חוק הבטיחות המקוון של בריטניה (Online Safety Act – OSA) מגדיר כללים ואמצעי אכיפה חדשניים עבור שירותים דיגיטליים ופלטפורמות המארחות תוכן שנוצר בידי משתמשים. החוק מחייב את הפלטפורמות לבצע הערכת סיכונים מראש ולהטמיע מערכות טכנולוגיות וניהוליות למניעת חשיפה לתכנים בלתי חוקיים ומזיקים. חלק משמעותי מהחוק מוקדש להגנה על קטינים ברשת, ומטיל חובות רגולטוריות על הפלטפורמות. בין היתר, אימוץ פרקטיקות מעמיקות להגנה על קטינים ברשת והטמעת טכנולוגיות לאימות גיל כגון הערכת גיל ביומטרית או אימות מול מסמכים רשמיים, במיוחד באתרי פורנוגרפיה ובפלטפורמות בעלות סיכון גבוה.
לעומת ה-DSA של האיחוד האירופי (Digital Servises Act), המשמש כמסגרת הסטטוטורית לאסדרת פלטפורמות ושירותים מקוונים באיחוד, ה־OSA הבריטי מאמץ תפיסה מצמצמת יותר של “נזק”. בעוד שה־DSA מתייחס גם לסיכונים מערכתיים רחבים, לרבות השפעות חברתיות, דמוקרטיות וכלכליות של פעילות פלטפורמות מקוונות, החוק הבריטי מתמקד בעיקר בנזק הנגרם לאינדיבידואל בחברה (המשתמש), ובפרט בנזק פיזי או פסיכולוגי. למעשה, המיקוד הרגולטורי מוגבל לשתי קטגוריות עיקריות: תוכן בלתי חוקי ונזק לקטינים. ניתן לומר כי בשל ההגדרות הצרות שהחוק מגדיר, ישנם מספר פערים, לרבות בנוגע לנזקים מערכתיים וחברתיים.
תוכן עניינים
Toggleא. המסגרת הסטטוטורית: היקף התחולה והגדרות
חוק הבטיחות המקוון הבריטי (Online Safety Act 2023) אושר בפרלמנט ביום 26 באוקטובר 2023, ונכנס לתוקף מלא בראשית שנת 2025.
החקיקה מציגה כללים חדשים עבור שירותים דיגיטליים מהסוגים הבאים, ללא קשר למקום מושבם הגיאוגרפי, כל עוד יש להם זיקה לבריטניה (מספר משתמשים משמעותי בבריטניה או פנייה לשוק הבריטי):
- חברות המארחות תוכן שנוצר בידי משתמשים (User-to-user services), סעיף 3(1)), כלומר כאלה המאפשרות למשתמשים לפרסם תוכן משלהם או לתקשר ביניהם.
- על מנועי חיפוש (Search engine services), סעיף 3(4)), הנדרשים לפעול לצמצום מספרן של תוצאות החיפוש המזיקות שמוצגות למשתמשים.
- על שירותים המפרסמים תוכן פורנוגרפי (Services which publish pornographic content), חלק 5 בחוק.
א.1 חלוקת הפלטפורמות לקטגוריות
אחת הסוגיות המורכבות ביותר ב-OSA היא חלוקת השירותים לקטגוריות. החוק מאמץ גישה מבוססת סיכון, המטילה חובות רגולטוריות מדורגות בהתאם לגודל הפלטפורמה והסיכון הנשקף ממנה. יש להבחין בין מסגרת החוק לבין פעולות היישום של הרגולטור. הרציונל הוא להטיל חובות כבדות יותר על שירותים בעלי פוטנציאל "הפצה ויראלית" מהירה.
החוק קבע את עצם קיומן של שלוש קטגוריות מרכזיות ואת סוגי החובות שחלות עליהן:
- קטגוריה 1: שירותי משתמש-למשתמש (user-to-user) גדולים במיוחד.
לפי תקנה 3, על מנת להיכלל בקטגוריה זו, על פלטפורמה לעמוד באחד משני מתאים: האחד, מעל 34 מיליון משתמשים פעילים חודשיים בבריטניה ושימוש במערכת המלצה (Recommender System); השני, מעל 7 מיליון משתמשים פעילים חודשיים בבריטניה, שימוש במערכת המלצה ומתן אפשרות למשתמשים להעביר או לשתף מחדש תוכן שנוצר בידי משתמשים אחרים.
חובות נוספות החלות על קטגוריה זו כוללות בין היתר חובת שקיפות שנתית, כלי העצמת משתמשים, הגנה על עיתונות ותוכן בעל חשיבות דמוקרטית.
- קטגוריה 2A: שירותי חיפוש גדולים אשר לפי תקנה 4, ישנם מעל 7 מיליון משתמשים פעילים חודשיים בבריטניה. חובות נוספות: דיווח שקיפות וחובות הנוגעות לפרסום מודעות הונאה.
- קטגוריה 2B: שירותי משתמש-למשתמש הכוללים אפשרות לשליחת הודעות ישירות. לפי תקנה 5, קטגוריה זו חלה על שירותים עם מעל 3 מיליון משתמשים פעילים בבריטניה. חובות נוספות: הגנה על משתמשים מפני תוכן מזיק באמצעות מתן אפשרויות סינון.
החוק קובע גם, כי שירותים מסוימים הכוללים תוכן שנוצר בידי משתמשים, יהיו פטורים מהמסגרת החדשה, לרבות אתרי חדשות, חלק מהשירותים הקמעונאיים וחלק מהשירותים המצויים בשימוש פנימי של עסקים ושירותי דואר אלקטרוני.
