על רקע המגמה הגוברת של שימוש בני נוער בצ'אטים מבוססי בינה מלאכותית (AI chatbots) לניהול שיח אישי ותמיכה רגשית וחברתית, יזם איגוד האינטרנט הישראלי סקר בנושא. הסקר ביקש לבחון את תפקידם של צ'אטים מסוג זה בחיי היומיום ובעולמם הרגשי של בני הנוער בישראל תוך מיקוד בזיהוי דפוסי השימוש בכלי בינה מלאכותית ובמטרות השונות שעבורן נעשה שימוש בהם.
הסקר נערך בנובמבר 2025 על ידי חברת גיאוקרטוגרפיה, בקרב 502 משיבים בני נוער בגילאי 13–17 מהמגזר היהודי, כמדגם מייצג של בני הנוער בישראל. מתוך סך בני הנוער שהשתתפו בסקר 9 בלבד ציינו כי שפת האם שלהם אינה עברית (מתוכם – 2 דוברי אנגלית, 6 דוברי רוסית, ואחד ציין שפה אחרת). בקרב דוברי העברית 17 ציינו גם אנגלית כשפת אם; 15 ציינו גם רוסית כשפת אם; אחד ציין אמהרית כשפת אם; 2 ציינו שפה נוספת שלא הופיעה לבחירה כשפת אם.
באיזו מידה חדרו צ'אטים מבוססי בינה מלאכותית לשגרת היומיום של בני נוער?
ממצאי הסקר מצביעים על חדירה עמוקה של צ'אטים מבוססי AI לחיי בני הנוער בישראל: 96% מהמשיבים עושים שימוש כלשהו בצ'אטים אלו, ו-85% מדווחים על שימוש תדיר, יומי או שבועי. השימוש בצ'אט GPT הוא הנפוץ ביותר כאשר 93% מהמשיבים מעידים על שימוש כלשהו בו.
מהסקר אף עולה כי אחוז לא מבוטל של בני נוער עושים פונים לצ'אטים מבוססי בינה מלאכותית לצרכים רגשיים וחברתיים. 55% מהמשיבים מדווחים כי הם משתמשים בצ'אט כחבר או חברה, כאשר 56% מהם תופסים את השימוש כמועיל; בנוסף, 49% מהמשתתפים העידו כי עשו שימוש בצ'אט לקבלת ייעוץ רגשי ו-52% מהפונים למטרה זו דיווחו על תרומה חיובית. 18% משתמשים בו כבן או בת זוג רומנטיים, ו-45% סבורים כי האינטראקציה הייתה מועילה עבורם.
עם מי בני נוער מעדיפים לדבר על רגשות: עם צ'אט מבוסס בינה מלאכותית או עם אנשים אמיתיים?
כמחצית מהמשיבים (52%) ציינו כי העדיפו לשוחח עם צ'אט על נושאים רגשיים במקום עם בן אדם. שיעור זה גבוה יותר בקרב בנות בהשוואה לבנים – 59% לעומת 44% בהתאמה. הסיבות המרכזיות לפנייה לצ'אט לצורך תמיכה רגשית או קשר חברתי הן הפחתת החשש משיפוטיות (עד 39%), אנונימיות (עד 37%), והתחושה שקל יותר לדבר עם מערכת מאשר עם אנשים (עד 35%).
האם יש הבדלים מגדריים בשימוש רגשי בצ'אטים מבוססי בינה מלאכותית?
בעוד שרמת דתיות או אזור מגורים לא משפיעים באופן מובהק על השימוש הרגשי בצ'אטים, מגדר דווקא כן משחק תפקיד בשימוש מסוג זה. באופן כללי, עולה כי נערות משתמשות בצ'אט בתדירות גבוהה יותר ותופסות אותו כמועיל יותר: 58% מהנערות מדווחות שהפיקו תועלת מהשימוש בצ'אט לעומת 39% מהנערים. מבחני Mann–Whitney, עם תיקון FDR לריבוי השוואות, מצביעים על כך שבנות משתמשות יותר מבנים ב-AI בהקשרים רגשיים, נוטות יותר להעדיף אותו על פני שיחה עם אדם וגם מדווחות יותר על תחושת הקלה לאחר שיחות אישיות או רגשיות עם AI.
