מחקר PEW – ציפיות בנוגע להשפעת AI על שווקים כלכליים גלובליים

ב-17 בספטמבר 2026 פרסם מרכז המחקר Pew ניתוח הבוחן כיצד אנשים ברחבי העולם תופסים בינה מלאכותית (AI), ובכלל זה עמדות בנושא השפעת AI על שווקים ברחבי העולם. הניתוח הוא חלק ממחקר רחב יותר על עמדות כלפי בינה מלאכותית ברחבי העולם, והוא מבוסס על כמה סקרים. סקר אחד נערך בקרב 42,151 מבוגרים ב-36 מדינות ביבשות שונות בין 8 בפברואר ל-13 במאי 2026. וכמו כן, שני סקרים שנערכו בארה"ב: הראשון נערך בקרב 5,119 מבוגרים בין 17 ל-23 בפברואר 2026, והשני בקרב 3,488 מבוגרים בין 22 ל-28 ביוני 2026. עמוד זה מציג נתונים מרכזיים מתוך הפרסום, מספור הגרפים בעמוד זה מותאם לסדר הגרפים בעמוד המקורי באתר Pew.

בעוד שקובעי מדיניות, ראשי עסקים ומומחים מנהלים דיון ער ותנודתי בדבר ההשפעות הכלכליות האפשריות של הבינה המלאכותית, גם אזרחים מן השורה ברחבי העולם מביעים דאגה. ב-34 מתוך 37 המדינות שבהן ערך מרכז המחקר Pew סקר מוקדם יותר השנה, אנשים נוטים להאמין שהבינה המלאכותית תוביל לפחות מקומות עבודה, ולא ליותר.

עם זאת, ייתכן שהדעות בשאלה זו ובשאלות אחרות הנוגעות לבינה מלאכותית עדיין מתגבשות: במקומות רבים, כחמישית מהמבוגרים או יותר אינם בטוחים כיצד תשפיע הבינה המלאכותית על מקומות העבודה במדינתם. בכמה מדינות בעלות הכנסה בינונית (לפי סיווג קבוצות ההלוואות של הבנק העולמי) שיעור זה מגיע לכארבעה מכל עשרה או יותר.

ואכן, הדאגה נוטה להיות גבוהה במיוחד במדינות שבהן התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) לנפש גבוה יותר. כך, למשל, במדינות עשירות כגון אוסטרליה, דרום קוריאה וארצות הברית, כשבעה מכל עשרה מבוגרים או יותר סבורים שהבינה המלאכותית תוביל לאובדן מקומות עבודה בעשרים השנים הקרובות. בארצות הברית – המדינה היחידה שבה נשאלה שאלה זו בעבר – שיעור המחזיקים בעמדה זו עלה ב-7 נקודות אחוז בתוך שנתיים.

עמדות לפי גיל

בכמה מדינות, הדאגה מאובדן מקומות עבודה בשל הבינה המלאכותית נפוצה יותר בקרב צעירים (בני 18-34) מאשר בקרב מבוגרים יותר (בני 50 ומעלה). כך הדבר במדינות בעלות הכנסה גבוהה כגון קנדה, צרפת, סינגפור ושוודיה, וכן במדינות בעלות הכנסה בינונית כגון הודו, אינדונזיה ומלזיה. (מנגד, במדינות מסוימות מבוגרים יותר נוטים לומר שאינם בטוחים כיצד תשפיע הבינה המלאכותית על מקומות העבודה.)

בארצות הברית, שבה נשאלה שאלה זו גם בשנת 2024, הדאגה מאובדן מקומות עבודה בשל הבינה המלאכותית עלתה במידה הרבה ביותר בקרב אמריקאים בני 18-34.

עמדות לפי מגדר

ב-11 מדינות, רובן בעלות הכנסה גבוהה, נשים נוטות יותר מגברים לומר שהבינה המלאכותית תוביל לפחות מקומות עבודה. כך, למשל, בצרפת שיעור הנשים המחזיקות בעמדה זו גבוה ב-10 נקודות אחוז משיעור הגברים.

עמדות לפי השכלה והכנסת משק הבית

ברבות מהמדינות בעלות ההכנסה הבינונית שנסקרו, בעלי הכנסה גבוהה יותר למשק הבית ובעלי השכלה רבה יותר נוטים יותר לומר שהבינה המלאכותית תוביל לפחות מקומות עבודה בעשרים השנים הקרובות. חלק ניכר מהפער הזה נובע מכך שבעלי הכנסה נמוכה יותר והשכלה מועטה יותר נוטים יותר לומר שאינם בטוחים כיצד תשפיע הבינה המלאכותית על מקומות העבודה.

