הרמת המסך: הצגת ערכים בקהילות מקוונות

תקציר

הייעוד המוצהר של ויקיפדיה היא לספק אנציקלופדיה חופשית אשר אנשים מכל רחבי העולם יכולים לתרום לה ולהשתמש בה. עם זאת, בעוד שויקיפדיה נתפסת כמצליחה להעניק למשתמשים מכל רחבי העולם גישה חופשית למידע ברמה גבוהה, פחות ידוע באיזו מידה היא גם מצליחה לקדם תרומות של תוכן ברמה הגלובלית. המנגנונים שקובעים מדוע או כיצד תכנים מתקבלים או נדחים, מתרחשים, ברובם, "מאחורי הקלעים" ובדרכים שפחות שקופות למשתמש המזדמן לויקיפדיה. במחקר זה אנו בוחנים את הקשר בין הרעיונות שעליהם ויקיפדיה נוסדה לבין המדיניות, הפרקטיקות ודרכי ההתנהלות של חברי הקהילה שהתפתחו סביב הפעילות המשותפת של בניית האנציקלופדיה. באמצעות חקר מקרה של עימותים בדף שיחה של ערך מקוטב, אנו מראים שלקהיליית העורכים של ויקיפדיה בשפה האנגלית יש מאפיינים תרבותיים מובהקים שאותם ניתן לחשוף בבדיקה מדוקדקת של האופן שבו משתמשים חברי הקהילה במנגנונים החברתיים והטכניים של האתר, ובניתוח האמצעים הרטוריים שבהם משתמשים העורכים המעורבים בוויכוחים הלוהטים המתנהלים בדף השיחה. הניתוח שלנו חושף מתח מובנה בין הערכים שבהם מחזיקים רוב הויקיפדים, אותם ערכים שבאים לביטוי בייעוד המוצהר של ויקיפדיה, לבין ערכי הקוראים של הקהילה הגלובלית שאותם נועדה ויקיפדיה לשרת.

מבוא

המקרה. בספטמבר 2005 פרסם העיתון הדני יילנדס פוסטן (Jyllands Posten) סדרת קריקטורות סטיריות על הנביא מוחמד, מעשה שנחשב לאסור ברבים מזרמי האיסלאם. חלק מהקריקטורות הללו קישרו במפורש בין מוחמד לטרור האסלאמי, כולל קריקטורה שבה נראה מוחמד מסתיר פצצה בטורבן שלו. הפרסום גרם למהומות ולהצתת שגרירויות בדנמרק ובארצות אחרות ע”י מוסלמים, והשלכותיו האלימות של האירוע נמשכו עוד זמן רב.¹

מאמר הויקיפדיה שנכתב בסוף ינואר 2006 לתיעוד האירועים, תחת הכותרת Jyllands-Posten Muhammad Cartoon Controversy (או בגרסתו העברית, "פרשת קריקטורות מוחמד") עורר חיש מהר סערה משלו. בעוד והעורכים המעורבים ביצירת המאמר החליטו להדפיס מחדש בראש המאמר גרסה מוקטנת של הקריקטורות המקוריות, רבים מקוראי ויקיפדיה ועורכיה (מוסלמים ושאינם מוסלמים) התנגדו להחלטה הזאת וטענו שהיא מסיתה שלא לצורך. מנגד, טענו עורכים אחרים שהסרת האיורים מנוגדת לרוח ויקיפדיה ולמדיניותה המוצהרת בענייני צנזורה, לפיה תכנים של מאמר מוסרים רק במקרים שבהם פרסומם מפר את חוקי מדינת פלורידה, מדינת הבית של ויקיפדיה, או כאשר הפרסום מפר את מדיניות התוכן הרשמית של הקהילה. בהמשך פרץ ויכוח חריף ומקוטב בין עורכים שצידדו בהשארת הקריקטורות בצורתן הנוכחית, לבין עורכים שדרשו את מחיקתן המוחלטת של הקריקטורות מהאתר ולבין עורכים שצידדו בפתרון של פשרה, שימזער את ההשפעה השלילית של הקריקטורות ובה בעת ישאיר אותן נגישות לאותם קוראים שיבקשו בכל זאת לראותן.

במהלך שלושת השבועות שבהם התנהל הוויכוח התפרסמו אלפי תגובות של מאות עורכים בדף השיחה של המאמר "פרשת קריקטורות מוחמד". בתום הוויכוח הצליחו עורכי ויקיפדיה שצידדו בהשארת האיורים בראש המאמר להגן על עמדתם ולכפות אותה על המתנגדים, בטענה שההחלטה התקבלה בקונצנזוס. בכך יושבה לכאורה המחלוקת, וכל ניסיון לחדש בדף השיחה את הוויכוח על מיקומם או על מעמדם של האיורים נדחה על הסף. מכאן ואילך כל פעם כאשר התרחש ניסיון להסיר את האיורים או להעבירם למקום אחר, מיד הוחזר המצב הקודם והניסיון הוגדר כמעשה וונדליזם.

רקע וסקירה כללית. ההתפתחות האדירה של ויקיפדיה בעשור האחרון והפופולריות הבלתי רגילה שלה היא זוכה, ממחישה היטב את הפוטנציאל המדהים שיש לשיתוף פעולה מקוון מבוזר על מנת לייצר טובין משותפים (common goods). היישום החלוצי לייצור תוכן שיתופי של ויקיפדיה למילה, ויקי ויקי, מילה אותה טבע וורד קנינגהאם (בהוואינית המשמעות היא מהר-מהר), הוכיח את עצמו כמכשיר מוצלח ביותר ליצירה שיתופית של ידע אנציקלופדי מהימן ועדכני. שני גורמים עיקריים אחראים להצלחתה של הוויקיפדיה בשפה האנגלית, 1) כמוצר קריא ובעל רמה גבוהה של מצוינות אינפורמטיבית והן 2) כקהילה מקוונת משגשגת. המנגנונים החברתיים והטכניים המתוחכמים שלה וקהיליית העורכים נוצרו לצורך התמיכה בקהילה והניהול העצמי שלה ותמיכה בבסיס האידיאולוגי המוצק של האתר. עם זאת, רק תשומת-לב מועטה הוקדשה לשאלה באיזו מידה דרכי ההתנהלות והמדיניות של קהילת העורכים הזאת ודרכי התנהלותה עולות בקנה אחד עם התשתית האידאולוגית של ויקיפדיה ומבטאות אותה. מחקר זה לומד את הנושא זה.

במחקר זה בדקנו את הקשר בין הערכים הארגוניים המוצהרים של ויקיפדיה לבין הערכים-הלכה-למעשה שלה, באמצעות השוואה והנגדה של אסטרטגיות השיח שבהן השתמשו עורכי ויקיפדיה במהלך הפולמוס הנוקב על הכללת הקריקטורות השנויות במחלוקת במאמר של ויקיפדיה "פרשת קריקטורות מוחמד". ניתחנו את הטיעונים של העורכים שנטלו חלק בוויכוח כדי להבין כיצד ערכים קהילתיים מבוטאים ומקבלים עדיפות בדיוני עריכה על נושאים שנויים במחלוקת, שבהם עשוי להתעורר קושי בהשגת קונצנזוס או פשרה.

המחקר חושף את סדרי העדיפות המנוגדים כאשר חברים בקהילה המקוונת של ויקיפדיה נאבקים ליישב את סתירות בין פרשנויות שונות להצהרת הכוונות וערכי היסוד של ויקיפדיה.

