חזרה לעמוד הקודם

כל מה שרצית לדעת על תקנות הנגישות

לאחר תהליך ארוך שהוביל איגוד האינטרנט במשך למעלה מארבע שנים, אישרה ב-5/9/17 וועדת הרווחה של הכנסת שינוי בתקנות הנגישות (תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות)(תיקון), התשע"ז-2017, המחליף את התקנה הקודמת וקובע דרישות ספציפיות ומאוזנות להנגשת אתרי אינטרנט. בנוסח התקנות המעודכן אימצה נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות את מרבית המלצות האיגוד וביצעה שינויים משמעותיים בתקנות הנגישות.

התקנות המעודכנות מאזנות את הצורך של אנשים עם מוגבלות בהנגשת האינטרנט לבין היכולת של בעלי האתרים להנגיש אתריהם מבלי שיוטל עליהם נטל כלכלי וטכנולוגי בלתי סביר.

נגישות ברשת משמעותה כי על כל אתר קיים, הנותן שירות או מציג מידע לציבור, לאפשר לאנשים עם מוגבלות להפיק ממנו תועלת מירבית הדומה לתועלת שמפיקים אנשים ללא מוגבלות.

השינוי והתקנות מעלים מספר רב של שאלות. פרסמנו כאן באתר את המידע הקיים בידינו, ואנו זמינים גם באמצעות הקו החם של איגוד האינטרנט הישראלי העומד לרשות הציבור למענה על שאלות.

טיוטת תקנות נגישות השירות שהועברה לאישור הכנסת

יש לי אתר קיים - האם אני חייב להנגיש אותו?

שימו לב – לגבי אתר אינטרנט שהוקם אחרי 27/10/15 הכללים שונים. ראו מענה לשאלה "אני בונה אתר חדש – האם אני חייב להנגיש אותו?"

אתר אינטרנט קיים הוא אתר אשר פעל והיה פתוח לציבור לפני 26/10/15.

על פי תקנות החדשות, נותן שירות או מידע אודות שירות באמצעות אתר אינטרנט קיים שהמחזור הכספי שלו עולה על 1,000,000 (מיליון) ש"ח בשנה בממוצע בשלוש השנים האחרונות חייב להנגיש את האתר שלו לאנשים עם מוגבלות בהתאם לתקן 5568 של מכון התקנים ברמה AA.

תקן 5568 של מכון התקנים

מי פטור מהנגשת האתר? בעל אתר שהמחזור הכספי שלו נמוך מ-1,000,000 (מיליון) ש"ח בממוצע בשנה פטור מהנגשתו.

זאת, בכפוף להנחייה כי הוא חייב לפרסם באופן נגיש לאנשים עם מוגבלות את דרכי ההתקשרות אתו לצורך קבלת שירות, בין אם באתר שלו ובין באתר אחר. חובה זו תיכנס לתוקף ב-24 באוקטובר 2017.
הפטור הינו אוטומטי ואינו מצריך אישור, אך על בעל האתר לבחון אחת ל-3 שנים אם לא השתנה מחזורו הכספי.

על מי חלה חובת ההנגשה? חובת ההנגשה חלה על כל בעלים, מחזיקים או מפעילים בפועל של אתר אינטרנט הנותן שירות לציבור בישראל. החובה חלה גם אם הבעלים/מחזיק הוא:

  • אדם פרטי
  • גוף פרטי הפועל למטרות רווח (חברה, עוסק מורשה)
  • גוף הפועל שלא למטרות רווח (עמותה, מלכ"ר)
  • גוף ציבורי (משרד ממשלתי או רשות מקומית)

המלצה: בעל אתר אשר שכר בונה אתרים כדי שיבנה עבורו את האתר, מומלץ כי יגן על עצמו חוזית. ראו פרטים נוספים במענה לשאלה "אחריות חוזית – מול הספק המנגיש את האתר"

אני בונה אתר חדש - האם אני חייב להנגיש אותו?

התקנות קובעות כי אתר אינטרנט חדש הוא אתר שהחל לפעול לאחר 27/10/15.

על פי התקנות החדשות, אתר אינטרנט חדש הנותן שירות או מידע אודות שירות שהמחזור הכספי שלו מעל 300,000 (מאה אלף) ש"ח בשנה בממוצע בשלוש השנים האחרונות חייב להנגיש את האתר הקיים שלו לאנשים עם מוגבלות בהתאם לתקן 5568 של מכון התקנים. לאחר 2020 יחוייבו כל האתרים החדשים שהמחזור הכספי גבוה מ-100,000 ש"ח בהנגשת האתר שלהם. חובה זו נכנסה כבר לתוקף באוקטובר 2016 וחלה על בעל האתר מרגע העלאת האתר לאוויר.
תקן 5568 של מכון התקנים

מי פטור מהנגשת האתר?