בעוד שהחוק קבע את המסגרת הכללית-רעיונית לאבחנה בין סוגים שונים של שירותים דיגיטליים הכפופים למשטר האסדרה החדש, הרגולטור הוא הגוף המוסמך לקבוע את ערכי הסף הכמותיים (Thresholds) – כגון מספר משתמשים מדויק או מאפיינים טכנולוגיים – שיכניסו שירות לקטגוריה מסוימת. רק לאחר קביעת ערכים אלו, Ofcom מוסמכת לפרסם את "מרשם השירותים המסווגים" (The Register of Categorised Services).
סטטוס היישום נכון ליוני 2026: נכון למועד זה, הרגולטור טרם פרסם את מרשם השירותים הסופי, ולפיכך החובות הייחודיות לקטגוריות אלו טרם נכנסו לתוקף אכיפתי מלא. פרסום המרשם, שתוכנן לשנת 2025, נדחה ליולי 2026. העיכוב נובע בעיקרו מעתירה משפטית שהגישה קרן ויקימדיה (Wikimedia Foundation) נגד הקריטריונים המוצעים לסיווג. העתירה דרשה הבהרות בנוגע לאופן מדידת המשתמשים ולוודא שהסיווג אינו פוגע בגישה למידע חופשי. כתוצאה מכך, Ofcom נדרשה לבצע התייעצויות נוספות ולדייק את הקריטריונים לפני הכללת חברות ברשימה השמית.
החוק מתמקד בשתי חובות עיקריות:
- טיפול בתוכן בלתי חוקי (כפי שמוגדר בסעיף 53), תחת מספר קטגוריות של עבירות פליליות המפורטות בחוק לרבות טרור, סחר בבני אדם, ניצול מיני ועבירות כלכליות.
- טיפול בתכנים המזיקים לילדים.
סנקציות: פלטפורמות שלא יצליחו להגן על משתמשיהן כנדרש בחוק עלולות לספוג קנסות שגובהם המקסימלי 10 אחוזים מהכנסותיהן הגלובליות (Qualifying worldwide revenue, סעיף 139) או, במקרים החמורים ביותר, אף להיחסם בבריטניה באמצעות צווים לשיבוש עסקי (Business disruption measures, סעיפים 143-145).
חשוב להדגיש כי החוק אינו דורש מחברות להצליח לזהות ולמנוע לחלוטין את הופעתם של פריטי תוכן אלה בפלטפורמות שלהן. אלא, הוא מחייבן להוכיח שעשו כל מה שניתן באופן סביר כדי להבטיח שהשירותים שלהן לא יאפשרו הפצה של תוכן כזה, וכאשר הן מקבלות דיווח על קיומו – עליהן לפעול להסרתו במהירות האפשרית.
א.2 אחריות פלילית אישית
החוק מטיל אחריות פלילית אישית על בכירים בנסיבות של הפרה חמורה או מתמשכת של הוראותיו. לפי סעיפים 110 ו-202 לחוק, מנהל עשוי לעמוד לדין פלילי אם הפרת החוק מצד החברה (בדגש על אי-ציות לצווים של Ofcom בנושא בטיחות ילדים או מתן מידע כוזב) התרחשה בהסכמתו, בקנוניה או עקב רשלנותו. העונש המקסימלי הקבוע בחוק למנהלים אלו הוא עד שנתיים מאסר ו/או קנס כספי. מנגנון זה נועד להבטיח כי הנהלות החברות יתייחסו לחובות הציות בדרגת חשיבות עליונה, במיוחד בכל הנוגע להגנה על קטינים מפני תכנים מזיקים.
ב. חובות הטיפול בתוכן בלתי חוקי (Illegal Harms)
הנדבך הראשון של החוק מחייב את כל הפלטפורמות לפעול באופן אקטיבי להסרת תכנים לא חוקיים. פלטפורמות נדרשו להשלים הערכות סיכון עד 16 במרץ 2025 ולהטמיע אמצעי הגנה החל מה-17 במרץ 2025.
בניגוד לעבר, החברה אינה יכולה להמתין לדיווח משתמש אלא חייבת להטמיע מערכות המזהות ומונעות את הפצת התוכן מלכתחילה. ביום 16.12.2024 פורסמו הנחיות להערכת סיכונים וזיהוי פרופילים בסיכון – ההנחיות הגדירו מספר קטגוריות (עמ׳ 77-83) של "עבירות בעדיפות" (Priority Offences) שמהוות את מוקד האכיפה המיידי.
משמעות השינוי היא שהפלטפורמות יידרשו להתייחס אליהן במסגרת הערכות הסיכון שלהן, ובמקרים המתאימים לנקוט אמצעים פרואקטיביים לצמצום הסיכון להופעתן ולהפצתן בשירות. בעקבות העדכון, Ofcom הציעה לתקן את מסמכי ההנחיה המרכזיים, לרבות הנחיות הערכת הסיכון, פרופילי הסיכון, מרשם הסיכונים, ההנחיות לזיהוי תוכן בלתי חוקי וקודי ההתנהגות לתוכן בלתי חוקי.
ב.1 הקטגוריות של עבירות בעדיפות:
הפלטפורמות נדרשו לבצע הערכת סיכון נפרדת לכל אחת מהקטגוריות הבאות:
- טרור (Terrorism): הפצה ועידוד פעילות טרור.
- פגיעה מינית בילדים (CSEA – Child sexual exploitation and abuse offences): כולל פיתוי (Grooming) והפצת חומרי פגיעה (CSAM).
- שנאה (Hate): עבירות הסתה לשנאה על רקע גזעני או דתי.
- הטרדה, מעקב ואיומים (Harassment, stalking threats and abuse): עבירות הפוגעות בביטחון האישי של משתמשים.
