים נדרשים לקבל החלטות מורכבות על בסיס מידע שאינם יודעים כיצד להעריך את מידת אמינותו. מצב זה מגביר את הסיכון להפצת מידע כוזב והעמקת פערים חברתיים.
לכן, נדרש מעבר מגישה תגובתית ומקומית לגישה מערכתית ולאומית, שמתבססת על תפיסה של קידום אוריינות מידע וחשיבה ביקורתית כמיומנות יסוד חיונית, בדומה לקריאה וכתיבה.
[1] מבקר המדינה (2026, יולי). דוח מיוחד: ההתמודדות הלאומית עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי.
[2] ששון, ע' (2025, 11 במרץ). מקומם: 62% מהמשפיענים לא בודקים עובדות לפני שהם מעלים תוכן בריאות לרשת. וואלה.
[3] הלפרין, מ' (2025, 9 בנובמבר). "עלול לסכן חיים": הסרטונים שמופצים ברשת ומתיימרים לטפל בהרזיה – לכאורה בשם פרופ' מוכר. Mako.
[4] ברק, ע' (2023, 24 בנובמבר). קמפיין ההסתה שמנצל את כאב משפחות החטופים – ומגיע מחו"ל. N12.
[5] גינזבורג, ד' (2026, 5 במאי). שאלו את קלוד שאלות פשוטות – ומה שיצא ממנו הפתיע גם את החוקרים. Ynet;
Jingnan, H. & Hagen, L. (2025, 26 June). As Iran and Israel fought, people turned to AI for facts. They didn't find many. Npr.
[6] World Economic Forum Global Risks Perception Survey 2025–2026
[7] מבקר המדינה (2026, יולי). דוח מיוחד: ההתמודדות הלאומית עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי.
[8] Wardle, C., & Derakhshan, H. (2018). Thinking about ‘information disorder’: formats of
misinformation, disinformation, and mal-information. Ireton, Cherilyn; Posetti, Julie. Journalism,
‘fake news’& disinformation. Paris: UNESCO, 43-54.
[9] מבקר המדינה ) 2026 , יולי(. דוח מיוחד: ההתמודדות הלאומית עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי.
[10] Lessenski, M. (2026). The media literacy index 2026: Measuring vulnerability of societies to disinformation. Open Society Institute – Sofia.
[11] איגוד האינטרנט הישראלי (2026, מאי). שימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בישראל: נתוני 2026 עם פילוחים דמוגרפיים; איגוד האינטרנט הישראלי, קבוצת המחקר לתקשורת המדע בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון (2026, מאי). צריכת חדשות וחשיפה לדיסאינפורמציה בישראל: סקר איגוד האינטרנט והטכניון (2025).
[12] Ram, Y., Wiener, A., & Ring, E. (2025). Towards countering misinformation and disinformation in
Israel: Stakeholder analysis. Israel Internet Association (ISOC-IL).