בעל אתר אינטרנט חדש (שעלה לאויר אחרי 27/10/15) הנותן שירות או מידע אודות השירות , שהוא עוסק פטור או שהמחזור הכספי שלו נמוך מ-300,000 (שלוש מאות אלף) ש"ח בשנה, פטור מהנגשת האתר הקיים שלו. לאחר 2020 ינתן הפטור לאתרים חדשים שהמחזור הכספי שלהם נמוך מ-100,000 ש"ח. הפטור הינו אוטומטי ואינו מצריך אישור.

על מי חלה חובת ההנגשה?

חובת ההנגשה חלה על כל בעלים, מחזיקים או מפעילים בפועל של אתר האינטרנט הנותן שירות לציבור בישראל. החובה חלה גם אם הבעלים/מחזיק הוא:

  • אדם פרטי
  • גוף פרטי הפועל למטרות רווח (חברה, עוסק מורשה)
  • גוף הפועל שלא למטרות רווח (עמותה, מלכ"ר)
  • גוף ציבורי (משרד ממשלתי או רשות מקומית)

המלצה: מומלץ כי בעל אתר אשר מעסיק בונה אתרים כדי שיבנה עבורו את האתר, יגן על עצמו חוזית. ראו פרטים נוספים במענה לשאלה "אחריות חוזית – מול הספק המנגיש את האתר"

האתר שלי מאוחסן בחו''ל. האם אני צריך להנגיש אותו?

כל אתר הנותן שירות או מידע אודות השירות ומיועד לציבור בישראל (ואשר אינו פטור מהנגשה על פי התקנות – ראו פירוט בתשובה לשאלות לעיל) צריך להיות נגיש ללא קשר לשפת האתר, היכן הוא מאוחסן או היכן מתגורר בעליו הקלה מסויימת ניתנה למי שהשירות שלו ניתן באמצעות פלטפורמת רשת חברתית (כמו פייסבוק). במקרה כזה, התקנות מחייבות את נותן השירות לבצע בהן התאמות נגישות רק בהתאם למה שהפלטפורמה מאפשרת. לדוגמא, אם הפלטפורמה מאפשרת בחירה של צבעים, יש לדאוג שהטקסט יהיה בצבע מנוגד לרקע וכד'. לפרטים נוספים על ההנגשה שיש לבצע ברשתות חברתיות.

אחריות חוזית - מול הספק המנגיש את האתר

חשוב לשים לב: המחוקק מטיל אחריות אישית לביצוע הנגישות על הבעלים או המפעיל של המקום הציבורי או השירות, וגם על האחראי או המנהל (באופן ישיר או עקיף) להנגשת המקומות והשירותים.

לכן, בעל אתר אשר העסיק בונה אתרים כדי שיבנה עבורו את האתר, מומלץ כי יגן על עצמו חוזית וישלב סעיף כזה או דומה לו בחוזה מול החברה (הספק):

"הספק מצהיר, מאשר ומתחייב כי תוצרי שירותיו (האתר/היישום) יכללו את מלוא התאמות הנגישות לשירותי אינטרנט, כנדרש בהוראות תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), התשע"ג-2013. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, הספק יבצע את התאמות הנגישות בהתאם לתקן הישראלי לנגישות מס' 5568 של מכון התקנים הישראלי, ברמת נגישות AA לכל הפחות."

מה זה בכלל אתר נגיש? למה צריך את זה?

אתר אינטרנט נגיש הינו אתר העומד בדרישות תקן 5568 של מכון התקנים הישראלי.
תקן 5568 של מכון התקנים

כדאי לדעת: במסגרת שינוי התקנות , גם תקן 5568 של מכון התקנים עומד בפני עדכונים והוספה של תקן חדש להנגשת מסמכים. תקן הנגשת מסמכים יצא בשלב זה להערות הציבור. לאחר קבלת כל ההערות, יעודכן התקן ויאושר כתקן מחייב על ידי מכון התקנים.