- התנהגות כפייתית או שולטת (Controlling or coercive behaviour): במסגרת יחסים משפחתיים או אישיים.
- ניצול תמונות אינטימיות (Intimate Image Abuse): כולל "פורנוגרפיית נקמה" ודיפ-פייק מיני.
- Cyberflashing: שליחה או הצגה בלתי רצויה של תמונה מינית באמצעות שירות מקוון.
- פורנוגרפיה קיצונית (Extreme pornography).
- ניצול מיני של מבוגרים (Sexual exploitation of adults): סחר בבני אדם למטרות מין.
- סחר בבני אדם (Human trafficking).
- הגירה בלתי חוקית וסיוע למסתננים (Unlawful immigration).
- הונאה ועבירות פיננסיות (Fraud and financial services): כולל מודעות הונאה ומרמה מקוונת.
- הלבנת הון.
- סמים וחומרים פסיכואקטיביים (Drugs and psychoactive substances): סחר והפצה.
- כלי נשק, סכינים ואמצעי לחימה (Firearms and other weapons).
- עידוד או סיוע להתאבדות או לפגיעה עצמית חמורה (Suicide and self-harm): עבירות של עידוד או סיוע להתאבדות, וכן העבירה החדשה בעדיפות של עידוד או סיוע לפגיעה עצמית חמורה).
- התערבות זרה (Foreign interference offence): פעילות עוינת של מדינות זרות.
- צער בעלי חיים (Animal welfare offence).
במרץ 2026 פתחה Ofcom בהתייעצות נוספת לעדכון מסמכי ה-Illegal Harms, בעקבות שינוי חקיקתי שנעשה בדצמבר 2025 והוסיף שתי עבירות לרשימת העבירות בעדיפות לפי החוק: עבירת cyberflashing ועבירת עידוד או סיוע לפגיעה עצמית חמורה.
ב.2 עיקרי החקיקה והמסגרת הנורמטיבית להגנה על משתמשים ברשת
חוק הבטיחות במרחב המקוון מספק לכלל המשתמשים שלוש הגנות. הראשונה היא חובת הפלטפורמות להסיר תוכן לא חוקי (סעיפים 8-9). לפי החוק, כל הפלטפורמות שהחקיקה חלה עליהן נדרשות לפעול נגד נוכחות של תכנים לא חוקיים באתרים שלהן. כאשר תוכן כזה יימצא, על הפלטפורמות לדאוג כי כאשר משתמשים נתקלים בתוכן כזה, הם יוכלו לדווח על כך לחברה בקלות, וזו נדרשת לפעול למחיקתו במהירות.
ההגנה השנייה היא חובתן של הפלטפורמות לאכוף את תנאי השירות שלהן ולאכוף מדיניות נגד תוכן המוגדר כאסור לפרסום בפלטפורמה (סעיף 64). על החברות להבהיר בתנאי השירות שלהן אילו סוגים של תוכן חוקי מקובלים באתרים שלהן, ולספק מנגנונים ידידותיים למשתמשים להגשת תלונות כאשר הם נתקלים בבעיה הקשורה לתנאי השירות (סעיף 65). קטגוריות התוכן שהחברות נדרשות להתייחס אליהן בתנאי השירות ייקבעו בחקיקה משנית ויאושרו בידי הפרלמנט (סעיף 66).
ההגנה השלישית מבוססת על חובת הפלטפורמות ליצור מנגנונים להעצמת המשתמשים (user empowerment tools) אשר יאפשרו למשתמשים להגביל חשיפה לתכנים מסוימים (סעיף 12). באתרים הגדולים ביותר, למשתמשים תינתן שליטה רבה יותר על התקשורת המקוונות שלהם עם משתמשים אחרים, ועל סוגי התוכן המזיק שיוצג בפניהם. למשל, גם בפלטפורמה שמדיניותה מאפשרת הצגה של תוכן המעודד פגיעה עצמית, משתמשים יוכלו לבחור שלא להיחשף לתוכן זה, אם לדעתם הוא עלול להזיק לבריאותם הנפשית.
מנסחי החוק הבהירו כי הם לא דורשים מחברות להסיר תוכן חוקי (כל עוד הוא אינו קשור לילדים), וכי מבוגרים עדיין יוכלו לצפות בתכנים חוקיים שעלולים להיתפס כפוגעניים או מטרידים בעיני חלק מהמשתמשים ולפרסם תכנים כאלה, כל עוד השירותים מתירים זאת. החקיקה מיועדת לאפשר למבוגרים לקבל החלטות מושכלות לגבי השירותים המקוונים שבהם הם משתמשים, ולסמוך על כך שהפלטפורמות יקיימו את הבטחותיהן.
בפברואר 2025 פורסמו כללי הנוהג לתוכן בלתי חוקי עבור שירותי משתמש-למשתמש (Illegal content Codes of Practice for user-to-user services) ולתוכן בלתי חוקי בשירותי חיפוש (Illegal content Codes of Practice for search services). האכיפה החלה ביום 17.03.2025, כאשר ספקים נדרשים ליישם ולנקוט באמצעי האבטחה המפורטים בקודי הנוהג או להשתמש באמצעים יעילים אחרים כדי להגן על משתמשים מפני תוכן ופעילות בלתי חוקיים. הכללים עודכנו באפריל וביולי של שנת 2025.
ב.3 סמכות להוצאת הודעות טכנולוגיות (Technology Notices) ביחס לתוכן טרור ו־CSEA
החוק מעניק ל-Ofcom סמכות ייעודית להוציא לספקים מפוקחים “הודעות טכנולוגיות” (ס׳ 121 בחוק), ביחס לשתי קטגוריות חמורות במיוחד של תוכן בלתי חוקי: תוכן טרור ותוכן הקשור לניצול ופגיעה מינית בילדים (CSEA).
