בשנים האחרונות הולכות ומתרבות טענות בדבר פערים בין מצגי בטיחות שמציגות פלטפורמות משחק מקוונות לבין אופן פעולתם בפועל של מנגנוני ההגנה שהן מפעילות, במיוחד במרחבים המאופיינים בתקשורת פתוחה ובתוכן שנוצר בידי משתמשים. טענות אלה קיבלו ביטוי גם בהליכים משפטיים שונים, ובכללם תובענות ייצוגיות שהוגשו בישראל ובעולם, המעלות שאלות עקרוניות בדבר אחריותן של פלטפורמות משחק כלפי קטינים והוריהם, היקף חובת הזהירות החלה עליהן, והיחס בין הצהרות מדיניות לבין יישום בפועל.
רקע לטענות אלו מצוי בהיקף השימוש הנרחב של ילדים ובני נוער בפלטפורמות משחק מקוונות, המשלבות בין משחק, אינטראקציה חברתית ורכישות אונליין. בישראל, על פי נתוני סקר איגוד האינטרנט הישראלי בנושא שימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בקרב ילדים ונוער בישראל שפורסם ב-2023 ומתעדכן מאז, שיעור משמעותי של כ-24% מהקטינים בגילאי 13-17, ובפרט כ-27% בגילאי 13-14, עושה שימוש בפלטפורמת רובלוקס (Roblox). נתונים אלו מדגישים את היקף החשיפה של קטינים לסביבה זו, ואת החשיבות המוגברת של מנגנוני הגנה אפקטיביים, המותאמים לגיל ולמאפייני הפלטפורמה.
בישראל הוגשו עד כה חמש תובענות ייצוגיות מרכזיות נגד הפלטפורמה, בגין הטענות להלן:
- פרטיות ואיסוף מידע אישי: טענות לאיסוף, עיבוד ושימוש נרחב במידע אישי של משתמשים, ובפרט קטינים, ללא הסכמה מספקת ובשקיפות חלקית.
ת״צ (מרכז) 41456 הוגש ביום 14.11.2025. - בטיחות קטינים והיעדר מנגנוני פיקוח: טענות לחשיפה של קטינים לתכנים פוגעניים לרבות לאינטראקציות מיניות בהיעדר אימות גיל, בקרת הורים וניטור מספק.
ת"צ (מרכז) 50744-12-25 הוגש ביום 17.12.2025. - מודל רכישת Robux וזכויות צרכניות: טענות בדבר מכירת Robux בחבילות קבועות, היעדר הצגת מחיר מלא בשקלים, יתרות בלתי מנוצלות והגבלות על ביטול עסקאות.
ת"צ (מרכז) 30388-03-26 הוגש ביום 13.03.2026. - עיצוב ממכר ודפוסי עיצוב אפלים: טענות לשימוש במנגנוני עיצוב, תגמול ומונטיזציה המעודדים שימוש כפייתי וממושך בפלטפורמה, במיוחד בקרב קטינים.
ת"צ (מרכז) 31027-03-26 הוגש ביום 15.03.2026. - פערי המרה ועלות סמויה ברכישת Robux: טענות לפער בין המחיר המוצג בדולרים לבין החיוב בפועל בשקלים, באמצעות שער המרה גבוה שאינו מוצג מראש באופן ברור.
ת"צ (מרכז) 26373-05-26 הוגש ביום 10.05.2026
ת"צ (מרכז) מירום ואח' נ' Roblox Corporation
במהלך שנת 2025 הוגשה תביעה ייצוגית נוספת. זו, בטענה לפגיעות מתמשכות בפרטיות משתמשי הפלטפורמה, ובפרט קטינים, הנובעות מאופן האיסוף, העיבוד והשימוש במידע אישי במסגרת פעילות הפלטפורמה.