התקן הישראלי הינו אימוץ של הנחיות בינלאומיות – הנחיות נגישות לתכני אינטרנט Web Content Accessibility Guidelines של ארגון ה- W3C הבינלאומי. מסמך ההנחיות כולל קישורים להסברים ודוגמאות כיצד לבצע את ההנגשה. אתר העומד בדרישות אלה ערוך לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתמש בו:

  • תוך תמיכה בתוכנה קוראת מסך (לדוגמא על ידי הצבת תיאור טקסטואלי מאחורי כל תמונה וכפתור באתר)
  • מאפשר תפעול האתר ע"י מקש ה- TAB והחצים וללא צורך בשימוש בעכבר.
  • יש בו שימוש בכותרות לטובת גלישה נוחה ואפקטיבית יותר לקוראי מסך
  • מדגיש קישורים במספר אופנים
  • הוספו לו כותרות לסרטי וידאו
  • ועוד

אתרים שאינם נגישים מונעים מאנשים עם מוגבלות להנות מיתרונות הרשת כגון חיסכון בזמן, אי הגעה פיזית לבית העסק או הימנעות מהמתנה בתור, רכישת השכלה, תעסוקה ומעורבות חברתית. יתרונות אלה, עבור אוכלוסייה זו הינם בגדר שינוי מהותי, הקלה משמעותית בהתנהלותם היומיומית ומתן אפשרות לבעל המוגבלות להיות כאחד האדם. מעבר לחובה חוקית, מבחינה עסקית וחברתית תוביל הנגשת האתר ליותר חשיפה של האתר.

25% מאזרחי ישראל הם אנשים עם מוגבלות. הנגשת האתר מגדילה את מספר הגולשים הפוטנציאליים. בנוסף, מנועי חיפוש מעדיפים באופן ברור אתרים נגישים. הסיבה לכך היא שמנועי חיפוש הם בעצם "עיוורים". יש התאמה גבוהה מאוד בין ההנחיות לקידום אתרים במנועי חיפוש (SEO) לבין הנחיות הנגישות לאינטרנט. על כן, הנגשת האתר מביאה לעלייה משמעותית במספר הגולשים המגיעים באמצעות מנועי החיפוש כמו גם את הכניסה לאתר ממכשירי טלפון סלולריים וממכשירי כף יד שכן אתר נגיש הוא אתר המקפיד על כתיבת קוד סטנדרטית.

כלומר שלצד העלויות הכרוכות בהנגשה, קיים גם יתרון כלכלי מעצם הנגשתו לאנשים עם מוגבלות.

איך אני מנגיש את האתר שלי?

אתר אינטרנט נגיש הינו אתר העומד בדרישות תקן 5568 של מכון התקנים הישראלי. על מנת להפוך אתר לנגיש מומלץ לפעול על פי השלבים הבאים:
תקן 5568 של מכון התקנים

  1. וידוא חובת ההנגשה – בשלב הראשון עליך לבחון האם חלה עליך חובה לפי החוק להנגיש את האתר שלך. ראה למעלה פרטים על מי חלה החובה להנגיש את האתר כשמדובר באתר חדש / קיים.
  2. ביצוע מיפוי לרכיבים אותם צריך להנגיש – לאחר שקיבלת החלטה להנגיש את האתר, עליך לבצע בדיקה מקיפה על מנת למפות את הרכיבים באתר אותם צריך להנגיש (כולל: פלטפורמה, מסמכים, תוכן, וידאו וכד'). כדאי להעזר לצורך מיפוי זה בטופס סקר נגישות המפורסם באתר הנציבות.
    טופס סקר נגישות
  3. קבלת החלטה כיצד וע"י מי תתבצע ההנגשה – הנגשת האתר בפועל יכולה להתבצע ע"י מפתחים חיצוניים (קבלנים חיצוניים) או ע"י מפתחים In house.
  4. אם ההנגשה תתבצע ע"י ספק חיצוני – מומלץ לפעול עפ"י ההמלצות מטה – בין אם מדובר בהנגשת אתר חדש או בשדרוג אתר קיים, אם בחרת להנגיש את האתר ע"י מפתחים חיצוניים (קבלנים חיצוניים) – מומלץ:
    1. הצעת המחיר – כדאי לקבל הצעות מחיר ממספר מפתחים מתאימים. על הצעת המחיר לפרט במדוייק אילו רכיבים יונגשו (ועל איזה רכיבים הם ידרשו תשלום נוסף עבור הנגשתם או פיתוחם מחדש). מומלץ לוודא שהצעת המחיר שהתקבלה נותנת מענה להנגשת כל הרכיבים הנדרשים בהנגשה בהתאם לסקר הנגישות שבצעת (ראה פרטים בסעיף 2 לעיל).
      סקר הנגישות
    2. המלצות – לקבל המלצות על המפתח אותו רוצים לשכור. חשוב לוודא שהמלצות אלה יהיו מלקוחות קודמים שלו אשר סיימו בהצלחה את תהליך הנגשת האתר.
    3. חוזה ההתקשרות – יש לוודא שמפתח האתר מחוייב חוזית לתוצר של אתר נגיש העומד בדרישות החוק והתקנות. מומלץ להכניס את הפסקה הבאה בחוזה שנחתם מול המפתח החיצוני:

      "הספק מצהיר, מאשר ומתחייב כי תוצרי שירותיו (האתר/היישום) יכללו את מלוא התאמות הנגישות לשירותי אינטרנט, כנדרש בהוראות תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), התשע"ג-2013. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, הספק יבצע את התאמות הנגישות בהתאם לתקן הישראלי לנגישות מס' 5568 של מכון התקנים הישראלי, ברמת נגישות AA לכל הפחות."

  5. אם ההנגשה תתבצע ע"י מפתחים מטעם הארגון (In house) – מומלץ: לוודא כי הם למדו את הנושא לעומק. ניתן להפנות אותם גם למידע טכני מעמיק באתר nagish.org.il. ובמקרה של הנגשת אתר מורכב – כדאי לשקול אפשרות לשכירת יועץ מקצועי בנוסף לביצוע המתבצע פנימית.
    *עמותת נגישות ישראל ביחד עם איגוד האינטרנט הישראלי מקיימים הכשרות ייעודיות למפתחים ועורכי תוכן. לפרטים נוספים לחץ כאן. לחברי איגוד האינטרנט ניתנת הנחה בעלות ההכשרה (התקבול בשל ההכשרה מועבר במלואו לעמותת נגישות ישראל).

סקר נגישות

בכדי להעריך אם אתר אינטרנט עומד בדרישות הנגישות, קבע המחוקק בתקנה 28 לתקנות כי יש לבצע בדיקה תקופתית של המידע, התכנים והשירותים המוצעים באתרי אינטרנט. סקר נגישות נועד למפות את הרכיבים הנדרשים בשירות נגיש ולבדוק אילו מהם עומדים בדרישות הנגישות ובאילו יש לבצע התאמות נגישות.

הסקר צריך להתבצע כבדיקה תקופתית בכל 5 שנים.

לטופס בדיקה לביצוע הסקר לחץ כאן

מה עלי לעשות לאחר סיום הנגשת האתר?

  1. יש לוודא שהאתר הונגש בהתאם לתקנה 35 לתקנות נגישות השירות ולתקן הנגישות הישראלי 5568. זאת ניתן לעשות באמצעות בדיקה יסודית של האתר, לרבות הטפסים, התבניות, הקישורים והתכנים שבו. לצורך הבדיקה ניתן להשתמש בטופס בדיקות נגישות שהכינה הנציבות.
    טופס בדיקות נגישות
    תקנות נגישות השירות
    תקן הנגישות הישראלי 5568
    • מומלץ לבצע את בדיקות הנגישות באמצעות קוראי מסך המאפשרים בדיקת תכני האתר כפי ש"רואים" אותם אנשים בעלי לקויות ראיה. לחילופין – מומלץ לבצע בדיקות משתמש ע"י אנשים עם מוגבלויות ובדגש על עיוורים הנעזרים בטכנולוגיות מסייעות של קוראי מסך, מקלדת ברייל וכדומה.
  2. יש לתדרך את עורכי התכנים באתר בנושא הקפדה על שמירת הנגישות של האתר לרבות תכנים, תמונות, סרטים. שימו לב, נושא זה קריטי להמשך שמירת האתר כאתר נגיש ועמידה בדרישות התקנות. מומלץ להתעדכן בתקן החדש להנגשת מסמכים שיצא בשלב זה להערות הציבור. לאחר קבלת כל ההערות, יעודכן התקן ויאושר כתקן מחייב על ידי מכון התקנים.
  3. יש לציין במקום בולט באתר כי בוצעו התאמות נגישות בעבור אנשים עם מוגבלות ולהוסיף לאתר הצהרת נגישות שתכלול:
    • פירוט לגבי רמת הנגישות לפיה בוצעו התאמות הנגישות בשירותי האינטרנט;
    • לפי אילו דפדפנים בוצעה בדיקת נגישות שירותי האינטרנט;
    • פרטי איש קשר, או רכז הנגישות (אם מחויב למנות לפי החוק), וכן פרטים המאפשרים יצירת קשר לצורך הודעה על העדר התאמות נגישות או בקשה לביצוע הוראות נגישות;
    • תיאור התאמות הנגישות העיקריות שמתקיימות בארגון (כולל התאמות פיזיות);
    • תיאור התאמות הנגישות באירועים שמקיים הארגון;
    • תיאור פטורים או ההקלות שניתנו לארגון;
    • תאריך כתיבת הצהרת הנגישות ועדכונה האמורה.
    • ניתן (אין חובה) להוסיף אייקון המדגיש כי האתר הונגש.