במסגרת הודעה כזו, Ofcom רשאית לדרוש מספק להשתמש בטכנולוגיה מסוימת כדי לזהות ולטפל בתוכן מסוג זה, וביחס לתכני CSEA אף לדרוש מהספק לפתח או לאתר טכנולוגיה מתאימה. הפעלת הסמכות כפופה לכך ש-Ofcom תקבע כי השימוש בטכנולוגיה הוא נחוץ ומידתי, וכן למנגנוני הגנה שנועדו לצמצם פגיעה בפרטיות ובחופש הביטוי של משתמשים.
במאי 2026 פרסמה Ofcom את ההנחיות הסופיות לספקים ואת המלצותיה לממשלה ביחס לסטנדרטים המינימליים של דיוק הטכנולוגיות. לפי Ofcom, הסמכות תוכל להיות מופעלת בפועל רק לאחר שמזכיר המדינה יאשר ויפרסם את הסטנדרטים, ולאחר שיוקם מנגנון הסמכה לטכנולוגיות העומדות בסטנדרטים אלה.
ג. חובות הגנה על ילדים ונשים
החוק דורש מכל הפלטפורמות שנכללות בו לבצע הערכה של סיכונים לילדים (סעיף 11), ולנקוט פעולות כדי להתמודד עם פעילות לא חוקית המאיימת על ביטחונם. החובות נכנסו לתוקף מלא ב-25 ביולי 2025.
בנוסף, פלטפורמות שסביר כי לילדים יש גישה אליהן יידרשו לנקוט בפעולות הבאות:
- מניעת גישה לחומר מזיק לילדים, כגון פורנוגרפיה.
- סיפוק הגנות חזקות מפני פעילות שמזיקה לילדים, כמו בריונות מקוונת.
- סיפוק מנגנון דיווח יעיל עבור הורים וילדים שנתקלו בתוכן או פעילות מזיקים. על הפלטפורמות לנקוט בפעולות מתאימות בתגובה לדיווחים אלה.
כמו כן, החוק מטיל חובת דיווח על עבירות כנגד קטינים (Child Sexual Exploitation and Abuse – CSEA) שזוהו בשירותיהם וטרם דווחו, לסוכנות הפשע הלאומית של בריטניה (National Crime Agency – NCA) (ס׳ 66 בחוק). חובת הדיווח נכנסה לתוקף ביום 7.4.2026, בעקבות התקנת תקנות ייעודיות בנושא דיווחי CSEA. לפי Ofcom, החובה חלה בשלב זה על שירותי משתמש-למשתמש, לרבות ספקים שאינם יושבים בבריטניה, ככל שמדובר בתוכן בעל זיקה לבריטניה. בהמשך, החובה תחול גם על מנועי חיפוש. על הספקים הרלוונטיים לדווח באמצעות פורטל הדיווח הייעודי של ה-NCA, ואי-עמידה בחובת הדיווח עשויה להוביל לצעדי אכיפה לפי החוק, לרבות קנסות או צעדים לשיבוש פעילות השירות בבריטניה.
לצד זאת, סעיף 72 לחוק מטיל על אתרים המפרסמים תוכן פורנוגרפי חובה להבטיח שילדים לא יוכלו לגשת לתוכן שאינו מתאים לגילם, באמצעות הפעלת/שימוש באמצעים יעילים לאימות גיל.
ג.1 הערכת גישה של ילדים (CAA)
עד ה-16 באפריל 2025, כל ספק שירות היה חייב להחליט אם השירות שלו נכלל בקטגוריית "Likely to be accessed by children". הערכה זו אינה סובייקטיבית אלא נמדדת לפי שני מבחנים מצטברים:
- מבחן המשתמשים: האם זה אפשרי לילדים לגשת באופן רגיל לשירות זה והאם יש מספר משמעותי של ילדים המשתמשים בשירות באופן קבוע?
- מבחן המשיכה: האם סוג השירות או מאפייניו (כגון משחקים, סרטונים קצרים) נוטים למשוך ילדים?
ב-24 ביולי 2025 חל המועד בו על הפלטפורמות היה לסיים את הערכת הסיכונים באופן פנימי ולהתחיל לציית לקוד ההתנהגות. כמו כן, על הפלטפורמות הגדולות היה להגיש ל-Ofcom עותק של הערכה עצמית עד יום 07.08.2025. הערכות הסיכון עצמן הן מסמכים פנימיים מפורטים שהחברות מחויבות להחזיק ולהגיש לרגולטור לפי דרישה, ואינן מתפרסמות במלואן לציבור בשלב זה.
בדצמבר 2025, Ofcom פרסמה דוח – Online Safety in 2025, בו ציינה כי היא עדיין פועלת לקבל "מידע מלא" מחלק מהשירותים הפופולריים ביותר לגבי הצעדים הפרקטיים שהם נוקטים.
נכון לפברואר 2026, Ofcom נמצאת בשלב ניתוח ובדיקת הערכות אלו. Ofocm צפויה לפרסם דוח מקיף על מצב התכנים המזיקים לילדים באוקטובר 2026.
ג.2 דרישות אימות גיל (Age Assurance)
Ofcom פרסמה בינואר 2025 הנחיות מחמירות לגבי הטכנולוגיות המותרות לשימוש. הרגולטור פסל רשמית שיטות של "הצהרה עצמית" (Self-Declaration) וקבע כי יש להשתמש באמצעים "יעילים מאוד", לרבות:
- הערכת גיל ביומטרית (Facial Age Estimation): שימוש בכלים טכנולוגיים להערכת גיל המשתמש על בסיס תמונה בזמן אמת. אמצעי זה נחשב יעיל מאוד מבחינת ofcom ואף שומר על אנונימיות, אך דורש דיוק טכני גבוה.