פרשת קריקטורות מוחמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף העיתון שבו מוצגות הקריקטורות ושבו פורסמו לראשונה בעיתון הדני, שעורר את תחילת המהומות והמחאות שהתפשטו לרחבי העולם.

פרשת קריקטורות מוחמד הוא משבר ביחסי דנמרק עם העולם המוסלמי, שהחל בעקבות שתים-עשרה קריקטורות שבהן מצויר הנביא מוחמד, שהופיעו במדור התרבות והסאטירה של העיתון הדני הנפוץ "יילנדס פוסטן" (Jyllands-Posten) ב-30 בספטמבר 2005 (לאחר זמן מה הופיעו הקריקטורות במעל 20 עיתונים במדינות שונות, בהן ישראל, שבה הופיעו הקריקטורות בעיתון ג'רוזלם פוסט).

ממצאי המחקר מעידים כי גם בקהילה שמתיימרת להטיף למטרות וערכים משותפים, המבנה החברתי והטכני עלול להקצין את הקיטוב האידאולוגי ולדחוף לקבלת החלטות שמתעלמות ממכנה משותף פוטנציאלי או דוחות אותו. המחקר תורם לידע שיש לנו על קהילות מקוונות בכך שהוא מדגים את הערך שיש לבחינת פעילות תקשורתית ונימוקים רטוריים, ובכך שהוא מדגים את ההשפעה הסמויה של מבנים חברתיים וטכניים על תהליכי קבלת ההחלטות. הוא תורם לידע המעשי שלנו על עיצוב וניהול קהילה מקוונת בכך שהוא מדגיש כיצד לתשתיות טכניות וחברתיות, שנשארות כרגיל "מאחורי הקלעים", יכולות להיות השפעות בלתי צפויות על הערכים ועל המדיניות המוצהרות תוך כדי השימוש בפועל בתשתיות אלו שעושים בעלי העניין לצורך גיבוש החלטותיהם.

כפי שגילינו, בפולמוס שהתנהל בדף השיחה של המאמר הסתמכו רוב העורכים בעיקר על שלושה סוגים של טיעונים: כאלה המבוססים על תקדים, רלוונטיות והשפעה. עם זאת, עורכים בעלי עמדות מנוגדות השתמשו בפולמוס באותו סוג של טעונים בדרך אחרת ותעדפו אותם בצורה שונה. ממחקרים קודמים שעסקו בתיאום, התדיינות וקבלת החלטות בקהילות וירטואליות ופיזיות עולה כי ההבדלים הללו יכולים להצביע על שוני בסיסי בערכיהם של העורכים ולשפוך אור על ערכי הליבה האמיתיים של קהילת ויקיפדיה. הממצאים שלנו מעידים שבויקיפדיה בחירה בסוג המתאים של הטיעון הכרחית הן לצורך שכנוע עורכים אחרים לתמוך בהחלטה והן לצורך אכיפת ההחלטה לאחר שהתקבלה. הממצאים הללו עוזרים לנו להבין מדוע במקרים של מאמרים השנויים במחלוקת מבחינה תרבותית, קהילת הויקיפדיה מעדיפה לשים בעקביות בראש סולם העדיפויות שלה ערך של חופש מידע, לפני הכללה רב תרבותית, למרות האידאולוגיה המוצהרת של ויקיפדיה המחויבת למתן נגישות שווה והעצמה גלובלית. המחקר הזה מראה גם כיצד מנגנוני פיקוח חברתיים וטכניים, שנועדו מלכתחילה לפשט את שיתוף הפעולה הפורה ולתמוך בתהליכי קבלת החלטות משותפים, יכולים לשמש גם כאמצעי לאכיפת הערכים שולטים ולדחוק השקפות של קבוצות לשוליים, ומצביע על קשר אפשרי בין טיעונים, ערכים קהילתיים והשתתפות מוצלחת בקהילות מקוונות.

ויקיפדיה כארגון אידיאולוגי

הקשר והיסטוריה. מאז ראשיתה ב-2001, ויקיפדיה התרחבה ל-262 שפות ומכילה 12 מיליון מאמרים. ויקיפדיה בשפה האנגלית היא היעד הראשון במעלה של מחפשי המידע והחדשות ברשת², והיא מתגאה בכך שרמת הדייקנות, היקף הסיקור [8] והצביון האנציקלופדי [5] שלה משתווים לאלה של האנציקלופדיות המסורתיות. חוקרים מצאו שמידע שגוי בעליל מתוקן בתוך זמן קצר ביותר [22] ושרוב תכני המאמרים משקפים נקודת מבט ניטרלית ומאוזנת – וכל זאת חרף העובדה שחוץ מאשר בכמה מקרים יוצאים מן הכלל, חופשי כל קורא לערוך כל מאמר בכל עת שיחפוץ.

בנוסף להצלחתו המטאורית של "ניסוי הויקיפדיה"³ הוא משמש גם כנושא מושך מחקר מעוד שני היבטים: המנגנון החברתי המתוחכם של הפיקוח העצמי שפיתחה קהילת ויקיפדיה (המבוססת על חבורה מסורה וחדורת מוטיבציה של מתנדבים תורמים השוקדים ללא לאות על ליטוש, תחזוק והרחבת האנציקלופדיה), והמקום המרכזי שתופסת התשתית האידאולוגית של ויקיפדיה בזהות של הקהילה הזאת.

קרן ויקימדיה (The Wikimedia Foundation) חברת האם של ויקיפדיה, היא ארגון ללא כוונות רווח ששם דגש רב על האידאולוגיות הטמונות בהצהרת הכוונות שלו:"[מטרתנו] להעצים ולהביא לאנשים אנשים ברחבי העולם לפתח תוכן לימודי… לאסוף אותו ולהפיצו ביעילות."4

מייסד ויקיפדיה, ג'ימי "ג'ימבו" ויילס, הציג את שליחות של ויקיפדיה במונחים הומניטריים מפורשים אף יותר:

"ויקיפדיה כמוצר בר קריאה אינה מיועדת לנו. היא מיועדת להם. היא מיועדת לנערה באפריקה שיכולה להציל את חייהם של מאות אלפי אנשים בסביבתה, אבל אך ורק אם תועצם באמצעות הידע לעשות כן."5

סקר שנערך בין עורכי ויקיפדיה מראה שגם אצלם ממלאים השיקולים האידאולוגיים תפקיד חשוב בהחלטתם לתרום למיזם. בסקר שנערך בשנת 2007 [16] נמצא שהויקיפדים ציינו את הערכים ("הרגשתי שחשוב לעזור לאחרים") והאידאולוגיה ("אני מאמין שמידע צריך להיות חופשי") בין המניעים העיקריים שלהם להשתתפות בעריכת האנציקלופדיה, מעל לרווח החברתי והחינוכי שמפיקים המשתתפים מעבודתם.6 בסקר שנערך ב-2006 בין סטודנטים של אוניברסיטה אמריקנית שתרמו לויקיפדיה [14] התקבלו ממצאים דומים, כאשר למעלה מ-50% מהמשיבים ציינו את "השכלת האנושות/הגברת המודעות" כמניע העיקרי שלהם, בלוויית "הרצון להרגיש שהטבעתי את חותמי במשהו."