חשוב לשים לב: החוק אינו מחייב קבלת אישור כלשהו שהאתר נגיש ואין גוף שהוסמך לתת תו תקן לאתרי אינטרנט. כל הנדרש לפי התקנות הוא להנגיש את האתר לפי התקן הישראלי, ולהצהיר כי הוא נגיש.

הפלטפורמה או הממשק שהאתר שלי מבוסס עליו לא ניתן להנגשה? (אי היתכנות טכנולוגית)

נותן שירות ששירותי האינטרנט שלו מבוססים על תשתית (פלטפורמה) או ממשק טכנולוגי אשר אינם מאפשרים ביצוע התאמה מסוימת מסיבה טכנולוגית, יהיה פטור מביצועה; פטור זה יהיה תקף למשך עד שלוש שנים מיום קבלת הפטור. אולם ניתן יהיה לחדש אותו לתקופה של עוד שלוש שנים נוספות; לאחר תקופה זו (3+3), לא ניתן יהיה לחדש פטור זה, אלא באישור מיוחד מהנציבות.

על מנת לקבל פטור זה (פטור זה אינו ניתן באופן אוטומטי) נדרש התהליך הבא:
  1. חוות דעת חתומה של איש מקצוע שאכן קיימות מגבלות טכנולוגיות כאמור. חוות דעת זו צריכה להיכתב על גבי טופס שקבעה הנציבות.
    טופס שקבעה הנציבות
  2. את חוות הדעת יש להעביר למורשה נגישות השירות אשר צריך לאשר אם אכן מגיע פטור מלא או חלקי על בסיס אי היתכנות טכנולוגית להנגשה (יש לשים לב שבטופס מתבקש איש המקצוע גם למלא את השכלתו ומידת הניסיון שלו בתחום. זאת על מנת שמורשה הנגישות יוכל לבחון כי חוות הדעת מגיעה מגורם מקצועי).
    מורשה נגישות השירות
  3. נותן שירות שנקבע לו פטור בשל אי היתכנות טכנולוגית, צריך:
    א. לספק נגישות חלופית.
    ב. לפרסם בהצהרת נגישות באתר את דבר הפטור, כולל צילום טופס הפטור החתום ע"י מורשה הנגישות, ואת ההתאמות החלופיות שהוא מספק.

האתר שלי הוא למעשה דף ברשת חברתית. האם אני צריך להנגיש? האם יש לי אפשרות להנגיש?

מי שהשירות שלו ניתן באמצעות פלטפורמת רשת חברתית, צריך לבצע רק את ההתאמות שהפלטפורמה מאפשרת לו. לדוגמא, אם הפלטפורמה מאפשרת בחירה של צבעים, יש לדאוג שהטקסט יהיה בצבע מנוגד לרקע וכד'. לפרטים נוספים על ההנגשה שיש לבצע ברשתות חברתיות לחץ כאן.

האתר שלי מכיל מסמכים וטפסים רבים. האם עלי להנגיש את כולם?

התקנות החדשות מתייחסות למספר סוגים של מסמכים:

טפסים שמילויים נעשה במחשב – אלה חייבים להיות נגישים ללא קשר מתי עלו לאתר.

מסמכים בהם ניתנו הסברים אודות טפסים – חייבים להיות נגישים אם הוכנו לאחר 26/10/15.

מסמכים או תכנים אחרים שהועלו לאתר על ידי צדדים שלישיים (שאינם בעל האתר או מישהו מטעמו) או נמסרו לו ע"י צדדים שלישיים ולא נערכו על ידי בעל האתר או מי מטעמו או בהנחייתו – בעל האתר לא יהיה אחראי על ביצוע התאמות הנגישות בתכנים אלה. כך לדוגמא: אם בעל אתר מעלה לאתר מסמך לא נגיש שהוא הוריד (ברשות) מאתר של גוף אחר, עליו לציין שמדובר במסמך של גוף XXX ואז אין מחובתו להנגישו.