בבסיס הבקשה עומדת הטענה כי רובלוקס פועלת כפלטפורמה דיגיטלית עתירת נתונים, אשר אוספת מידע אישי רחב היקף על משתמשיה, לרבות קטינים, מעבר לנדרש לצורך הפעלת השירות. לפי הנטען מדובר במידע הכולל בין היתר, נתוני שימוש והתנהגות, תקשורת בין משתמשים, מאפייני פעילות בתוך המשחק, וכן נתונים טכניים הנאספים באמצעות מנגנוני מעקב שונים. נטען כי איסוף זה נעשה בהיקף נרחב ומתמשך, מבלי שהמשתמשים מודעים באופן מלא לטיב המידע הנאסף, להיקפו ולשימושים הנעשים בו. הבקשה מדגישה כי הפלטפורמה משלבת מאפיינים של משחק, רשת חברתית וסביבה מסחרית, וכי מידע שנאסף על המשתמשים משמש לצרכים עסקיים שונים, כגון שיפור מודלים מסחריים, הגדלת מעורבות המשתמשים והשאת רווחים. נטען כי שימוש מסחרי זה במידע אינו מוצג למשתמשים באופן ברור ושקוף, וכי מתקיים פער בין אופן הצגת השירות כמשחק לילדים, לבין היקף המעקב והאיסוף בפועל.
עוד נטען כי ביחס לקטינים מתקיים כשל מרכזי – הפלטפורמה מאפשרת רישום ושימוש נרחבים של ילדים, מבלי לדרוש קבלת הסכמה הורית מודעת ומאומתת לאיסוף ולעיבוד מידע אישי. מכאן, שהורים אינם מקבלים מידע מספק שיאפשר להם להבין אילו נתונים נאספים על ילדיהם, כיצד הם נשמרים או מנוצלים, ולמי הם עשויים להיות מועברים. לכן, לטענת המבקשים מדובר בנזק שאינו מתמצה רק בנזק כלכלי ישיר, אלא כולל פגיעה מתמשכת בפרטיות המשתמשים, אובדן שליטה על מידע אישי, ופגיעה באוטונומיה של המשתמשים והוריהם לקבל החלטות מושכלות ביחס לשימוש בפלטפורמה. הודגש כי פגיעה זו חמורה במיוחד כאשר מדובר בקטינים, אשר אינם מודעים להשלכות ארוכות הטווח של איסוף ועיבוד מידע אישי עליהם, הן מבחינה התנהגותית והן מבחינת רכישות כספיות בפלטפורמה.
בשל כך, במסגרת הבקשה מתבקש בית המשפט לאשר את התובענה כייצוגית ולהורות על תשלום פיצוי כספי והשבת סכומים שנגבו, לצד מתן הנחייה על צעדים שמטרתם לשנות את אופן התנהלותה של הפלטפורמה בעתיד, לרבות האופן שבו הפלטפורמה אוספת ומציגה מידע אישי של משתמשיה, או כל שימוש אחר שהיא עושה בנתונים אלו. בנוסף, מתבקשים סעדים שיחייבו הגברת שקיפות, קביעת מנגנוני הסכמה ברורים ומחמירים יותר, ובפרט ביחס לחשבונות של קטינים, וזאת על רקע הטענה כי פעילות הפלטפורמה והמודל המסחרי שלה נשענים כאמור על שימוש במידע האישי של המשתמשים.
ביום 09.07.2026 בית המשפט קבע כי על הצדדים להגיש הסדר דיוני עד ליום 17.07.2026.
ת"צ (מרכז) 50744-12-25 פלוני נ' Roblox Corporation
ביום 17.12.2025 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז (לוד) בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בטענה לנזקים שנגרמו לקטינים משתמשי הפלטפורמה ולהוריהם. התביעה הוגשה בשם שני קטינים באמצעות הוריהם, ובשם עמותת "לוקחים אחריות" הפועלת להרחבת המוגנות ברשת.