- אימות מול צד שלישי: שימוש ב-Open Banking, כרטיסי אשראי (במבחן קשיח של בעלות, וללא קבלה של כרטיסי דיירקט), או יצירת ארנק דיגיטלי מאובטח שיכיל מספר פרטי הזדהות. אימותים אלו נחשבים יעילים מבחינת ofcom, אך תלויי ישום ודורשים ״קיר תשלום״.
- בדיקת מסמכים רשמיים: סריקת תעודת זהות והצלבתה עם תוכנות זיהוי פנים. גם אימות זה נחשב יעיל מאוד מבחינת ofcom, אך הוא דורש תשתית מדינתית ומסחרית רחבה.
- פנייה יזומה של משתמשים המעוניינים לגלוש באתרי פורנוגרפיה לספקי הרשת שלהם לשם הוכחת גילם.
מקרה בוחן (AVS Group): בדצמבר 2025 הוטל קנס של מיליון פאונד על חברה זו המפעילה אתרי פורנוגרפיה, מכיוון שלא הטמיעה אימות גיל מספק. Ofcom הבהירה כי "אין מקום לפשרות" בנושא זה.
ג.3 ביקורת:
כתבה שפורסמה באתר The Verge הצביעה על כישלונם של ניסיונות דומים שנעשו בעבר להגבלת הגישה לאתרי פורנוגרפיה, בין השאר עקב החשש שחשיפת גיל המשתמשים תוביל ליצירת פרופיל שלהם (profiling) ולמעקב אחריהם.
ארגונים רבים, בהם (Open Rights Group (ORG, הביעו חשש מפגיעה בפרטיות המשתמשים בבריטניה, למרות הבטחת הרשות שרגולטור הפרטיות והמידע (Information Commissioner's Office – ICO) היה שותף לניסוח ההנחיות. ORG פרסמו הצהרה שבה הזהירו כי "טכנולוגיות אימות גיל לפורנוגרפיה יוצרות סיכון לדליפה, איסוף, שיתוף או מכירה של נתונים אישיים רגישים […] ההשלכות הפוטנציאליות של אירוע אבטחת מידע הן הרות אסון, ועלולות לכלול סחיטה, הונאה, פגיעה במערכות יחסים והדלפת ההעדפות המיניות של אנשים", וקראו לרשות לקבוע תקנים ברורים יותר להגנה על נתוני משתמשים.
ד. הנחיות להגנה על נשים ונערות
בנוסף לחובות הכלליות, החוק מטיל על Ofcom חובה סטטוטורית לפרסם הנחיות ייעודיות לשמירה על ביטחון נשים ונערות. ס' 54 לחוק מחייב את ofcom להפיק הנחיות ייעודיות עבור הפלטפורמות בנוגע לתכנים ופעילויות המשפיעים באופן לא פרופורציונלי על נשים ונערות. על ההנחיות לכלול דוגמאות לפרקטיקה מיטבית, להערכת סיכונים וצמצומם. הסעיף אף קובע חובת התייעצות עם גורמים רלוונטים לרבות הנציב לקורבנות והנציב למאבק באלימות במשפחה.
ההתייעצות הושלמה ביום 23.05.2025, וההנחיות הסופיות פורסמו ביום 25.11.2025. ההנחיות מגדירות תשעה תחומי פעולה מרכזיים שנועדו לשפר את בטיחותן של נשים ונערות ברשת, תוך התמקדות בגישת בטיחות מובנית (Safety by Design). הן מחייבות את הפלטפורמות לקחת אחריות על מניעת פגיעות מגדריות, לרבות הטרדות ממוקדות, איומים באלימות מינית והפצת תכנים פוגעניים המיוצרים בבינה מלאכותית (כמו Deepfake Pornography). בנוסף, ההנחיות דורשות שיפור משמעותי של מנגנוני דיווח ותמיכה בקורבנות, לצד בחינה ביקורתית של האופן בו אלגוריתמים של הפצה עלולים להפיץ תוכן מזיק המופנה נגד נשים באופן לא פרופורציונלי.
החל ממועד זה, על הפלטפורמות לעדכן את הערכות הסיכון הקיימות שלהן כך שיכללו התייחסות ספציפית לנזקים המפורטים בהנחיות. דוח מעקב ייעודי על אימוץ ההנחיות צפוי לצאת בשנת 2027.
ה. אכיפה, קנסות וסמכויות
בהמשך לכניסת החוק לתוקף ולפרסום טיוטות הכללים, פרסמה Ofcom ביום 3.3.2025 הודעה בדבר פתיחתה של תוכנית אכיפה רשמית.
במסגרת השקת תוכנית האכיפה, Ofcom דרשה כי עד ליום 31.3.2025 יש על מספר שירותים מקוונים, לרבות פלטפורמות גדולות ושירותים קטנים יותר בעלי פרופיל סיכון גבוה, להגיש את הערכות הסיכון שלהן ביחס לתוכן בלתי חוקי. הערכות אלו נועדו להראות כיצד כל פלטפורמה מזהה את הסיכונים הייחודיים לה, אילו מאפיינים שלה עלולים לאפשר הפצה של תוכן בלתי חוקים ואילו צעדים ננקטים על מנת לצמצם סיכונים אלה. Ofcom הבהירה כי על ההערכות להיות מהותיות ומבוססות, וכי אי-הגשה במועד, או הגשה שאינה מספקת, עשויות להוביל לצעדי אכיפה.