פלטפורמת התוכנה שעליה בנויה ויקיפדיה משקפת אף היא את השורשים האידאולוגיים של המיזם ותומכת בהם. מדיה-ויקי, תוכנת ויקי המבוססת על קוד פתוח שפיתחה קרן ויקימדיה ומשמשת את כל מיזמי הקרן. היא עוצבה באופן שיבטיח כי לכל אדם באשר הוא תהיה יכולת לקחת חלק במיזם, הן כצרכן והן כתורם יצרני, והיא מציבה בפני המשתתפים מעט מאוד חסמים טכניים. ויקיפדיה אימצה את הפילוסופיה השוויונית הזאת של ויקי: הרוב המכריע של הדפים באתר ניתנים לעריכה חופשית כברירת מחדל, אלא אם כן הם ננעלו למטרות ספציפיות (ובדרך-כלל, לפרק זמן מוגבל) על-ידי אחד ממפעילי המערכת (administrators) של ויקיפדיה, כולם חברי קהילה מתנדבים שלהם הואצלו סמכויות טכניות מיוחדות. ויקיפדיה מסתמכת בעיקר על מנגנוני פיקוח חברתיים לצורך שמירה על איכות המאמרים ויציבות הקהילה: עיניים רבות מאתרות טעויות, קולות רבים מבטיחים שלמות, הגינות ואיזון. משתמשים שמבקשים לתרום נהנים מתמיכתה של תשתית קהילתית מתוחכמת העומדת מאחורי דפי המאמר. את ההיקף העצום של תקשורות ושיתופי פעולה בין ויקיפדים אפשר לייחס למנגנונים כגון דף השיחה של המאמר (פורומים פתוחים לדיונים בעניינים הקשורים לתוכן המאמר), וכן גם לפורומי תמיכה המנוהלים בידי המשתמשים עצמם, וועדות גישור ובוררות, מרחבי תיאום לגבי נושאים מיוחדים, קבוצות פרויקט ושלל דפי מדיניות שנוצרו בעבודה משותפת ובהם מתועדים העקרונות וכללי-אצבע לתכנים של מאמרים ולהתנהגות משתמשים.

מאחר שקהילה זו של עורכים מתנדבים היא הכוח המניע מאחורי ויקיפדיה, המידה שבה מדיניות הקהילה ודרכי הפעולה שלה משקפים את האידיאלים של ויקיפדיה – דוגמת חופש המידע, הנגישות השווה לכל נפש וההעצמה גלובלית – ראויה לבחינה מדוקדקת. יותר מאשר באתרי אינטרנט או קהילות מקוונות אחרות, הערכים של ויקיפדיה – הקובעים אילו תכנים יכללו או יידחו, באיזה אופן יוצג המידע, כיצד ייושבו חילוקי הדעות וכיצד יקודמו שיתופי הפעולה והנגישויות – מטופלים לרוב על בסיס של כל מקרה לגופו ובידי אנשים יחידים או קבוצות קטנות של אנשים שעובדים ביחד. המחקר שלנו מתייחס לשאלה כיצד מפעילות קבוצות העורכים את ערוצי התקשורת היומיומית ואת מנגנוני הפיקוח, המיועדים לתת לאנשים ברחבי העולם הזדמנות לתרום למשאבי המידע של ויקיפדיה ולצרוך אותם. אנו בודקים באיזו מידה הערכים שפיתחה והנהיגה קבוצה מגובשת של עורכים קבועים, שכותבים ומתחזקים את האנציקלופדיה, עולים בקנה אחד עם האידאלים של מייסד ויקיפדיה ושל הקרן, ועם מניעי התרומה המוצהרים של העורכים עצמם.

מסגרת קונספטואלית

ערכים וזהות ארגונית. חוקרים מתחום התקשורת הארגונית בדקו כבר לפני זמן רב את הקשר שבין האופן שבו חברי ארגונים או קהילות עשייה (communities of practice) מציגים ומעצבים שוב ושוב את הנורמות הארגוניות שלהם באמצעות שיח. אחת הדרכים שבהן יכולים חברי ארגון מסוים להיעשות דומים יותר אלה לאלה וליישר קו על פי ערכי הארגון היא באמצעות הזדהות עם הארגון. מחקר קודם [11] העלה שלרמה גבוהה של הזדהות עם הארגון יכולה להיות השפעה חיובית על שיתופי פעולה במסגרת ויקיפדיה, דוגמת רתימת עבודתם של עורכים למטרותיו של פרויקט כזה או אחר או וחיזוק "התנהגות אזרחית טובה," כמו למשל מלחמה בוונדליזם. זהות עצמית היא מניע חזק שיש לו השפעה רבה על מה שאדם מעריך, חושב, מרגיש או עושה בכל התחומים החברתיים, לרבות בתחום הארגוני [1]. טומקינס וצ'יני [21], שחקרו איזה תפקיד ממלאת שליטה ארגונית בתרחישים של קבלת החלטות, גילו שתהליך קבלת ההחלטות של חברים המזוהים מאוד עם ארגונם מוגבל מבחינה רציונלית לטווח האפשרויות העולות בקנה אחד עם הזהות הארגונית שלהם. אלווסון ווילמוט [2], שמנתחים סדרת מחקרים קודמים על שליטה ארגונית, מציינים שבארגונים בעלי תחושת זהות חזקה נוצרות קהילות מגובשות שמתעדפות סוגי שיח מסוימים – החל מאוצר מילים משותף ועד לנושאי שיחה מקובלים ולדרכי הנמקה במהלך שיחות אלו. השתתפות מוצלחת בארגונים כאלה מצריכה שימוש יעיל באסטרטגיות שיחה המשקפות את הערכים והנורמות של קהילת השיח שבמסגרתה מתנהל הדיון ובכך מזהות את הדובר כחבר בה ונותנות לגיטימציה לדעותיו.

טיעונים והיררכיה. קהילות שיח מבטאות את סדרי העדיפות, הלגיטימיות של מטרות מסוימות ובחירת דרכי וכיווני הפעולה שלהן באמצעות פנייה לערכים משותפים. מנקודת מבט רטורית, היכולת המוצלחת של אנשים יחידים ליישר קו לפי הערכים הארגוניים המוכרים לכול – באמצעות שימוש באוצר מילים משותף או באמצעות טיעונים לאידאלים משותפים – היא הגורם העיקרי המאפשר להם לשכנע אחרים לאמץ את השקפותיהם או לקבל את המלצותיהם. טיעונים רטוריים אלה מהווים סימן לינגוויסטי רב ערך לקיומם של ערכים ארגוניים, מפני שתכופות הם לובשים צורה מבוקרת ומוכרת שקל למדי לזהותה, להתייחס אליה, לכמת אותה, ולקשר אותה לערכים ארגוניים וסוציו-תרבותיים מובהקים, יותר מאשר בסוגי הפעילות התקשורתית האחרים.