עניינה של הבקשה בטענות שמעלים המבקשים באשר לאופן הפעלתה של פלטפורמת רובלוקס לאורך שנים, ובמסגרתה הם מצביעים על מספר כשלים מרכזיים. לטענתם, הפלטפורמה פועלת ללא מנגנוני אימות גיל אפקטיביים, ללא בקרת הורים כברירת מחדל, וללא ניטור מספק של תכנים ואינטראקציות, באופן שהופך אותה לכר פורה לחשיפה של קטינים לתכנים אסורים. תכנים אלו כוללים תכנים מיניים, אלימים ופוגעניים, לרבות תופעות של סחיטה מינית וניצול, תוך הצגת מצגי שווא שיטתיים בדבר בטיחות הפלטפורמה, בין היתר לעניין שימוש קטינים בה. הכשלים זוהו על ידי המשתמשים הבוגרים כנקודות תורפה שעלולות לסכן את ילדיהם, בעוד שהסכנה לקטינים המשתמשים בפלטפורמה היא ישירה.
כמו כן, השימוש בפלטפורמה לווה בפעילות מסחרית משמעותית, הכוללת רכישות בתוך המשחק באמצעות מטבע וירטואלי, המבוצעות לעיתים על ידי קטינים. רכישות אלו מבוצעות בסביבה שבה מנגנוני הבטיחות והפיקוח אינם מספקים, שכן קיים פער בין מצגי הפלטפורמה בדבר הגנות ייעודיות לקטינים לבין החוויה בפועל. כך, למשל, ניתן להשתמש בפלטפורמה ללא צורך בכל תשלום מראש או אישור הורי, וכן ללא מנגנון של אימות, וידוא או בדיקת גיל המשתמש, כגון צירוף תעודת זהות של ההורים, שליחת מייל אימות מצד הפלטפורמה או מנגנונים רבים ואחרים הניתנים לשימוש כפי שניתן לראות בפלטפורמות אחרות. אלו הן דוגמאות לפתרונות אפשריים ונהוגים בשוק, אשר לשיטתם ממחישים את הפער הנטען בין הצהרות בטיחות כלליות למנגנונים אפקטיביים שניתן ליישם ולאכוף באמצעותם בפועל.
כתב התביעה נשען על תחקירים בינלאומיים, הליכים אזרחיים ופליליים שהתנהלו נגד רובלוקס בעולם, וכן על רקע התפתחויות עדכניות משנת 2025 בנושא הפלטפורמה, כגון תביעה שהוגשה באוגוסט 2025 על ידי התובעת הכללית של מדינת לואיזיאנה באותן עילות המתייחסות לסכנה לקטינים. בהקשר הישראלי, מודגש כי בחודש ספטמבר 2025 פרסם המטה הלאומי בישראל להגנה על ילדים ברשת (מוקד 105) אזהרה ייעודית לציבור, המזהה במפורש את הפלטפורמה כטומנת בחובה סיכונים משמעותיים לקטינים. מעבר לסכנה זו, נטען כי נפגע האמון בין ההורים לילדיהם, וכן ביכולת שלהם לקבל החלטות מושכלות ביחס לשימוש ילדיהם בפלטפורמה. לטענתם, אלמלא מצגי הבטיחות שהציגה הנתבעת – בתנאי השימוש, במדריכי הורים ובפרסומיה הרשמיים, הם היו נמנעים מהשימוש בפלטפורמה ומהרכישות שבוצעו במסגרתה. בשל כך, הסעדים המבוקשים כוללים את אישור התובענה כתובענה ייצוגית, באופן שיאפשר ניהול ההליך בשם כלל הנפגעים הנטענים. בנוסף, מתבקש פיצוי כספי בגין נזקים ממוניים, כגון הוצאות כספיות ורכישות שבוצעו בפלטפורמה, וכן נזקים לא-ממוניים, בהם עוגמת נפש ופגיעה ברווחת הקטינים והוריהם. עוד התבקשו סעדים הצהרתיים, שמטרתם קביעת אחריותה של הפלטפורמה והבהרת חובותיה כלפי קטינים, לצעד סעדים אכיפתיים, שנועדו להביא לשינוי אופן פעולתה של הפלטפורמה בעתיד. לבסוף, עלתה בקשה להשבה כספית, קרי החזרת סכומים שנגבו לטענת המבקשים, שלא כדין, בהיקף מוערך של למעלה מ – 2.5 מיליון ש"ח לטובת הקבוצה המיוצגת.