יש לשים לב כי במידה שמדובר באתר המאפשר העלאת תוכן של צדדים שלישיים באופן שוטף (כמו אתר ניהול פורומים, רשתות חברתיות, אתרי שיתוף קבצים וכד') – על בעל האתר להעמיד תשתית שתאפשר העלאת תכנים נגישים כדוגמת אפשרות להוספת שדה תיאור תמונה, אך אינו אחראי לתוכן שמעלים לשם צדדים שלישיים שאינם מטעמו.

מסמכים בהם מידע אישי למקבל שירות שניתן לו בכניסה לאתר המחייב הזדהות – יחוייבו בהנגשה רק החל מ-31.12.21 (ובלבד שלבקשת אדם עם מוגבלות, החייב יספק את המסמך באופן נגיש תוך 14 ימים).

מסמכים אחרים שהוכנו, הופקו או נערכו על ידי בעל האתר או מי מטעמו לאחר 26/10/17 צריכים לעלות לאתר נגישים בהתאם לתקן 5568-2 (נגישות מסמכים דיגיטליים) אם הוא בתוקף ואם עדיין לא בתוקף – בהתאם לאפשרויות הנגישות הניתנות לביצוע במסגרת התוכנה שבה נוצר או נערך המסמך. מסמכים שהוכנו לפני 26/10/17 אינם חייבים לעלות לאתר כשהם נגישים לאנשים עם מוגבלות אלא לפי דרישה של אדם עם מוגבלות.

באתר שלי תכני וידאו ואודיו. האם עלי להנגיש אותם?

על פי התקנות החדשות, חובת הנגשת וידאו ואודיו הוטלה על פי התקנות רק על רשויות ציבוריות או גופים גדולים שהמחזור השנתי הממוצע שלהם גדול מ-5 מיליון ש"ח בשנה.

גופים שונים פונים אלי ומתריעים בפני שאם האתר שלי לא יהיה נגיש, אהיה חשוף לתביעות. האם יש אמת באיומים הללו?

אם אתר כלשהו אינו פטור מהנגשה, אכן קיימת עבור מחזיק האתר חשיפה אפשרית לתביעה אזרחית או לקנס מנהלי.

עם זאת, יש לזכור כי פניות מסוג זה, עלולות להיות מטעם חברות מסחריות המעוניינות בהתקשרות עסקית. על כן כדאי ראשית לבחון האם חלה בכלל לפי החוק חובת הנגשה על אתרכם ראו בתשובה לשאלות קודמות פירוט על מי חלה חובת הנגשה כשמדובר באתר חדש / קיים.

אם אכן נדרשת הנגשה של האתר, יש לעקוב אחר רשימת ההמלצות לתהליך בחירת מבצע העבודה במענה לשאלה "איך אני מנגיש את האתר שלי" לעיל.

כאמור, הנגשת האתר בפועל יכולה להתבצע ע"י מפתחים חיצוניים (קבלנים חיצוניים) או ע"י מפתחים מתוך הארגון . ובכל מקרה – יש לוודא שהצעת המחיר שהתקבלה נותנת מענה להנגשת כל הרכיבים הנדרשים בהנגשה בהתאם לסקר הנגישות המוצע מטעם הנציבות (ראה פרטים במענה לשאלה "איך אני מנגיש את האתר שלי").

בזמן האחרון מציעים לי יותר ויותר חברות מסחריות פתרון הנגשה ''פשוט'' באמצעות התקנת תוסף חיצוני ותשלום חד פעמי. האם זו אפשרות? או שהאמינות של החברות הללו מפוקפקת.

על מנת לוודא אם הפתרון הזה מתאים לאתר שלך או לא, עליך ראשית לבצע מיפוי של הרכיבים באתר אותם צריך להנגיש (אפשר להעזר לצורך המיפוי בטופס סקר נגישות המפורסם באתר הנציבות). לאחר שבידך רשימה כזו, כדאי לקבל הצעות מחיר ממספר מפתחים מתאימים. על הצעת המחיר לפרט במדוייק אילו רכיבים יונגשו (ועל איזה רכיבים הם ידרשו תשלום נוסף עבור הנגשתם או פיתוחם מחדש), ולוודא שהצעת המחיר שהתקבלה נותנת מענה להנגשת כל הרכיבים הנדרשים בהנגשה בהתאם לסקר הנגישות שבצעת.

