גופי ביטחון רבים – הצבא, המשטרה, מערכי חירום והצלה, רשויות מקומיות ומערכי הסברה – פועלים במרחב ציבורי, תקשורתי ודיגיטלי דינמי, שבו מידע ותודעה הם חלק בלתי נפרד מהזירה המבצעית ומהאתגרים הניצבים בפניהם. אנשי ביטחון ואכיפה נדרשים לקבל החלטות בתנאי אי־ודאות, לעיתים תחת לחץ זמן ובסביבה עם שפע מידע סותר וסיכונים חדשים. במציאות שבה אזרחים הם בו־זמנית צרכנים, יוצרים ומפיצים של מידע, הסתמכות עיוורת על מידע המופץ ברשתות חברתיות, על תוצרים של מערכות בינה מלאכותית או על מקורות שאינם מאומתים, עלולה להוביל לשגיאות מבצעיות, לפגיעה באמון הציבור, לדליפת מידע חסוי ואף לסיכון חיי אדם. לכן, יש חשיבות מיוחדת לקידום חוסן דיגיטלי ולפיתוח מיומנויות להערכת מידת האמינות של מידע, לזיהוי מניפולציות, להבנת מנגנוני השפעה דיגיטליים, וידע על מגבלותיהן של מערכות בינה מלאכותית, גם בקרב אנשים הפועלים במסגרות ביטחוניות.
עבור מקבלי החלטות, מנהלים ומפקדים בגופי ביטחון, היכולת לנתח מידע, לפרש אותו ולקבל החלטות בביטחון ואחריות, חשובה לא פחות ממיומנות טקטית. בעת משבר הם נדרשים לפעול במהירות, גם כאשר המידע חלקי או כולל סתירות. ללא הכשרה שיטתית בתחום, גורמי ביטחון עלולים להסתמך על ידע שנרכש באופן חלקי ומקוטע, דבר שעלול להוביל להתבססות על מידע לא מאומת, להסקת מסקנות פשטניות ולקבלת החלטות שאינן נשענות על ניתוח העומק הנדרש בלוחמת מידע מודרנית.[9]
כמו כן, בעידן הדיגיטלי כל חייל/ת, שוטר/ת או עובד/ת במערכת ביטחון הוא גם יצרן ומפיץ פוטנציאלי של מידע, או מקור להשגת מידע.[10] שיתוף תמים לכאורה של תמונה, סרטון, מיקום, צילום מסך או תוכן שנוצר באמצעות כלי בינה מלאכותית עלול לחשוף מידע רגיש, לפגוע בחיסיון מבצעי ולאפשר לגורמים עוינים לאסוף מודיעין. השלכותיה של התנהלות דיגיטלית בלתי אחראית עשויות לחרוג מן הרמה האישית והמבצעית, והיא עשויה להשפיע גם על החוסן הלאומי. כאשר חיילים מפרסמים ברשתות החברתיות תכנים שאינם הולמים את ערכי צה"ל או את כללי ההתנהלות המקובלים, הדבר עלול להשפיע על תפיסת הצבא והמדינה ועל האמון בהם בקרב הציבור. למשל, פרסום סרטונים של פגיעה בסמלים דתיים או תמונות של עצורים במצבים משפילים יכול להפוך פעולה אישית במהירות למשבר מבצעי והסברתי. במקרים רבים, גורמים עוינים אף משתמשים בתכנים כאלה כחומר גלם לקמפיינים של תעמולה ודיסאינפורמציה, במטרה לפגוע בלגיטימציה של ישראל וצה"ל בזירה הבין־לאומית.