3. ת"צ (מרכז) 30388-03-26 ל.ח ואח' נ' Roblox Corporation ואח'
ביום 13.03.2026 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה נוספת לאישור תובענה ייצוגית נגד Roblox Corporation, הפעם לצד Microsoft Ireland Operations Limited, המפעילה את שירותי Xbox הרלוונטיים. הבקשה הוגשה בשם קטין בן שבע באמצעות אביו, ומתמקדת במודל המסחרי שבאמצעותו נמכרים למשתמשים בישראל מטבעות וירטואליים מסוג Robux ותכנים דיגיטליים בתוך פלטפורמת Roblox. סכום התביעה הייצוגית הועמד, על דרך האומדנה, על למעלה מ־2.5 מיליון ש"ח.
במרכז הבקשה עומדת הטענה כי המודל המסחרי של Roblox יוצר הפרדה בין הכסף שמוציא המשתמש בפועל לבין המחיר הנתפס של המוצר הדיגיטלי שהוא רוכש. לפי הנטען, משתמש המבקש לרכוש פריט בפלטפורמה נדרש תחילה לרכוש Robux בכסף אמיתי, כאשר המטבע הווירטואלי נמכר בחבילות קבועות מראש ולא בהכרח בכמות המדויקת הדרושה לרכישה. לאחר מכן, הפריטים עצמם מתומחרים ככלל ב־Robux בלבד, ללא הצגה מקבילה של מחירם בשקלים. לטענת המבקשים, מבנה זה מקשה על המשתמש להבין את העלות הכספית האמיתית של העסקה, ועלול להותיר בחשבונו יתרת מטבע בלתי מנוצלת המעודדת רכישות נוספות.
עוד נטען כי חלק ממנגנוני הרכישה והתמחור בפלטפורמה מהווים דפוסי עיצוב אפלים (או תבניות אפלות) (Dark Patterns), המנצלים מאפיינים התנהגותיים של משתמשים ומעודדים הוצאה חוזרת של כספים. הבקשה מצביעה, בין היתר, על מכירת מטבעות בחבילות קבועות, היעדר מחיר ליחידת Robux, הצגת מחירים במטבע זר בחלק מערוצי הרכישה והיעדר הצגה של המחיר המקביל בשקלים עבור טובין דיגיטליים. טענות אלה מקבלות משנה חשיבות, לשיטת המבקשים, לנוכח השימוש הנרחב בפלטפורמה בידי ילדים ובני נוער והאופן שבו מנגנוני התשלום משולבים בתוך חוויית המשחק.
הבקשה מעלה גם טענה נפרדת ביחס לזכות הביטול בעסקאות מכר מרחוק. לטענת המבקשים, מדיניות שלפיה רכישות של Robux או טובין דיגיטליים אינן ניתנות לביטול או להחזר שוללת בפועל זכויות שמקנה הדין הישראלי לצרכנים, ואינה מעמידה לרשותם מנגנון ביטול פשוט ונגיש. בהתאם לכך, מתבקש בית המשפט, בין היתר, לחייב את המשיבות להציג מחירים לצרכנים בישראל בשקלים ובאופן ברור, לאפשר רכישת מטבעות או טובין בסכומים התואמים את הרכישה המבוקשת, לקיים את הוראות הדין ביחס לביטול עסקאות, לחדול משימוש במנגנוני תמחור ומונטיזציה המפרים לטענת המבקשים את הדין, וכן לפצות את חברי הקבוצה בגין הנזקים שנגרמו להם.
4. ת"צ (מרכז) 31027-03-26 ע׳ ל׳ נ' Roblox Corporation
ביום 15.03.2026 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז (לוד) בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בטענה כי הפלטפורמה מעוצבת ומופעלת באופן המעודד שימוש כפייתי ומוגזם ואף התמכרות, ובפרט בקרב ילדים ובני נוער. הבקשה הוגשה בשם קטין המשתמש בפלטפורמה, אשר לפי הנטען עושה בה שימוש תדיר ולעיתים במשך שעות ארוכות ביום, ובמרכזה טענה כי מאפיינים שונים של Roblox תוכננו כדי להגדיל את תדירות הכניסה לפלטפורמה, את משך השימוש בה ואת מעורבות המשתמשים.
