חזרה לעמוד הקודם

כל מה שרצית לדעת על תקנות הנגישות

תקנות נגישות השירות אשר חוקקו ע"י משרד המשפטים, לא מספיק ברורות ומטילות נטל גדול מאוד על בעלי האתרים. כתוצאה מכך, הן מעלות מספר רב של שאלות. ננסה לענות על השאלות כמיטב ידיעתנו. איגוד האינטרנט פועל מול נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים (הנציבות) לשיפור התקנות ולהפיכתן לברורות יותר ולסבירות יותר מבחינת בעלי האתרים, תוך התחשבות באנשים עם מוגבלות.

תקנות נגישות השירות

חומרים מיום עיון ללימוד הנגשת אתרים לעסקים וחברות בסדרי גודל קטן-בינוני

מהו אתר אינטרנט נגיש?

עבור אנשים עם מוגבלות, מרבית האתרים הישראליים אינם נגישים – דבר המונע מהם שימוש מלא במשאבי הרשת כגון חיסכון בזמן, הגעה פיזית לבית העסק או המתנה בתור. יתרונות אלה, עבור אוכלוסייה זו הינם בגדר שינוי מהותי והקלה משמעותית בהתנהלותם היומיומית. מעבר לחובה חוקית, מבחינה עסקית וחברתית תוביל הנגשת האתר ליותר חשיפה של האתר.

מטרת משרד המשפטים בחקיקת תקנות נגישות השירות היא כי כל אתר קיים, הנותן שירות או מציג מידע לציבור, יאפשר לאנשים עם מוגבלות להפיק ממנו תועלת מירבית הדומה לתועלה שמפיקים אנשים ללא מוגבלות.

אתר אינטרנט נגיש הינו אתר שערוך לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתמש בו:

  • תוך תמיכה בתוכנת קוראת מסך (לדוגמא על ידי הצבת תיאור טקסטואלי מאחורי כל תמונה וכפתור באתר)
  • מאפשר תפעול האתר ע"י מקש ה- TAB והחצים וללא צורך בשימוש בעכבר.
  • יש בו שימוש בכותרות לטובת גלישה נוחה ואפקטיבית יותר לקוראי מסך
  • מדגיש קישורים במספר אופנים
  • הוספו לו כותרות לסרטי וידאו ועוד

אתר נגיש לפי תקנות הנגישות הוא אתר שבו בוצעו התאמות לפי תקן ישראלי 5568. התקן הישראלי הינו אימוץ של הנחיות בינלאומיות – הנחיות נגישות לתכני אינטרנט Web Content Accessibility Guidelines של ארגון ה- W3C הבינלאומי. מסמך ההנחיות כולל קישורים להסברים ודוגמאות כיצד לבצע את ההנגשה.

אלו אוכלוסיות ייהנו מהנגשת האתר?

אוכלוסיית האנשים עם המוגבלות נחלקת לקבוצות הבאות:

  • עוורים ולקויי ראיה המשתמשים בתוכנת "קורא מסך"
  • אנשים עם מוגבלות מוטורית בידיים המקשות על תפעול העכבר
  • אנשים עם לקות שמיעה הזקוקים לכותרות בזמן צפיה בסרט וידאו

בסקר שערכה חברת מיקרוסופט עלה כי אוכלוסיית בעלי המוגבלות בישראל מוערכת בכ- 25% מהאוכלוסיה.

על אלו אתרים להיות נגישים?

תקנות השירות קובעות שעל כל אתר קיים הנותן שירות ציבורי או מידע אודות שירות ציבורי להיות נגיש.

שירות ציבורי הוא שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסויים ממנו:

א. ע"י גוף ציבורי (ראו פירוט להלן).

ב. ע"י כל אתר העוסק בתחומים: מסחר, בריאות, בידור, חינוך, רווחה, ספורט, תיירות (שירותים המפורטים בתוספת השניה לחוק).

רמת ביצוע ההתאמות נקבעת בהתאם למהות הגוף המפעיל את האתר –

שירות אינטרנט המסופק ע"י גוף ציבורי או בעבורו – ההתאמות יבוצעו ברמה AA לפחות.

שירות אינטרנט המסופק ע"י מי שאינו רשות ציבורית – ההתאמות יבוצעו ברמה AA, אלא אם קיבל בעל השירות פטור (לאפשרויות לקבלת פטור ראה פירוט להלן) ואז הן יבוצעו ברמה A בלבד.