במאה ה־21, מרחב המידע עצמו הפך לזירה מרכזית בעימותים בין מדינות וארגונים. מדינות וגורמים עוינים משקיעים משאבים בניסיונות להשפיע על האופן שבו אנשים חושבים, מרגישים ופועלים, מתוך הבנה שמידע כוזב הוא כלי מרכזי לערעור היציבות החברתית והלאומית ולשחיקת האמון במוסדות ובמקבלי החלטות.[11] איום זה אינו תיאורטי בלבד. לדוגמה, גורמים עוינים התחזו לנשים צעירות ברשת, פיתו חיילי צה"ל לשיחות אינטימיות מצולמות ותיעדו אותן ללא ידיעתם. לאחר מכן הסרטונים הופצו ברשת, ולעיתים כללו גם פרטים אישיים וצבאיים רגישים, מה שיצר פוטנציאל לסחיטה, לאיסוף מודיעין ולפגיעה בביטחון המדינה.[12]
נוסף על כך, חשוב להבין כי כאשר מידע כוזב מביא להצגת ארגון או מערכת ממסדית כבלתי אמינים או בלתי מקצועיים, הדבר עלול להחליש את תחושת השייכות והנאמנות של המשרתים, לפגוע במוטיבציה שלהם, ובטווח הארוך לערער את הלכידות הארגונית ואת היכולת להתמודד עם אתגרים מבצעיים. השינויים הללו משפיעים גם על מערכות היחסים בין מפקדים לפקודים ועל יציבותן של היררכיות פיקוד וניהול ביטחוניות. אחד הביטויים הבולטים לכך הוא השינוי במעמדו של המפקד כמקור סמכות ומידע. בעבר המפקד היה הגורם המרכזי שדרכו החיילים קיבלו מידע, הכוונה ועקרונות פעולה, אך כיום הם נחשפים בזמן אמת לכמויות עצומות של מידע, פרשנויות ודעות דרך טיקטוק, אינסטגרם, טלגרם ופלטפורמות נוספות, הזמינות להם גם במסגרת הביטחונית.
לנוכח אתגרים אלה, יש צורך לשלב אוריינות מידע, מדיה ובינה מלאכותית בהכשרות המקצועיות של גופי הביטחון ורשויות האכיפה. בהכשרה לאוריינות יש לכלול מגוון רכיבים, החל בפיתוח מיומנויות לזיהוי מידע כוזב, חשיבה ביקורתית ושמירה על פרטיות ברשת, ועד להבנה של מנגנוני השפעה דיגיטליים ואלגוריתמיים, לצד היבטים שונים של שמירה על ביטחון מידע וביטחון שדה, ומודעות לחיסיון ומוגנות מבצעית בסביבות דיגיטליות פומביות ופרטיות. בעידן הדיגיטלי, שליטה במיומנויות של אוריינות מידע ומדיה חשובה עבור אנשי מערכות הביטחון והאכיפה לא פחות משליטה בטקטיקות ומיומנויות מבצעיות. הצלחה במשימות והשגת יעדים תלויה לא רק בעליונות טכנולוגית או צבאית, אלא גם ביכולתם של מפקדים לקבל החלטות מושכלות בסביבות דינמיות. מתן עדיפות לאוריינות מידע כחלק מהחינוך הביטחוני הבסיסי יסייע בחיזוק דור המנהיגים הבא, ויאפשר לכוחות המזוינים להתמודד עם אתגרי עידן המידע בביטחון, באחריות ובבהירות.[13]
המלצות לפעולה בצבא ובגופי ביטחון:
- פיתוח כשירות מקצועית להערכת מידע: חיזוק היכולת של אנשי ביטחון לנתח מידע באופן ביקורתי, לזהות מידע כוזב, להבין הטיות קוגניטיביות ולהבחין בין עובדות, פרשנות ותעמולה. שילוב הדרכות בנושא זה בתהליכי הכשרה של חיילים, שוטרים ואנשי ביטחון בכל הרמות, לרבות הכשרות פיקוד וקצונה. במסגרת זו ניתן לכלול תרגילים מבוססי תרחישים, הכשרות לקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות, פיתוח מיומנויות לאימות מידע חזותי (Visual Verification), והקניית יכולות בסיסיות של OSINT (מודיעין ממקורות גלויים) ואימות מקורות. כמו כן, אפשר לפתח לומדות או סרטונים אינטראקטיביים ללמידה עצמית בנושאים כגון: מידע כוזב, קיטוב ברשתות החברתיות, "תיבות תהודה" והשפעותיהן על תהליכי חשיבה, וקבלת החלטות.