לטענת המבקש, Roblox עושה שימוש במנגנונים התנהגותיים ופסיכולוגיים, ובהם התניה אופרנטית (Operant Conditioning) ודפוסי עיצוב אפלים (Dark Patterns), שנועדו לעודד שימוש חוזר ומתמשך בפלטפורמה. לפי הנטען, מנגנונים אלה מנצלים תהליכי תגמול וקבלת החלטות של המשתמשים, כאשר השפעתם משמעותית במיוחד על קטינים. עוד נטען כי מנגנוני המונטיזציה אינם פועלים רק כאמצעי מסחרי לרכישת פריטים, אלא משתלבים במבנה חוויית השימוש באופן המעודד שהייה ממושכת ורכישות נוספות. בין הדוגמאות המובאות בבקשה: שימוש בפריטים המוגבלים בכמות או בזמן, באופן היוצר תחושת דחיפות ומעודד רכישה מהירה, וכן שימוש במטבע הווירטואלי ובמנגנוני תגמול כחלק ממערכת שנועדה לחזק מעורבות מתמשכת בפלטפורמה.
הבקשה נשענת גם על הטענה כי מנגנונים אלה עשויים להשפיע על מערכת התגמול של המשתמש ולחזק דפוסי שימוש כפייתיים. לפי הנטען, Roblox עושה שימוש במאפייני עיצוב המעודדים שחרור תגמולים לסירוגין וחזרה תכופה לפלטפורמה, מבלי לספק למשתמשים אזהרה מספקת בדבר הסיכונים הכרוכים בשימוש ממושך ומבלי להפעיל מנגנוני הגנה מספקים. המבקש טוען כי הדבר עלול לגרום, במיוחד בקרב קטינים, לקושי בהפחתת זמן השימוש, לפגיעה באינטראקציות חברתיות ולהעדפת המשחק על פני פעילויות אחרות.
בהיבט המשפטי נטען כי התנהלות זו מקימה, בין היתר, עילות מכוח דיני הגנת הצרכן, דיני החוזים והנזיקין. המבקש מבקש לייצג את כלל המשתמשים שנחשפו לטענתו למנגנונים אלה, ולא רק קטינים, אף שהבקשה מדגישה כי ילדים ובני נוער רגישים במיוחד להשפעתם של מאפייני העיצוב המתוארים.
במסגרת הסעדים מתבקש בית המשפט, בין היתר, להורות ל-Roblox לחדול מהפרקטיקות הנטענות, לתת צווים הצהרתיים וצווי מניעה, ולהורות על השבה ופיצוי כספי בגין הנזקים הנטענים. סכום התביעה הייצוגית הוערך בלמעלה מ־2.5 מיליון ש"ח.
5. ת"צ (מרכז) 26373-05-26 ג׳ ר׳ ואח׳ נ' Roblox Corporation
ביום 10.05.2026 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז (לוד) בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד Roblox Corporation, בשם קטין ואביו, המתמקדת באופן שבו מחויבים משתמשים ישראלים בעת רכישת מטבעות וירטואליים מסוג Robux. במרכז הבקשה עומדת הטענה כי המחיר המוצג למשתמש בדולרים אינו משקף את הסכום שבו הוא מחויב בפועל בשקלים, וכי Roblox מיישמת בעת התשלום שער המרה הגבוה משמעותית משער החליפין היציג, מבלי שהפער מוצג לצרכן מראש באופן ברור. סכום התביעה הייצוגית הוערך בלמעלה מ־2.5 מיליון ש"ח.
לטענת המבקשים, צרכן ישראלי המבקש לרכוש Robux נחשף תחילה למחיר דולרי, אולם רק בשלב מאוחר יותר בתהליך הרכישה מתברר הסכום השקלי שבו יחויב. הבקשה מצביעה על פער בין שער הדולר היציג לבין שער ההמרה שבו נעשה שימוש בפועל בעסקאות בפלטפורמה. כך, לדוגמה, נטען כי בעת ששער הדולר היציג עמד על כ־2.93 ש"ח, החיוב בפועל שיקף שער של כ־4 ש"ח לדולר. לפי הבקשה, פער זה מהווה למעשה עלות המרה נוספת ונסתרת, שאינה מוצגת לצרכן כחלק ממחיר העסקה ואינה מוסברת לפני השלמת הרכישה.
