קיבלת הודעה בוואטסאפ שמספרת על אירוע שקרה, ראית סרטון בפייסבוק, שמעת התבטאות של איש ציבור. איך תדע שכל זה נכון?
בואו נחשוב פעמיים לפני שאנחנו מסתמכים על תכנים ברשת שעשויים להתברר בסוף כלא נכונים או אפילו כמטעים – או מעבירים אותן הלאה.
מהן ידיעות כזב (Fake news)?
מידע כוזב או מטעה המוצג כעובדות או כדיווח חדשותי. לעתים קרובות, מטרתן של הפייק ניוז (ידיעות הכזב) לפגוע במוניטין של אדם או ישות, להעביר מסרים שמטרתם לשנות תודעה, להרוויח כסף באמצעות הכנסות מפרסום. לעיתים, מטרתה של ידיעות כזב היא לעורר רעש או בהלה ציבורית.
Fake News, כמו שקרים ושמועות לא מבוססים בעולם האמיתי, יכולות לעבור בהודעות וואטסאפ, בפרסומים או סרטונים בפייסבוק , בידיעות באתרים ולעיתים אף בערוצי התקשורת הממסדיים או באמירות של אנשי ציבור. כדי ליצור תחושת אמינות, חלק מהמידע יהיה מבוסס על עובדות או יוצג בצורה מגמתית אולם המידע בכללותו לא יהיה מדויק.
חשוב לזכור כי ידיעות כזב הן תופעה מוכרת כבר שנים רבות, ונעשה בהן שימוש הרבה לפני עידן האינטרנט והרשתות החברתיות. האינטרנט והרשתות החברתיות בשל אופיין: זמינות , קלות ביצוע, מהירות הפצה והיקפה, הפכו את ידיעות הכזב לשכיחות הרבה יותר.
מהו זיוף עמוק (Deepfake)?
טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית ליצירת סרטוני וידאו, צילומים או קטעי קול מזויפים. טכנולוגיית הדיפ פייק/ הזיוף העמוק, מאפשרת ליצור תוכן מזויף שנראה אמיתי על ידי שילוב תמונות וסרטונים פיקטביים עם תמונות וקטעי וידאו מקוריים. דיפ פייק שכיח הן בוידאו והן בקבצי קול.
הטכנולוגיה מנוצלת לשימושים שונים, בכלל זה גם בסרטים ובקמפיינים לקידום מטרות שונות, חלקן חיוביות ומבורכות, או כחלק מסאטירה. עם זאת, בשנים האחרונות ניתן לראות שימוש רב בטכנולוגיה למטרות פוליטיות וגם ליצירת תוכן פורנוגרפי וככלי לסחטנות מינית (סקסטורשיין/ Sextortion).
ככל שהטכנולוגיה הופכת פשוטה וזמינה יותר, כך מתרחב השימוש ב-Deepfake בקרב הציבור וגובר הסיכוי של כולנו להיתקל בסרטון מבוסס זיוף עמוק שיהיה קשה לזהות שהוא כזה.
רוצים ללמוד עוד על ידיעות כזב וזיוף עמוק?
- מידע משפטי וטכנולוגי בנושא דיפ פייק – איגוד האינטרנט הישראלי
- האמת על פייק ניוז – המכון הישראלי לדמוקרטיה
- Designed to deceive – New York Times
קיבלתי ידיעה או נחשפתי לפוסט ברשת. כיצד אני יכול לדעת אם זו ידיעה אמיתית או לא?
אם עולה בכם חשד כי סרטון, אודיו או טקסט שראיתם הוא ידיעת כזב או זיוף עמוק, אלה הדברים שכדאי לבחון לפני שאתם מעבירים הלאה או עושים לייק:
- שאלו את עצמכם אם הידיעה נשמעת הגיונית ומהימנה?
- בדקו איפה פורסם המידע?
- האם באתר חדשותי ומוכר או באתר שאינכם מכירים?
- מה המקור של הידיעה?
- האם המקור אמין? האם למקור יש רווח מהפצת סוג המידע הזה?
- האם יש למידע מקורות נוספים?
- חיפוש קצר בגוגל יכול לתת מענה מהיר לשאלה. בדקו האם המידע הופיע גם באמצעי תקשורת אחרים?
- האם התוכן מגיב לדילמה/ לדעות שונות בציבור, האם נוצרת תחושה של קמפיין?
זיהוי Deepfake קשה יותר מזיהוי Fake News. יחד עם זאת ניתן בחלק לא מבוטל מהמקרים לאמץ כמה אבחנות ראשוניות:
- טכנולוגיית הזיוף עמוק הנוכחית עדיין אינה איכותית מספיק והדמויות המופיעות בה לרוב אינן ממצמצות או לחילופין ממצמצות יותר מהרגיל.
- האם עור הפנים והשיער נראים מטושטשים באופן לא טבעי או המיקוד בעייתי באופן לא טבעי.
- האם התאורה נראית טבעית? פעמים רבות האלגוריתמים שיוצרים את הסרטון המזוייף שומרים על התאורה של הסרטונים המקוריים שאינה מתאימה לסרטון המזוייף.
האם הדברים הנאמרים מתאימים לאדם המדבר? אם לא – חשדו בכך שמדובר בזיוף.
העברתי ידיעת כזב או זיוף עמוק. האם אני מסתכן בעבירה פלילית?
הדין הישראלי אינו קובע איסורים פליליים ספציפיים כנגד העברה של ידיעות כזב או זיוף עמוק, כשם שאין איסור פלילי כללי כנגד הפצת שקרים. עם זאת, בנסיבות מסוימות, הפצה של ידיעות כזב או זיוף עמוק (ללא סימון ברור כי מדובר בתוכן שאינו אמיתי) עשויה לעלות כדי עבירה פלילית. למשל:
סעיף 159 לחוק העונשין קובע עונש מאסר של עד שלוש שנים בגין פרסום ידיעות כוזבות העלולות לעורר פחד ובהלה בציבור כאשר המפרסם יודע, או שיש לו יסוד להניח, שהן כוזבות.
סעיף 197 לחוק העונשין קובע עונש מאסר של עד שלוש שנים בגין ניסיון לחבל או להפריע לבחירות ציבוריות, לרבות באמצעות פרסום ידיעות כוזבות (למשל, כאשר מופץ תוכן מזויף הכולל את דמותם של מתמודדים בבחירות או של גורמים אחרים כגון חברי ועדת הבחירות המרכזית).
כמו כן, הפצת תכנים שקריים או מזויפים אודות אנשים או גופים ספציפיים אשר יש בה כדי להשפילם, לבזותם או לפגוע בהם עשויה להקים כנגד המפרסם חבות נזיקית מכוח דיני לשון הרע.
יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או סקירה ממצה.
יצרתי ידיעת כזב או זיוף עמוק. האם אני מסתכן בעבירה פלילית?
ידיעת כזב (Fake News) או זיוף עמוק (Deepfake) לשימוש אישי או התנסות לימודית מותרים, אך לא מומלץ להפיצה ללא סימון או הבהרה ברורים כי מדובר בתוכן שאינו אמת.