עמדות לפי מודעות

בכמחצית מהמדינות שנסקרו, בעלי מודעות גבוהה לבינה מלאכותית – כלומר, מי ששמעו או קראו עליה הרבה – נוטים יותר מבעלי מודעות נמוכה לומר שהטכנולוגיה תוביל לאובדן מקומות עבודה. (בעלי מודעות נמוכה יותר לבינה מלאכותית נוטים בדרך כלל יותר לומר שאינם בטוחים.)

האם אנשים חושבים שהבינה המלאכותית משפיעה על אי-שוויון?

בסך הכול, אנשים נוטים יותר לומר שהבינה המלאכותית תגדיל את הפער בין עשירים לעניים מאשר שתקטין אותו. עם זאת, במקומות רבים שיעורים גדולים יחסית אינם בטוחים, או סבורים שהבינה המלאכותית לא תשפיע במידה רבה על אי-השוויון במדינתם.

בדומה לדאגה מאובדן מקומות עבודה, גם הדאגה מאי-שוויון קשורה לתמ"ג לנפש. ברבות מאותן מדינות עשירות יחסית שבהן אנשים נוטים במיוחד להאמין שהבינה המלאכותית תגרום לאובדן מקומות עבודה, נמצאו גם שיעורים גבוהים במיוחד של מי שסבורים שהיא תגביר את אי-השוויון. כך, למשל, בדרום קוריאה, באוסטרליה, בארצות הברית, ביוון ובקנדה, כארבעה מכל עשרה מבוגרים או יותר סבורים שהבינה המלאכותית תגדיל את הפער בין עשירים לעניים.

גם כאן, שיעורים גדולים למדי ברבות מהמדינות בעלות ההכנסה הבינונית אינם בטוחים באשר לשינוי באי-שוויון, אם כי אותו הדבר נראה גם בכמה מדינות בעלות הכנסה גבוהה, כגון גרמניה וסינגפור.

מעטים סבורים שהבינה המלאכותית תצמצם את אי-השוויון הכלכלי. אין אף מדינה שבה יותר מ-25% חושבים כך – וב-29 מדינות שיעור האנשים שחשבו כך הוא חד-ספרתי.

עמדות לפי השקפה פוליטית

להשקפה הפוליטית יש תפקיד בעמדות אלה. בשמונה מתוך 28 המדינות שבהן נמדדה ההשקפה הפוליטית, אנשים בשמאל נוטים יותר מאנשים בימין לומר שהבינה המלאכותית תגדיל את הפער בין עשירים לעניים. (מחקרים קודמים של המרכז מצאו כי מי שממקמים את עצמם בשמאל נוטים להיות מוטרדים יותר מאי-שוויון באופן כללי.)

בארצות הברית, שיעור הליברלים הסבורים שהבינה המלאכותית תגביר את אי-השוויון גבוה ב-31 נקודות משיעור השמרנים – אחד הפערים האידאולוגיים הגדולים ביותר שנמצאו.

עמדות לפי גיל

גם לגיל יש תפקיד. בארצות הברית, מבוגרים מתחת לגיל 35 נוטים הרבה יותר מבני 50 ומעלה לומר שהבינה המלאכותית תגדיל את הפער בין עשירים לעניים (56% לעומת 38%) – ושוב, זהו אחד הפערים הגדולים ביותר שנמדדו. גם באוסטרליה, בקנדה, בפולין ובסינגפור צעירים נוטים יותר להחזיק בעמדה זו.

לעומת זאת, בארגנטינה, בצ'ילה, בהונגריה, באיטליה ובפרו הדפוס הפוך: מבוגרים יותר נוטים יותר לומר שהבינה המלאכותית תגדיל את פער העושר.

עמדות לפי השכלה והכנסת משק הבית

בכשליש מהמדינות שנסקרו, בעלי השכלה רבה יותר והכנסה גבוהה יותר נוטים יותר לומר שהבינה המלאכותית תתרום לאי-השוויון בהשוואה לבעלי השכלה והכנסה נמוכות יותר.

דאגה והתלהבות מהבינה המלאכותית

ברחבי העולם קיימים רגשות מעורבים כלפי השימוש הגובר בבינה מלאכותית בחיי היומיום: בחציון של 37 המדינות, 37% מוטרדים יותר מאשר נלהבים, ו-41% מוטרדים ונלהבים במידה שווה. תחושת דאגה והתלהבות כאחד היא העמדה הנפוצה ביותר בכמחצית מהמדינות שנסקרו. ישראל היא המדינה היחידה שבה יותר אנשים נלהבים בעיקר מאשר מוטרדים בעיקר.