עוד נטען כי אופן הצגת המחיר מקשה על המשתמש להשוות בין המחיר המוצג לבין הסכום שישולם בפועל. לטענת המבקשים, בעוד שבאתר ובאפליקציה מוצגים מחירי Robux בדולרים, מנגנון ההמרה מופעל רק בשלב מתקדם של העסקה, לאחר שהצרכן כבר בחר את חבילת המטבעות שבכוונתו לרכוש. בכך, לטענתם, נמנעת מהצרכן האפשרות להבין מראש את מלוא עלות העסקה ולקבל החלטה מושכלת, תוך שהפער בין שער ההמרה בפועל לבין שער החליפין המקובל עשוי להצטבר לסכומים משמעותיים ברכישות חוזרות. הבקשה מדגישה כי טענה זו מקבלת משנה חשיבות כאשר חלק ניכר ממשתמשי הפלטפורמה הם ילדים ובני נוער, שעשויים להתקשות עוד יותר בהבנת מנגנוני המרה ושערי מטבע.
בהיבט המשפטי נטען, בין היתר, כי התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם החובות החלות על עוסק לפי דיני הגנת הצרכן, ובפרט עם החובה להציג לצרכן את המחיר הכולל והאמיתי של העסקה באופן ברור לפני ביצועה. המבקשים טוענים כי גביית פער ההמרה מבלי להציגו מראש עלולה להוות הטעיה צרכנית וגביית סכומים שלא כדין. בהתאם לכך מתבקש בית המשפט לאשר את התובענה כייצוגית, להורות על השבת הסכומים שנגבו לפי הנטען ביתר, לפסוק פיצוי לחברי הקבוצה ולהורות ל-Roblox לשנות את אופן הצגת המחיר ומנגנון ההמרה כך שהעלות המלאה תהיה גלויה לצרכן מראש.
הליכים מקבילים בעולם
קנדה – תובענה ייצוגית בטענה לעיצוב ממכר של Roblox
בספטמבר 2025 הוגשה בקולומביה הבריטית שבקנדה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד Roblox בשם קטין בן 12. לפי הנטען, הקטין החל להשתמש בפלטפורמה כבר בגיל חמש או שש, ובהמשך פיתח דפוסי שימוש ממכרים. התביעה טוענת כי Roblox תוכננה במטרה למקסם את מעורבות המשתמשים, את משך השהייה בפלטפורמה ואת ההוצאות בתוך המשחק, תוך שימוש במנגנונים המעודדים רכישות אימפולסיביות ושימוש חוזר ומתמשך. עוד נטען כי החברה לא נקטה אמצעים מספקים לצמצום ההשפעות האפשריות של מאפייני עיצוב אלה, וכי השימוש בפלטפורמה עלול להיות קשור לתופעות כגון חרדה, דיכאון ודפוסי התנהגות ממכרים. נכון לפרסום המקור, ההליך הוגש כתובענה ייצוגית מוצעת וטרם אושר לניהול כייצוגית.
הטענות בהליך הקנדי דומות במידה רבה לאלה המועלות בת"צ ע׳ ל׳ נ' Roblox Corporation בישראל, שם נטען כי Roblox עושה שימוש במנגנוני עיצוב, תגמול ומונטיזציה המעודדים שימוש כפייתי וממושך בפלטפורמה, ובפרט בקרב קטינים. בשני ההליכים מוקד הטענה אינו עצם קיומה של פלטפורמת משחק מושכת, אלא הטענה כי מאפייני העיצוב שלה נבנו באופן שנועד להאריך את זמן השימוש, להגדיל מעורבות ולעודד הוצאה כספית
ארצות הברית – תובענות ייצוגיות בטענה לפגיעה בפרטיות קטינים
באפריל 2025 הוגשה בקליפורניה התובענה Garcia v. Roblox Corporation, שבמרכזה טענות לאיסוף ומעקב אחר מידע אישי של משתמשים, לרבות קטינים, ללא הסכמה הורית מספקת. לפי כתב התביעה, Roblox עושה שימוש באמצעי מעקב כגון מזהים ייחודיים וטכניקות fingerprinting, אוספת מידע על פעילות המשתמשים והמכשירים שמהם הם מתחברים, ומשתפת מידע עם צדדים שלישיים לצורכי פרסום, אנליטיקה ושירותים נוספים. המבקשים טענו כי פעילות זו נעשית מבלי שהורים מקבלים גילוי מספק ומבלי שמתקבלת הסכמה הורית מאומתת כנדרש ביחס לילדים.