בדיקת התכיפות היחסית של שימוש בטיעונים מסוימים בתוך קבוצת שיח מוגדרת ושל ההקשרים שבהם משתמשים בטיעונים אלה, יכולה להניב תובנות נוספות. התיאורטיקנים הרטוריים חיים פרלמן ולוסי אולברכטס-טיטקה [18] משתמשים במונח היררכית ערכים לתיאור התופעה של ציבור שלחבריו יש מערכת ערכים משותפת אבל הם עשויים לתעדף את הערכים האלה בצורה שונה בהקשרים שונים. דובר המבקש לשכנע חייב לא רק לבחור טיעונים שישיקו לערכים הכלולים במערכת הערכים של מאזיניו, אלא גם לבחור את הטיעונים שיתאימו בצורה הטובה ביותר לערכים שלדעת ציבור מאזיניו הם החשובים ביותר בנסיבות הקיימות. חוקרי מערכת המשפט האמריקנית השתמשו בהיררכיית ערכים [15] כמסגרת הסברתית להשפעה שיש לערכים חברתיים על תהליך קבלת ההחלטות השיפוטיות, בפרט במקרים שבהם מושבעים או שופטים שונים הגיעו למסקנות שההבדלים ביניהן גדולים בצורה דרמטית.

אנו גילינו שהיררכיות ערכים מאפשרים לנו להציג בצורה יעילה את קונפליקט הערכים של יחידים ותת קבוצות המשתייכים לארגון גדול יותר, במיוחד במקרים כאשר אינם מסוגלים לגבש עמדה אחידה או להגיע לפשרה, למרות הערכים המשותפים וההסכמה הכללית לגבי הנושאים שעל סדר היום.

שיטות מחקר

בניתוח שלנו השתמשנו במסגרת של היררכיית ערכים לצורך מיפוי ההבדלים בין עורכים מצדדיו השונים של הויכוח של פרשת הקריקטורות של מוחמד. ניתחנו את תוכן הפוסטים שלהם במספר גדול של דגימות מתוך דפי השיחה. השתמשנו בגישת "ניתוח שיחה מתווך מחשב" (computer-mediated discourse analysis = CMDA ) [10] כדי לאבחן את המאפיינים התקשורתיים בפוסטים פרטניים של משתתפי הוויכוח בשני מישורים שונים: העמדות שמציג המחבר (ברמת הפוסט) וסוגי הטיעונים שבהם הוא משתמש לשכנוע בצדקתו (ברמת המשפט וההתבטאות), תוך שאנו לוקחים בחשבון כי ייתכן יותר מטיעון אחד בכל פוסט נתון. הניתוח של מקרה בוחן יחיד אפשר לנו להשיג הבנה מעמיקה ומגוונת של הערכים-הלכה-למעשה שבוטאו בוויכוח רחב היקף הנוגע לתוכן שנוי במחלוקת ומנסה לענות על השאלה הבאה: האם לכלול את הקריקטורות של עיתון היילנדס פוסטן במאמר? השאלה עצמה משקפת בתורה את השאלה הרחבה יותר הנוגעת לערכי ויקיפדיה וסולם העדיפויות שלה: האם ויקיפדיה צריכה בכלל לצנזר תכנים שנויים במחלוקת מבחינה תרבותית על מנת לענות על צורכי המידע של חלק ממשתמשיה?

חוקרים אחרים השתמשו אף הם בהצלחה בגישות דומות במחקרים שערכו בנושאים כגון קונפליקטים, תיאום, שיח וקבלת החלטות בויקיפדיה. סלאטרי וסוורטס [19] (Slattery & Swarts) חקרו את היסטורית העריכה של מאמר ויקיפדיה טכנולוגית פחם נקייה (Clean Coal Technology) מנקודות המבט של תיאוריית הפעילות (Activity theory) ותיאורית שחקני הרשת (Actor-Network Theory) על מנת להבין באיזה אופן משפיעים שיקולים סוציו-טכניים על שיתוף הפעולה של העורכים בבניית עובדות ומשמעויות בין עורכים; הנסן [9] (Hansen) השתמש בחקר מקרה של שלושה מאמרים שנויים במחלוקת – דלק אתנול, רצח העם הארמני וקניין רוחני – לבחינת הפוטנציאל של "שיח משחרר" נוסח יורגן האברמאס בוויקיפדיה; פנצולד וזיידנגלנץ [17] (Pentzold & Seidenglanz) נוקטים גישת ניתוח שיח ביקורתית לבחינת השאלה באיזה אופן מופעל כוח בדיוני העריכה שמתנהלים בדפי השיחה המצורפים למאמר שנוי במחלוקת תיאוריית הקונספירציה, מנקודת מבט פוקויאנית; באופן דומה, חוקרים אחרים [17][13] בחרו מקרים פרטניים כנושאים לניתוח כמותי ואיכותי של ויקיפדיה.

שיטת הדגימה. את הדגימות שלנו שאבנו ממאגר הנתונים של ויקיפדיה בשפה האנגלית בינואר 20087. הפוסטים שנבחרו לצורך הניתוח שלנו כללו את כל הפוסטים הקשורים לדיון שנערך בדף השיחה של המאמר Jyllands-Posten Muhammad Cartoon Controversy מיום יצירתו ב-28 בינואר 2006 ועד ל-25 בפברואר 2006 – פרק הזמן שבו ניכרה בדף השיחה הפעילות הערה ביותר והפולמוס על נוכחותן ומיקומן של הקריקטורות היה בשיאו – ובסך הכול 6094 פוסטים. בסיס הנתונים שבנינו כלל את הטקסטים של כל הפוסטים שהיו בדף השיחה, וכן מטהדטה רלוונטים כגון השעה שבה הופיע הפוסט ומעמדו של הכותב (משתמש רשום, משתמש לא רשום, מפעיל מערכת). מתוך האוכלוסייה הכללית הזאת נטלנו וקידדנו דגימות אקראיות של 314 שרשורי שיחות המכילים 2785 פוסטים אינדיבידואליים (46.23% מסך כל הפוסטים). הדגימה שלנו מכילה פוסטים של 187 עורכים לא רשומים, 334 עורכים רשומים ו-62 מפעילי מערכת.

שיטת קידוד. פיתחנו ספר קודים של 10 סוגי טיעונים נפרדים (טבלה 1) המבוססים על בדיקה מוקדמת של דפי השיחה הקשורים לפולמוס פרשת הקריקטורות של מוחמד ודפי שיחה של מאמרים אחרים. נעזרנו גם בתכניות קידוד שפיתחו חוקרים אחרים לצורך פירוש דפי שיחה של ויקיפדיה [23][3] ובסיווג הטיעונים הרטוריים המתוארים במאמרם של פרלמן ואולברכט-טיטקה The New Rhetoric (הרטוריקה החדשה) [18] – ובמיוחד בטעונים למודל (הבסיס לטיעון התקדים במחקר שלנו) סיבה/תוצאה (השפעה אצלנו) וערכים מופשטים. המקדדים קידדו כל פוסט בדגימה בהתאם לעמדתו של הכותב בפולמוס הקריקטורות (דהיינו, אם הוא תמך בהשארתן, בהסרתן, או בפתרון של פשרה) ולסוגי הטיעונים שהופיעו בפוסט. שני מקדדים קידדו באופן עצמאי את הדגימה כולה, בעת שמקודד שלישי סקר את הקודים שלהם וציין את חוסר ההתאמות שהתגלו ביניהם. תהליך הקידוד היה איטֶרָטיבי והפרשנים נפגשו במרווחי זמן קבועים לאורך כל תהליך הקידוד כדי לדון בחוסר ההתאמות, לחדד את ההגדרות של הסוגים השונים וליישב חילוקי דעות. הדגימה המקודדת הסופית של 584 פוסטים ו-902 טיעונים מייצגת את כל הפוסטים והטיעונים שזוהו וזכו להסכמת כל הנוגעים בדבר.