ההבדלים בין רמה A לרמה AA

כדאי גם לדעת – גם אתר המאוחסן בחו"ל אולם מיועד לציבור בישראל מחוייב להנגיש את האתר שלו. עם זאת, אם השירות ניתן באמצעות פלטפורמת רשת חברתית (כמו פייסבוק), התקנות מחייבות את נותן השירות לבצע בהן התאמות נגישות רק בהתאם למה שהפלטפורמה מאפשרת. לדוגמא, אם הפלטפורמה מאפשרת בחירה של צבעים, יש לדאוג שהטקסט יהיה בצבע מנוגד לרקע וכד'. לפרטים נוספים על ההנגשה שיש לבצע ברשתות חברתיות לחץ כאן.

יש לשים לב כי על פי התקנות, כל גוף החייב בביצוע התאמות נגישות צריך לבצע אחת ל-5 שנים סקר נגישות בהתאם לטופס של הנציבות.

עוד כדאי לדעת – במסגרת ההצעה של הנציבות לתיקון תקנות הנגישות, מוצע לחייב הנגשת מדיה מבוססת זמן (וידאו, אודיו) ומידע ויזואלי לא טקסטואלי (כמו: אינפוגרפיקות, תרשימים וגרפים) בהנגשה בהתאם לרמה A בלבד (ולא רמה AA כפי שנדרש בתקנות הנוכחיות).

מי חייב בהנגשה?

חובת ההנגשה חלה על כל בעלים, מחזיקים או מפעילים בפועל של אתר אינטרנט הנותן שירות לציבור בישראל. החובה חלה גם אם הבעלים/מחזיק הוא:

  • אדם פרטי
  • גוף פרטי הפועל למטרות רווח (חברה, עוסק מורשה)
  • גוף הפועל שלא למטרות רווח (עמותה, מלכ"ר)
  • גוף ציבורי (משרד ממשלתי או רשות מקומית. ראה פירוט להלן)

כדאי לדעת: התקנות חלות הן על אתרים הנותנים שירות או מידע אודות השירות ללא התייחסות לגודל האתר או לגודל הגוף המפעיל את האתר. נותני שירותים המבקשים לקבל פטור מהנגשה בשל נטל כלכלי כבד מדי, רשאים לפנות בבקשה לפטור לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להרחבה על האפשרות לקבלת פטור, ראו להלן).

יש לשים לב: המחוקק מטיל אחריות אישית לביצוע הנגישות גם על הבעלים או המפעיל של המקום הציבורי או השירות, וגם על האחראי או המנהל (באופן ישיר או עקיף) להנגשת המקומות והשירותים.

עוד כדאי לדעת: בעל אתר אשר שכר בונה אתרים כדי שיבנה עבורו את האתר, מומלץ כי יגן על עצמו חוזית וישלב סעיף כזה או דומה לו בחוזה מול החברה (הספק):

"הספק מצהיר, מאשר ומתחייב כי תוצרי שירותיו (האתר/היישום) יכללו את מלוא התאמות הנגישות לשירותי אינטרנט, כנדרש בהוראות תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), התשע"ג-2013. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, הספק יבצע את התאמות הנגישות בהתאם לתקן הישראלי לנגישות מס' 5568 של מכון התקנים הישראלי, ברמת נגישות AA לכל הפחות."

מהו גוף ציבורי?

יש לשים לב כי חובת ההנגשה חלה גם על אתרים פרטיים אשר אינם של גוף ציבורי. ראו לעיל בתשובה לשאלה: 'מי חייב בהנגשה?'

עפ"י חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, "גוף ציבורי" מהווה כל אחד מאלה:

  1. משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו;
  2. הכנסת;
  3. צה"ל;
  4. משטרת ישראל;
  5. רשות מקומית;
  6. תאגיד שהוקם בחוק;
  7. ההסתדרות הציונית העולמית;
  8. הסוכנות היהודית לארץ ישראל;
  9. גוף שנותן שירות בריאות ממלכתי, כהגדרתו בסעיף 19טו;
  10. מוסד חינוך רשמי כמשמעותו בסעיף 19לב;
  11. מוסדות ציבור שהשתתפות המדינה בתקציבם עולה על 30% בממוצע בחמש השנים האחרונות;
  12. גוף שקבע שר האוצר בצו באישור הוועדה;

על פי מה מנגישים אתר האינטרנט?