כמה מדינות שבהן רמת הדאגה הכללית מבינה מלאכותית גבוהה – כגון אוסטרליה, קנדה, יוון, איטליה, פולין וארצות הברית – בולטות גם בשיעורים גבוהים של מי שמוטרדים מאובדן מקומות עבודה ומהגברת אי-השוויון.

עם זאת, הדבר אינו נכון בכל המדינות שנסקרו. כך, למשל, תושבי דרום קוריאה נמנים עם הנוטים ביותר לצפות לאובדן מקומות עבודה ולהגברת אי-השוויון בשל הבינה המלאכותית, אך הם גם נוטים פחות לומר שהם בעיקר מוטרדים מהטכנולוגיה באופן יחסי למדינות אחרות. רוב תושבי דרום קוריאה (61%) אומרים שהם מוטרדים ונלהבים במידה שווה, ו-21% אף אומרים שהם בעיקר נלהבים.

עמדות לפי מודעות

במדינות רבות, בעלי מודעות גבוהה יותר לבינה מלאכותית – כלומר, מי ששמעו או קראו יותר על הטכנולוגיה – נוטים להיות אופטימיים יותר כלפיה.

גרמניה ממחישה זאת: בקרב גרמנים ששמעו הרבה על בינה מלאכותית, 26% מוטרדים יותר מאשר נלהבים, 59% מוטרדים ונלהבים במידה שווה ו-15% נלהבים יותר מאשר מוטרדים. בקרב גרמנים ששמעו מעט או כלל לא שמעו על בינה מלאכותית, 41% מוטרדים בעיקר, 51% מוטרדים ונלהבים במידה שווה ו-8% נלהבים בעיקר. (ברבות מהמדינות שנסקרו, מי שמודעים פחות לבינה מלאכותית גם נוטים פחות להשיב.)

עמדות לפי גיל

ב-15 מהמדינות שנסקרו, בני 50 ומעלה נוטים יותר מבני 18-34 להיות מוטרדים בעיקר מהבינה המלאכותית. במקומות רבים, מבוגרים יותר גם נוטים פחות מעמיתיהם הצעירים לומר ששמעו או קראו הרבה על הטכנולוגיה.

עמדות לפי השכלה והכנסת משק הבית

מגמה דומה נמצאה בקרב בעלי השכלה מועטה יותר והכנסה נמוכה יותר למשק הבית, שנוטים גם הם להיות מודעים פחות לבינה מלאכותית ולהביע דאגה יותר.

הדאגה מהבינה המלאכותית משתנה בכמה היבטים חשובים

ראשית, החשש מהבינה המלאכותית גובר בכמה מדינות. שיעור המבוגרים האומרים שהם מוטרדים יותר מאשר נלהבים מהטכנולוגיה עלה מאז השנה שעברה בשוודיה (+9 נקודות אחוז), בפולין (+8), בהולנד (+7), בהונגריה (+6) ובאוסטרליה (+4); בארצות הברית העמדות נותרו יציבות יחסית במהלך השנה האחרונה, אך הדאגה עלתה באופן מובהק מאז 2021. שנית, נראה שבמקומות מסוימים הדאגה גוברת במיוחד בקרב צעירים.

מרכז המחקר Pew עוקב אחר העמדות כלפי בינה מלאכותית בארצות הברית זמן רב יותר מאשר במדינות אחרות. הסקרים הראו שאף שהדאגה מבינה מלאכותית עלתה בקרב אמריקאים בכל קבוצות הגיל, היא גברה בחדות בקרב צעירים בשנתיים האחרונות. מאז 2024 זינק שיעור האמריקאים בני 18-34 המוטרדים יותר מאשר נלהבים מבינה מלאכותית מ-40% ל-55%. כיום, מי שמתחת לגיל 35 נוטים באותה מידה כמו בני 50 ומעלה לומר שהם מוטרדים בעיקר – שינוי בולט לעומת המצב לפני חמש שנים, כאשר מבוגרים יותר היו מוטרדים מעט יותר.

גם בשוודיה, הפער ברמת הדאגה בין המבוגרים ביותר לצעירים ביותר למעשה נעלם במהלך השנה האחרונה. גם צעירים בפולין, בברזיל, ביפן ובאוסטרליה נוטים כיום יותר לומר שהם מוטרדים בעיקר, אף שעמיתיהם המבוגרים עדיין נוטים יותר להביע עמדה זו.

הדאגה גברה גם בקרב בני 50 ומעלה בכמה מקומות. כך הדבר בפולין ובשוודיה, שבהן הדאגה עלתה גם בקרב צעירים, וכן בצרפת, בהונגריה ובהולנד.