ממצאים

בדגימה שלנו זיהינו 902 טיעונים. ככלל, סוגי הטיעונים השכיחים ביותר שבהם נעשה שימוש (והמהווים 56% מסך כל הטיעונים) נגעו להשפעה של הקריקטורות, לציטוט של תקדימים להשארתן או להסרתן, ולרלוונטיות שלהן לתוכן המאמר (תרשים 2).

הניתוח מצביע גם על פער חד בין העמדות שנקטו המחברים בוויכוח (תרשים 3). מתוך 584 הפוסטים שהכילו טיעונים, 55% תמכו באופן מובהק בהצעה להשאיר את קריקטורות מוחמד, כמות שהן, במיקומן הבולט בראש המאמר; 13% דרשו את הסרתן המוחלטת ו-24% תמכו במציאת פתרון של פשרה. הצעות הפשרה שהוזכרו בשכיחות הגבוהה ביותר היו הזזת הקריקטורות למטה "מעבר לדף הראשון" כדי למזער את השפעתן הוויזואלית על הקוראים, הסרתן מהמאמר ובמקביל הכנסתן לדף ויקיפדיה נפרד עם קישור למאמר היילנדס-פוסטן, ויצירת שתי גרסאות של המאמר – אחת עם הקריקטורות ואחת בלעדיהן.

מבחן חי בריבוע (Chi Square Test) לבדיקת תלות, מצביע על קשר מובהק בין העמדה המובעת בפוסט מסוים בעניין הכללת הקריקטורות (בעד, נגד או פשרה) לבין סוגי הטיעונים המופיעים בפוסט (N=842, p=.000)?. ממצאים אלה מעידים שכותבים מצדדיו השונים של הוויכוח נוטים להשתמש בטיעונים מסוג שונה כדי לשכנע אחרים בצדקתם.

דיון

היררכיית ערכים. שיקולים הקשורים להשפעת הקריקטורות ולרלוונטיות שלהן, ולתקדימים להכללתן או להסרתן, כפי שבאו לביטוי בפוסטים של עורכים מכל צדי הוויכוח, מעידים שהנימוקים הללו נתפסים כחשובים או משכנעים יותר מטיעונים מסוגים אחרים. נוכחותם הבולטת של שלושת סוגי הטיעונים הפופולריים ביותר בעמדותיהם של כל הכותבים, מעידה שלמרות חילוקי הדעות החריפים, ככלל העורכים המעורבים בוויכוח מחזיקים במערכת ערכים משותפת בכל הקשור לתכני מאמרים בוויקיפדיה.

ממצאים אלה מעידים שכל משתתפי הוויכוח, ללא יוצא מהכלל, תופסים את הערכים המונחים ביסוד הטיעונים הללו כלגיטימיים וכחשובים ביותר, ושהטעונים השפעה, רלוונטיות ותקדים מייצגים בצורה עמוקה את הערכים-הלכה-למעשה שלפיהם פועלת קהילת ויקיפדיה והן את השיקולים החשובים בקבלת החלטות של תהליך העריכה. ההבדלים בתדירות השימוש בטיעונים אלו בפוסטים שכותביהם היו בעד הקריקטורות, נגדן או בעד פתרונות של פשרה, מעידים שלמרות הכרת כל הצדדים בוויכוח במערכת ערכים משותפת, לא הייתה הסכמה לגבי סדר העדיפות היחסי של ערכים האלה בהקשר הנוכחי. במילים אחרות, התוצאות משקפות שלוש היררכיות ערכים שונות היו פעילות בוויכוח של יילנדס-פוסטן (טבלה 2).

אנו סבורים שעורכים שהיו בעד השארת הקריקטורות הצליחו לשכנע יותר עורכים לצדד בעמדתם משום שתעדוף הערכים שלהם, כפי שבא לביטוי בטיעונים שבהם בחרו להשתמש, שיקף טוב יותר את היררכית הערכים של קהילת ויקיפדיה בכללותה. כמו כן אנו סבורים שבעיני עורכים אלה השיקולים רלוונטיות, תקדים וזהות ויקיפדיה נראו חשובים יותר מההשפעה האפשרית של פרסום הקריקטורות, שעלולה להצביע על פער בין הערכים-הלכה-למעשה של ויקיפדיה לבין ערכיה הארגוניים המוצהרים, לפיהם השפעה (כלומר, העצמת משתמשים באמצעות מתן גישה לידע והזדמנות לתרום) צריכה להיות השיקול הראשון במעלה.

ההבדלים הללו במדרג הערכים מעידים על מידת היכולת של קבוצות דיון להציג דעות מנוגדות בצורה קוטבית גם כאשר חבריהן מכירים במערכת משותפת של ערכי ליבה. בוויכוח שבו אנו עוסקים, המסגרת של היררכית הערכים מראה איך השוני בתעדוף ובפרשנויות של ערכי היסוד של ויקיפדיה מאפשר להציבם אלה מול אלה ולתת לעורכים המצדדים בהשארת הקריקטורות יתרון מספרי שמסייע להם להפוך את הוויכוח למשחק סכום אפס ולחסום את כל המאמצים להשגת פתרון של פשרה.

גילינו גם שלמרות השימוש שעשו כל חברי שלוש הסיעות בטיעונים של רלוונטיות, תקדים, השפעה, זהות ויקיפדיה וערכים מופשטים, הם נחלקו בדעותיהם לגבי הפרשנות הנכונה של הטיעונים הללו. בדיקה מדוקדקת של האופן שבו ניסחו העורכים השונים את טיעוניהם מראה ביתר פירוט כיצד העורכים השונים יכולים להשתמש באותו סוג של טיעונים כדי להשיג מטרה שונה לחלוטין ואף מנוגדת. בקטעים הבאים אנו מציגים מבחר של טיעונים המדגימים פרשנויות שונות לאופן שבו יש ליישם את הערכים הארגוניים של ויקיפדיה בסוגיית קריקטורות מוחמד של יילנדס-פוסטן.

טבלה 2: היררכיית ערכים

מקום	בעד הכללה (בעד)	נגד הכללה (נגד)	פיתרון פשרה (פשרה)
1	רלוונטיות	השפעה	השפעה
2	תקדים	תקדים	תקדים
3	זהות ויקיפדיה	ערכים מופשטים	רלוונטיות
4	השפעה	רלוונטיות	זהות ויקיפדיה

טיעוני השפעה. כל העורכים שנטלו חלק בוויכוח ייחסו משקל רב לטעונים הקשורים להשפעה שתהיה להכנסת הקריקטורות על ויקיפדיה ומעבר לה. בקרב עורכי הפשרה והנגד, הטיעונים מבוססי השפעה נעו בין הבעת דאגה כללית מהעלבון שהקריקטורות יגרמו לקוראים מוסלמים לבין צפייה מראש של תוצאות שליליות אחרות שעלולות להיות כתוצאה מפרסום הקריקטורות. גם הטיעונים הנוגעים למקום שבו תורגש ההשפעה היו מגוונים. חלק מהעורכים הזהירו שלהשארת הקריקטורות תהיה השפעה שלילית על ויקיפדיה עצמה, בעוד שאחרים טענו כי בעצם הפרסום החוזר של קריקטורות, שכבר עוררו תגובות אלימות כאלה ברחבי העולם, ויקיפדיה, כפי שניסח זאת אחד העורכים, "יוצקת שמן על המדורה" של חילוקי הדעות הבינלאומיים.