עשיתי מאמץ להנגיש אך אני מפחד שאני עדיין חשוף לתביעות. איך מוודאים אם אני מוגן?

ראשית, בתום הנגשת האתר, כדאי לוודא שהוא אכן נגיש. ראו מה כדאי לעשות בתשובה לשאלה "מה עלי לעשות לאחר סיום הנגשת האתר" לעיל.

במקביל, על מנת שהאתר יישאר נגיש יש לוודא כי כל התכנים המועלים אליו באופן שוטף נגישים גם הם. מסמכים המועלים לאתר צריכים להיות נגישים בהתאם לתקן, תמונות צריכות לעלות בצירוף טקסט חלופי (Alt לתמונה) וכד'.

מאחר שאתרי האינטרנט הם דינמיים מטבעם, ניתן להניח שבזמן אמת תיתכן סטייה מעמידה מלאה בקווים המנחים עקב מורכבות היישום והתחזוקה השוטפת של עריכת תוכני אתרי האינטרנט. לפיכך, התקנות החדשות דורשות כי בטרם הגשת תביעה תישלח לבעלי האתר הודעה ודרישה לתיקון התקלה / הטעות. לבעל האתר ניתנת תקופה של 60 יום לתיקון התקלה / טעות. במקרה של שירות שנדרש תוך פחות מ-3 שבועות (לדוגמא – אדם עם מוגבלות שרוצה לרכוש כרטיס להופעה המתקיימת בקרוב והאתר אינו נגיש ואינו מאפשר לו לרכוש את הכרטיס), נדרש בעל האתר לספק לאדם עם מוגבלות הנגשה חלופית שתאפשר לו לקבל את השירות בפרק זמן הנדרש מבלי להמתין לתיקון הנגשת האתר.

אכיפה וענישה

מידע נוסף על האכיפה והענישה ניתן למצוא גם במרכז המידע של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

חשיפה לתביעה בגין אי הנגשת אתר יכולה להתקיים בכל אחד מהמסלולים הבאים:

מסלול מינהלי:

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים רשאית להוציא צו נגישות לבעל אתר שהפר את התקנות. המפר את הצו לאחר שניתן, עשוי להקנס בשיעור של כ-75,000 ש"ח וכ-3,700 ש"ח נוספים לכל יום נוסף של הפרה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הנגישות. אם האתר הוא של תאגיד, עשוי להקנס התאגיד בכפל קנס הקבוע לאותה עבירה ובהטלת אחריות וקנס של כ-75,000 ש"ח על נושא משרה או עובד אחראי בתאגיד.

מסלול אזרחי:

המסלול האזרחי כולל שני תתי מסלולים:

  • תביעה פרטנית: אדם עם מוגבלות או ארגון שמייצג אנשים עם מוגבלות יכולים לתבוע את החייב בדרישה לבצע התאמות נגישות או לתבוע לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד כ-62 אלף ₪ (50,000 ש"ח + הצמדה). אם הוכיח התובע כי נגרם לו נזק כספי בסכום גבוה יותר – הוא יוכל לתבוע גם אותו.
  • תביעה ייצוגית: כל אדם עם מוגבלות או ארגון שמייצג אנשים עם מוגבלות ו/או העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות אלה יכולים לתבוע תביעה ייצוגית בשמם של אנשים עם מוגבלות. כיוון שמדובר בתביעה ייצוגית, על ביהמ"ש לאשר את הגשת התביעה הייצוגית לאחר שהשתכנע שהתקיימו התנאים המוקדמים לכך בחוק. בתביעות ייצוגיות הנוגעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ניתן לתובע פיצויים גם ללא הוכחת נזק וכאמור לאחר אישור בית המשפט.

מה לגבי אפליקציות?

לא רק אתרים צריכים להיות נגישים. גם אפליקציות שהן אמצעי למתן שירות או מידע אודות השירות חייבות בנגישות. יש להנגיש אפליקציות (בסמארטפונים ובטאבלטים) כפי שמנגישים אתרי אינטרנט, לפי תקנה 35 ובהתאם לתקן 5568 במידת האפשר ככל שהן רלבנטיות לאפליקציה ולכלים שניתנים ע"י מערכת ההפעלה.

יש לשים לב כי לגבי אפליקציות נדרש כי הן יבוצעו במערכות הפעלה מרכזיות, ולכל הפחות ב-2 מערכות הפעלה.

יש לי גם אתר אינטרנט וגם אפליקציה המאפשרים לבצע את אותן פעולות. האם אני צריך להנגיש את שניהם?