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח-1998 הוא החוק הבסיסי העוסק בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. מכוחו תוקנו תקנות רבות הנוגעות לנגישות, בין תקנות אלו נכתבו גם תקנות נגישות השרות שאושרו בדצמבר 2012 ונכנסו לתוקף ב-25 באוקטובר 2013; תקנות אלו כוללות סעיף ספציפי ומפורט (סעיף 35) לעניין הנגשת אתרי אינטרנט ומה נדרש מבעל אתר לבצע בכדי לעמוד בתקנות ובחוק.

עפ"י סעיף 35 לתקנות השירות, אתר אינטרנט המעניק שירות ציבורי או מידע אודות שירות ציבורי (ראה הגדרה לעיל), נדרש לעמוד בהנחיות התקן הישראלי לנגישות 5568 של מכון התקנים, המבוסס על התקן הבינלאומי ( Web Content Accessibility Guidelines 2.0) של גוף התקינה הבין-לאומי W3C World Wide Web Consortium.

התקן הישראלי לנגישות 5568 של מכון התקנים

טופס לבדיקת אתר נגיש באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

הנגשת אפליקציות

לא רק אתרים צריכים להיות נגישים. גם אפליקציות שהן אמצעי למתן שירות או מידע אודות השירות חייבות בנגישות. יש להנגיש אפליקציות (בסמארטפונים ובטאבלטים) כפי שמנגישים אתרי אינטרנט, לפי תקנה 35 ובהתאם לתקן הישראלי בשינויים המחויבים. כל האפליקציות הנותנות שירות או מידע אודות השירות חייבות בהנגשה, אף אם מדובר באפליקציה המוטמעת באתר האינטרנט, אפליקציה עצמאית השייכת לאתר אינטרנט שבו ניתן שירות או אפלקציה עצמאית במכשיר טלפון נייד. אלמנטים באפליקציה שאינם ניתנים ליישום מסיבה טכנולוגית, ניתן לבקש פטור בעילה של אי התכנות טכנולוגית (ראו פירוט להלן בסעיף פטורים).

לו''ז - עד מתי יש להנגיש את אתר האינטרנט?

אתר קיים צריך להיות מונגש עד 25/10/2017(*). כל יישום או עמוד שיתווסף לאתר הקיים לאחר שהונגש, חייב להיות נגיש גם הוא מרגע השקת היישום לשימוש הציבור.
(*) במסגרת תיקון לתקנות הנגישות שאושר ביום 19/9/2016 נדחה מועד כניסת תקנת הנגישות לתוקף בשנה מ-26/10/2016 ל-26/10/2017

אתר חדש שעולה כעת (לאחר 25/10/15) – צריך להיות נגיש מרגע השקתו לשימוש הציבור

עם זאת, בתקופה שבין 25 באוקטובר 2015 עד 25 באוקטובר 2017, על עמודים ו/או יישומים שמוסיפים לאתר אינטרנט קיים לעמוד בדרישות תקנה 35 ככל שהפלטפורמה או מערכת ניהול התוכן (content management system) של האתר מאפשרים זאת. דהיינו, במידה ולא ניתן להנגיש את העמודים או היישומים הנוספים במלואם, בשל מגבלות תשתית האתר, יש לבצע התאמות ככל האפשר, ברכיביו השונים. לדוגמא: אם ניתן להנגיש מסמכי word או pdf בדף החדש אך לא ניתן להנגיש את מערכת הניווט, יונגשו המסמכים ולא תונגש מערכת הניווט, בשלב זה.

כדאי לדעת – במסגרת טיוטת תיקון התקנות שפורסמה להערות הציבור ביוני 2016 ע"י הנציבות, מציעה הנציבות שלא לחייב בהנגשה תוכן שהועלה לאתר לפני התאריך 26/10/15, אלא אם מדובר בטופס.

לפרטים נוספים אודות התיקון המוצע בתקנות הנגישות לחץ כאן.

לו''ז - האם ניתן לקבל דחייה בביצוע התאמות הנגישות?

נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מאפשרת למי שיש לו סיבה טובה, להגיש בקשה לדחיית ביצוע התאמות הנגישות. בקשה כזו צריך להגיש באופן מסודר לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

  • לבקשה יש לצרף את  סקר הנגישות שנעשה לאתר.
  • בבקשה יש לפרט:

א. את מהות הבקשה (למה מבוקשת הדחיה, עד למתי מבוקשת הדחיה, את העלויות של ביצוע התאמות נגישות באתר האינטרנט.

ב. כמה כח אדם יידרש לשם ההנגשה, זמן תחילת ביצוע ההנגשה לאתר ומשך הזמן שלקח להנגיש את האתר – אם בכלל. לציין מתי תסתיים הנגשת האתר ומדוע זה יקח עוד זמן.

ג. האם בוצעה הדרכה למזיני התוכן באתר. נא לפרט.

ד.  אם מבקשים להעלות אתר חדש לא נגיש – יש לפרט מדוע מתבקשת העלאת האתר לאוויר לפני סיום הנגשתו – ואיזה נזקים יגרמו לבעלים מאי העלאתו כיום.

ה. האם הסיבה בגללה מתבקשת האורכה היא סיבה של "נטל כבד" (זאת, רק במידה והבעלים אינם בגדר רשות ציבורית כמובן).

ו. איזה התאמת נגישות חלופית תינתן על ידי המבקש עד להנגשת האתר  או ההתאמה נשוא הבקשה?

יש לשים לב כי אם יש סיבה טכנולוגית או סיבה כלכלית בגינה נדרשת הדחייה, יתכן וניתן לקבל פטור (ראו פירוט להלן).

את הבקשה והמסמכים הנילווים יש לשלוח בדואר רגיל לנציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, רחוב סלאח אלדין 29, ירושלים.

הקלות:

אתר אינטרנט שאינו של רשות ציבורית או של מי שמספק שירות עבור רשות ציבורית ואשר הזדרז וביצע בו התאמות נגישות עד 25/10/14, יכול להיות נגיש ברמה A בלבד ויהיה פטור מחובת הנגשה ברמה AA.

סקר נגישות


בכדי להעריך אם אתר אינטרנט עומד בדרישות הנגישות, קבע המחוקק בתקנה 28 לתקנות כי יש לבצע בדיקה תקופתית של המידע, התכנים והשירותים המוצעים באתרי אינטרנט. סקר נגישות נועד למפות את הרכיבים הנדרשים בשירות נגיש ולבדוק אילו מהם עומדים בדרישות הנגישות ובאילו יש לבצע התאמות נגישות.

הסקר צריך להתבצע כבדיקה תקופתית בכל 5 שנים.

לטופס בדיקה לביצוע הסקר לחץ כאן.

פטורים והקלות

נטל כבד מדי

בעל אתר שהנגשת האתר מטילה עליו נטל כבד מדי, יכול להגיש למשרד המשפטים בקשה מנומקת לפטור (מלא או חלקי) מהנגשת האתר. את הבקשה יש להגיש לנציב שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים, רח' סלאח אלדין 29, ירושלים.

בבקשה יש לציין את הפרטים הבאים:

א. איזה שירות מסופק לציבור ע"י האתר.

ב. לציין את כתובת האתר (לינק לאתר).

ג. מי הבעלים ו/או המחזיקים של האתר.

ד. אם האתר הוא בבעלות אדם פרטי, יש לצרף אישורים על כך. אם האתר בבעלות חברה, יש לצרף אישורים כי החברה הינה בבעלות מבקש הבקשה.

ה. יש לצרף לבקשה אישור על מחזור ההכנסות של החייב בביצוע התאמות הנגישות (האתר / החברה המפעילה את האתר) במהלך שלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה.

  • כדאי לדעת – נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נוטה להעניק פטור זמני אם ממוצע המחזורים של החייב בביצוע התאמות הנגישות במהלך שלוש שנות המס האחרונות היה פחות מ-500,000 ש"ח. הפטור הזמני ניתן לתקופה של 3 שנים ו/או עד להתקנת תקנות נטל כבד מדי. אם המחזור בשנה פלונית שווה ל-0, הם לא לוקחים שנה זו בחשבון בחישוב הממוצע.

נכון להיום, אין טופס סטנדרטי לבקשה מעין זו והיא צריכה להשלח כפניה רגילה.

