החזירו אותם הביתה עכשיו
חזרה לעמוד הקודם

שימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בקרב ילדים ונוער בישראל: נתוני 2024

מאז שנת 2021, איגוד האינטרנט הישראלי מודד באופן רציף את מאפייני השימוש של החברה הישראלית ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים, בפילוח לפי תדירות שימוש וחלוקה דמוגרפית (לרבות גיל, מגדר,אזור מגורים, השכלה ועוד). כלי הנתונים בעמוד זה מציגים את תמונת המצב של היקף השימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בקרב אוכלוסיית הנוער בישראל נכון לראשית 2024, על בסיס סקר שנערך עבור איגוד האינטרנט הישראלי על ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בקרב 245 משיבים בגילאי 18-13. 

פרסום או ציטוט של תוכן עמוד זה והתוצרים של כלי הנתונים כאן מותרים בכפוף למתן קרדיט והפניה לעמוד זה.

בקרב בני הנוער, הפלטפורמה המובילה היא וואטסאפ עם 99% שימוש ומיד אחריה יוטיוב עם 98%. בקרב אוכלוסייה זו, אינסטגרם נמצאת במקום השלישי עם 84% שימוש, מתוכם 82% מהמשיבים מדווחים על שימוש יומיומי. אחריה נמצאת טיקטוק עם 70% שימוש אשר מתוכם 77% משתמשים בה מידי יום. במקום הרביעי נמצאת טלגרם עם 66% שימוש בקרב הנוער, ולאחריה פינטרסט עם 62% משתמשים – זאת לעומת 32% בלבד בקרב האוכלוסייה הבוגרת יותר.

בפייסבוק משתמשים 59% מבני הנוער שהשיבו על הסקר, כאשר 38% מתוכם מדווחים על שימוש לעיתים רחוקות בלבד.

27% מהצעירים מדווחים על שימוש ב-X, מתוכם 17% באופן יומיומי

 38% מהצעירים דיווחו כי הם משתמשים בסנאפצ'ט, מתוכם 14% דיווחו על שימוש יומיומי. אלו נתוני שימוש גבוהים במיוחד בהשוואה לאוכלוסייה הבוגרת, אשר דיווחה על 22% שימוש כללי ומתוכם 3% שימוש יומיומי.

הבדלים בין קבוצות גיל באוכלוסיית הנוער

בקרב בני ה-16-17 נמצאים 85% באינסטגרם, כאשר 82% מתוכם משתמשים בה באופן יומיומי, 71% בטיקטוק עם -74% מתוכם המשתמשים בה באופן יומיומי, ובפייסבוק 67% בלבד עם 17% משתמשים באופן יומיומי. בדיסקורד נמצאים 40% בקרב אוכלוסייה זו. 

בקרב בני ה-13-14, נמצאים 79% באינסטגרם ומתוכם מדווחים 83% על שימוש יומיומי בפלטפורמה, 67% בפינטרסט, 65% בטיקטוק עם שימוש יומיומי גבוה למדי של 76%, ו-56% בטלגרם. באוכלוסייה זו מדווחים על 48% שימוש בפייסבוק כאשר 44% מדווחים על שימוש בה לעיתים רחוקות בלבד, וכן על -46% שימוש בדיסקורד.

ע"פ דו"ח האינטרנט של בזק, 66% מהילדים שנסקרו משתמשים באינסטגרם נכון לשנת 2023, 48% בטיקטוק ורק 24% בפייסבוק. עוד מעניין ללמוד, כי בקרב הצעירים 65% מעדיפים לצפות בטיקטוק לעומת צפייה בסטרימינג, זאת בהשוואה ל51% לעומת 49% בהתאמה בשנת 2022.

לפי הדו"ח, 47% מבני הנוער מנהלים פרופיל בדוי נוסף ברשתות חברתיות, וגם בוחרים היטב את מי לשתף בתכנים שלהם: 67% העידו כי הם משתפים חלק מהתכנים שלהם לחלק מהעוקבים לעומת 33% שמשתפים תכנים לכל העוקבים שלהם.

בקרב משתמשי האינסטגרם, ניכר כי הנוער ברובם צופים ברילס (85%) לעומת 25% שמעלים רילס בעצמם. 

בכל הנוגע להגבלת זמן מסך, מדווחים 39% מבני הנוער כי הם מגבילים בעצמם את זמן המסך שלהם, 43% מדווחים על כך שהיו רוצים להגביל אך אינם מצליחים, ו18% מדווחים שאינם מעוניינים להגביל את זמן המסך שלהם.

הבדלים בין קבוצות דמוגרפיות באוכלוסיית הנוער: מגדר וגיאוגרפיה

82% מבני הנוער נמצאים באינסטגרם, לעומת 87% מבנות הנוער. זהו נתון מעניין ביחס לנתונים שנרשמו בדו"ח של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, שהתפרסם בחודש פברואר 2024, לפיו בחברה היהודית נערות נמצאות יותר מנערים באינסטגרם – 81% לעומת 56% מהנערים בלבד, המצביעים על פער משמעותי יותר בין נשים לגברים באוכלוסייה הצעירה. 

לעומת זאת בדיסקורד, נמצאים 65% מבני הנוער לעומת 24% מבנות הנוער. לעומת זאת בפינטרסט, 78% מבנות הנוער דיווחו על שימוש ומתוכן 17% על שימוש יומיומי, לעומת 44% שימוש בקרב בני הנוער, ומתוכם 13% משתמשים בה באופן יומיומי. 

גם ב-X ההבדלים המגדריים בקרב האוכלוסייה הצעירה משמעותיים במיוחד: 41% בקרב בני הנוער מדווחים על שימוש בפלטפורמה, לעומת 15% מבנות הנוער בלבד. בתל אביב וגוש דן, 100% מהמשיבים דיווחו על שימוש ביוטיוב ובוואטסאפ, 88% באינסטגרם ו72% בטיקטוק. באזור ירושליים לעומת זאת, אמנם 100% מהמשיבים דיווחו על שימוש בוואטסאפ -94% על שימוש ביוטיוב, אך בפלטפורמות אחרות ניכרת ירידה בכמות המשתמשים – 69% בלבד באינסטגרם, 63% בטלגרם ו-60% בטיקטוק.

בשל מגבלות דגימה של קטינים, מדגם הנוער אינו מייצג את החברה הערבית והחברה החרדית.