בעת האחרונה, כאשר פלטפורמות ושירותים מקוונים נמצאים בלב תשומת הלב של הציבור ומעצבי מדיניות בזירה הגלובלית והישראלית, איגוד האינטרנט העמיק את פעילותו המחקרית בסוגיות מגוונות של אסדרת שירותים ופלטפורמות מקוונים. פורטל זה של אסדרת שירותים מקוונים מנגיש לגורמי ממשל, מקבלי החלטות ולציבור הישראלי נתונים וסקירות על חקיקה, רגולציה ופסיקה עכשוויים בזירה הבינלאומית והישראלית.
כדי לקבל עדכונים אודות תוכן חדש: הירשמו כאן. לפניות ושיתופי פעולה עם גורמי מחקר וממשל, ניתן לפנות אלינו בדוא"ל: [email protected]
מחקר מטלטל שבחן את האופן שבו הרשת החברתית X מתמודדת עם דיווחים על תוכן אינטימי שפורסם בה ללא הסכמת המשתמשים (NCIM- Non consensual intimate media). המחקר חשף כי תוכן אינטימי שפורסם ללא הסכמה לא הוסר כלל מפלטפורמת X כאשר דווח לפי מדיניות הפלטפורמה על תוכן אינטימי לא בהסכמה (NCIM).
קראו עודסקירה של הצעדים שנקטו ענקיות הרשת (Apple, Google ועוד) על מנת לעמוד בהוראות חוק השווקים הדיגיטליים (DMA), אשר מחייבות פלטפורמות מסחר המוגדרות כ"שומרות סף" לעמוד בתנאים רבים שנוגעים להגנה על זכויות הצרכנים ולשמירה על תחרות בשוק. בעקבות חשד אי-עמידת החברות בהוראות החוק, נקטו רשויות האיחוד האירופי בהליכי אכיפה כנגדן.
קראו עודעמוד תוכן זה מספק סקירה וניתוח מתעדכנים של המנגנון הרגולטורי החשוב ביותר כיום לגבי שירותים מקוונים - חוק השירותים הדיגיטליים (Digital Services Act) של האיחוד האירופי.
קראו עודמעקב שוטף על הליכי אכיפה וממצאים של הנציבות האירופית נגד ענקיות הרשת (LinkedIn, XTwitter, AliExpress, Tiktok ועוד) בגין חשד להפרות הוראות חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) מאז כניסתו לתוקף בסוף 2023
קראו עודמאגר של בקשות להסרת תכנים באינטרנט, באמצעותו ניתן לבחון תבניות ודפוסים בבקשות חסימת תכנים. המאגר מאפשר לחפש בו מידע לפי מדינה, וניתן להשתמש בו כדי לחקור מגמות בהגשת בקשות לחסימת והגבלת תכנים בישראל.
קראו עודסקירת עומק של התובענה הייצוגית שמתנהלת כנגד טיקטוק בישראל וטענותיה על הפליה שיטתית נגד תכנים פרו-ישראליים ויהודיים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, והפרה של דיני החוזים, דיני הגנת הצרכן ודיני איסור הפליה בישראל.
קראו עודחוק השירותים הדיגיטליים באיחוד האירופי מאפשר למדינות להגדיר "מדווחים אמינים", שהם ארגונים שמומחים בזיהוי תוכן לא חוקי ופוגעני. ספקי שירותים מקוונים באיחוד האירופי נדרשים לתעדף את הדיווחים שלהם ולטפל בהם במהירות האפשרית. סקירה זו עוקבת אחר יישום המסגרת הזו במדינות האיחוד, ועל הקשיים שהיא חווה כבר כעת, בשל שימוש מצומצם מאוד בה.
קראו עודסקירה מתעדכנת של פסיקות בתי המשפט בישראל בשנים 2023 - 2024 המטילות פיצויים כספיים משמעותיים על מי שפרסמו תגובות ושיח פוגעני כלפי עסק או אדם ברשתות החברתיות.
קראו עודסקירת החקיקה האמריקנית להגנה מפני יישומים הנשלטים על ידי יריב זר, הפעלתה כנגד טיקטוק והביקורת השיפוטית בבית המשפט העליון. לאחר שבית המשפט העליון קבע שהחוק חוקתי, יישומו הושהה בארה"ב בצו נשיאותי.
קראו עודסקירת פסיקות ישראליות ועולמיות כחלק ממגמה הולכת וגוברת בפסיקה להטיל אחריות גם על בעלי אתרים, מפעילי עמודים ומנהלי קבוצות לתוכן שמפורסם בקבוצות שלהם, ולחייב אותם להסיר תוכן בלתי חוקי או פוגעני.
קראו עודסקירה של חקיקה חדשה שעברה בהודו, שתאפשר לממשלה לדרוש את הסרתם של תכנים "שקריים" או "מטעים", מבלי שהוגדרו מונחים אלה במפורש בחקיקה. החקיקה היא מקור לביקורת של ארגונים אזרחיים ברחבי העולם, שטוענים שתסכן את חופש הביטוי בהודו. בית המשפט העליון בהודו פסל את החקיקה וקבע שאינה חוקתית.
קראו עודהצעת חוק המשטרה (חדירה לחומר מחשב), התשפ"ד-2024 שהוצעה על-ידי חבר הכנסת צביקה פוגל מבקשת להסמיך את נשיא בית משפט מחוזי או סגנו להורות על מתן צו חדירה לחומר מחשב שלא בפני עדים וללא ידיעת מחזיק המחשב
קראו עודבית המשפט העליון דחה עתירה שביקשה לחייב את הייעוץ המשפטי לכנסת והייעוץ המשפטי לממשלה להנחות נבחרי ציבור שלא לחסום אזרחים ברשתות החברתיות או למחוק את תגובותיהם. בשל החדשנות והיקף ההשפעה הרחב של הסוגיה, בית המשפט בחר שלא להתערב בהליך גיבוש ההנחיות בנושא על-ידי הייעוץ המשפטי.
קראו עודהחוק האוסטרלי לבטיחות ברשת שואף להגן על אוסטרלים מסכנות ברשת. נציב בטיחות ברשת אחראי על אכיפתו, ויכול להורות על הסרת תכנים פוגעניים ובלתי חוקיים מהרשת. תיקון לחוק שעבר בנובמבר 2024 קובע שילדים מתחת לגיל 16 לא יוכלו להשתמש ברשתות חברתיות, ורשתות שלא יאכפו זאת ייקנסו.
קראו עודסקירת הליכים עכשוויים בהם נדרשו רשתות חברתיות לספק לנפגעים ברשת פרטים על מחזיקי החשבונות הפוגעים על מנת לאפשר הגשת הליכים משפטיים נגדם.
קראו עוד
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.
