גופי שידור מרכזיים באירופה פנו (23 במרס 2026) לנציבות האירופית בדרישה לבחון מחדש את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה בשוק הטלוויזיות החכמות והעוזרים הווירטואליים. לטענתם, מערכות ההפעלה של גוגל, אמזון וסמסונג, לצד שירותים כמו Alexa ו־Siri, הופכים בפועל לשערי כניסה מרכזיים לתוכן מדיה, ולכן יש להכפיף אותם לחובות החלות על "שומרי סף" (Gatekeepers) לפי ה־DMA.
גופי שידור מובילים באירופה קוראים לנציבות האירופית להרחיב את תחולת חוק השווקים הדיגיטליים, ה־DMA, כך שיחול גם על שירותים דיגיטליים מסוימים המשמשים כנקודות גישה מרכזיות לתוכן מדיה, ובראשם מערכות הפעלה לטלוויזיות חכמות ועוזרים וירטואליים. בפנייה לממונה על התחרות באיחוד האירופי, נטען כי שירותים כמו Android TV של גוגל, Fire OS של אמזון ו־Tizen OS של סמסונג כבר אינם רק ״תשתית טכנית״ להפעלת הטלוויזיה, אלא נקודת מעבר מרכזית שדרכה משתמשים מגיעים לאפליקציות, לשירותי סטרימינג ולתוכן טלוויזיוני.
הפנייה מגיעה על רקע התחזקותן של מערכות ההפעלה הללו בשנים האחרונות. לפי הנתונים שהציגו גופי השידור, נתח השוק של Android TV עלה מ־16% ל־23% בין השנים 2019 ל־2024, Fire OS של אמזון עלתה מ־5% ל־12%, ו־Tizen OS של סמסונג מחזיקה כיום בנתח שוק של כ־24%. מבחינת גופי השידור, המשמעות היא שמספר קטן של חברות טכנולוגיה מקבל שליטה הולכת וגוברת על הדרך שבה משתמשים נחשפים לתוכן, ועל התנאים שבהם ספקי מדיה יכולים להגיע אליהם.
לחצו כאן לסקירת העומק של איגוד האינטרנט הישראלי על חוק השווקים הדיגיטלים של האיחוד האירופי (DMA) ואכיפתו.
החשש המרכזי שמעלים גופי השידור והיצירה באירופה הוא שענקיות הטכנולוגיה ינצלו את השליטה בממשק הטלוויזיה החכמה כדי להשאיר משתמשים בתוך האקוסיסטם שלהן, לקדם שירותים מסוימים על פני אחרים, או להקשות על מעבר בין אפליקציות מדיה מתחרות. כך, למשל, חברה שמפעילה גם מערכת הפעלה לטלוויזיה וגם שירות תוכן משלה עשויה לעצב את חוויית המשתמש באופן שייתן עדיפות לשירותים שלה, מבלי שהדבר יהיה שקוף או נתון לפיקוח מתאים.
לצד הטלוויזיות החכמות, גופי השידור מביעים דאגה גם מהכוח הגובר של עוזרים וירטואליים, בהם Alexa של אמזון ו־Siri של אפל. לטענתם, העובדה שעוזרים כאלה טרם הוגדרו כ״שומרי סף״ (Gatekeepers) לפי ה־DMA יוצרת פער רגולטורי משמעותי. החשש הוא שעוזרי AI, שפועלים דרך טלפונים ניידים, רמקולים חכמים ומערכות בידור ברכב, יהפכו בפועל למי שמתווכים את הגישה של המשתמשים לתוכן מדיה. כלומר, מי שמחליטים איזה תוכן יוצג, באיזה אופן, ומאיזה מקור.
לכן, גופי השידור מבקשים מהנציבות האירופית שלא להסתפק רק במבחנים הכמותיים הקבועים ב־DMA, כמו מספר משתמשים פעילים או שווי שוק, אלא לבחון גם את ההשפעה המעשית של השירותים הללו על שוק המדיה. לשיטתם, גם אם טלוויזיות חכמות או עוזרים וירטואליים אינם עומדים בכל הספים המספריים, הם עדיין עשויים להחזיק בכוח תיווך משמעותי בין משתמשים, גופי שידור וספקי תוכן, ולכן יש מקום להחיל עליהם חובות של הוגנות ושקיפות.