אם אתר האינטרנט מותאם לשימוש בטלפון חכם או בטלפון חכם (טאבלט) והשירות הניתן בו זהה לשירות הניתן באפליקציה, ניתן לבצע את התאמות הנגישות באחד מהם בלבד – באתר המותאם או באפליקציה.

יש לשים לב כי אם אכן ביצעתם את התאמות הנגישות רק באחת מהאפשרויות (באתר או באפליקציה), עליכם לפרסם הפניה נגישה באתר או באפליקציה שאינם נגישים כולל קישור משם לאתר או ליישום הנגישים.

הצהרת נגישות

יש לציין במקום בולט באתר כי בוצעו התאמות נגישות בעבור אנשים עם מוגבלות ולהוסיף לאתר הצהרת נגישות שתכלול:

  • פירוט לגבי רמת הנגישות לפיה בוצעו התאמות הנגישות בשירותי האינטרנט;
  • לפי אילו דפדפנים בוצעה בדיקת נגישות שירותי האינטרנט;
  • פרטי איש קשר, או רכז הנגישות (אם מחויב למנות לפי החוק), וכן פרטים המאפשרים יצירת קשר לצורך הודעה על העדר התאמות נגישות או בקשה לביצוע הוראות נגישות;
  • תיאור התאמות הנגישות העיקריות שמתקיימות בארגון (כולל התאמות פיזיות);
  • תיאור התאמות הנגישות באירועים שמקיים הארגון;
  • תיאור פטורים או ההקלות שניתנו לארגון;
  • תאריך כתיבת הצהרת הנגישות ועדכונה האמורה.
  • ניתן (אין חובה) להוסיף אייקון המדגיש כי האתר הונגש.

שים לב: החוק אינו מחייב תו נגישות ואין גוף שהוסמך לתת תו תקן לאתרי אינטרנט. כל הנדרש לפי התקנות הוא להנגיש את האתר לפי התקן הישראלי, ולהצהיר כי הוא נגיש.

כמה הנגשה כזאת אמורה לעלות לי?

כדי שיהיה קל יותר להבין את העלויות הקיימות בשוק ביקשנו מציבור בעלי האתרים לשתף אותנו במידע אודות הצעות המחיר שקיבלו להנגשת אתרים קיימים/חדשים. הנתונים נכונים לסוף 2016, אבל להערכתנו לא השתנו בהרבה מאז. לצפיה בנתונים לחצו כאן.

אנחנו חברה בעלת אתר, והמתכנתים שלנו לא יודעים להנגיש לנו את האתר. האם יש קורסים והכשרות שנלמד בהם נושא הנגישות ויתאים למפתחים?

עמותת נגישות ישראל ביחד עם איגוד האינטרנט הישראלי מקיימים הכשרות ייעודיות למפתחים ועורכי תוכן. לפרטים נוספים לחץ כאן. לחברי איגוד האינטרנט ניתנת הנחה בעלות ההכשרה (התקבול בשל ההכשרה מועבר במלואו לעמותת נגישות ישראל).

איך אני מקבל אישור שהאתר שלי מונגש? כמה צריך לעלות לי תו המאשר את היות האתר שלי נגיש?

החוק אינו מחייב תו נגישות ואין גוף שהוסמך לתת תו תקן לאתרי אינטרנט. כל הנדרש לפי התקנות הוא להנגיש את האתר לפי התקן הישראלי, ולהצהיר כי הוא נגיש.

למרות כל ההסברים שלעיל, עדיין לא ברורות לי התקנות. מי יכול לסייע לי?

לפניות ושאלות מומלץ לפנות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אגף פניות הציבור בנציבות.

בנוסף, ניתן לפנות לקו החם של איגוד האינטרנט הישראלי בטלפון או וואטסאפ: 054-8858911 | בדוא"ל negishut@isoc.org.il

חומרי רקע נוספים והרחבה בנושא

אין באמור להלן כדי להוות ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך על המידע שלהלן כעצה משפטית, אלא כמידע כללי בלבד. כל העושה כן בלא להיוועץ בעו"ד, עושה כן על אחריותו בלבד. דוגמאות המסמכים הניתנים לך להלן נמסרים לך לשימוש כמות שהיא (**As Is**). לא תהיה לך כל טענה, תביעה או דרישה כלפי איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) ו/או מי מטעמו, בגין תכונות המידע ו/או המסמכים, הוראותיהם וההסתמכות עליהם.