עורכים רבים טענו שלהעברת הקריקטורות למקום אחר או לסילוקן מכול וכול תהיה השפעה ספציפית ומועילה על המאמר, כיוון שהדבר יפחית את מספר העריכות הזדוניות ויגדיל את היציבות הכללית של המאמר:

"…כרגע כל מוסלמי שמקליק על הדף הראשי מגיע אליהן, נעלב ומתגייס למלחמת העריכה. אני מאמין שאם התמונות יורדו למטה (בדיוק כפי שאמרת) יפחת במידה ניכרת מספרם של הוונדלים שנמשכים לאתר הזה…"

טיעון מבוסס השפעה אחר מתמקד בהשלכות הרחבות יותר של פרסום הקריקטורות:

"על אף שהאיורים הללו אינם פוגעים ברוב הקוראים, ועל אף שאנו אמורים להימנע מצנזורה עצמית, עלינו להיות מודעים לעלבון שהם גורמים למוסלמים האדוקים ולהשתדל עד כמה שאפשר להימנע מפגיעות מיותרות בקרוב לשישית מאוכלוסיית העולם."

בין העורכים מהמחנה שמצדד בהשארת הקריקטורות, טיעוני ההשפעה מבוססים תכופות על נימוק המדרון החלקלק. עורכים אלה טוענים שצנזור הקריקטורות יהווה דוגמה מסוכנת לוויכוחי צנזורה שיעסקו במאמרי ויקיפדיה עתידיים. עורכים אלה טוענים גם שמחיקת הקריקטורות תגרום נזק ארוך טווח בעצם "השמטתן מהרשומות ההיסטוריות" ושאם "ויקיפדיה מתיימרת להיות אנציקלופדיה, היא חייבת לשמור את הקריקטורות לשימושם של חוקרים עתידיים."

עורכים אלה גם ביקשו להמעיט בחשיבותם של הטיעונים ממוקדי ההשפעה שהעלו עורכי הנגד ועורכי הפשרה. בתשובתו לעורכי הנגד, טען עורך בעד אחד כי קוראים שאינם מעוניינים לראות את קריקטורות מוחמד, "לא צריכים להיכנס למאמר הזה מלכתחילה." עורך אחר שלל את ההצעה להוריד את הקריקטורות לתחתית הדף בטענה שפתרונות פשרה כאלה "ממילא לא יספקו את האנשים… שרוצים שהן לא תהיינה קיימות כלל."

טיעוני תקדים. בדומה לטיעונים מבוססי ההשפעה, גם טיעוני התקדים הועלו בצורות שונות. למשל, תקדימים הקשורים למאמרי ויקיפדיה אחרים או תקדימים שנקבעו על-ידי פרסומים אחרים. עורכים שצידדו בהשארת הקריקטורות בתצורתן הנוכחית הצביעו על מאמרי ויקיפדיה אחרים שהכילו תמונות שנויות במחלוקת, כגון המאמרים Autofellatio (מציצה עצמית) ו-Piss Christ (ישו טבול בשתן), ועל עיתונים בינלאומיים, כולל רבים שיוצאים במדינות ערביות, אשר הדפיסו מחדש את הקריקטורות המקוריות של יילנדס-פוסטן מבלי לצנזר אותן. עורכים אלה גם העלו את הטענה שלא תמיד האסלאם אסר לצייר את מוחמד – לראייה הם הצביעו על תמונות מוסלמיות מוקדמות שבהן רואים את הנביא וחלקן אף מופיעות במאמר הוויקיפדיה מוחמד – ושגם בימינו האיסור הזה לא מקובל על כל הכתות המוסלמיות.

לעומתם טענו המשתתפים שצידדו בפתרון של פשרה שהתמונות המופיעות בראש המאמר מוחמד כוללות רישום קליגרפי של אותיות השם מוחמד, ולא את מוחמד עצמו, וראו בכך הצדקה להעברת הקריקטורות השנויות במחלוקת לתחתית הדף. עורכים אלה גם הצביעו על חברות חדשות מובילות, דוגמת CNN, שבחרו לכבד את רגשותיהם של המוסלמים ולא להדפיס את האיורים מחדש.

טיעוני רלבנטיות. הרלוונטיות של הקריקטורות הייתה אחת מהנקודות שעוררה את ההתנגדות הלוהטת ביותר בוויכוח. עורכים שנקטו עמדות נגד ופשרה טענו שהקריקטורות פחות רלוונטיות למאמר, משום שהמאמר לא עסק בהן עצמן אלא במחלוקת שפרצה בעקבות פרסומן המקורי.

"המאמר הזה לא מסביר את הקריקטורות, הוא עוסק במחלוקת שהן עוררו."

"אסור לאלץ מישהו לראות את התמונה רק מפני שהוא רוצה לקבל מידע רלוונטי על אירוע עכשווי שמתרחש בעולם."

העורכים המצדדים, לעומת זאת, סבורים שהקריקטורות חיוניות לתכלית האינפורמטיבית של המאמר:

"האיורים הם נושא המאמר. מובן מאליו שהם צריכים להופיע בראשו. אם אנשים, מוסלמים ושאינם מוסלמים, רוצים לקבל מידע על המחלוקת, אין להם ברירה אלא לקרוא על הקריקטורות ולהתבונן בהן, אחרת הם לא "יקבלו מידע" אלא רק התפלספויות על קריקטורות שלא ראו במו עיניהם."

טיעונים הקשורים לזהות ויקיפדיה. אסטרטגית השימוש בטיעונים הקשורים לזהות של ויקיפדיה או לייעודה שכיחה יותר בקרב עורכים בעמדת בעד, אך גם עורכים שמבקשים לגייס קולות נגד או מציעים פתרונות של פשרה משתמשים בהם תכופות כאמצעי רטורי. עורכים שהשתמשו בטיעונים אלו שמו דגש על האופן שבו פרסום האיורים מאשר או סותר את ההיבט העיקרי של הזהות הייחודית של ויקיפדיה או של תכליתה. ואילו ההיבטים של זהות ויקיפדיה שעליהם שמים דגש המצדדים הם אובייקטיביות וניטרליות, המנוגדים לרעיונות של צנזורה והטיה.

"ויקיפדיה אמורה לספק מידע, לא לקלוע לטעמה של קבוצה קוראים זו או אחרת, או לעשות ויתורים פוליטיים."

במקרים מסוימים,עורכים בעמדת בעד מתייחסים לשאלת האופן שבו נוכחותן של הקריקטורות עלולה להשפיעה על הנגישות למאמר של אותם קוראים שנפגעים מהן, אבל גם במקרים אלה העורכים מעדיפים לראות את הזהות של ויקיפדיה כמקור למידע אובייקטיבי. אנו מצאנו שטיעונים של זהות ויקיפדיה שמשו הן כנימוקים נגד הורדת הקריקטורות והן כנימוקים לדחיית פתרונות הפשרה שנועדו למזער את השפעתן.

"אם ההסתכלות על ציור מסוים פוגעת ברגשותיו של מישהו, עלי לכבד את זה, אבל האחריות לוודא שזה לא יקרה לאותו מישהו מוטלת עליו בלבד. ודאי ובוודאי שהדבר אינו מצדיק פגיעה בנגישותו של שאר העולם למידע. צנזורה זו צנזורה, גם אם מדובר רק בהפיכת מידע לבלתי נגיש או לנגיש פחות. ויקיפדיה היא ההיפך הגמור משני הדברים הללו."

