התיקון לחוק (Information and communications Network Act), שאושר באספה הלאומית בדצמבר 2025 וצפוי להיכנס לתוקף ביולי 2026, מרחיב את אחריותם של כלי תקשורת ויוצרי תוכן מקוון בגין הפצת "מידע כוזב ומניפולטיבי", ומאפשר הטלת סנקציות שונות.
מבוא: הדין הקיים והתפתחות האסדרה בתחום המידע המקוון
בשנים האחרונות, קוריאה הדרומית פועלת לעדכן ולהרחיב את המסגרות המשפטיות העוסקות בהפצת מידע ברשת, כחלק ממה שהממשלה מכנה "שלוש הרפורמות" – רפורמות במערכת התביעה, במדיה ובמערכת המשפט. בקטגוריית המדיה, עלתה סוגייה של פרסום "מידע כוזב" (false information) אשר מתאר תוכן שאינו נכון עובדתית, ודיסאינפורמציה (disinformation) המתאר מידע שגוי או מטעה המופץ ביודעין ובכוונה להשפיע, לפגוע או להטעות את הציבור. העניין נידון כחלק מהדיון על אמון הציבור בתקשורת ואפשרויות הפיקוח על המרחב המקוון.
כבר בשנת 2021 הוצעו תיקונים לחוק הבוררות והתקשורת (Media Arbitration Act) הדומה במהותו לחוק הנידון, על מנת למצוא פתרון עבור הסוגייה. ניסיון זה ליישום תיקון באופן הדומה לתיקון החוק העכשווי נדחה, וסימל את הקונפליקט בין הרצון לצמצם מידע כוזב לבין שמירה על חופש הביטוי.
על רקע זה, נעשה ניסיון מתמשך להביא לתיקון הנוכחי לחוק, אשר מסדיר את השימוש ברשתות מידע והפצת תוכן מקוון. טרם אישור התיקון, החוק אסר על הפצת מידע בלתי חוקי ברשת וכלל עבירות פליליות של לשון הרע. במסגרתו, ניתן היה להעמיד אדם לדין אם פרסם מידע שפגע בשמו הטוב של אחר, במקרים מסוימים שבהם המידע היה שגוי, וכאשר היה מדובר במידע מאומת שפגע בזכות לפרטיות או בזכות לכבוד. עם זאת, החוק לא כלל קטגוריה נפרדת של "מידע כוזב" העומדת בפני עצמה. כעת, התיקון שאושר מוסיף קטגוריה זו, ומאפשר להטיל סנקציות משמעותיות כאשר נקבע שהפצת מידע מסוג זה נעשתה מתוך כוונה לגרום נזק או להפיק רווח לא הוגן.
החידוש המרכזי הוא בכך שלצד האפשרות הקיימת להעמדה לדין פלילי ולפסיקת פיצויים עונשיים, התיקון מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים מוגברים בשיעור של עד פי חמישה מן הנזק שנגרם. בניגוד למצב הקודם שבו הפיצוי נועד בעיקר לשקף את היקף הנזק בפועל, ההסדר החדש יוצר חשיפה כספית רחבה יותר גם במקרים שבהם הנזק המוכח מוגבל, ובכך מעלה את רמת הסיכון הכלכלי והמשפטי הכרוכה בפרסום תוכן מקוון.
עיקרי התיקון
- הוספת המונח "מידע כוזב ומניפולטיבי" לצד "מידע בלתי חוקי" הקיים בדין – התיקון יוצר קטגוריה חדשה שאינה מוגבלת רק לתכנים שמוגדרים כבלתי חוקיים לפי חקיקה אחרת. המשמעות היא שגם מידע שאינו בהכרח מהווה עבירה פלילית כשלעצמו, עשוי להקים אחריות אם ייחשב "כוזב ומניפולטיבי" לפי אמות המידה שבחוק.
- אפשרות להטלת פיצויים עונשיים – התיקון יאפשר לבית המשפט לחייב מפרסם בתשלום סכום גבוה במיוחד – עד פי חמישה מהנזק שנגרם בפועל. מדובר במנגנון שנועד לא רק לפצות את הנפגע, אלא גם להרתיע פלטפורמות אחרות משימוש פסול דומה.