לדברי הנציבות, באופן עקרוני הפטור אמור להוריד את החובה מרמה AA לרמה A, אולם במקרים ספציפיים בהם יש הצדקה לכך, הפטור יכול לכלול גם פטור מדרישה להנגשה בדרגה A. הכל בהתאם לשיקול הדעת של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

יודגש, כי הפטור לאתרים שהמחזור הכספי שלהם פחות מחצי מיליון ש"ח מתוכנן להינתן בצורה פורמלית במסגרת תקנות נטל כבד שטיוטה שלהן התפרסמה להערות הציבור בימים האחרונים (יוני 2016).

אי היתכנות טכנולוגית

היה ביצוע התאמת נגישות מסויימת או חלק ממנה בלתי אפשרי בשל מגבלות טכנולוגיות, יהיה על בעל האתר להציג למורשה לנגישות השירות חוות דעת של איש מקצוע כי קיימות מגבלות אלה ולקבל ממנו פטור מביצוע אותה התאמת נגישות מסויימת. את הבקשה לפטור, יש להגיש בטופס בהתאם להנחיות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

לרשימת מורשי נגישות השירות

טופס בהתאם להנחיות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

שירות באמצעות פלטפורמת רשת חברתית

מי שהשירות שלו ניתן באמצעות פלטפורמת רשת חברתית, צריך לבצע רק את ההתאמות שהפלטפורמה מאפשרת לו.

מה התהליך הנדרש ממני לצורך הנגשת אתר האינטרנט?

  1. קבלת ההחלטה להנגיש את האתר.
  2. אם מדובר בהנגשת אתר חדש או בשדרוג אתר קיים המבוצעים ע"י מפתחים חיצוניים (קבלנים חיצוניים) – עלייך לוודא שמפתחי האתר מחוייבים חוזית לתוצר של אתר נגיש העומד בדרישות החוק והתקנות. מומלץ להכניס את הפסקה הבאה בחוזה שנחתם מול המפתח החיצוני:"הספק מצהיר, מאשר ומתחייב כי תוצרי שירותיו (האתר/היישום) יכללו את מלוא התאמות הנגישות לשירותי אינטרנט, כנדרש בהוראות תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), התשע"ג-2013. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, הספק יבצע את התאמות הנגישות בהתאם לתקן הישראלי לנגישות מס' 5568 של מכון התקנים הישראלי, ברמת נגישות AA לכל הפחות."
  3. במידה ומפתחי האתר הינם עובדי הארגון שלך, מומלץ כי הם ילמדו את הנושא לעומק. עמותת נגישות ישראל ביחד עם איגוד האינטרנט הישראלי מקיימים הכשרות ייעודיות למפתחים ועורכי תוכן. לפרטים נוספים לחץ כאן. לחברי איגוד האינטרנט ניתנת הנחה בעלות ההכשרה (התקבול בשל ההכשרה מועבר במלואו לעמותת נגישות ישראל).
    ניתן להפנות אותם גם למידע טכני מעמיק באתר nagish.org.il.
  4. אם מדובר בהנגשת אתר מורכב, ניתן להעסיק יועץ מומחה בתחום.

מה עלי לעשות לאחר סיום הנגשת האתר?