מעניין לציין שעורכים המתבטאים מעמדה של פשרה או התנגדות לפרסומן של הקריקטורות משתמשים בעצמם בחלק מאותם הטיעונים. הם מאשרים תכופות את ייעודה של ויקיפדיה כמקור מידע נייטרלי אבל טוענים שבמקרה זה, כיוון שהקריקטורות מלבות את זעמם של רבים, עצם פרסומן יוצר מקור להטיה לא הוגנת באינציקלופדיה:

"כתיבה על המחלוקת היא דבר אחד, פרסום הקריקטורות הדביליות שגרמו לה הוא דבר שונה לחלוטין… ויקיפדיה היא אנציקלופדיה (בעיקרון לפחות) ומכאן שעליה להציג דברים מנקודת מבט ניטראלית… ובמעשה זה אין שום דבר נייטרלי."

גם עורכים אחרים, שהשתדלו לשכנע בעמדתם נגד הקריקטורות או במציאת פתרון של פשרה, הכירו בחשיבות השיקול של חופש הדיבור, אך טענו שיש להעמיד אותו במקום נמוך יותר מהשיקול של נגישות שווה לכל נפש. אחד העורכים ניסח זאת כך:

"אני חושב שאתה לא מסתכל על האנציקלופדיה בצורה נכונה…ודאי ידוע לך שהרעיון המרכזי של ויקיפדיה הוא הפצה חופשית או מתן הזדמנות שווה לכולם להגיע למידע."

טיעונים של ערכים מופשטים. אנשי קבוצת הנגד השתמשו בטיעונים המבוססים על ערכים מופשטים כגון הגינות כללית, רגישות תרבותית או חופש הדיבור, לעיתים תכופות יותר מאשר אנשי הקבוצות שהיו בעד או המליצו על פשרה. טיעוניו של עורך אחד מקבוצת הנגד כללו ערכים מופשטים המנוסחים ככבוד לדת:

"אנחנו חייבים לכבד את כל הדתות, וההצגה של תמונות כאלה אינה הדרך הטובה ביותר להרגיע את הרוחות, ושני הצדדים אינם יכולים להכחיש שהצגת התמונות היא התגרות ברגשותיהם של אחרים."

את העובדה שעורכים בעמדת נגד מעדיפים להשתמש בטיעונים המבוססים על ערכים מופשטים יותר מאשר בטיעונים של זהות ויקיפדיה (טבלה 2) אפשר להאיר באמצעות דבריהם של פרלמן ואולברכטס-טיטקה [18], המציינים שבטיעונים מסוג זה נוטים להשתמש אנשים שרוצים שינוי יותר מאשר אנשים שמעוניינים לשמר את הסטאטוס קוו: "בערכים מופשטים נוח להשתמש לצורכי מתיחת ביקורת מפני שהם מתייחסים לכולם באופן שווה ומספקים מן הסתם אמות מידה למי שמבקש לשנות את הסדר הקיים." אם מביטים בעורכי הנגד מבעד למשקפיים האלה, נראה שהם משתמשים בטיעון מסוג זה כמוצא אחרון, אחרי שנכשלו מאמציהם לשכנע בעזרת טיעונים המבוססים על ערכים מקובלים יותר בקהילה.

מסקנות

ניתוח התכנים שביצענו אפשר לנו לזהות את סוגי הטיעונים הרטוריים שהועלו בתדירות הגבוהה ביותר בוויכוח, ולהראות שאנשים שונים המשתייכים לאותה קהילה נוטים להעדיף סוגים שונים של טיעונים, התנהגות שמשקפת כמדומה את הפרשנויות שלהם לערכי הקהילה ואת העדיפות היחסית שהם נותנים להם. גילינו שלמרות העובדה שעורכים מכל צדדיו של הוויכוח השתמשו בטיעונים הפופולריים ביותר באותה התדירות (עובדה המצביעה על מערכת ערכים משותפת), העורכים שהשתדלו למען השארת הקריקטורות נטו להעדיף אסטרטגיות שונות מאלו שהעדיפו העורכים שצידדו בדרגה כזו או אחרת של צנזורה עצמית, אם במזעור השפעתן של הקריקטורות (על-ידי הורדתן לתחתית הדף או הקטנתן) ואם בסילוקן המוחלט מהמאמר. תוצאות אלו מעידות כי ההבדלים בטיעונים שבהן השתמשו העורכים לא נובעים רק מהשוני של הערכים הסוציו-תרבותיים הכלליים שלהם, אלא גם מההבדלים הבסיסיים בהשקפותיהם על האופן שבו יש ליישם את היעוד ואת הערכים-הלכה למעשה של ויקיפדיה בהקשר של המאמר "פרשת קריקטורות מוחמד".

אנו טוענים שלמרות היעדרו של קונצנזוס בשאלה זו, העורכים בעמדת בעד השיגו את התמיכה הדרושה לאכיפה מוצלחת של החלטתם על שאר העורכים להשאיר את הקריקטורות משום שהיררכיית הערכים שבא לביטוי בפוסטים שלהם שיקף את הערכים-הלכה-למעשה של הקהילה הרחבה יותר של עורכי ויקיפדיה. הדגש ששמו עורכי הבעד על תקדימים להכנסת קריקטורות מוחמד ועל הרלוונטיות שלהן למאמר, והאופן המוצלח שבו ניסחו את יעוד ויקיפדיה במונחים של עמדה נגד צנזורה, יכולים לשפוך אור על מקרים אחרים שבהם ויקיפדיה בשפה האנגלית העדיפה את חופש המידע על-פני כוללנות תרבותית, למרות הדגש הרשמי שהיא שמה לכאורה על נגישות שוויונית והעצמה גלובלית.

השלכות על ויקיפדיה. חקר המקרה הזה תורם להבנת האופן שבו מנגנוני פיקוח חברתיים הפועלים בתוך קהילת ויקיפדיה מאפשרים לעורכים לקבל ולאכוף החלטות שאינן משקפות תמימות דעים או התפשרות, למרות מודל העריכה החופשית של ויקיפדיה והמחויבות האידאולוגית שלה להכללה ולתהליך קבלת החלטות מבוסס קונצנזוס. במקרה זה, ההחלטה אם לכלול את קריקטורות מוחמד או להוציאן נהפכה למשחק סכום אפס, שבו ההסתמכות על ערכי הליבה של ויקיפדיה רק סייעה להגדיל את הקיטוב ולהביס את ניסיונות הפשרה. המאבק העקרוני בין חופש ביטוי לרגישות תרבותית משותף לחברות וקהילות אנושיות רבות, מקוונות ושאינן כאלה. עם זאת, דווקא בשל התפוצה הגלובלית, הפתיחות הרדיקלית והתשתית האידאולוגית המפורשת של ויקיפדיה, היא עשויה להיות פגיעה במיוחד למאבקים מסוג זה ולהשלכותיהם. בלי מנגנונים נוספים ליישוב מחלוקות תרבותיות, ויקיפדיה מסתכנת באבדן הגישה לנכסי ידע יקרי ערך של מספר רב של תורמים בכוח ועשויה גם להיתקל בקשיים בהגשמת ייעודה כ"אנציקלופדיה לכל" אמיתית. הכרת הקהילה בעובדה שלפעמים ויקיפדיה לא מגשימה את ההצהרות הנשגבות שלה בשימה דגש יתר על ערכים מסוימים על חשבון ערכים אחרים, יכולה לסייע לה להגשים טוב יותר את ייעודה ולספק את צורכי המידע של משתמשי ויקיפדיה ברחבי העולם.

