ביום 23.08.2026 הודיע בנק לאומי כי הגיש תביעה בסך 26.6 מיליון ש"ח לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד חברת מטא, המפעילה בין היתר את פייסבוק ואינסטגרם. התביעה טוענת כי מטא אפשרה באופן שיטתי הפצה של פרסומי הונאה ממומנים אשר מתחזקים לבנק, גם לאחר פניות ותלונות רבות מצד הבנק. לעמדת בנק לאומי, חוסר טיפול ראוי מצידה של מטא הביא לפגיעה כספית משמעותית בלקוחות הבנק ובציבור הכללי, בעוד מטא גרפה רווח כלכלי משמעותי. התביעה מציינת עילות של תיאור כוזב לפי חוק עוולות מסחריות, הפרת סימני מסחר, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.
בכתב התביעה צוין כי היא הוגשה על רקע החרפה משמעותית בתופעה. על פי הבדיקה שביצע בנק לאומי, בין ינואר עד יוני 2026 אותרו על ידו בין 14 ל־38 פרסומי הונאה בחודש, ובחודש יולי בלבד אותרו 243 מקרים. לפי כתב התביעה, במהלך המחצית הראשונה של אוגוסט נגרמו ללקוחות נזקים בהיקף של כ־590 אלף ש"ח, ובמקביל טוען הבנק כי הצליח למנוע נזקים נוספים בהיקף של כ־9.2 מיליון ש"ח. זאת, ככל הנראה, על ידי פניות יזומות למטא מטעם הבנק כאשר ניטרו פרסומי הונאה.
כתב התביעה מייחס למטא מודעות מתמשכת לתופעת פרסומי ההונאה וטוען כי האינטרס הכלכלי שלה בהפעלת מערך הפרסום הממומן תורם להמשך הפצתם. לפי הנטען, הפרסומים נועדו להביא משתמשים למסירת פרטי זיהוי, פרטי גישה לחשבונות וקודי אימות, ואף הציע הטבות פיקטיביות, ובהן תווי קנייה והגרלות. זאת בעוד שמטא לא נקטה אמצעים מספקים למניעת הישנותם. הבנק טוען כי נאלץ לפעול בעצמו לאיתור הפרסומים ולהסרתם, וכי הטיפול מצד מטא היה, לכל היותר, חלקי, נקודתי ומאוחר.
לפי כתב התביעה, ביום 09.06.2026 שלח הבנק מכתב התראה ומטא השיבה ביום 28.06.2026 כי היא מסירה מהפלטפורמות שלה תכנים המפרים את מדיניותה, דחתה את הטענות לאחריות מצדה והפנתה את הבנק לשימוש בכלים שהיא מעמידה לצורך ההתמודדות עם פרסומים מסוג זה. הבנק טוען כי המענה שהציגה מטא לא הביא להפסקת התופעה.
עוד נטען כי למטא עומדים הכלים והמידע המאפשרים לזהות חלק ניכר מן הפרסומים החשודים עוד בטרם עלייתם לאוויר. לטענת הבנק, רבים מהפרסומים כללו סימנים ברורים המעידים על כך שאינם פרסומים לגיטימיים, באופן שלא דרש בדיקה מורכבת לצורך זיהויים. סימנים אלו כללו פרסומים מחשבונות שאינם מאומתים ולא על ידי העמוד הרשמי של בנק לאומי; דברי פרסום סותרים; משלב לשוני נמוך ועוד. בהקשר זה נטען כי בידי מטא מצוי מידע המאפשר לה להבחין בין פרסומים רשמיים מטעם החשבונות המאומתים של הבנק, לבין פרסומים המתחזים אליו, וכי סימנים אלה היו צריכים לעורר חשד כבר בשלב אישור המודעות.
למעשה, אף שלמטא עומדים הכלים למנוע את פרסומי ההונאה, ולכל הפחות להסירם לאחר קבלת פנייה, היא נמנעת מנקיטת צעדים אפקטיביים ומאפשרת את המשך הפצתם, בין היתר משום שהיא מפיקה הכנסות משמעותיות מהפרסום.
סכום התביעה מורכב מכ־3.9 מיליון ש"ח שהושבו מטעם הבנק ללקוחות שנפגעו; כ־17.7 מיליון ש"ח בגין הוצאות טיפול, ניטור, בירור והקצאת משאבים; וכן 5 מיליון ש"ח בגין פגיעה במוניטין הבנק.
לצד הפיצוי הכספי מבקש הבנק שורה של צווי מניעה הנוגעים למערך הפרסום של מטא, ובהם הפעלת מנגנוני אימות זהות מוקדמים למפרסמים, החלת תנאים ומגבלות ביחס לפרסום שירותים ומוצרים פיננסיים, סימון מודעות בהתאם לסטטוס אימות המפרסם, העברת מודעות ממומנות העושות שימוש בשם הבנק או בסימניו לבדיקה מוקדמת, והקמת מנגנון ייעודי לטיפול מהיר בפניות הבנק. כמו כן מתבקש צו שיאפשר מסירת פרטים מזהים של גורמים העומדים מאחורי פרסומי הונאה לצורך העברתם לגורמי האכיפה.
תביעת לאומי מצטרפת להליך משפטי נוסף המתנהל בישראל בנושא. ביולי 2025 הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מטא, בטענה כי מנגנוני הפרסום הממומן והטירגוט בפייסבוק ובאינסטגרם מאפשרים הפצת הונאות ברשת, וכי מנגנוני האימות, הניטור והאכיפה שמפעילה החברה אינם מספקים חרף מודעותה לתופעה.
הליכים אלו נוגעים בסוגיה קיימת רחבה יותר של מניעת הונאות במסגרת מערכות פרסום מקוונות, ובפרט למנגנוני הזיהוי והאימות שמפעילות פלטפורמות ביחס למפרסמים ולמודעות בתשלום. במרץ 2026 מטא הודיעה על הרחבת הליכי אימות המפרסמים שלה, במטרה שמפרסמים מאומתים יהיו אחראים לכ־90% מהכנסות הפרסום שלה עד סוף השנה (לעומת 70% כיום), תוך מתן דגש לקטגוריות שבהן קיים סיכון מוגבר לשימוש לרעה. החברה פרסמה גם כי במהלך 2025 הסירה יותר מ־159 מיליון מודעות שסווגו כמודעות הונאה בשל הפרת מדיניותה.
מטא הגישה תשובה ביום 06.09.2026, ובית המשפט הציע כי הצדדים יקיימו הידברות וינסו לקבוע מנגנון לטיפול במקרי הונאה אליהם יפנה הבנק את מטא. על הצדדים להגיש עמדתם עד ליום 17.09.2026.
