בפסק הדין שניתן בבג"ץ בשנת 2023 נקבעה ההלכה כי נבחרי ציבור לא רשאים לחסום באופן שרירותי אזרחים מחשבונות מדיה חברתית, ככל שנבחרי הציבור משתמשים בחשבונות אלו לעדכונים רשמיים על פעילותם, הודעות לתושבים, החלטות מדיניות ואירועים עירוניים ולכן מהווים למעשה ערוץ תקשורתי ציבורי. מאז ועל רקע הלכה זו, הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר של האוניברסיטה העברית ממשיכה לייצג אזרחים בעתירות נוספות שבסופן הוסרו חסימות לא מידתיות מצד נבחרי ציבור ושורטטו גבולות פעולותיהם.
עת"מ 63069-02-25 לביא נ' סער
ראש עיריית כפר סבא, רפי סער, נדרש להסיר את החסימה שהטיל על יו"ר האופוזיציה, הדר לביא, מדף הפייסבוק הציבורי שלו, בהתאם להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. לביא טענה כי סער חסם אותה הן מחשבונו הציבורי והן מחשבון נוסף, ללא הנמקה, ללא מסירת הודעה מוקדמת ותוך מחיקת תגובות שפרסמה בעבר. לטענתה, מדובר בחשבון פייסבוק המהווה ערוץ תקשורת מרכזי של ראש העיר, המשמש לפרסומים רשמיים הנוגעים לתפקידו הציבורי כגון עדכונים ביטחוניים, פרויקטים עירוניים, הודעות לתושבים ומידע מוניציפלי שוטף. בהתאם לכך, נטען כי החסימה פגעה בזכותה לחופש ביטוי ובזכות הציבור למידע. לביא תיארה פניות חוזרות ללשכת ראש העיר שלא נענו, ושאילתה שהגישה במועצת העיר ונדחתה, עד שהגישה את העתירה לאחר מיצוי כלל ההליכים המקדמיים.
לאור הסכמות בין הצדדים במסגרת הסכם פשרה ללא טענות נגד מצד סער, ביהמ"ש העניק תוקף של פסק דין להסכם הפשרה בלבד. בפסק הדין נקבע כי העתירה תידחה בהסכמה, וכי סער יסיר את החסימה ויתחייב שהשימוש בחשבונו יתבצע לאור העקרונות שנקבעו בעניין קוניק, וכי לא יפעל לחסום את לביא בשנית בניגוד לעקרונות אלה.
קביעת פסק הדין מדגישה כי גם ללא הכרעה שיפוטית מהותית, הסדר הפשרה מעגן בפועל את ההבנה שחשבונות של נבחרי ציבור ברשת חברתית המשמשים לתקשורת עם הציבור אינם מרחב פרטי, וכי חסימת משתמשים מהם מחייבת עמידה בעקרונות המשפט המנהלי ובמגבלות שנקבעו בבג"ץ קוניק.
עת"מ 37324-12-24 איה טננבאום נ' לין קפלן
במקרה זה, נחסמה העותרת איה טננבאום מחשבון הפייסבוק ה"פרטי" של המשיבה, ראשת מועצת תל מונד לין קפלן. כבר בתחילת הדיון בעתירה, ציינה ב"כ העותרת כי המאמצים לפנות למועצה לא נענו, וכי החסימה מונעת מטננבאום גישה לפרסומים ציבוריים משום שקפלן משתפת תכנים מהחשבון הפרטי אל הדף הרשמי של המועצה. כך, החסימה מהפרופיל האישי הובילה בפועל לחסימה גם מהעמוד הציבורי.
מנגד, מטעם ראשת העיר נטען כי מדובר בשני פרופילים נפרדים, אחד ציבורי שבו העותרת לא הייתה חסומה, ואחד אישי שבו החסימה הוסרה יום לפני הדיון. בנוסף, הדגישה כי לאחר פסק הדין בעניין קוניק טרם נקבע מהלך אסדרה ברור לנבחרי ציבור, וכי המציאות מלמדת שנבחר ציבור מפרסם לעיתים בפרופיל האישי גם תכנים מן העשייה הציבורית שלו, כפי שכל אדם משתף בחייו האישיים שלו. לשיטתה, יש צורך באסדרה שתגדיר כללים ברורים להתנהלות של נבחרי ציבור ברשתות החברתיות, אך במקרה זה הסרת החסימה מייתרת דיון נוסף.
בהצעת בית המשפט, הוסכם כי המועצה תתחייב להוסיף בתקנון מנגנון ערעור מסודר על חסימות משתמשים והסרת פוסטים. בכך, הובהר כי פעולת החסימה מן הפרופיל האישי של ראשת המועצה לא הוצגה כעניין פרטי גרידא, אלא ככזו הנושאת השלכות ציבוריות מובהקות. כוונת הצעת בית המשפט משתקפת בראש ובראשונה בקביעה לפיה המועצה המקומית תידרש לעגן מנגנון ביקורת פנימי על פעילותה ברשתות החברתיות, שכן נקבע כי "המשיבה 2 תתחייב להוסיף, עד סוף השבוע, סעיף ערעור, על הסרת פוסט ו/או חסימת משתמש, בתקנון נספח 5 לעתירה". במקביל, נקבע כי "העתירה נגד המשיבה 1 תמחק ללא צו הוצאות, וזאת משום שהמשיבה 1 הסירה אתמול את החסימה של העותרת בחשבונה הפרטי מתוך הבנה כי יש בחשבון הפרטי גם סממנים ציבוריים". קביעה זו מבטאת הכרה שיפוטית בכך שהאבחנה בין פרופיל פרטי לפרופיל ציבורי אינה דיכוטומית, ושהשימוש שעושה נבחר ציבור בפרופיל האישי עשוי להקנות לו אופי ציבורי מבחינה נורמטיבית.
שילוב קביעות אלו מלמד כי גם כאשר נבחר ציבור פועל באמצעות פרופיל המוגדר כפרטי, אך עושה בו שימוש להעברת מסרים ותכנים בעל אופי ציבורי, אין לראות בפעולת חסימת משתמש כפעולה פרטית לחלוטין, אלא ככזאת הכפופה לעקרונות יסוד של המשפט המנהלי בדבר שקיפות וסבירות.
