עמוד זה מרכז סקירות ועדכונים אודות מודלים ועקרונות לאסדרת פלטפורמות ושירותים מקוונים המתגבשים בזירה הבינלאומית.
הסקירה מנתחת את פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב בעניין אחריות ספקיות אינטרנט להפרות זכויות יוצרים של משתמשיהן, ואת קביעתו כי לא די בידיעה על ההפרות או באי-נקיטת צעדים כדי להטיל אחריות על הספקית. הסקירה עומדת על התשתית המשפטית להכרעה ועל השלכותיה על היקף האחריות המוטלת על ספקיות אינטרנט בגין פעילות משתמשיהן.
קראו עודסקירת הצעת החוק הקנדית Bill C-22 - Lawful Access Act, 2026, המבקשת לעדכן ולהרחיב את סמכויות רשויות האכיפה והביטחון בקנדה לקבלת מידע דיגיטלי מגורמים המחזיקים או מספקים גישה למידע רלוונטי, ובהם ספקי תקשורת וספקי שירותים מקוונים הפועלים בקנדה או מספקים שירותים לציבור הקנדי.
קראו עודגופי שידור מרכזיים באירופה פנו לנציבות האירופית בדרישה לבחון מחדש את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה בשוק הטלוויזיות החכמות והעוזרים הווירטואליים. לטענתם, מערכות ההפעלה של גוגל, אמזון וסמסונג, לצד שירותים כמו Alexa ו־Siri, הופכים בפועל לשערי כניסה מרכזיים לתוכן מדיה, ולכן יש להכפיף אותם לחובות החלות על "שומרי סף" לפי ה־DMA.
קראו עודכתגובה ליוזמות רגולטוריות בינלאומיות, ארגוני חברה אזרחית בין-לאומיים מציעים המלצות ומסגרת עקרונית לעיצוב יוזמות לחיוב פלטפורמות וספקי שירותים מקוונים לבצע אימות גיל או להגביל גישה של קטינים לתכנים ושירותים מסוימים, ומדגישים כי אף שיוזמות לאימות גיל נועדו להגן על ילדים, הן טומנות בחובן סיכונים משמעותיים.
קראו עודניתוח ההחלטה ומשמעויות הסיווג הרגולטורי של שירות הערוצים (channels) במסגרת פלטפורמות להודעות כגון WhatsApp, לפיהם היא עונה על הגדרתה של פלטפורמה מקוונת, ולכן יחולו עליה חובות מוגברות של שקיפות, ניהול סיכונים ופיקוח.
קראו עודתיקון בחוק המידע ורשתות התקשורת (Information and communications Network Act), המרחיב את האחריות של כלי תקשורת ויוצרי תוכן מקוון בגין הפצת "מידע כוזב ומניפולטיבי". סביב ההסדר החדש עלו ביקורות בדבר השלכותיו על חופש הביטוי והעיתונות.
קראו עודהצעדים שעליהם דיווחו טיקטוק, גוגל-יוטיוב ומטא בהיערכות למערכות בחירות שונות במדינות ובהקשרים רגולטוריים מגוונים. הסקירה מפרטת מהלכים כגון הקמת מרכזי מידע לבוחרים, מדיניות ואכיפה בתחום פרסום פוליטי, שיתופי פעולה עם רשויות ובודקי עובדות, וכלים לסימון וניהול תוכן סינתטי.
קראו עודבפסיקת בית המשפט העליון בברזיל נקבעה מסגרת משפטית חדשה המסדירה את אחריותן של פלטפורמות דיגיטליות ביחס להתמודדות עם תכנים בלתי-חוקיים של משתמשים ברשת, הכוללת חובת פעילות אקטיבית לניהול, ניטור והסרה, לצד הבחנה בין סוגי שירותים שונים.
קראו עודחקיקה אמריקאית חדשה שמטרתה להתמודד עם עבירות של הפצה ברשת של תוכן מיני ללא הסכמה, ובפרט עם הפצה של תמונות וסרטונים שנוצרו באמצעים דיגיטליים ובינה מלאכותית, לרבות deepfake. החוק נכנס לתוקפו בחודש מאי 2025 ותכליתו היא לספק הגנה משפטית משמעותית לקורבנות, להטיל סנקציות פליליות על מפרסמים ומאיימים, ולהטיל חובות הודעה והסרה על פלטפורמות דיגיטליות.
קראו עודחוק השירותים הדיגיטליים באיחוד האירופי מאפשר למדינות להגדיר "מדווחים אמינים", שהם ארגונים שמומחים בזיהוי תוכן לא חוקי ופוגעני. ספקי שירותים מקוונים באיחוד האירופי נדרשים לתעדף את הדיווחים שלהם ולטפל בהם במהירות האפשרית. סקירה זו עוקבת אחר יישום המסגרת הזו במדינות האיחוד, ועל הקשיים שהיא חווה כבר כעת, בשל שימוש מצומצם מאוד בה.
קראו עודבשנת 2022 שוודיה הקימה סוכנות להגנה פסיכולוגית, שמטרתה להגן על תושבי שוודיה מדיסאינפורמציה והשפעה זרה בידי גורמים עוינים לשוודיה שמנסים להחליש את החוסן הלאומי שלה. הסוכנות פועלת במגוון דרכים כדי לחזק את המוכנות של שוודיה ותושביה למתקפות השפעה זרה וכדי לשפר את ההתמודדות של החברה השוודית עם דיסאינפורמציה.
קראו עודהחוק האוסטרלי לבטיחות ברשת שואף להגן על אוסטרלים מסכנות ברשת. נציב בטיחות ברשת אחראי על אכיפתו, ויכול להורות על הסרת תכנים פוגעניים ובלתי חוקיים מהרשת. תיקון לחוק שעבר בנובמבר 2024 קובע שילדים מתחת לגיל 16 לא יוכלו להשתמש ברשתות חברתיות, ורשתות שלא יאכפו זאת ייקנסו.
קראו עודנציבות הסחר הפדרלית של ארה"ב (ה-FTC) הכריזה על מספר פעולות אכיפה רגולטוריות למאבק בהתגברות הטעיות והונאות שמבוססות על בינה מלאכותית, זאת בעקבות עליית השימוש בבינה מלאכותית והתגברות החשיפה הציבורית לטכנולוגיה הקשורה בה, שהובילו להתגברות מקרי ההונאה וההטעיה הקשורים בבינה מלאכותית.
קראו עודמאגר של בקשות להסרת תכנים באינטרנט, באמצעותו ניתן לבחון תבניות ודפוסים בבקשות חסימת תכנים. המאגר מאפשר לחפש בו מידע לפי מדינה, וניתן להשתמש בו כדי לחקור מגמות בהגשת בקשות לחסימת והגבלת תכנים בישראל.
קראו עודסקירת הליכי האכיפה של נציבות הסחר הפדרלית בארה"ב (FTC) נגד אפליקציית NGL המאפשרת למשתמשיה לקבל הודעות אנונימיות. בפשרה בין הצדדים, שממתינה לאישור בית המשפט, הוסכם כי החברה תשלם פיצויים ושהאפליקציה לא תהיה נגישה לילדים ובני נוער.
קראו עוד
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.