- קביעת משטר אחריות שונה – לאחר התיקון, לא כל טעות תוביל בהכרח לענישה מוגברת. הסנקציות הכבדות יחולו כאשר ייקבע שהמידע פורסם מתוך מטרה לפגוע באדם או כדי להרוויח כסף באופן לא הוגן.
- אפשרות לפתוח בהליכים גם ללא תלונה מצד הנפגע – התיקון אינו מבטל את האחריות הפלילית הקיימת בגין עבירת לשון הרע. המשמעות היא שפרסום מסוים עשוי להוביל הן לתביעה אזרחית לפיצויים והן להליך פלילי. בנוסף, רשויות האכיפה רשאיות לפתוח בחקירה גם ללא פנייה יזומה מצד מי שנפגע מהפרסום.
- הענקת שיקול דעת רחב לרשות המדיה והתקשורת של דרום קוריאה בפרשנות ויישום ההוראות – הרשות המפקחת מוסמכת לפרש וליישם את ההוראות החדשות.
ביקורות מרכזיות
החקיקה עוררה ביקורת מצד גורמים שונים בזירה המקומית והבינלאומית, אשר הדגישה היבטים שונים של הסיכון לחופש הביטוי והעיתונות.
ביום 20.01.26, רשת בינלאומית הפועלת להגנה על חופש העיתונות, הנקראת – International Press Institute, קראה לממשלה להשהות את כניסת החוק לאחר התיקון לתוקף ולבצע הערכת סיכונים מחודשת לזכויות אדם, בשיתוף ארגוני חברה אזרחית וגורמי תקשורת. לשיטתם, העמימות בהגדרות "מידע כוזב ומניפולטיבי" ו"כוונה לגרום נזק" עלולה לאפשר שימוש רחב מדי בחוק ולהביא לפגיעה ביכולתה של העיתונות לבקר את השלטון, ולעודד צנזורה עצמית. הארגון הזהיר כי מנגנון הפיצויים המוגברים (המאפשר חיוב עד פי חמישה מן הנזק כאמור), עלול להפוך לכלי הרתעתי כלכלי נגד כלי תקשורת.
באותו עניין, דווח בתאריך 02.01.26 כי מחלקת המדינה של ארצות הברית ביקרה את החוק בטענה שהוא עלול לערער את חופש הביטוי. ביקורת דומה העלה ארגון UNESCO, אשר הזהיר מפני עידוד צנזורה. במקביל לאותו זמן, צוין כי מספר ארגוני תקשורת בדרום קוריאה קראו לממשלה להבהיר כי החוק ייושם באופן מצומצם ולא ישמש לפגיעה בחופש העיתונות.
לצד הביקורת הבינלאומית, נשמעה ביקורת גם בזירה המקומית בדרום קוריאה. בסיקור עיתונאי שפורסם ב- 26.12.25, נטען כי התיקון פוגע בערכים החוקתיים של חופש הביטוי והעיתונות, וכי הוא קודם בהליך חקיקה מואץ חרף התנגדותם של ארגוני תקשורת וגופים אזרחיים. בנוסף, נטען שקיים חשש שאישי ציבור ובעלי כוח פוליטי או כלכלי יעשו שימוש בתביעות לפיצויים מוגברים ככלי להפעלת לחץ על כלי התקשורת, כך שיוטל עליהם נטל כבד להוכחת נאותות הפרסומים בבית המשפט, ובכך להחליש את תפקידם כמנגנון ביקורת על התנהלות השלטון. כמו כן, הודגש כי החוק מותיר על כנה את עבירת לשון הרע, ואינו הופך אותה לעבירה התלויה בתלונה, כך שרשויות האכיפה רשאיות לפתוח בחקירה גם ללא פנייה מצד הנפגע. בשל כך, מדובר לטענתם בהסדר המרחיב את יכולת ההתערבות של המדינה לרעה בפרסומים עיתונאיים.