- שימוש ב-AI לייעוץ או תמיכה רגשית: בנות משתמשות ב-AI למטרה זו בתדירות גבוהה יותר מבנים (p<.001). 59.3% מהבנות דיווחו שהשתמשו בו לפחות לעיתים נדירות, לעומת 36.4% מהבנים.
- העדפה לדבר עם AI במקום עם אדם בנושאים רגשיים: בנות נוטות יותר מבנים להעדיף שיחה עם AI על פני שיחה עם אדם (p<.001). 58.6% מהבנות דיווחו כי העדיפו לפחות פעם אחת לדבר עם AI במקום עם אדם, לעומת 44.2% מהבנים.
- תחושת הקלה לאחר שיחות אישיות או רגשיות עם AI: בנות דיווחו על רמות גבוהות יותר של הקלה לאחר השיחה בהשוואה לבנים (p=.002). 45.6% מהבנות דיווחו על הקלה במידה רבה או רבה מאוד, לעומת 30.9% מהבנים.
- הבדל נוסף נמצא בסיבות לשימוש ב-AI לתמיכה רגשית. בקרב בני נוער המשתמשים ב-AI למטרה זו, 44.9% מהבנות ציינו כי הן פונות אליו משום ש"קל יותר מלדבר עם אנשים", לעומת 15.2% מהבנים. ההבדל נמצא מובהק סטטיסטית במבחן חי־בריבוע (p<.001).
מה מנבא העדפה לפנות ל-AI במקום לאדם?
כדי לבדוק אילו גורמים קשורים להעדפה לדבר עם AI במקום עם אדם בנושאים רגשיים, נערכה רגרסיה לוגיסטית הכוללת את תדירות השימוש ב-AI לתמיכה רגשית, השימוש בו כחבר, מגדר ומשתני רקע נוספים.
- ככל שמשתמשים ב-AI בתדירות גבוהה יותר לייעוץ או לתמיכה רגשית, כך עולה באופן משמעותי הסיכוי להעדיף לפנות ל-AI על פני אדם (OR=4.05, 95% CI 2.79–5.88, p<.001).
- ככל שמשתמשים ב-AI בתדירות גבוהה כחבר\ה, כך עולה באופן משמעותי הסיכוי להעדיף לפנות ל-AI על פני אדם (OR=1.62, 95% CI 1.32–1.99, p<.001).
- לעומת זאת, לאחר שמביאים בחשבון את דפוסי השימוש ב-AI, ההבדל בין בנים לבנות נעלם ואינו מובהק עוד (OR=0.94, p=.798).
ממצאים אלו מעלים חשש למעגל שמחזק את עצמו: ככל שבני נוער משתמשים ב-AI בתדירות גבוהה יותר לקבלת תמיכה, להתייעצות או כחבר, כך גדלה הנטייה שלהם להעדיף אותו על פני שיחה עם אדם.
הסיכון טמון דווקא ביתרונות שהופכים את ה-AI לאטרקטיבי כל כך: הוא תמיד זמין, מגיב מיד, ועבור חלק מבני הנוער גם קל יותר לדבר איתו מאשר עם אנשים. כאשר המענה הנוח והזמין הזה הופך להרגל, הוא עלול לצמצם את המוטיבציה לפנות לאחרים ולהתמודד עם המורכבות שקיימת בקשר אנושי – חשיפה, אי־נוחות, חוסר הסכמה או חשש משיפוטיות.
עם זאת, הנתונים אינם מאפשרים לקבוע את כיוון הקשר: ייתכן ששימוש תכוף ב-AI מגביר את ההעדפה אליו, וייתכן שבני נוער שמלכתחילה מתקשים יותר לפנות לאחרים נוטים להשתמש בו יותר. לכן אי אפשר לקבוע שה-AI מרחיק בני נוער מקשרים אנושיים, אך הממצאים מצביעים על סיכון שחשוב להמשיך לבחון: שימוש רגשי וחברתי אינטנסיבי ב-AI עלול להפוך אותו בהדרגה מתוספת לקשר האנושי לתחליף עבורו.