ה.1 סמכויות האכיפה המרכזיות
- קנסות מינהליים: עד 10% מהמחזור השנתי העולמי או 18 מיליון פאונד, הגבוה מביניהם.
- צווי בית-משפט: פנייה לבתי משפט בדרישה לצווי מידע ובדרישה מספקי שירותי תשלום, מפרסמים או ספקי אינטרנט לחסום את הגישה לשירות המפר בבריטניה.
- אחריות פלילית למנהלים: במקרים של הפרות חוזרות ונשנות של חובות הגנה על ילדים, עיכוב חקירות או מתן מידע כוזב ל-Ofcom, מנהלים בכירים עלולים לעמוד בפני עונשי מאסר של עד שנתיים.
ה.2 ריכוז מקרי אכיפה בולטים
במהלך 2026 ניכרת התקדמות משלב ההיערכות והפרסום של הנחיות Ofcom לשלב אכיפה פעיל יותר של חוק הבטיחות המקוונת מאז כניסתו לתוקף. מקרי האכיפה והחקירות שפורסמו מאז מרץ 2026 משקפים כמה מוקדים מרכזיים: אכיפת חובות אימות גיל ביחס לתוכן פורנוגרפי; בחינת עמידה בחובות הערכת סיכון, תנאי שירות ומנגנוני דיווח; וטיפול בתוכן בלתי חוקי חמור, לרבות CSEA, תוכן טרור ושנאה בלתי חוקית.
- 4chan | מרץ 2026:Ofcom הטילה על 4chan קנסות בסך כולל של 520,000 ליש״ט בגין שלוש הפרות: אי־ביצוע הערכת סיכון מתאימה ומספקת לפי סעיף 9(2) לחוק; אי־הבהרה בתנאי השירות כיצד המשתמשים מוגנים, לפי סעיף 10(5); והיעדר אמצעי אימות גיל יעילים למניעת חשיפת ילדים לתוכן פורנוגרפי, לפי סעיף 12. הקנס המרכזי, בסך 450,000 ליש״ט, הוטל בגין הפרת חובת אימות הגיל.
- חקירה נגד ספק של שני שירותי image boards | מרץ 2026:Ofcom פתחה בחקירה נגד ספק של שני שירותי פרסום תמונות, ששמותיהם לא פורסמו, בחשד להפרת סעיפים 9, 10, 20 ו-21 בחוק: הערכת סיכון; חובות בטיחות מנגנוני דיווח; מנגנוני תלונות ותנאי שירות.
- Telegram – אפריל 2026:Ofcom פתחה בחקירה נגד Telegram על מנת לבדוק האם ישנה הפרה של סעיף 10 לחוק, הקובע את חובות הבטיחות של שירותי משתמש-למשתמש, לרבות מניעה, צמצום סיכונים והסרה מהירה של CSEA.
- Teen Chat – אפריל 2026:Ofcom פתחה בחקירה נגד Teen-Chat.org בחשד שהשירות לא נקט אמצעים מספקים להגנה על משתמשים, ובפרט ילדים, מפני סיכונים בשירותי צ׳אט. מוקד החקירה הוא בשאלה האם השירות ביצע הערכת סיכון כנדרש לפי סעיף 9, האם הטמיע אמצעי בטיחות מתאימים לפי סעיף 10, והאם סיפק מנגנון דיווח נגיש ויעיל לפי סעיף 20. בנוסף, Ofcom בוחנת אם תנאי השירות מבהירים כנדרש כיצד החברה מגנה על המשתמשים.
- Chat Avenue – אפריל 2026:Ofcom פתחה בחקירה נגד Chat-Avenue.com בחשד להפרת סעיפים 9, 10, 11, 12, 20, 23 ו-36 לחוק. החקירה רחבה יותר וכוללת גם הערכת סיכון כללית, הערכת גישה של ילדים, הערכת סיכונים לילדים, שמירת תיעוד, מנגנוני דיווח, וחובות אימות גיל ביחס לתוכן מזיק לילדים.
- אתרי פורנוגרפיה – מאי 2026:Ofcom פתחה חקירות נגד מפעילי האתרים pimpbunny.com ו-kemono.cr בחשד לאי-עמידה בדרישות אימות גיל, לפי סעיף 12 לחוק המתמקד במניעת הגישה של ילדים לתוכן פורנוגרפי באמצעי אימות גיל יעילים.
- Fapello ו-xGroovy – מאי 2026:במקביל לחקירות החדשות בתחום אתרי הפורנוגרפיה, Ofcom המשיכה בהליכי אכיפה קיימים ביחס ל-Fapello ול-xGroovy. ביחס ל-Fapello פורסמה החלטה זמנית שלפיה קיים יסוד סביר להניח שהשירות מפר את חובותיו לפי החוק. ביחס ל-xGroovy הורחבה הבדיקה גם לשאלה האם הספק השיב כנדרש לדרישות מידע רשמיות של Ofcom.
- Youngtek Solutions Ltd – מאי 2026:Ofcom הטילה על Youngtek Solutions Ltd קנס כולל של 600,000 ליש״ט. מתוכו, 500,000 ליש״ט הוטלו בגין הפרת חובת אימות הגיל לפי סעיף 12 לחוק, ו-100,000 ליש״ט בגין אי-מענה במועד לדרישת מידע רשמית לפי סעיף 102(8). ההפרה לפי סעיף 12 נגעה לארבעה אתרי פורנוגרפיה שהפעילה החברה ללא אמצעי אימות גיל יעילים.