טענות אלו דומות במידה רבה לאלו שהועלו בישראל בת"צ מירום ואח' נ' Roblox Corporation, שבה נטען לאיסוף רחב ומתמשך של מידע אישי, לרבות מידע הנוגע לקטינים, שימוש בכלי מעקב ויצירת פרופילים אישיים, וכן לשימוש מסחרי במידע מבלי שהמשתמשים והוריהם מודעים באופן מלא להיקף האיסוף ולמטרותיו. בהליך האמריקאי הדגש הוא גם על דיני הפרטיות הפדרליים בארה"ב, ובפרט על החובות החלות ביחס לאיסוף מידע מילדים מתחת לגיל 13.
בפברואר 2026 הורה בית המשפט בעניין Garcia להעביר את המחלוקת לבוררות ועיכב את ההליך בבית המשפט, לאחר שקיבל את טענת Roblox בדבר תחולת תניית הבוררות. במקביל, בנובמבר 2025 הוגשה בקליפורניה תובענה נוספת, G.G. v. Roblox Corporation, שבה הועלו טענות דומות ביחס לאיסוף מידע של קטינים ללא הסכמה הורית מספקת. ביוני 2026 גם בהליך זה הורה בית המשפט על בוררות.
ארצות הברית – ריכוז תביעות בעניין ניצול ופגיעה מינית בקטינים
בדצמבר 2025 הורה ה־Judicial Panel on Multidistrict Litigation בארה״ב לרכז בבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה עשרות תביעות שהוגשו נגד Roblox בטענות הנוגעות לניצול ופגיעה מינית בקטינים. בעת מתן צו הריכוז עמדו בפני הוועדה 31 תביעות תלויות ועומדות ב־12 מחוזות שיפוטיים, והיא עודכנה על 48 תביעות קשורות נוספות. ההליכים רוכזו תחת הכותרת In re: Roblox Corporation Child Sexual Exploitation and Assault Litigation, MDL No. 3166, בפני השופט Richard Seeborg.
לפי הטענות המשותפות בתביעות, Roblox לא נקטה אמצעים מספקים להגנה על קטינים מפני מבוגרים וטורפים מיניים שפעלו בפלטפורמה. בין היתר נטען כי משתמשים בגירים התחזו לקטינים, יצרו עמם קשר באמצעות Roblox ובהמשך העבירו את התקשורת לפלטפורמות חיצוניות כגון Discord, Snapchat ושירותים של Meta. התובעים טוענים כי Roblox לא הזהירה משתמשים והורים באופן מספק מפני הסיכונים ולא הפעילה מנגנוני הגנה ופיקוח הולמים. Roblox דוחה את הטענות ומנהלת את הגנתה בהליכים.
הטענות קרובות במיוחד לאלו המועלות בישראל בת״צ פלוני ואח׳ נ׳ Roblox Corporation, שבו נטען להיעדר מנגנוני אימות גיל, בקרת הורים וניטור מספקים ולהחשיפת קטינים לתכנים ואינטראקציות פוגעניים. עם זאת, חשוב להבחין כי ה־MDL האמריקאי אינו תובענה ייצוגית: מדובר בריכוז לצורכי ניהול קדם־משפטי של תביעות פרטניות רבות בעלות שאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות, ולא באישור קבוצה אחת המיוצגת בהליך ייצוגי.