- חיזוק ביטחון המידע והחיסיון המבצעי במרחב הדיגיטלי: הטמעת תרבות של "היגיינת מידע" והתנהלות בטוחה ברשת, הכוללת שימוש אחראי ברשתות החברתיות וביישומוני מסרים מיידיים, והבנת הסיכונים שבשיתוף מידע, כגון האופן שבו מידע אישי או חזותי עשוי לשמש לאיסוף מודיעין בידי גורמים שונים. במסגרת זו יש לחזק את המודעות למתקפות הנדסה חברתית, לפתח מנגנונים לדיווח מיידי על דליפת מידע או פעילות חשודה, ולהטמיע נהלים לשמירה על מידע רגיש בשגרה ובחירום.
- פיתוח מדיניות לשימוש אחראי בבינה מלאכותית ואוריינות בינה מלאכותית: גיבוש מדיניות ארגונית ברורה ומותאמת לשימוש אחראי וביקורתי בכלי בינה מלאכותית, כולל הגדרת מערכות מאושרות לשימוש, קביעת מגבלות על הזנת מידע רגיש למערכות חיצוניות, ויצירת נהלים לאימות תוצרים של כלי בינה מלאכותית. לצד זאת, יש להכשיר אנשי ביטחון כך שיבינו את מגבלותיהן של מערכות בינה מלאכותית, יוכלו לזהות טעויות, הטיות ומניפולציות בתוצרים אוטומטיים, וישתמשו בכלים אלו באופן ביקורתי, בטוח ואחראי.
- יצירת תרבות ארגונית של אחריות, למידה וערנות דיגיטלית: פיתוח תרבות מקצועית המעודדת ספקנות מושכלת, אחריות אישית ושיקול דעת בכל הנוגע לצריכת מידע ויצירת תוכן והפצתו. במסגרת זו ניתן למנות "נאמני אוריינות מידע" ביחידות, לערוך תחקירי מידע לאחר אירועים חריגים, לעדכן את ההכשרות בהתאם לאיומים המשתנים, ולבצע בקביעות הערכה ומדידה של כשירות הצוותים בתחום האוריינות.
💡להעשרה נוספת, מומלץ לעיין גם במשאב הבא:
פלטפורמת פיתוח היכולות של סוכנות ההגנה השוודית (Psychological Defence Agency) – פלטפורמה של הסוכנות השוודית להגנה פסיכולוגית, המציעה ידע, כלים והדרכה לארגונים לצורך היערכות, זיהוי והתמודדות עם השפעה זרה עוינת, דיסאינפורמציה ותעמולה, ולחיזוק החוסן הארגוני בתחום המידע.
[9] Hillhouse, J. (2025, June). From data to decisions: Building a culture of information literacy – Proceedings. U.S. Naval Institute.
[10] Teunisse, S. (2025). Resilience against digital cognitive influence: Why and how for military personnel [Presentation]. Disinfo 2025.
[11] Giles, J. F. (2021). Disrupting disinformation: Servicemember information force protection through media literacy training; Hillhouse, J. (2025, June). From data to decisions: Building a culture of information literacy – Proceedings. U.S. Naval Institute.
[12] פרידמן, ש' (2026, 5 ביוני). כך הפכו סרטונים אינטימיים של חיילי צה"ל לפצצה מתקתקת. Ynet.
[13] Hillhouse, J. (2025, June). From data to decisions: Building a culture of information literacy – Proceedings. U.S. Naval Institute.