- ספק פורום מקוון הממוקד להתאבדויות – מאי 2026:Ofcom הטילה קנס של 950,000 ליש״ט על ספק של פורום מקוון שנושאו התאבדויות (שמו לא פורסם), בגין הפרה של סעיפים 9(2), 10(2) a), 10(3) 10(5), 20(2), 21(2)(c) ו-21(3) בחוק: כשל בהערכת סיכון; מניעה וצמצום סיכונים; הסרה מהירה; תנאי שירות; מנגנוני דיווח ותלונות. Ofcom הורתה לספק לתקן את ההפרות, וציינה כי אם לא יעשה כן, היא עשויה לפנות לבית המשפט בבקשה לצווים שיחייבו ספקי אינטרנט לחסום את הגישה לשירות בבריטניה.
- X – מאי 2026:Ofcom קיבלה התחייבויות ציות מצד X לשיפור ההתמודדות עם תוכן טרור ושנאה בלתי חוקית. במסגרת ההתחייבויות, X התחייבה לטיפול מהיר יותר בדיווחים ייעודיים מבריטניה, לפעול נגד חשבונות הקשורים לארגונים אסורים, ולמסור ל-Ofcom דיווחים רבעוניים במשך 12 חודשים. מדובר בהתחייבויות ציות ולא בקנס.
ו. ביקורת על החקיקה ופוטנציאל הפגיעה שלה בזכויות משתמשים
בתחילת 2023, EFF (Electronic Frontier Foundation, ארגון המקדם גישה חופשית לאינטרנט) ומומחים נוספים הביעו הסתייגות חריפה מרכיבי הצעת החוק המקורית שדרשו מפלטפורמות לנטר שיחות פרטיות של משתמשיהן, שכן הוא עלול להוביל לפגיעה בזכויות היסוד לפרטיות ולחופש ביטוי. לדבריהם, הדרך היחידה שבה ספקיות שירות יוכלו למלא את הדרישות הצפויות בחוק, היא הפעלת תוכנות מעקב שיסרקו הודעות פרטיות של משתמשים, באופן שעלול לגרור שימוש לרעה בהודעות פרטיות אלו לצרכים אחרים. בנוסף, נטען כי סריקות אלה בהכרח יחלישו את ההצפנה מקצה לקצה שקיימת כיום במרבית הפלטפורמות, ובכך יסכנו את ביטחון המידע של משתמשים ויחשפו אותם לפגיעות. בספטמבר 2023, עם סיום תהליך החקיקה, פרסם EFF ביקורת נוקבת וטען כי החוק החדש מסכן את הפרטיות, הבטיחות והחופש של כל משתמשי האינטרנט. אולם, במסמך מנחה שפרסמה Ofcom באוקטובר 2023, כאשר נכנס החוק לתוקף, ניתן מענה מסוים לביקורת. הרשות ציינה כי תשאף לאיזון בין הצורך להגן על משתמשים מתוכן מזיק ובין הצורך לשמור על פרטיותם, לשמור על חופש המידע ולקדם חדשנות. חלק ממבקרי החוק רואים בכך התפתחות חיובית, שכן גם אם החוק עצמו לא מבטא מחויבות כזו, הרי ההצהרה הזו מצד הגוף שאוכף אותו צפויה לצמצם שימוש באמצעים הפוגעים בהצפנה מקצה לקצה לצורך בדיקת הודעות פרטיות של משתמשים.
באפריל 2023, עמותת ויקימדיה הודיעה שוויקיפדיה לא תפעל בהתאם לדרישות הצפויות בחוק. העמותה מסרבת לאמת את גילם של של משתמשיה, מכיוון שהדבר מנוגד למדיניות שלה לאיסוף מידע מינימלי עליהם. מבחינה מעשית, אימות הגיל ידרוש "שינויים דרסטיים" במערכות הטכניות שעליהן ויקיפדיה מבוססת, ובנוסף, לא ברור כיצד אפשר להבחין בין ערכי ויקיפדיה שתוכנם מותאם לילדים ובין כאלה שלא. לדעת נציגי ויקימדיה, יש להחריג מהאסדרה המחמירה פלטפורמות מסוגה, שמפקחות על המידע באופן מבוזר ולא ריכוזי (בשונה מפייסבוק, X (טוויטר), יוטיוב ואחרות). זאת, בהתאם למודל של ה-DSA באיחוד האירופי – מדיניות שויקימדיה קידמה אל מול מחוקקים באיחוד לאורך הליך החקיקה.
ו.1 פסק הדין Wikimedia Foundation v Secretary of State
קרן ויקימדיה עתרה לבית המשפט בטענה כי הגדרת "מערכת המלצה" בתקנות רחבה מדי ועלולה להביא להכללתה של ויקיפדיה בקטגוריה 1, למרות שהיא אינה פועלת במודל ויראלי מסחרי. העתירה נדחתה באוגוסט 2025 כאשר ביהמ״ש קבע כי השר פעל באופן סביר. עם זאת, השופט הדגיש כי אם Ofcom תטיל חובות (כמו אימות זהות עורכים) שיפגעו אנושות במודל של ויקיפדיה, הדבר עלול להוות הפרה של חופש הביטוי (סעיף 10 ל-ECHR) ויהיה פתוח לביקורת שיפוטית נוספת. עקב המשפט, Ofcom דחתה את פרסום המרשם הסופי של החברות המסווגות ליולי 2026, כדי לבצע בחינה פרטנית של חברות גבוליות.