  1. יש לוודא שהאתר הונגש בהתאם לתקנה 35 לתקנות נגישות השירות, לת.י 5568 ולתקן wcag2.0.
  2. יש לבצע בדיקה יסודית של האתר, לרבות הטפסים, התבניות, הקישורים והתכנים שבו. לצורך הבדיקה ניתן להשתמש בטבלה הזאת שפורסמה ע"י הנציבות.
  3. מומלץ לבצע את בדיקות הנגישות באמצעות קוראי מסך המאפשרים בדיקת תכני האתר כפי ש"רואים" אותם אנשים בעלי לקויות ראיה. לחילופין – מומלץ לבצע בדיקות משתמש ע"י אנשים עם מוגבלויות ובדגש על עיוורים הנעזרים בטכנולוגיות מסייעות של קוראי מסך, מקלדת ברייל וכדומה.
  4. לתדרך את עורכי התכנים באתר בנושא הקפדה על שמירת הנגישות של האתר לרבות תכנים, תמונות, סרטים. שימו לב, נושא זה קריטי להמשך שמירת האתר כאתר נגיש ועמידה בדרישות התקנות.
  5. יש לציין במקום בולט באתר כי בוצעו התאמות נגישות בעבור אנשים עם מוגבלות ולהוסיף לאתר הצהרת נגישות שתכלול:
    • פירוט לגבי רמת הנגישות לפיה בוצעו התאמות הנגישות בשירותי האינטרנט;
    • לפי אילו דפדפנים בוצעה בדיקת נגישות שירותי האינטרנט;
    • פרטי איש קשר, או רכז הנגישות (אם מחויב למנות לפי החוק), וכן פרטים המאפשרים יצירת קשר לצורך הודעה על העדר התאמות נגישות או בקשה לביצוע הוראות נגישות;
    • תיאור התאמות הנגישות העיקריות שמתקיימות בארגון (כולל התאמות פיזיות);
    • תיאור התאמות הנגישות באירועים שמקיים הארגון;
    • תיאור פטורים או ההקלות שניתנו לארגון;
    • תאריך כתיבת הצהרת הנגישות ועדכונה האמורה.
    • ניתן (אין חובה) להוסיף אייקון המדגיש כי האתר הונגש.

שימו לב: החוק אינו מחייב תו נגישות ואין גוף שהוסמך לתת תו תקן לאתרי אינטרנט. כל הנדרש לפי התקנות הוא להנגיש את האתר לפי התקן הישראלי, ולהצהיר כי הוא נגיש.

אכיפה וענישה

מידע נוסף על האכיפה והענישה ניתן למצוא גם במרכז המידע של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

מסלול מינהלי:

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים רשאית להוציא צו נגישות לבעל אתר שהפר את התקנות. המפר את הצו לאחר שניתן, עשוי להקנס בשיעור של כ-75,000 ש"ח וכ-3,700 ש"ח נוספים לכל יום נוסף של הפרה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הנגישות. אם האתר הוא של תאגיד, עשוי להקנס התאגיד בכפל קנס הקבוע לאותה עבירה ובהטלת אחריות וקנס של כ-75,000 ש"ח על נושא משרה או עובד אחראי בתאגיד.

מסלול אזרחי:

המסלול האזרחי כולל שני תתי מסלולים:

  • תביעה פרטנית: אדם עם מוגבלות או ארגון שמייצג אנשים עם מוגבלות יכולים לתבוע את החייב בדרישה לבצע התאמות נגישות או לתבוע לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד כ-62 אלף ₪ (50,000 ש"ח + הצמדה). אם הוכיח התובע כי נגרם לו נזק כספי בסכום גבוה יותר – הוא יוכל לתבוע גם אותו.
  • תביעה ייצוגית: כל אדם עם מוגבלות או ארגון שמייצג אנשים עם מוגבלות ו/או העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות אלה יכולים לתבוע תביעה ייצוגית בשמם של אנשים עם מוגבלות. כיוון שמדובר בתביעה ייצוגית, על ביהמ"ש לאשר את הגשת התביעה הייצוגית לאחר שהשתכנע שהתקיימו התנאים המוקדמים לכך בחוק. בתביעות ייצוגיות הנוגעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ניתן לתובע פיצויים גם ללא הוכחת נזק וכאמור לאחר אישור בית המשפט.

חומרי רקע נוספים והרחבה בנושא

למרות כל ההסברים שלעיל, עדיין לא ברורות לי התקנות. מי יכול לסייע לי?


התקנות תוקנו בהמלצת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. טענות כנגד התקנות או הבהרות בנוגע לנדרש על פיהן, יש לפנות לממונה על פניות בנושא נגישות באגף פניות הציבור בנציבות.

לשאלות נוספות פנה אל הקו הפתוח של איגוד האינטרנט הישראלי בטלפון 03-9700911.

אין באמור להלן כדי להוות ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך על המידע שלהלן כעצה משפטית, אלא כמידע כללי בלבד. כל העושה כן בלא להיוועץ בעו"ד, עושה כן על אחריותו בלבד. דוגמאות המסמכים הניתנים לך להלן נמסרים לך לשימוש כמות שהיא (**As Is**). לא תהיה לך כל טענה, תביעה או דרישה כלפי איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) ו/או מי מטעמו, בגין תכונות המידע ו/או המסמכים, הוראותיהם וההסתמכות עליהם.