השלכות על תכנון קהילות מקוונות. לממצאים אלו יש משמעות נוספת הנוגעת לאינטראקציות מקוונות שאינן קשורות לוויקיפדיה. שיתופי פעולה מבוזרים מקוונים, מבוססי ויקי, נהפכו לדגם חביב הן על ארגונים ממשיים המבקשים למנף את מקורות המידע של חבריהם כיחידים והן על מספר גדל והולך של קהילות מבוזרות, רבות משתמשים, שנבנות סביב מטרות והתעניינויות משותפות. תוצאות המחקר היסודי והאיכותי הזה מעמידות בספק את ההנחה ששוויון בנגישות טכנית גורר שוויון באפשרות לתרומה. חקירת הוויכוח שהתחולל סביב מאמר היילנדס-פוסטן מגלה שמנגנוני הפיקוח הטכניים והחברתיים של קהילות מקוונות פתוחות דוגמת ויקיפדיה, יכולים לפעמים לשמש לאכיפת אי שוויון ולדחוק לשוליים דעות מיעוט, במקום לשרת את המטרתה שלשמה הם נועדו ולאפשר שיתוף פעולה שוויוני ופורה שמנוהל בצורה עצמאית. מכאן שמתכנני קהילות מקוונות וחבריהן גם יחד צריכים לשאוף ליצירת מנגנוני ניהול ופיקוח נוספים שיבלמו את הנטיות הללו ויאפשרו גם לבעלי עניין שמחזיקים בדעת מיעוט לתרום מהידע שלהם.

הערות שוליים

1. לאחרונה התרחש ניסיון התנקשות בחייו של הקריקטוריסט הדני קורט וסטרגורד מהעיתון הדני "יילנדס פוסטן", ב-2 בינואר 2010.
2. Look Who's Using Wikipedia, Bill Tance, Time.com
3. "ויקיפדיה לאן" (Whither Wikipedia) מאת ל. סאנגר (Sanger)

References

1. S. Albert, B. E. Ashforth, J. E. Dutton (2000). Organizational Identity and Identification: Charting New Waters and Building New Bridges. Academy of Management Review, Vol. 25, No. 1. (2000), pp. 13-18.
2. Alvesson, M., & Willmott, H. (2004). Identity regulation as organizational control: Producing the appropriate individual. Organizational identity: A reader, 436465.
3. Beschastnikh, I., Kriplean, T., & McDonald, D. (2007). Wikipedian Self-governance in Action: Motivating the Policy Lens. Paper presented at the Conference on Supporting Group Work.
4. Butler, B., Joyce, E., & Pike, J. (2008). Don't look now, but we've created a bureaucracy: the nature and roles of policies and rules in wikipedia. Proceeding of the twenty-sixth annual SIGCHI conference on Human factors in computing systems.
5. Emigh, W. and Herring, S. C. 2005. Collaborative Authoring on the Web: A Genre Analysis of Online Encyclopedias. In Proceedings of the Proceedings of the 38th Annual Hawaii international Conference on System Sciences (Hicss'05) – Track 4 – Volume 04 (January 03 – 06, 2005). HICSS. IEEE Computer Society, Washington, DC, 99.1
6. Forte, A. and Bruckman, A. 2008. Scaling Consensus: Increasing Decentralization in Wikipedia Governance. In Proceedings of the Proceedings of the 41st Annual Hawaii international Conference on System Sciences (January 07 – 10, 2008). HICSS. IEEE Computer Society, Washington, DC, 157
7. Geiger, R. S., Ribes, D. 2010 The work of sustaining order in wikipedia: The banning of a vandal. Proceedings of the ACM Conference on Computer Supported Cooperative Work, CSCW 2010. (April 20, 2010).117-126.
8. Giles, J. (2005). Special Report–Internet encyclopaedias go head to head. Nature, 438(15), 900-901.
9. Hansen, S., Berente, N., & Lyytinen, K. (2009). Wikipedia, Critical Social Theory, and the Possibility of Rational Discourse. The Information Society, 25(1), 38-59.
10. Herring, S. C. (2004). Computer-Mediated Discourse Analysis: An Approach to Researching Online Behavior. In R. K. Sasha A. Barab, James H. Gray (Ed.), Designing for Virtual Communities in the Service of Learning.
11. Kittur, A., Pendleton, B., and Kraut, R. E. 2009. Herding the cats: the influence of groups in coordinating peer production. In Proceedings of the 5th international Symposium on Wikis and Open Collaboration (Orlando, Florida, October 25 – 27, 2009). WikiSym '09. ACM, New York, NY, 1-9.
12. Kittur, A., Suh, B., Pendleton, B., & Chi, E. (2007). He says, she says: conflict and coordination in Wikipedia. Paper presented at the CHI '07: Proceedings of the SIGCHI conference on Human factors in computing systems.
13. Kriplean, T., Beschastnikh, I., McDonald, D., & Golder, S. (2007). Community, consensus, coercion, control: cs*w or how policy mediates mass participation. Paper presented at the GROUP '07: Proceedings of the 2007 international ACM conference on Supporting group work.
14. Kuznetsov, S. (2006). Motivations of contributors to Wikipedia. SIGCAS Comput. Soc., 36(2), 1.
15. Lasswell, H., & McDougal, M. (1992). Jurisprudence for a free society: studies in law, science, and policy: Martinus Nijhoff Publishers.
16. Nov, O. (2007). What motivates wikipedians? Communications of the ACM, 50(11), 64.
17. Pentzold, C., & Seidenglanz, S. (2006). Foucault@Wiki: first steps towards a conceptual framework for the analysis of Wiki discourses. Paper presented at the WikiSym '06: Proceedings of the 2006 international symposium on Wikis, Odense, Denmark.
18. Perelman, C., & Olbrechts-Tyteca, L. (1969). The new rhetoric: University of Notre Dame Press Nortre Dame, Ind.
19. Slattery, S. P. 2009. "edit this page": the socio-technological infrastructure of a wikipedia article. In Proceedings of the 27th ACM international Conference on Design of Communication (Bloomington, Indiana, USA, October 05 – 07, 2009). SIGDOC '09. ACM, New York, NY, 289-296.
20. Swarts, J. 2009. The collaborative construction of "fact" on Wikipedia. In Proceedings of the 27th ACM international Conference on Design of Communication (Bloomington, Indiana, USA, October 05 – 07, 2009). SIGDOC '09. ACM, New York, NY, 281-288.
21. Tompkins, P., & Cheney, G. (1985). Communication and unobtrusive control in contemporary organizations. Organizational communication: Traditional themes and new directions, 179-210.
22. Viegas, F., Wattenberg, M., & Dave, K. (2004). Studying cooperation and conflict between authors with history flow visualizations.
23. Viegas, F. B., Wattenberg, M., Kriss, J., & van Ham, F. (2007). Talk Before You Type: Coordination in Wikipedia. Paper presented at the System Sciences, 2007. HICSS 2007. 40th Annual Hawaii International Confer ence on System Science.