ז. השחקנים המרכזיים במערכת
| ישות | תפקיד במערכת ה-OSA | מערכות יחסים מרכזיות |
| Ofcom | רשות התקשורת בבריטניה, הרגולטור העצמאי והאוכף | מפקחת על כלל הפלטפורמות; משתפת פעולה עם ה-ICO וה-NCA |
| DSIT | משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה | קובע את סדרי העדיפויות האסטרטגיים; מגיש תקנות משניות לפרלמנט |
| NCA | סוכנות הפשע הלאומית | יעד הדיווח המנדטורי של פלטפורמות על תכני CSAM |
| ICO | נציבות המידע (פרטיות) | מבטיחה שאימות גיל לא יפגע בזכויות המידע של משתמשים |
| מטה (Meta) | פלטפורמה מובילה (קטגוריה 1) | נמצאת תחת פיקוח הדוק בנוגע לאלגוריתמי המלצות וחשבונות בני נוער |
| X (Twitter) | פלטפורמה (בחקירה) | נחקרה בשנת 2026 בנוגע ל-AI Chatbot (Grok) ותכנים בלתי חוקיים |
| קרן ויקימדיה | גוף ללא מטרת רווח | המבקרת המרכזית של הגדרות הסיווג מטעמי פרטיות וחופש ביטוי |
ח. שלבי היישום של ה-OSA
החוק מיושם בגישה מדורגת (Phased Approach) על ידי Ofcom. המנגנון המרכזי של החוק מבוסס על שלושה שלבים עיקריים שנועדו להבטיח מעבר חלק של התעשייה לעידן החדש של אחריות דיגיטלית:
- שלב 1 (תוכן בלתי חוקי): התמקד בעבירות חמורות (Priority Offences). פלטפורמות נדרשו להשלים הערכות סיכון עד 16 במרץ 2025 ולהטמיע אמצעי הגנה החל מה-17 במרץ 2025.
- שלב 2 (בטיחות ילדים, נשים ופורנגורפיה): התמקדה בהגנה על קטינים מתכנים מזיקים (גם אם חוקיים למבוגרים). החובות נכנסו לתוקף מלא ב-25 ביולי 2025.
- שלב 3 (שירותים מסווגים): חובות נוספות לשירותים גדולים במיוחד, אשר צפויות להיכנס לתוקף מלא רק בשנת 2026 עקב עיכובים משפטיים. כללים אלה צפויים לכלול, בין היתר, הנחיות לשקיפות, הגנה על תוכן עיתונאי ומניעת פרסום מטעה והונאות.
להלן ציר הזמן המרכזי ושלבי היישום של החוק והאסדרה:
- 17 בינואר 2025 – אימות גיל: כניסה לתוקף של החובות בספקי תוכן למבוגרים (Part 5). אתרים אלו מחויבים להפעיל טכנולוגיות אימות גיל אפקטיביות.
- 16 במרץ 2025 – הערכת סיכון לתוכן בלתי חוקי (ICRA): המועד האחרון עבור כל שירותי ה-User-to-user ומנועי החיפוש להשלים הערכה של החשיפה לתכנים פליליים.
- 17 במרץ 2025 – תחילת האכיפה: Ofcom משיקה רשמית את משטר האכיפה והפיקוח בנושא תוכן בלתי חוקי.
- 16 באפריל 2025 – הערכת גישת ילדים (CAA): המועד האחרון של השירותים לקבוע האם סביר שילדים ייגשו לפלטפורמה שלהם.
- 25 ביולי 2025 – הערכת סיכון לבטיחות ילדים (CRA): מועד אחרון לביצע הערכת סיכונים מפורטת בנוגע לתכנים המזיקים לקטינים – עבור שירותים שקטינים ניגשים אליהם.
- 1 בינואר 2026 – משטר ה-Super-complaints: השקת מערך המאפשר לארגונים מאושרים (כגון עמותות להגנת הצרכן או הגנת הילד) להגיש תלונות רוחביות ל-Ofcom על כשלי מערכת של פלטפורמות.
- 7 באפריל 2026 – חובת דיווח CSEA ל-NCA: כניסה לתוקף של החובה לדווח לסוכנות הפשע הלאומית של בריטניה על תכנים הקשורים לניצול ופגיעה מינית בילדים שזוהו בשירותים מפוקחים. בשלב זה החובה חלה על שירותי משתמש-למשתמש, כאשר החלתה על שירותי חיפוש צפויה במועד מאוחר יותר
- 11 באפריל 2026 – משטר האגרות: סיום חלון ההודעה והגשת דיווחי Qualifying Worldwide Revenue עבור שנת החיוב 2026/27. לאחר מועד זה Ofcom החלה בבדיקת הדיווחים שהוגשו, כאשר פרסום התעריף והוצאת החשבוניות צפויים בספטמבר 2026.
- מאי 2026 – Technology Notices: פרסום ההנחיות הסופיות של Ofcom להפעלת סמכות ה-Technology Notices לפי סעיף 121 לחוק, לצד המלצות למזכיר המדינה בדבר סטנדרטים מינימליים של דיוק לטכנולוגיות לזיהוי תכני טרור ו-CSEA. הפעלת הסמכות בפועל תלויה באישור הסטנדרטים ובהקמת מנגנון הסמכת טכנולוגיות.
- יולי 2026 – מרשם השירותים המסווגים (צפי): פרסום הרשימה הסופית של הפלטפורמות הגדולות והמשפיעות ביותר (Categories 1, 2A, 2B) עליהן יוטלו חובות שקיפות ודיווח מחמירות במיוחד.
עיכובים סטטוטוריים וסוגיית הסיווג: בעקבות האתגרים המשפטיים מצד קרן ויקימדיה, חובות נוספות על פלטפורמות ענק (קטגוריה 1) נדחו ליולי 2026, מה שיוצר תקופת ביניים מורכבת של חוסר ודאות בנוגע לחובות שקיפות והעצמת משתמשים מתקדמות.
